שינויים

אורח חיים יושבני (הצגת מקור)

גרסה מ־22:02, 15 ביוני 2019

הוסרו 10 בתים , 22:02, 15 ביוני 2019

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1:

[[קובץ:Family watching television 1958.jpg|ממוזער|300px|בני משפחה מארצות הברית צופים בטלוויזיה בסלון ביתם, 1958.הגורמים המרכזיים לתת פעילות גופנית כיום הם מיכון העבודה, שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]], וישיבה ממושכת מול צגי מחשבים וטלוויזיות.]]

−

'''אורח חיים יושבני''' (באנגלית: '''Sedentary lifestyle''') הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים, המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.

+

'''אורח חיים יושבני''' (באנגלית: '''Sedentary lifestyle''') הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים, המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.

−

אורח חיים יושבני גורר נזקים קשים לבריאות. אחת הבעיות היא שהוא מהווה את אחד הגורמים העיקריים להשמנה{{הערה|Aaron Kandola[https://www.medicalnewstoday.com/articles/322910.php What are the consequences of a sedentary lifestyle?]29 לאוגוסט 2018, Medical News Today}}הנזק שנמדד לא קשור רק להשמנה, שנמדדת כגורם סיכון אחר . לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.{{הערה|שם=who2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} הנזק במדינות עשירות (כמו ישראל) הוא גבוה יותר - 7.7% מכלל מקרי המוות- במדינות עשירות זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11]}} התאמת נתון זה לישראל ~~פרושו~~ מוות של כ-~~3400~~ ישראלים בשנה מאורח חיים יושבני. {{הערה|7.8 אחוז מתוך מספר מקרי המוות בישראל בשנת 2015, שעמד על 44,262 אנשים בשנה, נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2015.pdf סיבות מוות מובילות 2000-2015], משרד הבריאות, 2017, עמ' 54-55}}

+

אורח חיים יושבני גורר נזקים קשים לבריאות. אחת הבעיות היא שהוא מהווה את אחד הגורמים העיקריים להשמנה{{הערה|Aaron Kandola[https://www.medicalnewstoday.com/articles/322910.php What are the consequences of a sedentary lifestyle?]29 לאוגוסט 2018, Medical News Today}}הנזק שנמדד לא קשור רק להשמנה, שנמדדת כגורם סיכון אחר. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.{{הערה|שם=who2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} הנזק במדינות עשירות (כמו ישראל) הוא גבוה יותר - 7.7% מכלל מקרי המוות- במדינות עשירות זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11]}} התאמת נתון זה לישראל פירושו מוות של כ-3,400 ישראלים בשנה מאורח חיים יושבני. {{הערה|7.8 אחוז מתוך מספר מקרי המוות בישראל בשנת 2015, שעמד על 44,262 אנשים בשנה, נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2015.pdf סיבות מוות מובילות 2000-2015], משרד הבריאות, 2017, עמ' 54-55}}

מחקר משנת 2014 טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. {{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

שורה 14: שורה 14:

* מעבר לתחבורה ממונעת (רכבות) ובהמשך ל[[רכב פרטי]] בהגעה לעבודה ולמקומות אחרים, ובמקביל עיצוב של הערים כ[[פרברים]] ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. תכנון עירוני כזה מקשה על [[הליכה ברגל]] ועל [[תחבורת אופניים]] בגלל הארכת המרחקים בין היעדים ובגלל איום מוגבר ב[[תאונות דרכים]].

* [[הליכתיות|הפיכת הרחובות למקומות פחות נעימים עבור הולכי רגל]] בגלל שלל סיבות כגון איום ב[[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[רעש]] ולקיחת תשתיות הליכה לטובת [[חנייה]] וכבישים. דבר זה משפיע על [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] וכן על משתתפי [[פעילות גופנית]] לצורכי פנאי ונופש בעיר כגון ילדים משחקים, אנשים העוסקים בספורט כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שיטוט עירוני, ועוד.

−

* שעות ארוכות יותר ב[[פקקי תנועה]] ובנסיעות [[יוממות]] שגורמות הן לישיבה עצמה במכונית והן לאובדן זמן פנאי והרגשת עייפות בסוף היום. כמו כן החזקת [[מכוניות]] כרוכה בהוצאות גבוהות שמחייבות את הגדלת כמות השעות בעבודה.

+

* שעות ארוכות יותר ב[[פקקי תנועה]] ובנסיעות [[יוממות]] שגורמות הן לישיבה עצמה במכונית והן לאובדן זמן פנאי והרגשת עייפות בסוף היום. כמו כן החזקת [[מכוניות]] כרוכה בהוצאות גבוהות שמחייבות את הגדלת כמות השעות בעבודה.

* הקטנת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] ומשחקי חוץ בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]]. דבר זה פוגע במיוחד בילדים ונוער אבל השפעתו מתמשכת על פני החיים וקיימת בצורה חזקה למדי גם עבור מבוגרים.

