שינויים

תנאי שלישי לקיומו של המשפט הוא היכולת לקיום של מסחר בין הנפגע לבין הפוגע. יש מקרים רבים של השפעות סביבתיות בהן ההחלטה על קיום פעילות הגורמת השפעה חיצונית מתרחשת שנים רבות לפני הביטוי של ההשפעה הסביבתית עצמה, כך שלנפגע אין אפשרות לדרוש פיצוי מהנפגע. לדוגמה [[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים באיזור התעשייה של חולון נגרם בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי מפעלים שהיו שם, הזיהום חלחל לאט למי התהום וכיום הוא מהווה [[זיהום מים]] שעלול לאיים על בריאותם של תושבי האיזור. יש מקרים רבים אחרים של [[השהיה]] ארוכת שנים ואף [[תהליך בלתי הפיך|נזק בלתי הפיך]] בין התחלת הפעילות שייצרה את הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה וגילוי הפגיעה - מקרים כוללים [[התחממות עולמית]], [[דילדול שכבת האוזון]], זיהום ב[[PCB]], [[ניסויים בנשק גרעיני]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ועוד.  גם ההנחה של אכיפת [[זכויות קניין]] לא תמיד מתקיימת - הן בגלל קיומם של מוצרים שקשה להגדיר זכויות קניין עליהם (כמו דגים באוקיינוס) או בגלל [[נדידת זיהום]] בין מדינות שונות, בתנאים שמשתנים תדירות (מבחינת היקף הזיהום ומשטר הרוחות). לדוגמה כיום טוענים מומחים כי חלק מהחשיפה של [[זיהום אוויר בישראל|תושבי ישראל]] ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]], זיהום אוויר שעלול לגרום לתחלואה במחלות לב, סרטן ומחלות נוספות, נגרם עקב נדידת זיהום ממרכז ומזרח אירופה. הבעיה מסובכת יותר כאשר מדובר בנדידת זיהום בין מדינות עויינות, או כאשר זיהום נוצר עקב זיהום שניוני (כך שזיהום שנפלט במקום אחד, יכול להתרכב עם זיהום אחר במקום אחר וליצור זיהום מסוג חדש - כמו במצב של [[אוזון בגובה הקרקע]],  היבט זה מסתבך עוד יותר במזהמים כמו [[מזהמים אורגניים עמידים]] שיכולים לנדוד ממדינה אחרת עם זרמי הים, להיכנס למארג המזון ולעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולאחר מכן להצטבר בגופו של אדם ולגרום לבעיות רק שנים רבות לאחר החשיפה למזהם שהיא עצמה מתרחשת שנים לאחר ההחלטה על קיום הזיהום עצמו.  

תנאי שלישי לקיומו של המשפט הוא היכולת לקיום של מסחר בין הנפגע לבין הפוגע. יש מקרים רבים של השפעות סביבתיות בהן ההחלטה על קיום פעילות הגורמת השפעה חיצונית מתרחשת שנים רבות לפני הביטוי של ההשפעה הסביבתית עצמה, כך שלנפגע אין אפשרות לדרוש פיצוי מהנפגע. לדוגמה [[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים באיזור התעשייה של חולון נגרם בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי מפעלים שהיו שם, הזיהום חלחל לאט למי התהום וכיום הוא מהווה [[זיהום מים]] שעלול לאיים על בריאותם של תושבי האיזור. יש מקרים רבים אחרים של [[השהיה]] ארוכת שנים ואף [[תהליך בלתי הפיך|נזק בלתי הפיך]] בין התחלת הפעילות שייצרה את הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה וגילוי הפגיעה - מקרים כוללים [[התחממות עולמית]], [[דילדול שכבת האוזון]], זיהום ב[[PCB]], [[ניסויים בנשק גרעיני]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ועוד.  גם ההנחה של אכיפת [[זכויות קניין]] לא תמיד מתקיימת - הן בגלל קיומם של מוצרים שקשה להגדיר זכויות קניין עליהם (כמו דגים באוקיינוס) או בגלל [[נדידת זיהום]] בין מדינות שונות, בתנאים שמשתנים תדירות (מבחינת היקף הזיהום ומשטר הרוחות). לדוגמה כיום טוענים מומחים כי חלק מהחשיפה של [[זיהום אוויר בישראל|תושבי ישראל]] ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]], זיהום אוויר שעלול לגרום לתחלואה במחלות לב, סרטן ומחלות נוספות, נגרם עקב נדידת זיהום ממרכז ומזרח אירופה. הבעיה מסובכת יותר כאשר מדובר בנדידת זיהום בין מדינות עויינות, או כאשר זיהום נוצר עקב זיהום שניוני (כך שזיהום שנפלט במקום אחד, יכול להתרכב עם זיהום אחר במקום אחר וליצור זיהום מסוג חדש - כמו במצב של [[אוזון בגובה הקרקע]],  היבט זה מסתבך עוד יותר במזהמים כמו [[מזהמים אורגניים עמידים]] שיכולים לנדוד ממדינה אחרת עם זרמי הים, להיכנס למארג המזון ולעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולאחר מכן להצטבר בגופו של אדם ולגרום לבעיות רק שנים רבות לאחר החשיפה למזהם שהיא עצמה מתרחשת שנים לאחר ההחלטה על קיום הזיהום עצמו.  

במקרים רבים של זיהום מעורבים בתהליך תהליכים מסובכים של גאו-פיזיקה, אקולוגיה, ביוכימיה ותהליכי מטבוליזם עדינים בגוף האדם כך שהקישור בין מקורות הפגיעה לבין תוצאות הפגיעה הופך להיות קשה מאד. הוכחת הנזק של נזקי הזיהום קלה במקרים של הרעלה אקוטית, הרעלת קרינה או נזקים ברורים כמו [[ברונכיט]] או [[אסתמה]]. במקרים של מחלות אחרות הנגרמים עקב תהליכים סרטניים, מחלות אוטו-אימוניות כמו [[כרוהן]], [[זאבת]] או מחלות רבות ונדירות, ובמקרים של פגיעה בעוברים ([[טרטוגן|חומר טרטוגני]]) או פגיעה במערכת הרבייה, המוח או המערכת החיסונית (של ההורים או של הצאצאים) מסלולי השיבושים במערכת הם מסובכים מאד, תלויים ברקע גנטי של הציבור (ולכן קשה להוכיח אותם במבדקים רחבים), השיבושים הם נדירים יחסית או שהם מתרחשים דרך מספר אפיקים שמערבים חומרים שונים. היבטים אלה משקים מאד על כל ההנחות של חוק קואס - ה[[ידע]] על השפעת הזיהום לא בהכרח קיים או מלא, השגת [[מידע]] על המקרה הספציפי של זיהום או פגיעה דורש השקעת כסף ניכר, השגת שני הדברים דורשת זמן רב שיכול למנוע אפשרויות של מיקוח ושל אכיפת זכויות קניין.  

במקרים רבים של זיהום מעורבים בתהליך תהליכים מסובכים של גאו-פיזיקה, אקולוגיה, ביוכימיה ותהליכי מטבוליזם עדינים בגוף האדם כך שהקישור בין מקורות הפגיעה לבין תוצאות הפגיעה הופך להיות קשה מאד. הוכחת הנזק של נזקי הזיהום קלה במקרים של הרעלה אקוטית, הרעלת קרינה או נזקים ברורים כמו [[ברונכיט]] או [[אסתמה]]. במקרים של מחלות אחרות הנגרמים עקב תהליכים סרטניים, מחלות אוטו-אימוניות כמו [[כרוהן]], [[זאבת]] או מחלות רבות ונדירות, ובמקרים של פגיעה בעוברים ([[טרטוגן|חומר טרטוגני]]) או פגיעה במערכת הרבייה, המוח או המערכת החיסונית (של ההורים או של הצאצאים) מסלולי השיבושים במערכת הם מסובכים מאד, תלויים ברקע גנטי של הציבור (ולכן קשה להוכיח אותם במבדקים רחבים), השיבושים הם נדירים יחסית או שהם מתרחשים דרך מספר אפיקים שמערבים חומרים שונים. היבטים אלה משקים מאוד על כל ההנחות של חוק קואס - ה[[ידע]] על השפעת הזיהום לא בהכרח קיים או מלא, השגת [[מידע]] על המקרה הספציפי של זיהום או פגיעה דורש השקעת כסף ניכר, השגת שני הדברים דורשת זמן רב שיכול למנוע אפשרויות של מיקוח ושל אכיפת זכויות קניין.  

