שינויים

==הביולוגיה מכתיבה את המגרש של העדפות הפרט==

==הביולוגיה מכתיבה את המגרש של העדפות הפרט==

ברוב המודלים של הפרט הכלכלי אין התייחסות לחשיבות של מציאת בן או בת זוג מתאים, או להולדת צאצאים. דבר זה מתנגש בצורה חזקה הן עם הנסיון היומיומי שלנו, הן עם נתונים כלכליים והן עם התאוריות הביולוגיות של אבולוציה ביולוגית הן באופן כללי והן באופן ספציפי ביצורים עם רבייה מינית. הרעיון של  "מקסום תועלת" של הפרט, יחד עם הנחה כי תועלת זו מושגת בעיקר על ידי צריכת מוצרים בשוק, מבטל שיקולים חשובים מאד ליצור ביולוגי כמו  הצורך להרשים, לבחון או להקשר עם בן או בת זוג או הולדה או טיפול בצאצעים.

ברוב המודלים של הפרט הכלכלי אין התייחסות לחשיבות של מציאת בן או בת זוג מתאים, או להולדת צאצאים. דבר זה מתנגש בצורה חזקה הן עם הנסיון היומיומי שלנו, הן עם נתונים כלכליים והן עם התאוריות הביולוגיות של אבולוציה ביולוגית הן באופן כללי והן באופן ספציפי ביצורים עם רבייה מינית. הרעיון של  "מקסום תועלת" של הפרט, יחד עם הנחה כי תועלת זו מושגת בעיקר על ידי צריכת מוצרים בשוק, מבטל שיקולים חשובים מאוד ליצור ביולוגי כמו  הצורך להרשים, לבחון או להקשר עם בן או בת זוג או הולדה או טיפול בצאצעים.

הניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי, מניח כי אנשים נולדים עם "פונקציית תועלת" נתונה מראש, שהם יצורים אנוכיים ורציונליים, חסרי רגשות ומתחשבים רק בעצמם. חלק מהכלכלנים ממשיכים את המסורת של ג'רמי בנתהם שטען שהשגת דברים שאנו רוצים היא דבר טוב והגדרת הרע היא דברים שאנחנו לא רוצים. אלא שבחינה של הדברים שאנשים רוצים - מזון , בטחון , מין , מעמד חברתי, רכוש ועוד מגלה שרובם הם פשוט דברים שעוזרים לנו לשרוד, להתרבות או לגדל צאצאים. הסיבה שבגללה אנחנו מרגישים טוב כאשר אנחנו אוכלים מזון היא שהגוף שלנו מפריש הורמונים בזמן אכילת המזון שגורמים למוח שלנו לעונג. דבר זה כלשעצמו נובע מכך שמזון מסייע לנו לשרוד. יצורים ביולוגים שסובלים מאכילה או ממין - פשוט לא שורדים כדי להעביר תכונה זו הלאה.  

הניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי, מניח כי אנשים נולדים עם "פונקציית תועלת" נתונה מראש, שהם יצורים אנוכיים ורציונליים, חסרי רגשות ומתחשבים רק בעצמם. חלק מהכלכלנים ממשיכים את המסורת של ג'רמי בנתהם שטען שהשגת דברים שאנו רוצים היא דבר טוב והגדרת הרע היא דברים שאנחנו לא רוצים. אלא שבחינה של הדברים שאנשים רוצים - מזון , בטחון , מין , מעמד חברתי, רכוש ועוד מגלה שרובם הם פשוט דברים שעוזרים לנו לשרוד, להתרבות או לגדל צאצאים. הסיבה שבגללה אנחנו מרגישים טוב כאשר אנחנו אוכלים מזון היא שהגוף שלנו מפריש הורמונים בזמן אכילת המזון שגורמים למוח שלנו לעונג. דבר זה כלשעצמו נובע מכך שמזון מסייע לנו לשרוד. יצורים ביולוגים שסובלים מאכילה או ממין - פשוט לא שורדים כדי להעביר תכונה זו הלאה.  

