שינויים

מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 156: שורה 156:  
לפי הרשות לבטיחות בדרכים, רוב התאונות מתרחשות באשמת הנהג ולא באשמת הולכי הרגל. עם זאת האשמת הנהגים בתאונות מתעלמת מהעיצוב העירוני של המרחב העירוני, ומכלים נוספים שיש בידי הרשויות כדי לעודד פחות נסועה ברכב, נהיגה בטוחה יותר, ופחות סיכון מצד מכוניות במרחב העירוני (לדוגמה [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]).  
 
לפי הרשות לבטיחות בדרכים, רוב התאונות מתרחשות באשמת הנהג ולא באשמת הולכי הרגל. עם זאת האשמת הנהגים בתאונות מתעלמת מהעיצוב העירוני של המרחב העירוני, ומכלים נוספים שיש בידי הרשויות כדי לעודד פחות נסועה ברכב, נהיגה בטוחה יותר, ופחות סיכון מצד מכוניות במרחב העירוני (לדוגמה [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]).  
   −
הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרמטית הן את הסיכוי לקיום התאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות אם תאונה התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] רוב התאונות העירוניות בישראל מתרחשות ברחובות שיש בהן מגבלת מהירות נסיעה רשמית של 50 קמ"ש. עם זאת בישראל אין נורמה חברתית של עמידה במהירות נסיעה החוקית, ואין אכיפה משמעותית של הנושא, ונהגים רבים נוהגים במהירות גבוהה מהמהירות המותרת הן בנהיגה מחוץ לעיר והן בתוכה. למרות שבישראל יש הנחיות לביצוע [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] החל מ-2002, יש בה מעט מאד איזורי מיתון תנועה. בתל אביב יש כמה עשרות איזורי מיתון תנועה בעלי הנחייה רשמית אך ללא אמצעי ריסון.  
+
הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרמטית הן את הסיכוי לקיום התאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות אם תאונה התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] רוב התאונות העירוניות בישראל מתרחשות ברחובות שיש בהן מגבלת מהירות נסיעה רשמית של 50 קמ"ש. עם זאת בישראל אין נורמה חברתית של עמידה במהירות נסיעה החוקית, ואין אכיפה משמעותית של הנושא, ונהגים רבים נוהגים במהירות גבוהה מהמהירות המותרת הן בנהיגה מחוץ לעיר והן בתוכה. למרות שבישראל יש הנחיות לביצוע [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] החל מ-2002, יש בה מעט מאוד איזורי מיתון תנועה. בתל אביב יש כמה עשרות איזורי מיתון תנועה בעלי הנחייה רשמית אך ללא אמצעי ריסון.  
    
בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים משנת 2011, יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:
 
בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים משנת 2011, יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי: