שינויים

כבר בספר "[[עושר האומות]]" שבו אדם סמית דוגל באי התערבות, הוא אינו דוגל באפס התערבות בכל מקום ובכל מצב. סמית (כמו גם מורו, דיוויד יום) היה מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו נקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית כותב כי על הממשלה "להקים ולשמר את המוסדות הציבוריים ואת המפעלים הציבוריים שעשויים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה טובה", אך הם "מהסוג שבו הרווח לעולם אינו יכול להחזיר את הוצאותיהם של שום אדם יחיד או קבוצה קטנה של יחידים".

כבר בספר "[[עושר האומות]]" שבו אדם סמית דוגל באי התערבות, הוא אינו דוגל באפס התערבות בכל מקום ובכל מצב. סמית (כמו גם מורו, דיוויד יום) היה מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו נקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית כותב כי על הממשלה "להקים ולשמר את המוסדות הציבוריים ואת המפעלים הציבוריים שעשויים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה טובה", אך הם "מהסוג שבו הרווח לעולם אינו יכול להחזיר את הוצאותיהם של שום אדם יחיד או קבוצה קטנה של יחידים".

סמית גם טעם כי על הממשלה לפעול בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי מול מעסיקים) , לדאוג להוצאת פטנטים, למנוע מגיפות ועוד. הוא גם חושב שצריך להגביל את הריבית כי בריבית גבוה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז. סמית יצא לא רק נגד התערבות הממשלה על ידי מיסים ומכסים, אלא גם נגד כוח פוליטי וכוח כלכלי רב מידי בידי [[תאגידים גדולים]] וקפיטליסטים גדולים. קוראים רבים של סמית התעלמו ממסרים אלה והתמקדו רק בפסקה אחת מתוך הספר שלו.

סמית גם טעם כי על הממשלה לפעול בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי מול מעסיקים) , לדאוג להוצאת פטנטים, למנוע מגיפות ועוד. הוא גם חושב שצריך להגביל את הריבית כי בריבית גבוהה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז. סמית יצא לא רק נגד התערבות הממשלה על ידי מיסים ומכסים, אלא גם נגד כוח פוליטי וכוח כלכלי רב מידי בידי [[תאגידים גדולים]] וקפיטליסטים גדולים. קוראים רבים של סמית התעלמו ממסרים אלה והתמקדו רק בפסקה אחת מתוך הספר שלו.

במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון של "עקרון אי ההתערבות" אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים [[קפיטליזם|הקפיטליסטים]] - [[כלכלנים נאו-קלאסיים]], שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן שבו ישיג [[יעילות פארטו]]. חסידי ההתערבות הם בעד [[משק מעורב]], [[שוק משוכלל]] או בעד [[סוציאל-דמוקרטיה]]. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיאניזם]] ורוב הגדול נמצא בזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. בתוך הזרם הנאו-קלאסי יש ויכוחים בעד יותר או פחות מעורבות ממשלתית. אנשי [[אסכולת שיקאגו]] לדוגמה סבורים שניתן לצמצם מעורבות ממשלתית ואילו זרמים אחרים מבקרים את הרעיונות של אסכולת שיקאגו.  

במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון של "עקרון אי ההתערבות" אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים [[קפיטליזם|הקפיטליסטים]] - [[כלכלנים נאו-קלאסיים]], שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן שבו ישיג [[יעילות פארטו]]. חסידי ההתערבות הם בעד [[משק מעורב]], [[שוק משוכלל]] או בעד [[סוציאל-דמוקרטיה]]. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיאניזם]] ורוב הגדול נמצא בזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. בתוך הזרם הנאו-קלאסי יש ויכוחים בעד יותר או פחות מעורבות ממשלתית. אנשי [[אסכולת שיקאגו]] לדוגמה סבורים שניתן לצמצם מעורבות ממשלתית ואילו זרמים אחרים מבקרים את הרעיונות של אסכולת שיקאגו.