הניתוח הכלכלי מניח שכל אדם מחליט בכוחות עצמו, באופן אוטונומי, מה יהיו העדפות שלו. הטענה הביולוגית היא שהעדפות אלה יהיו ברוב המקרים כפופות לאילוצים ביולוגיים. יש מעט מאד אנשים שיעדיפו לאכול ברזל במקום מזון או לשבת בגשם ללא מחסה במקום להיות בבית או ללבוש מעיל. הסיבה היא שהם צריכים לשרוד ולכן עליהם לאכול כמות מסויימת של קלוריות ולהתגונן מקור ורטיבות. הביולוגיה מותירה לנו עדיין מגוון אדיר של העדפות, צרכים, שיקולים וטעויות אבל מגוון זה מוכתב ברוב המקרים על ידי צרכים ביולוגיים אישיים או צרכים חברתיים הנובעים מצרכים אלה. כמובן ייתכנו מקרים נדירים בהם נעדיף לשבת בגשם או לאכול ברזל - אבל נדרשות נסיבות יוצאות דופן לשם כך - נסיבות שכרוכות גם הן בצרכים ביולוגיים.  

הניתוח הכלכלי מניח שכל אדם מחליט בכוחות עצמו, באופן אוטונומי, מה יהיו העדפות שלו. הטענה הביולוגית היא שהעדפות אלה יהיו ברוב המקרים כפופות לאילוצים ביולוגיים. יש מעט מאוד אנשים שיעדיפו לאכול ברזל במקום מזון או לשבת בגשם ללא מחסה במקום להיות בבית או ללבוש מעיל. הסיבה היא שהם צריכים לשרוד ולכן עליהם לאכול כמות מסויימת של קלוריות ולהתגונן מקור ורטיבות. הביולוגיה מותירה לנו עדיין מגוון אדיר של העדפות, צרכים, שיקולים וטעויות אבל מגוון זה מוכתב ברוב המקרים על ידי צרכים ביולוגיים אישיים או צרכים חברתיים הנובעים מצרכים אלה. כמובן ייתכנו מקרים נדירים בהם נעדיף לשבת בגשם או לאכול ברזל - אבל נדרשות נסיבות יוצאות דופן לשם כך - נסיבות שכרוכות גם הן בצרכים ביולוגיים.  

==פתולוגיה ביולוגית==

==פתולוגיה ביולוגית==

בחירות אלה אינן מקריות, אלא נובעים מכך שבני האדם הם יצור גדול יחסית (המוגן מפני רוב הטורפים), שעבור ילדיו יש יתרון עצום בחניכה והגנה מצד ההורים. הצאצא האנושי פגיע וחסר אונים לפחות בשנתו הראשונה והוא זוכה להגנה והדרכה לפחות עד גיל הילדות ובמקרים רבים עד גיל 12-13 זמן הבגרות המינית. משפחות וחברות יכולות להשקיע יותר או פחות בילדים - יש כאלה שכבר בגיל 6 הילדים מתחילים לסייע בעבודות השדה ויש כאלה שעד גיל 20 או 30 יהנו מחסות ההורים בזמן הלימודים - כמות השקעה זו תלויה בפרמטרים נוספים כמו חשיבות של התמחות ושל עבודות עתירות ידע מול עבודות עתירות עבודה - אבל גם בחברות שבהן משקיעים כביכול מעט בילדים ההשקעה היא גדולה ביחס לרוב היצורים החיים אשר מקדישים לכל היותר מספר חודשים לצאצאים.   

בחירות אלה אינן מקריות, אלא נובעים מכך שבני האדם הם יצור גדול יחסית (המוגן מפני רוב הטורפים), שעבור ילדיו יש יתרון עצום בחניכה והגנה מצד ההורים. הצאצא האנושי פגיע וחסר אונים לפחות בשנתו הראשונה והוא זוכה להגנה והדרכה לפחות עד גיל הילדות ובמקרים רבים עד גיל 12-13 זמן הבגרות המינית. משפחות וחברות יכולות להשקיע יותר או פחות בילדים - יש כאלה שכבר בגיל 6 הילדים מתחילים לסייע בעבודות השדה ויש כאלה שעד גיל 20 או 30 יהנו מחסות ההורים בזמן הלימודים - כמות השקעה זו תלויה בפרמטרים נוספים כמו חשיבות של התמחות ושל עבודות עתירות ידע מול עבודות עתירות עבודה - אבל גם בחברות שבהן משקיעים כביכול מעט בילדים ההשקעה היא גדולה ביחס לרוב היצורים החיים אשר מקדישים לכל היותר מספר חודשים לצאצאים.   

