שינויים

[[חברות הטבק]] הפועלות בישראל הן ברובן שלוחות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ופועלות בדרכים דומות לפעילותן בעולם  - ביצוע [[מניפולציה בניקוטין]] לעידוד [[התמכרות לעישון טבק|התמכרות לטבק]] בגיל צעיר. החברות פועלות גם [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש ולטשטש את נזקי העישון]]. בנוסף חברות הטבק מפעילות [[לובי פוליטי]] ומפעילות לחצים שונים [[קשרי הון שלטון עיתון|דרך העיתונות]] ודרך אפיקים אחרים כדי למנוע [[חקיקה]] ו[[רגולציה]] ותוכניות התערבות לקידום [[מניעת עישון]] ו[[גמילה מעישון]]. עם השנים יש החלשות של חברת הטבק הישראלית "דובק" והתחזקות של חברת הטבק הרב-לאומית [[פיליפ מוריס]].  

[[חברות הטבק]] הפועלות בישראל הן ברובן שלוחות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ופועלות בדרכים דומות לפעילותן בעולם  - ביצוע [[מניפולציה בניקוטין]] לעידוד [[התמכרות לעישון טבק|התמכרות לטבק]] בגיל צעיר. החברות פועלות גם [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש ולטשטש את נזקי העישון]]. בנוסף חברות הטבק מפעילות [[לובי פוליטי]] ומפעילות לחצים שונים [[קשרי הון שלטון עיתון|דרך העיתונות]] ודרך אפיקים אחרים כדי למנוע [[חקיקה]] ו[[רגולציה]] ותוכניות התערבות לקידום [[מניעת עישון]] ו[[גמילה מעישון]]. עם השנים יש החלשות של חברת הטבק הישראלית "דובק" והתחזקות של חברת הטבק הרב-לאומית [[פיליפ מוריס]].  

מאז שנות ה-70 יש מגמה של ירידה באחוז המעשנים בחברה הישראלית. אך בשנים האחרונות מגמה זו נעצרה והחל גידול בעישון. מגמות של [[עישון בקרב בני נוער]] מראות עליה בכמות המעשנים, בדגש על [[עישון נרגילה]]. הגדלת העישון בנוער קיימת הן בקרב מתגייסים לצה"ל והן בקרב הציבור הערבי. [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל]] גורמים לכך שצעדים רבים ל[[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] לא מבוצעים בישראל. היבטים אלה, יחד עם אחוזי גמילה נמוכים, והשקעה מעטה מאד בתחום מצד הממשלה גרמו שבניגוד למגמות העבר, החל משנת 2013, מגמות העישון בישראל החלו לעלות במקום לרדת - כך שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה יש עליה בעישון במקום ירידה. {{הערה| מחקר של ד"ר לאה רוזן, וטל אפרמן יצחק, אוניברסיטת תל אביב, בכתבה של רוני לינדר גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4166014 התוכנית שיכולה להציל את החיים שלנו - בחמישה צעדים פשוטים], דה מרקר, 13.06.2017}}

מאז שנות ה-70 יש מגמה של ירידה באחוז המעשנים בחברה הישראלית. אך בשנים האחרונות מגמה זו נעצרה והחל גידול בעישון. מגמות של [[עישון בקרב בני נוער]] מראות עליה בכמות המעשנים, בדגש על [[עישון נרגילה]]. הגדלת העישון בנוער קיימת הן בקרב מתגייסים לצה"ל והן בקרב הציבור הערבי. [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל]] גורמים לכך שצעדים רבים ל[[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] לא מבוצעים בישראל. היבטים אלה, יחד עם אחוזי גמילה נמוכים, והשקעה מעטה מאוד בתחום מצד הממשלה גרמו שבניגוד למגמות העבר, החל משנת 2013, מגמות העישון בישראל החלו לעלות במקום לרדת - כך שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה יש עליה בעישון במקום ירידה. {{הערה| מחקר של ד"ר לאה רוזן, וטל אפרמן יצחק, אוניברסיטת תל אביב, בכתבה של רוני לינדר גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4166014 התוכנית שיכולה להציל את החיים שלנו - בחמישה צעדים פשוטים], דה מרקר, 13.06.2017}}

==נתוני עישון בישראל==

==נתוני עישון בישראל==

בד בבד ניתן להתייחס לעישון כאל [[מלכודת עוני]] שכן עישון של הורים, עישון בסביבה הקרובה (חברים של הורים, עישון בשכונה), עישון של צעירים המוכרים לנער הם כולם גורמים המגבירים את הסיכוי להתחלת עישון. עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב ולכן הדבר תורם גם ל[[אי שוויון בריאותי בישראל]]. המיסוי על עישון נחשב מצד אחד כצעד להקטנה של [[השפעות חיצוניות]] - כדי לעודד את הציבור להיגמל מעישון וכדי לממן חלק מנזקי העישון לציבור. מצד שני היות והמיסוי מקשה יותר על הציבור העני המיסוי הזה נחשב [[מיסוי רגרסיבי]].  