==השלכות המשפט==

==השלכות המשפט==

לכן ביקורת מרכזית על משפט קואס הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו הייתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  

לכן ביקורת מרכזית על משפט קואס הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו הייתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  

עלויות עסקה במקרים של זיהומים רבים, היא גבוהה מאד וכרוכה בהשהייה ארוכה וחוסר וודאות. כך לדוגמה במקרים של [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]],  ו[[דיאוקסינים]] המסוגלים לנדוד מרחקים גדולים, לנדוד בין האוויר, הים והקרקע, לעבור [[הצטברות ביולוגית]] שבסופה הזיהום (לדוגמה ב[[כספית]] או ב[[דיאוקסין]]) מגיעה כ[[זיהום במזון]] אל האדם. יכול עובר זמן רב (עשרות שנים) בין התרחשות פליטת הזיהום, לבין הגעת הזיהום למזון (בשל מסיסות נמוכה לדוגמה של דיאוקסינים במים) ועוד עשרות שנים בין התרחשות ההרעלה עצמה לבין הופעת תסמינים (לדוגמה [[סרטן]]), במקרים של [[טרטוגנים]], זיהום של האם יכול להשפיע על הפוריות של הילד, כך שהפגיעה תתגלה רק כשהילד ינסה להעמיד ילדים. היות ויש מאות ואלפי מקורות לחומרים מזהמים אלה ולא חומר יחיד הנפלט ממקור אחד, קשה מאד גם לדעת מה מקור הזיהום גם אם היה לא הייתה השהייה כזו.  

עלויות עסקה במקרים של זיהומים רבים, היא גבוהה מאוד וכרוכה בהשהייה ארוכה וחוסר וודאות. כך לדוגמה במקרים של [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]],  ו[[דיאוקסינים]] המסוגלים לנדוד מרחקים גדולים, לנדוד בין האוויר, הים והקרקע, לעבור [[הצטברות ביולוגית]] שבסופה הזיהום (לדוגמה ב[[כספית]] או ב[[דיאוקסין]]) מגיעה כ[[זיהום במזון]] אל האדם. יכול עובר זמן רב (עשרות שנים) בין התרחשות פליטת הזיהום, לבין הגעת הזיהום למזון (בשל מסיסות נמוכה לדוגמה של דיאוקסינים במים) ועוד עשרות שנים בין התרחשות ההרעלה עצמה לבין הופעת תסמינים (לדוגמה [[סרטן]]), במקרים של [[טרטוגנים]], זיהום של האם יכול להשפיע על הפוריות של הילד, כך שהפגיעה תתגלה רק כשהילד ינסה להעמיד ילדים. היות ויש מאות ואלפי מקורות לחומרים מזהמים אלה ולא חומר יחיד הנפלט ממקור אחד, קשה מאוד גם לדעת מה מקור הזיהום גם אם היה לא הייתה השהייה כזו.  

;קושי במיקוח בגלל מוצר ציבורי:

;קושי במיקוח בגלל מוצר ציבורי:

במקרים רבים של השפעות חיצוניות, הצדדים עשויים להיות מפעל גדול אחר מול אלפי שכנים מסביב. במקרים אלה, טוענים המבקרים, לא רק שיש עליה גבוהה מאד של עלויות עסקה, גם המיקוח הופך לקשה בשל תמריצים ל"רכיבה חופשית" ולהגדרות בעייתיות של זכויות קניין - בעיה קלאסית של [[מוצר ציבורי]]. ה"מוצר" של נזק מ[[זיהום אוויר|אוויר מזוהם]] לדוגמה הוא [[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]] ובלתי ניתן למניעה.  