ניתן לראות שינוי של אסטרטגיית הרביה גם בתוך החברה האנושית על פני ההיסטוריה. בעבר חלק גדול מהילדים מתו בזמן הילדות עקב מחלות ותאונות. משום כך זוגות היו מולידים כ-10 ילדים מתוכם היו עלולים לשרוד עד בגרות מינית רק 2 או 3 ילדים. לקראת סוף המאה ה-19 באירופה חל שינוי עמוק ברפואה ובהיגיינה ואיתו ירידה משמעותית מאד בתמותת הילדים. דבר זה הוביל לגידול אוכלוסין מהיר (שכן משפחות עדיין הולידו 8 או 10 ילדים אבל רוב הילדים שרדו) שעבר עם השנים למדינות אחרות. עם זמן יש ירידה ב[[פריון הילודה]] - אילוצים של יוקר מחייה, התמחות והשקעה בילדים גרמו לכך שנשים יולדות 1-3 ילדים ברוב המדינות המערביות ומגמה זו של הורדת הפריון - [[מעבר דמוגרפי]] היא מגמה שמתפשטת לכל מדינות העולם.

ניתן לראות שינוי של אסטרטגיית הרביה גם בתוך החברה האנושית על פני ההיסטוריה. בעבר חלק גדול מהילדים מתו בזמן הילדות עקב מחלות ותאונות. משום כך זוגות היו מולידים כ-10 ילדים מתוכם היו עלולים לשרוד עד בגרות מינית רק 2 או 3 ילדים. לקראת סוף המאה ה-19 באירופה חל שינוי עמוק ברפואה ובהיגיינה ואיתו ירידה משמעותית מאוד בתמותת הילדים. דבר זה הוביל לגידול אוכלוסין מהיר (שכן משפחות עדיין הולידו 8 או 10 ילדים אבל רוב הילדים שרדו) שעבר עם השנים למדינות אחרות. עם זמן יש ירידה ב[[פריון הילודה]] - אילוצים של יוקר מחייה, התמחות והשקעה בילדים גרמו לכך שנשים יולדות 1-3 ילדים ברוב המדינות המערביות ומגמה זו של הורדת הפריון - [[מעבר דמוגרפי]] היא מגמה שמתפשטת לכל מדינות העולם.

פרוש הדבר הוא שעבור רוב האנשים (אלה שמולידים ילדים, ואפילו אנשים שאינם מולידים ילדים אבל נולדו עם מוח וגוף שנועדו להוליד ילדים) הולדה ושמירה על הצאצאים שלהם היא דבר חשוב מאד. מבחינה כלכלית נצפה שאנשים לא רק ישקיעו זמן ומרץ רב בהשגת הנוחות האנוכית שלהם אלא גם בהגנה , השקעה וטיפוח של הצאצאים. לדוגמה קניית בית גדול יותר כדי לאפשר לילדים לגדול בו, הגנה על הילדים בדרכים שונות, קניית מזון לילדים, השקעה בחינוך, ביגוד ועוד.

פרוש הדבר הוא שעבור רוב האנשים (אלה שמולידים ילדים, ואפילו אנשים שאינם מולידים ילדים אבל נולדו עם מוח וגוף שנועדו להוליד ילדים) הולדה ושמירה על הצאצאים שלהם היא דבר חשוב מאד. מבחינה כלכלית נצפה שאנשים לא רק ישקיעו זמן ומרץ רב בהשגת הנוחות האנוכית שלהם אלא גם בהגנה , השקעה וטיפוח של הצאצאים. לדוגמה קניית בית גדול יותר כדי לאפשר לילדים לגדול בו, הגנה על הילדים בדרכים שונות, קניית מזון לילדים, השקעה בחינוך, ביגוד ועוד.

