שינויים

מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 91: שורה 91:  
[[ביוטכנולוגיה]] מציבה איום עולמי במובן של פתוגנים טבעיים או מהונדסים, המשתחררים בכוונה או בטעות ל[[ביוספרה]]. הסיכון הרב הגלום באסון ביוטכנולוגי נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, ב[[לוחמה ביולוגית]] נעשה שימוש בפתוגנים אלימים ביותר, במיוחד אם עברו השבחה גנטית או [[הנדסה גנטית]], המתאימים במיוחד להפצה קלה ולגרימת נזק. שנית, פשטות בניית מעבדה ביולוגית מאולתרת או נסתרת, שבה גדלים פתוגנים, והקלות שבהפצתם מעלות חשש אמיתי לתרחיש שבו גורמים קיצוניים ישתמשו במעבדות שכאלה לגרימת נזק מכוון או שעקב רמת בטיחות לקויה במעבדות אלה יתרחש שחרור פתוגנים בטעות. שלישית, מרגע שחרורם של הפתוגנים, באופן מכוון או כתוצאה מתאונה, קיים קושי מהותי לשלוט בתפוצתם ובפעולתם, מאחר שחיידקים אינם יודעים לזהות גבולות במפה או אויב לעומת ידיד.  
 
[[ביוטכנולוגיה]] מציבה איום עולמי במובן של פתוגנים טבעיים או מהונדסים, המשתחררים בכוונה או בטעות ל[[ביוספרה]]. הסיכון הרב הגלום באסון ביוטכנולוגי נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, ב[[לוחמה ביולוגית]] נעשה שימוש בפתוגנים אלימים ביותר, במיוחד אם עברו השבחה גנטית או [[הנדסה גנטית]], המתאימים במיוחד להפצה קלה ולגרימת נזק. שנית, פשטות בניית מעבדה ביולוגית מאולתרת או נסתרת, שבה גדלים פתוגנים, והקלות שבהפצתם מעלות חשש אמיתי לתרחיש שבו גורמים קיצוניים ישתמשו במעבדות שכאלה לגרימת נזק מכוון או שעקב רמת בטיחות לקויה במעבדות אלה יתרחש שחרור פתוגנים בטעות. שלישית, מרגע שחרורם של הפתוגנים, באופן מכוון או כתוצאה מתאונה, קיים קושי מהותי לשלוט בתפוצתם ובפעולתם, מאחר שחיידקים אינם יודעים לזהות גבולות במפה או אויב לעומת ידיד.  
   −
החשש מביוטכנולוגיה לא נוגע רק להפצה של מחלות אלא גם מפני השפעות אקולוגיות לא צפויות לדוגמה [[מין פולש]] או גרימת נזק ל[[מערכות אקולוגיות]] שתומכות ב[[חקלאות]] או מספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים אחרים]]. דוגמה להשפעה לא צפויה שלקח זמן לגלות אותה הייתה שחרור של CFC שנחשב במשך זמן רב לחומר בטוח מאד אבל בפועל גרם ל[[דלדול שכבת האוזון]].  
+
החשש מביוטכנולוגיה לא נוגע רק להפצה של מחלות אלא גם מפני השפעות אקולוגיות לא צפויות לדוגמה [[מין פולש]] או גרימת נזק ל[[מערכות אקולוגיות]] שתומכות ב[[חקלאות]] או מספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים אחרים]]. דוגמה להשפעה לא צפויה שלקח זמן לגלות אותה הייתה שחרור של CFC שנחשב במשך זמן רב לחומר בטוח מאוד אבל בפועל גרם ל[[דלדול שכבת האוזון]].  
    
==== לוחמה והשמדה המונית ====
 
==== לוחמה והשמדה המונית ====
שורה 138: שורה 138:  
יש מספר אירועים קוסמיים שעלולים להרוס את השמש ו/או לשבש את מסלולי כוכבי הלכת סביבה בצורה שתסכן את החיים בכדור הארץ. כניסת עצם בעל כבידה גבוה למערכת השמש, כמו חור שחור, או התפוצצות סופרנובה בכוכב מספיק קרוב עלינו עלולה להיות דבר הרה אסון.  
 
יש מספר אירועים קוסמיים שעלולים להרוס את השמש ו/או לשבש את מסלולי כוכבי הלכת סביבה בצורה שתסכן את החיים בכדור הארץ. כניסת עצם בעל כבידה גבוה למערכת השמש, כמו חור שחור, או התפוצצות סופרנובה בכוכב מספיק קרוב עלינו עלולה להיות דבר הרה אסון.  
   −
מול איומים כאלה אין למין האנושי מה לעשות כרגע מלבד תוכניות ארוכות טווח מאד ל[[התיישבות בחלל|התיישב בכוכבים אחרים]]. כמו כן מחקר אסטרונומי יוכל אולי בעתיד להזהיר את האנושות מפני איום כזה מבעוד מועד (אם כי מסע לכוכבים אחרים עלול לקחת אלפי שנים).
+
מול איומים כאלה אין למין האנושי מה לעשות כרגע מלבד תוכניות ארוכות טווח מאוד ל[[התיישבות בחלל|התיישב בכוכבים אחרים]]. כמו כן מחקר אסטרונומי יוכל אולי בעתיד להזהיר את האנושות מפני איום כזה מבעוד מועד (אם כי מסע לכוכבים אחרים עלול לקחת אלפי שנים).
    
==== מגפה עולמית ====
 
==== מגפה עולמית ====
שורה 175: שורה 175:  
[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.
 
[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.
   −
על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני. ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951.  הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים" ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'אנר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאד להתפתחות ז'אנר זה.  
+
על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני. ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951.  הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים" ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'אנר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאוד להתפתחות ז'אנר זה.  
   −
הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.
+
הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאוד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==