במקרים רבים של השפעות חיצוניות, הצדדים עשויים להיות מפעל גדול אחר מול אלפי שכנים מסביב. במקרים אלה, טוענים המבקרים, לא רק שיש עליה גבוהה מאוד של עלויות עסקה, גם המיקוח הופך לקשה בשל תמריצים ל"רכיבה חופשית" ולהגדרות בעייתיות של זכויות קניין - בעיה קלאסית של [[מוצר ציבורי]]. ה"מוצר" של נזק מ[[זיהום אוויר|אוויר מזוהם]] לדוגמה הוא [[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]] ובלתי ניתן למניעה.  

;הקצאת זכויות קניין:

;הקצאת זכויות קניין:

במאמר משנת 2009, הראו Hahnel ו-Sheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהן הדבר מקטין בצורה ניכרת את היכולת ליישם את התיאורמה של קואס בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא [[שוק]]. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום ב[[תורת המשחקים]] ותורת ההתמקחות. דבר זה מביא למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא [[יעילות פארטו|הפתרון היעיל]] יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, [[היוון|שיעור ההיוון]] וגורמים אחרים של כוח מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואף להביא לכישלון המיקוח.  

במאמר משנת 2009, הראו Hahnel ו-Sheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהן הדבר מקטין בצורה ניכרת את היכולת ליישם את התיאורמה של קואס בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא [[שוק]]. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום ב[[תורת המשחקים]] ותורת ההתמקחות. דבר זה מביא למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא [[יעילות פארטו|הפתרון היעיל]] יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, [[היוון|שיעור ההיוון]] וגורמים אחרים של כוח מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואף להביא לכישלון המיקוח.  

היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום [[מידע]] הדרושות כדי ליישם את התיאורמה של קואס בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה [[יעילה פארטו]], דורשת [[מידע מלא]] - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קואס עלולים להוביל לתוצאות מאד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.  

היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום [[מידע]] הדרושות כדי ליישם את התיאורמה של קואס בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה [[יעילה פארטו]], דורשת [[מידע מלא]] - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קואס עלולים להוביל לתוצאות מאוד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.  

אם למזהם יש את זכויות הקניין על הזיהום (צריכים לשלם לו כדי שיפסיק לזהם), יש לו תמריץ להפריז ביתרונות שיש לו כתוצאה מקיום הזיהום. אם הקורבן הוא בעל זכויות הזיהום, הוא בעל תמריץ להפריז בנזקים שנגרמו לו. כתוצאה מכך, תחת מצבים של מידע שאינו מלא, המצב היחיד כמעט שיש במצבים אמיתיים, הפתרון של קואס לא מוביל למצב יעיל. בנוסף, אם מדובר במספר קורבנות, וזכויות הזיהום הן של המזהם, אזי לקורבנות יש תמריץ להעמיד פנים שהם לא נפגעים או להמעיט בערך הנזק שנגרם להם, כדי להנות מ"נסיעה חופשית" עקב קיום של "[[מוצר ציבורי]]" שבו אחרים משלמים עבורם. אם המזהם משלם, לנפגעים יש תמריץ להדגיש את הנזק שנגרם להם ולנפח אותו.  

אם למזהם יש את זכויות הקניין על הזיהום (צריכים לשלם לו כדי שיפסיק לזהם), יש לו תמריץ להפריז ביתרונות שיש לו כתוצאה מקיום הזיהום. אם הקורבן הוא בעל זכויות הזיהום, הוא בעל תמריץ להפריז בנזקים שנגרמו לו. כתוצאה מכך, תחת מצבים של מידע שאינו מלא, המצב היחיד כמעט שיש במצבים אמיתיים, הפתרון של קואס לא מוביל למצב יעיל. בנוסף, אם מדובר במספר קורבנות, וזכויות הזיהום הן של המזהם, אזי לקורבנות יש תמריץ להעמיד פנים שהם לא נפגעים או להמעיט בערך הנזק שנגרם להם, כדי להנות מ"נסיעה חופשית" עקב קיום של "[[מוצר ציבורי]]" שבו אחרים משלמים עבורם. אם המזהם משלם, לנפגעים יש תמריץ להדגיש את הנזק שנגרם להם ולנפח אותו.  