* הדאגה הממושכת לצאצא מצד הנקבה (עקב הריון או עקב טיפול צמוד בקרב יצורים מטילי ביצים) גורמת למצב של א-סימטריה בין זכרים לנקבות בקרב רוב סוגי בעלי החיים  - בספר [[הגן האנוכי]] מוסבר המנגנון מדוע לנקבות חשוב יותר לטפל בצאצאים לעומת זכרים - משום שהן מחויבות יותר להשקיע בצאצא לפחות בתקופת ההריון. דבר זה משפיע בצורה משמעותית על אסטרטגית בחירת בן או בת זוג בקרב יצורים עם רבייה מינית - המנגנון הבסיסי הוא שזכר ירצה להזדווג עם מספר רב ככל האפשר של נקבות ואילו נקבה תרצה להזדווג רק עם הזכר שיהיה בעל תכונות טובות ככל האפשר ככל שהיא יכולה לשפוט. הדבר הזה מסובך יותר בקרב יצורים בעלי אסטרטגיה רביית K שכן לעיתים קרובות גם הזכר נדרש לתרום לשרידה ולרבייה מוצלחת של הצאצאים ולכן מתפתח קשר זוגי, אם כי קשר זה נתון למניפולציות ולמתחים שונים עקב אינטרסים של הזכר והנקבה. לנקבה לדוגמה יש אינטרס להינשא לזכר "נחמד" שידאג לצאצאים, אבל להזדווג בסתר עם זכר אחר שיש לו תכונות שמוערכות יותר לצורכי שרידה. נושא זה קרוי [[מלחמות הזרע]]. ההתנהגות המורכבת בתחום הרבייה, בחירת בני זוג ושמירה על הזוגיות היא בעלת השלכות כלכליות והתנהגותיות רבות - לדוגמה בשאלה של שוק הדיור, נישואים, גירושים, בחירת בן זוג על ידי הורים, מוצרי סטטוס, הבדלים בין גברים ונשים בתחומים שונים - כמו תעסוקה, טיפול במשפחה, התייחסות לסוגיות של חסכון, כישורים חברתיים ועוד.

* הדאגה הממושכת לצאצא מצד הנקבה (עקב הריון או עקב טיפול צמוד בקרב יצורים מטילי ביצים) גורמת למצב של א-סימטריה בין זכרים לנקבות בקרב רוב סוגי בעלי החיים  - בספר [[הגן האנוכי]] מוסבר המנגנון מדוע לנקבות חשוב יותר לטפל בצאצאים לעומת זכרים - משום שהן מחויבות יותר להשקיע בצאצא לפחות בתקופת ההריון. דבר זה משפיע בצורה משמעותית על אסטרטגית בחירת בן או בת זוג בקרב יצורים עם רבייה מינית - המנגנון הבסיסי הוא שזכר ירצה להזדווג עם מספר רב ככל האפשר של נקבות ואילו נקבה תרצה להזדווג רק עם הזכר שיהיה בעל תכונות טובות ככל האפשר ככל שהיא יכולה לשפוט. הדבר הזה מסובך יותר בקרב יצורים בעלי אסטרטגיה רביית K שכן לעיתים קרובות גם הזכר נדרש לתרום לשרידה ולרבייה מוצלחת של הצאצאים ולכן מתפתח קשר זוגי, אם כי קשר זה נתון למניפולציות ולמתחים שונים עקב אינטרסים של הזכר והנקבה. לנקבה לדוגמה יש אינטרס להינשא לזכר "נחמד" שידאג לצאצאים, אבל להזדווג בסתר עם זכר אחר שיש לו תכונות שמוערכות יותר לצורכי שרידה. נושא זה קרוי [[מלחמות הזרע]]. ההתנהגות המורכבת בתחום הרבייה, בחירת בני זוג ושמירה על הזוגיות היא בעלת השלכות כלכליות והתנהגותיות רבות - לדוגמה בשאלה של שוק הדיור, נישואים, גירושים, בחירת בן זוג על ידי הורים, מוצרי סטטוס, הבדלים בין גברים ונשים בתחומים שונים - כמו תעסוקה, טיפול במשפחה, התייחסות לסוגיות של חסכון, כישורים חברתיים ועוד.