בד בבד ניתן להתייחס לעישון כאל [[מלכודת עוני]] שכן עישון של הורים, עישון בסביבה הקרובה (חברים של הורים, עישון בשכונה), עישון של צעירים המוכרים לנער הם כולם גורמים המגבירים את הסיכוי להתחלת עישון. עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב ולכן הדבר תורם גם ל[[אי שוויון בריאותי בישראל]]. המיסוי על עישון נחשב מצד אחד כצעד להקטנה של [[השפעות חיצוניות]] - כדי לעודד את הציבור להיגמל מעישון וכדי לממן חלק מנזקי העישון לציבור. מצד שני היות והמיסוי מקשה יותר על הציבור העני המיסוי הזה נחשב [[מיסוי רגרסיבי]].  

[[עישון ועוני|עישון מגביר את העוני]] בישראל ובמדינות אחרות. לפי הערכה משנת 2012 של משרד הבריאות, אם נדגום משק בית מהעשירון התחתון, שהכנסתו הממוצעת הגיעה באותו זמן לכ-2,705 ש"ח בחודש. בהנחה שבמשק הבית יש רק אדם אחד שמעשן, וצריכת הסיגריות שלו היא רק חפיסה ביום במחיר ממוצע של כ-20 ש"ח לחפיסה, הרי ההוצאה החודשית של משק בית זה על סיגריות מגיעה לסך של כ-600 ש"ח - שהם חמישית מסך ההכנסה החודשית למשק הבית. פרוש הדבר כי ההתמכרות לסיגריות גובה מחיר כלכלי יקר מאד מהעניים. כן יש סבירות גבוהה שדבר זה פוגע בהיבטים כמו בטחון תזונתי בחינוך ובחסכונות של משק בית זה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות, ההוצאה הביתית הממוצעת של מעשן היא 700 שקלים בחודש, מעל 8,000 ש"ח בשנה. ההוצאה המשפחתית על מוצרי טבק ועישון עלולה להגיע במשפחות מעוטות יכולת לרבע מכלל ההוצאה הביתית. דבר זה עלול להוביל לפגיעה בביטחון התזונתי ולהגדיל את הפערים בבריאות ובחברה. {{הערה|[http://news.walla.co.il/item/2859158 כמה כסף באמת מוציאים המעשנים על סיגריות בחודש?], וואלה, 1 במאי 2015}}

[[עישון ועוני|עישון מגביר את העוני]] בישראל ובמדינות אחרות. לפי הערכה משנת 2012 של משרד הבריאות, אם נדגום משק בית מהעשירון התחתון, שהכנסתו הממוצעת הגיעה באותו זמן לכ-2,705 ש"ח בחודש. בהנחה שבמשק הבית יש רק אדם אחד שמעשן, וצריכת הסיגריות שלו היא רק חפיסה ביום במחיר ממוצע של כ-20 ש"ח לחפיסה, הרי ההוצאה החודשית של משק בית זה על סיגריות מגיעה לסך של כ-600 ש"ח - שהם חמישית מסך ההכנסה החודשית למשק הבית. פרוש הדבר כי ההתמכרות לסיגריות גובה מחיר כלכלי יקר מאוד מהעניים. כן יש סבירות גבוהה שדבר זה פוגע בהיבטים כמו בטחון תזונתי בחינוך ובחסכונות של משק בית זה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות, ההוצאה הביתית הממוצעת של מעשן היא 700 שקלים בחודש, מעל 8,000 ש"ח בשנה. ההוצאה המשפחתית על מוצרי טבק ועישון עלולה להגיע במשפחות מעוטות יכולת לרבע מכלל ההוצאה הביתית. דבר זה עלול להוביל לפגיעה בביטחון התזונתי ולהגדיל את הפערים בבריאות ובחברה. {{הערה|[http://news.walla.co.il/item/2859158 כמה כסף באמת מוציאים המעשנים על סיגריות בחודש?], וואלה, 1 במאי 2015}}

נכון לשנת 2015, הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות בישראל הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנה. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי (818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה),  עלות זו מוערכת בכ-9 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ-12.85 מיליארד ש"ח או 1.49% מהתמ"ג. לחישוב זה לא מוכנסים עלויות של 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלו מוגדרות

נכון לשנת 2015, הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות בישראל הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנה. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי (818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה),  עלות זו מוערכת בכ-9 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ-12.85 מיליארד ש"ח או 1.49% מהתמ"ג. לחישוב זה לא מוכנסים עלויות של 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלו מוגדרות

בשנות ה-40 ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה פרסום ניכר לסיגריות בישראל, בעיקר של מותגים מקומיים כמו דובק. בדומה לחברות אחרות בעולם הסיגריות מוצגות כמטהרות את הנשימה וכו'. חלק מהפרסום היה דרך מתן חסויות לפעילויות ספורט שונות.  