Sheeran ו-Hahnel  מדגישים כי בעיות אלה בתיאורמה אינם נובעים מ[[כלכלה התנהגותית|נושאים של כלכלה התנהגותית]] כמו [[רציונליות חסומה]] וכי לא מדובר בעלויות עסקה (אם כי גם בעיות אלה קיימות), ותחת זאת הם מתקיימים תודות לדרישות יסודיות ותאורטיות של משפט קואס (תנאים הכרחיים),  שלרוב לא מבינים אותן בצרה נכונה. כאשר תנאים אלה לא נמצאים אבל ננקטת הגישה של קואס, הדבר מקטין את הסיכוי להגיע לתוצאות יעילות - וגורמות ל"נעילה" של פתרונות לא יעילים. הם מסכמים כי מאד לא סביר שהתנאים הדרושים לשם פתרון קואס יעיל יתקיימו בתנאים של כלכלה מציאותית.  

Sheeran ו-Hahnel  מדגישים כי בעיות אלה בתיאורמה אינם נובעים מ[[כלכלה התנהגותית|נושאים של כלכלה התנהגותית]] כמו [[רציונליות חסומה]] וכי לא מדובר בעלויות עסקה (אם כי גם בעיות אלה קיימות), ותחת זאת הם מתקיימים תודות לדרישות יסודיות ותאורטיות של משפט קואס (תנאים הכרחיים),  שלרוב לא מבינים אותן בצרה נכונה. כאשר תנאים אלה לא נמצאים אבל ננקטת הגישה של קואס, הדבר מקטין את הסיכוי להגיע לתוצאות יעילות - וגורמות ל"נעילה" של פתרונות לא יעילים. הם מסכמים כי מאוד לא סביר שהתנאים הדרושים לשם פתרון קואס יעיל יתקיימו בתנאים של כלכלה מציאותית.  

ביקורת אחרת היא שההחלטות על ערך היחסי של הצדדים לא משקף את הערך המציאותי שהצדדים שואפים אליו אילו היו הצדדים השונים מתחילים בנקודות התחלה כלכליות שוות. במציאות סביר שהצדדים יתחילו מנקודות מוצא כלכליות שונות. התוצאה היא שדולר יכול להיות בעל ערך יחסי גבוה יותר עבור הקורבן מאשר למזהם (תוצאה הנובעת מ[[אי שוויון כלכלי]]) חלק מהבעיה בזה היא שהשפעות חיצוניות יכולות להיות סיבה לעוני או אי שוויון.  בנוסף חוק קואס מניח שניתן לכמת כל דבר במונחים כלכליים, כולל לדוגמה חיי אדם, ודבר זה אינו מקובל על כולם.

ביקורת אחרת היא שההחלטות על ערך היחסי של הצדדים לא משקף את הערך המציאותי שהצדדים שואפים אליו אילו היו הצדדים השונים מתחילים בנקודות התחלה כלכליות שוות. במציאות סביר שהצדדים יתחילו מנקודות מוצא כלכליות שונות. התוצאה היא שדולר יכול להיות בעל ערך יחסי גבוה יותר עבור הקורבן מאשר למזהם (תוצאה הנובעת מ[[אי שוויון כלכלי]]) חלק מהבעיה בזה היא שהשפעות חיצוניות יכולות להיות סיבה לעוני או אי שוויון.  בנוסף חוק קואס מניח שניתן לכמת כל דבר במונחים כלכליים, כולל לדוגמה חיי אדם, ודבר זה אינו מקובל על כולם.