* בני אדם נולדים עם מוח גמיש למדי שבו חלק מהדברים מוכנים כבר בזמן הלידה - כמו היכולת לנשום,  היכולת ללמוד כיצד ללכת,  היכולת ללמוד שפה אנושית. דברים אחרים נלמדים על ידי ההורים והחברה בכלל - לדוגמה השפה אותה ילמד הילד בשנות חייו הראשונות תלויה בעיקר בשאלה איזה שפה הוא שומע בסביבתו - בדרך כלל במשפחה הקרובה שלו. בגלל שיקולים של אגן ירכיים של האשה וגודל וצורת הגולגולת המוח של תינוקות אנושיים לא יכול להמשיך ולהתפתח במהלך ההריון והתינוק האנושי יוצא לעולם כשהוא עדיין יצור חסר ישע שאינו יכול לדאוג לעצמו ואף לא לנוע בכוחות עצמו - וזאת בניגוד לצאצאים של יצורים רבים אחרים שיכולים להתנייד תוך מספר שעות (בקרב רוב בעלי החיים הצמחוניים) ואף להיות עצמאיים למדי בתוך מספר שבועות או חודשים מתום ההריון. הדבר משפיע בצורות רבות על החברה האנושית - מצורך בתא משפחתי שיגן על התינוק ודאגה רבה מצד ההורים, צורך במוסדות חינוך פורמליים או לא פורמליים ללמד את התינוק או הילד את מה שהוא נדרש לו כדי לשרוד ולהתרבות, ותקופה ארוכה של "ננוטציה" - תקופת לימוד ארוכה שיכולה להתקיים במשך שנים ואף במהלך כל החיים (כולל בתקופת הבגרות) שבהם בני אדם לומדים דברים על ידי משחק - ולכן גם נהנים ממשחקים - בניגוד ליצורים לומדים אחרים אשר משחקים במשך זמן קצר ומפסיקים לשחק כאשר הם מבוגרים. דבר זה משפיע בשאלה כמה בני אדם מתנהגים בצורה "ילדותית" כאשר הם מבוגרים ובשאלות של גמישות מחשבתית ונכונות לשנות תפיסות וגישות.  

* בני אדם נולדים עם מוח גמיש למדי שבו חלק מהדברים מוכנים כבר בזמן הלידה - כמו היכולת לנשום,  היכולת ללמוד כיצד ללכת,  היכולת ללמוד שפה אנושית. דברים אחרים נלמדים על ידי ההורים והחברה בכלל - לדוגמה השפה אותה ילמד הילד בשנות חייו הראשונות תלויה בעיקר בשאלה איזה שפה הוא שומע בסביבתו - בדרך כלל במשפחה הקרובה שלו. בגלל שיקולים של אגן ירכיים של האשה וגודל וצורת הגולגולת המוח של תינוקות אנושיים לא יכול להמשיך ולהתפתח במהלך ההריון והתינוק האנושי יוצא לעולם כשהוא עדיין יצור חסר ישע שאינו יכול לדאוג לעצמו ואף לא לנוע בכוחות עצמו - וזאת בניגוד לצאצאים של יצורים רבים אחרים שיכולים להתנייד תוך מספר שעות (בקרב רוב בעלי החיים הצמחוניים) ואף להיות עצמאיים למדי בתוך מספר שבועות או חודשים מתום ההריון. הדבר משפיע בצורות רבות על החברה האנושית - מצורך בתא משפחתי שיגן על התינוק ודאגה רבה מצד ההורים, צורך במוסדות חינוך פורמליים או לא פורמליים ללמד את התינוק או הילד את מה שהוא נדרש לו כדי לשרוד ולהתרבות, ותקופה ארוכה של "ננוטציה" - תקופת לימוד ארוכה שיכולה להתקיים במשך שנים ואף במהלך כל החיים (כולל בתקופת הבגרות) שבהם בני אדם לומדים דברים על ידי משחק - ולכן גם נהנים ממשחקים - בניגוד ליצורים לומדים אחרים אשר משחקים במשך זמן קצר ומפסיקים לשחק כאשר הם מבוגרים. דבר זה משפיע בשאלה כמה בני אדם מתנהגים בצורה "ילדותית" כאשר הם מבוגרים ובשאלות של גמישות מחשבתית ונכונות לשנות תפיסות וגישות.  