בשנות ה-40 ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה פרסום ניכר לסיגריות בישראל, בעיקר של מותגים מקומיים כמו דובק. בדומה לחברות אחרות בעולם הסיגריות מוצגות כמטהרות את הנשימה וכו'. חלק מהפרסום היה דרך מתן חסויות לפעילויות ספורט שונות.  

החל משנת 1983 הוטלו מגבלות רבות על פרסום ושיווק מוצרי טבק ועל מכירתו לבני נוער. פרסום הסיגריות הצטמצם מאד אבל עדיין חברות הטבק מסוגלות לפרסם דרך אמצעים שונים - שלטים בנקודות המכירה, פרסום בעיתונים (שאינם מיועדים לילדים ונוער), פרסום דרך דיוור ישיר, פרסום באינטרנט - בעיקר ברשתות חברתיות אבל גם דרך סרטונים או משחקים.  

החל משנת 1983 הוטלו מגבלות רבות על פרסום ושיווק מוצרי טבק ועל מכירתו לבני נוער. פרסום הסיגריות הצטמצם מאוד אבל עדיין חברות הטבק מסוגלות לפרסם דרך אמצעים שונים - שלטים בנקודות המכירה, פרסום בעיתונים (שאינם מיועדים לילדים ונוער), פרסום דרך דיוור ישיר, פרסום באינטרנט - בעיקר ברשתות חברתיות אבל גם דרך סרטונים או משחקים.  

בהתאם להנחיות ולהמלצות של [[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק]] (FCTC) הוביל משרד הבריאות תיקון לחוק הגבלת פרסומות לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ולפיו על יצרן או יבואן של מוצרי טבק להגיש לשר הבריאות, עד 1- ביוני מדי שנה דו"ח על הוצאות על פרסומות, קידומי מכירות ומתון חסויות למוצרי טבק. הדו"ח מכיל פירוט לפי פרסומות, דיוור ישיר, מתן חסויות ומבצעי קידום מכירות. חמישה יבואנים/יצרנים את הדיווחים כנדרש: ארבעת הגופים המובילים בשוק הסיגריות וכן חברה חדשה ליבוא סיגריות. לעומת זאת יבואנים אחרים כמו חברת דוידס, לא הגישה דו"ח והחברה עשויה להיקנס בשל כך. בשנת 2007 הגיעו עלויות השיווק של חברות הטבק בישראל ל-37 מיליון ש"ח בשנה, עם השנים יש מגמת עלייה בפרסום כך שבשנת 2011 עלויות השיווק הגיעו ל-54 מיליון ש"ח בשנה. מתוכם 30 מיליון לפרסומות ודיוור ישיר, 24 מיליון לקידום מכירות ו-220 אלף ש"ח לחסויות. {{הערה|שם =health2012|[http://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2013/11/smoking-2012.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2012], משרד הבריאות באתר העין השביעית }} בשנת 2012 הגיעו הפרסומות לשיא של 60 מיליון ש"ח. קשה לדעת אם בשנים מאוחרות יותר הייתה ירידה בפרסום או שהנתונים הנמוכים יותר נובעים מירידה בדיווח של החברות. {{הערה|שם =health2015}}