* בני אדם הם בעלי יתרון אבולוציוני משמעותי בגלל היכולת שלהם לשתף פעולה - אין להם ציפורניים או שיניים מרשימים ואין להם כוח פיזי להרוג טרף או לרדוף אחריו לעומת טורפים גדולים או בעלי חיים שהם צדו במשך מיליוני שנים. בני האדם הם לא ציידים טורפים אלא ציידים לקטים - יצורים אוכלי כל אשר מסוגלים לאכול מגוון גדול מאד של צמחים, פטריות ובעלי חיים ולדעת גם איזה דברים מסוכן לאכול ומתי כדאי לאכול מה. דברים אלה באים לידי ביטוי בגוף גדול של ידע שצריך להעביר לילדים בדרך כלל בקבוצה של כמה אנשים.  שיתוף הפעולה בין בני אדם חשוב לא רק כדי לצוד ולהשיג מזון אלא גם כדי להתגונן נגד קבוצות אחרות של בני אדם שיכולים להתחרות על משאבים דומים. מכל השיקולים האלה לבני אדם חשוב לשתף פעולה במסגרת קבוצות שונות של בני אדם. פרוש הדבר שעל האדם להתחשב לא רק בבן או בת זוג שאיתה הוא חולק את גידול הילדים - עליו להתחשב גם במוסכמות חברתיות שונות שיאפשרו לו לשרוד ולשגשג במסגרת חברתית שקיימת עוד מלפני שהוא נולד, ושהיכולת שלו להשפיע על מסגרת זו היא מוגבלת. פרוש הדבר שבני אדם משקיעים זמן ומאמץ רב הן ביכולת שלהם להתאים את עצמם (או ילדיהם או בני זוג שלהם) למערכת החברתית הקיימת (לדוגמה ללבוש בגד שנחשב מקובל או מתאים לאותה חברה - לדוגמה תלבושת של חרדי בחברה חרדית או תלבושת של סיקי או של היפי בחברות אחרות). מאמץ רב אחר מצד פרטים הוא לנסות להשפיע על החברה כולה לבצע החלטות חברתיות שהפרט חושב שהן נכונות וצודקות - גם אם לדבר אין בהכרח השפעה ישירה על חייו של הפרט (לדוגמה הפגנה בגלל החלטת שופט במשפט כלשהו שנוגע לאדם אחר). פרוש הדבר שתרבות ולפוליטיקה יש השפעות כלכליות גדולות מאד בשאלות כמו איך אנחנו תופסים את עצמנו, איזה מוצרים נקנה כדי להרשים בני זוג חברים או שכנים, איזה עמדות פוליטיות ותרבותיות יהיו לנו וכמה נהיה מוכנים לשלם כדי להגן או לקדם דעות אלה. לדוגמה מבחינה רציונלית כפי שהיא מוצגת על ידי הכלכלה אין זה הגיוני במיוחד מבחינת פרט להתגייס לצבא ולצאת למלחמה. אבל בחברות אמיתיות מי שאינו עושה זאת מוקע בדרך כלל כבוגד או פחדן ולחברה יש אינטרס להטיל עליו עונשים שונים - אם זה עונשים פורמליים כמו כליאה או הוצאה להורג ואם זה עונשים תרבותיים כמו חרם חברתי. השכבה הזאת של האדם החברתי מסבכת מאד את הניתוח הכלכלי והיא יכולה להסביר פרדוקסים שונים שבהם אנשים נוקטים פעולות שנראות סותרות את התנהגותו של האדם כיצור ביולוגי - לדוגמה אנשים שנודרים נדרי נזירות. אין פרוש הדבר שהניתוח הביולוגי מיותר לגמרי - אלא רק שהוא אינו כלי שיכול להסביר כל התנהגות אנושית ויש להיעזר גם בכלים אחרים. לדוגמה השכבה הביולוגית תתקשה להסביר נזירות אבל כן תסייע לנו בהבנה מדוע נזירות היא תופעה מוגבלת יחסית - לפרטים מסויימים בחברה שהם מיעוט וכן נפוצה יותר בחברות מסוימות. השכבה החברתית והפסיכולוגיה הכרוכה בשכבה זו מסבירות התנהגויות שונות של האדם בספרה הכלכלית. לדוגמה אדם סמית תוהה מדוע יהלומים הם יקרים ומדוע מים הם זולים כאשר "ערך השימוש" של מים הוא גבוה ואילו יהלומים הם "חסרי ערך" במובן ה"שימושי" שלהם. כלכלנים קלאסיים תהו על ההבדל בין "ערך השימוש" לבין "ערך כלכלי" או ערך החלפה - ההבדל בין "תועלת" כפי שהם תפסו אותה במובן "מעשי" לבין הערך של סחורות בשוק.  ההסבר המקובל הוא [[ניתוח שולי]] - יש הרבה מים ובסביבה מקובלת של בני אדם היכולת להשתמש ביחידה האחרונה של מים היא נמוכה לעומת יהלומים שהם נדירים. דבר זה הוא רק הסבר חלקי. למעשה הכלכלנים התעלמו מכך שיהלומים הם בעלי ערך חברתי גבוה -השאלה מה זה דבר "שימושי" תלויה בשאלה איזה פונקציה מנסים להשיג - אם זה רק לשם שרידה השימושיות שלהם נמוכה, אבל היות והאדם הוא גם יצור ביולוגי וחברתי  יש ליהלומים היבטי שימושי כמו הרשמה של בן או בת זוג (אפקט ההכבדה) או כ[[סמל סטטוס]] חברתי - ולכן במובנים אלה הם שימושיים מאד (ניידים ומאפשרים הפגנה פשוטה של עושר לעומת מוצרים אחרים). הטעות של כלכלנים קלאסיים ונאו-קלאסיים במובן זה היא המחשבה שהאדם צריך רק לשרוד (לבדו) ואין לו שיקולים כמו הולדת ילדים, חינוך ילדים, שימור על בן או בת זוג, ומעמד חברתי.

* בני אדם הם בעלי יתרון אבולוציוני משמעותי בגלל היכולת שלהם לשתף פעולה - אין להם ציפורניים או שיניים מרשימים ואין להם כוח פיזי להרוג טרף או לרדוף אחריו לעומת טורפים גדולים או בעלי חיים שהם צדו במשך מיליוני שנים. בני האדם הם לא ציידים טורפים אלא ציידים לקטים - יצורים אוכלי כל אשר מסוגלים לאכול מגוון גדול מאוד של צמחים, פטריות ובעלי חיים ולדעת גם איזה דברים מסוכן לאכול ומתי כדאי לאכול מה. דברים אלה באים לידי ביטוי בגוף גדול של ידע שצריך להעביר לילדים בדרך כלל בקבוצה של כמה אנשים.  שיתוף הפעולה בין בני אדם חשוב לא רק כדי לצוד ולהשיג מזון אלא גם כדי להתגונן נגד קבוצות אחרות של בני אדם שיכולים להתחרות על משאבים דומים. מכל השיקולים האלה לבני אדם חשוב לשתף פעולה במסגרת קבוצות שונות של בני אדם. פרוש הדבר שעל האדם להתחשב לא רק בבן או בת זוג שאיתה הוא חולק את גידול הילדים - עליו להתחשב גם במוסכמות חברתיות שונות שיאפשרו לו לשרוד ולשגשג במסגרת חברתית שקיימת עוד מלפני שהוא נולד, ושהיכולת שלו להשפיע על מסגרת זו היא מוגבלת. פרוש הדבר שבני אדם משקיעים זמן ומאמץ רב הן ביכולת שלהם להתאים את עצמם (או ילדיהם או בני זוג שלהם) למערכת החברתית הקיימת (לדוגמה ללבוש בגד שנחשב מקובל או מתאים לאותה חברה - לדוגמה תלבושת של חרדי בחברה חרדית או תלבושת של סיקי או של היפי בחברות אחרות). מאמץ רב אחר מצד פרטים הוא לנסות להשפיע על החברה כולה לבצע החלטות חברתיות שהפרט חושב שהן נכונות וצודקות - גם אם לדבר אין בהכרח השפעה ישירה על חייו של הפרט (לדוגמה הפגנה בגלל החלטת שופט במשפט כלשהו שנוגע לאדם אחר). פרוש הדבר שתרבות ולפוליטיקה יש השפעות כלכליות גדולות מאוד בשאלות כמו איך אנחנו תופסים את עצמנו, איזה מוצרים נקנה כדי להרשים בני זוג חברים או שכנים, איזה עמדות פוליטיות ותרבותיות יהיו לנו וכמה נהיה מוכנים לשלם כדי להגן או לקדם דעות אלה. לדוגמה מבחינה רציונלית כפי שהיא מוצגת על ידי הכלכלה אין זה הגיוני במיוחד מבחינת פרט להתגייס לצבא ולצאת למלחמה. אבל בחברות אמיתיות מי שאינו