בהתאם להנחיות ולהמלצות של [[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק]] (FCTC) הוביל משרד הבריאות תיקון לחוק הגבלת פרסומות לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ולפיו על יצרן או יבואן של מוצרי טבק להגיש לשר הבריאות, עד 1- ביוני מדי שנה דו"ח על הוצאות על פרסומות, קידומי מכירות ומתון חסויות למוצרי טבק. הדו"ח מכיל פירוט לפי פרסומות, דיוור ישיר, מתן חסויות ומבצעי קידום מכירות. חמישה יבואנים/יצרנים את הדיווחים כנדרש: ארבעת הגופים המובילים בשוק הסיגריות וכן חברה חדשה ליבוא סיגריות. לעומת זאת יבואנים אחרים כמו חברת דוידס, לא הגישה דו"ח והחברה עשויה להיקנס בשל כך. בשנת 2007 הגיעו עלויות השיווק של חברות הטבק בישראל ל-37 מיליון ש"ח בשנה, עם השנים יש מגמת עלייה בפרסום כך שבשנת 2011 עלויות השיווק הגיעו ל-54 מיליון ש"ח בשנה. מתוכם 30 מיליון לפרסומות ודיוור ישיר, 24 מיליון לקידום מכירות ו-220 אלף ש"ח לחסויות. {{הערה|שם =health2012|[http://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2013/11/smoking-2012.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2012], משרד הבריאות באתר העין השביעית }} בשנת 2012 הגיעו הפרסומות לשיא של 60 מיליון ש"ח. קשה לדעת אם בשנים מאוחרות יותר הייתה ירידה בפרסום או שהנתונים הנמוכים יותר נובעים מירידה בדיווח של החברות. {{הערה|שם =health2015}}

* חיוב לתת אזהרה על כל חפיסה של מוצרי טבק, כולל חפיסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון. בצו שהוצא מכוח החוק נקבעו 13 נוסחים של אזהרות. מדי חודשיים יש להחליף את האזהרה המוצגת על הקופסאות, כך שמי מעשן באופן קבוע ייחשף בהדרגה לכל האזהרות.

* חיוב לתת אזהרה על כל חפיסה של מוצרי טבק, כולל חפיסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון. בצו שהוצא מכוח החוק נקבעו 13 נוסחים של אזהרות. מדי חודשיים יש להחליף את האזהרה המוצגת על הקופסאות, כך שמי מעשן באופן קבוע ייחשף בהדרגה לכל האזהרות.

חלקים חשובים מהחוק לא נאכפים, ביניהם איסור מכירת טבק לקטינים. לפי סקר שבוצע בשנת 2018 על ידי [[המיזם למיגור העישון]] בהשתתפות 424 בני נוער יהודים, התגלה כי 7% הגדירו עצמם מעשנים, ועוד 17% התנסו בעישון. 65% מבין המעשנים ו- 73% מבין מי שהתנסו בעישון אמרו שקל או קל מאד להשיג סיגריות. רק 2% מתוך המעשנים טענו כי קשה לרכוש סיגריות ו-8% נוספים טענו שהם משלמים לאדם אחר כדי שיקנה סיגריות עבורם. {{הערה|מיטל יסעור, [https://www.israelhayom.co.il/article/584359  65% מבני הנוער: למרות החוק, קל להשיג סיגריות], ישראל היום,  03.09.2018}}{{הערה|אורן פריסקו, [https://www.the7eye.org.il/302121 "הם פשוט השמיטו את זה"], על כך שהסקר בוצע בקרב נערים יהודים בלבד, העין השביעית, 03.09.2018}} כמו כן התפרסם כי חברת דובק הפעילה דוכן באירוע חרדי בו היא חילקה סיגריות חינם. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6267425 דובק מפעילה מתחם ביריד חרדי - ומחלקת סיגריות חינם בניגוד לחוק], דה מרקר, 11.07.2018}}

חלקים חשובים מהחוק לא נאכפים, ביניהם איסור מכירת טבק לקטינים. לפי סקר שבוצע בשנת 2018 על ידי [[המיזם למיגור העישון]] בהשתתפות 424 בני נוער יהודים, התגלה כי 7% הגדירו עצמם מעשנים, ועוד 17% התנסו בעישון. 65% מבין המעשנים ו- 73% מבין מי שהתנסו בעישון אמרו שקל או קל מאוד להשיג סיגריות. רק 2% מתוך המעשנים טענו כי קשה לרכוש סיגריות ו-8% נוספים טענו שהם משלמים לאדם אחר כדי שיקנה סיגריות עבורם. {{הערה|מיטל יסעור, [https://www.israelhayom.co.il/article/584359  65% מבני הנוער: למרות החוק, קל להשיג סיגריות], ישראל היום,  03.09.2018}}{{הערה|אורן פריסקו, [https://www.the7eye.org.il/302121 "הם פשוט השמיטו את זה"], על כך שהסקר בוצע בקרב נערים יהודים בלבד, העין השביעית, 03.09.2018}} כמו כן התפרסם כי חברת דובק הפעילה דוכן באירוע חרדי בו היא חילקה סיגריות חינם. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6267425 דובק מפעילה מתחם ביריד חרדי - ומחלקת סיגריות חינם בניגוד לחוק], דה מרקר, 11.07.2018}}

===מיסוי העישון===

===מיסוי העישון===