עושה זאת מוקע בדרך כלל כבוגד או פחדן ולחברה יש אינטרס להטיל עליו עונשים שונים - אם זה עונשים פורמליים כמו כליאה או הוצאה להורג ואם זה עונשים תרבותיים כמו חרם חברתי. השכבה הזאת של האדם החברתי מסבכת מאוד את הניתוח הכלכלי והיא יכולה להסביר פרדוקסים שונים שבהם אנשים נוקטים פעולות שנראות סותרות את התנהגותו של האדם כיצור ביולוגי - לדוגמה אנשים שנודרים נדרי נזירות. אין פרוש הדבר שהניתוח הביולוגי מיותר לגמרי - אלא רק שהוא אינו כלי שיכול להסביר כל התנהגות אנושית ויש להיעזר גם בכלים אחרים. לדוגמה השכבה הביולוגית תתקשה להסביר נזירות אבל כן תסייע לנו בהבנה מדוע נזירות היא תופעה מוגבלת יחסית - לפרטים מסויימים בחברה שהם מיעוט וכן נפוצה יותר בחברות מסוימות. השכבה החברתית והפסיכולוגיה הכרוכה בשכבה זו מסבירות התנהגויות שונות של האדם בספרה הכלכלית. לדוגמה אדם סמית תוהה מדוע יהלומים הם יקרים ומדוע מים הם זולים כאשר "ערך השימוש" של מים הוא גבוה ואילו יהלומים הם "חסרי ערך" במובן ה"שימושי" שלהם. כלכלנים קלאסיים תהו על ההבדל בין "ערך השימוש" לבין "ערך כלכלי" או ערך החלפה - ההבדל בין "תועלת" כפי שהם תפסו אותה במובן "מעשי" לבין הערך של סחורות בשוק.  ההסבר המקובל הוא [[ניתוח שולי]] - יש הרבה מים ובסביבה מקובלת של בני אדם היכולת להשתמש ביחידה האחרונה של מים היא נמוכה לעומת יהלומים שהם נדירים. דבר זה הוא רק הסבר חלקי. למעשה הכלכלנים התעלמו מכך שיהלומים הם בעלי ערך חברתי גבוה -השאלה מה זה דבר "שימושי" תלויה בשאלה איזה פונקציה מנסים להשיג - אם זה רק לשם שרידה השימושיות שלהם נמוכה, אבל היות והאדם הוא גם יצור ביולוגי וחברתי  יש ליהלומים היבטי שימושי כמו הרשמה של בן או בת זוג (אפקט ההכבדה) או כ[[סמל סטטוס]] חברתי - ולכן במובנים אלה הם שימושיים מאוד (ניידים ומאפשרים הפגנה פשוטה של עושר לעומת מוצרים אחרים). הטעות של כלכלנים קלאסיים ונאו-קלאסיים במובן זה היא המחשבה שהאדם צריך רק לשרוד (לבדו) ואין לו שיקולים כמו הולדת ילדים, חינוך ילדים, שימור על בן או בת זוג, ומעמד חברתי.