בדברים אלה יש [[מערכת מורכבת|השפעות מערכתיות]] מסוגים שונים:

−

התכנון העירוני כולו, יכול לנוע בין שני קטבים - של העדפת [[תחבורה בת קיימא]] או של תחבורה מוטה רכב פרטי. האפשרות הראשונה כוללת [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] - לדוגמה תכנון של בתי ספר במרחקי הליכה ובנייה צפופה, עם [[עירוב שימושי קרקע]]. האפשרות השנייה כוללת בניה פרברית יותר שמתאימה לרכב פרטי. בתכנון מוטה רכב פרטי יש נטייה ניתן לרכז את בתי הספר בשולי היישוב במקום שבו הקרקע זולה ונוח להגיע אליהם ברכב משיקולי פקקים וחניה, אבל דבר זה מקשה להגיע אליהם ברכיבה או בהליכה ברגל. אלו הן שתי אסטרטגיות תכנון עירוני שמוציאות זו את זו שכן היבטים רבים שנוחים לשם שימוש ברכב פרטי מקשים על התפעול של תחבורה ציבורית ועל הליכה ברגל ועל [[תחבורת אופניים]].

+

התכנון העירוני כולו, יכול לנוע בין שני קטבים - של העדפת [[תחבורה בת קיימא]] או של תחבורה מוטה רכב פרטי. האפשרות הראשונה כוללת [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] - לדוגמה תכנון של בתי ספר במרחקי הליכה ובנייה צפופה, עם [[עירוב שימושי קרקע]]. האפשרות השנייה כוללת בניה פרברית יותר שמתאימה לרכב פרטי. בתכנון מוטה רכב פרטי יש נטייה ניתן לרכז את בתי הספר בשולי היישוב במקום שבו הקרקע זולה ונוח להגיע אליהם ברכב משיקולי פקקים וחניה, אבל דבר זה מקשה להגיע אליהם ברכיבה או בהליכה ברגל. אלו הן שתי אסטרטגיות תכנון עירוני שמוציאות זו את זו שכן היבטים רבים שנוחים לשם שימוש ברכב פרטי מקשים על התפעול של תחבורה ציבורית ועל הליכה ברגל ועל [[תחבורת אופניים]].

כאשר מבוגר בוחר לנסוע ב[[מכונית]] הוא משפיע לא רק על עצמו אלא גורם ל[[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי|השפעות חיצוניות]] שמשפיעות על בחירות התחבורה של אנשים אחרים. הדבר כולל יצירת [[עומסי תנועה]], איום ב[[תאונות דרכים]] על הולכי רגל ורוכבי אופניים, ויצירת [[זיהום אוויר]]. מבחינת הרשויות הדבר יוצר [[ביקוש מושרה]] וכן מגדיל את הנטייה לקדם מדיניות של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]].

שורה 32: שורה 32:

===השפעות של אופניים חשמליים על פעילות גופנית===

−

השימוש ב[[אופניים חשמליים]] יכול לסייע או להפריע לפעילות גופנית. חלק גדול מאנשים שעוברים לאופניים חשמליים לא היו עוברים לאופניים רגילים בגלל מגוון סיבות כגון קוד לבוש, חשש מהזעה, קשיים לוגיסטיים או מרחק רכיבה גדול, כך שאופניים חשמליים מגדילים את אחוז הרוכבים הכולל. אופניים חשמליים יכולים לסייע להגברת השימוש באופניים רגילים במספר דרכים כמו שינוי הרגלים ותפיסות על מקומם של אופניים ברחוב ובעיר; הדימוי העצמי של הרוכב משתנה, וחסמים אחרים לרכיבה (כגון חשש מתאונות) יורדים- כך שעולה הסיכוי שהוא יבחר להשתמש באופניים רגילים לעומת המשך שימוש ברכב פרטי; השימוש באופניים חשמליים מקטין סיכונים והפרעות לרכיבת אופניים רגילים כגון [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[פקקי תנועה]] ו[[תאונות דרכים|סיכון של פגיעה מצד רכב פרטי]] ו[[אי חום עירוני]]. אופניים חשמליים ואופניים רגילים משתמשים באותן תשתיות, ולכן הגברת השימוש באופניים חשמליים תורם להגדלת הלחץ הציבורי להקמת [[תשתיות אופניים]] וכן להיבטים תומכים אחרים כגון חקיקה והדרכה לבטיחות אופניים שיכולים לסייע בהגברת השימוש באופניים רגילים; על פי החוק בישראל, אופניים חשמליים חוקיים מחייבים פידול ודבר זה יכול להוות פעילות גופנית. עם זאת חוק זה לא נאכף בישראל ורוכבים רבים רוכבים באופניים ללא פידול; אופניים חשמליים יכולים לתת מענה לחלק מהדרך שהוא קשה מידי לרוב הרוכבים (לדוגמה לעלות במעלה הר הכרמל בחיפה) ובשאר הדרך לקיים דיווש אינטנסיבי יותר. בכך הם מחליפים נסיעות שבהן 100% מהפעילות הייתה מבוצעת ברכב.

+

השימוש ב[[אופניים חשמליים]] יכול לסייע או להפריע לפעילות גופנית. חלק גדול מאנשים שעוברים לאופניים חשמליים לא היו עוברים לאופניים רגילים בגלל מגוון סיבות כגון קוד לבוש, חשש מהזעה, קשיים לוגיסטיים או מרחק רכיבה גדול, כך שאופניים חשמליים מגדילים את אחוז הרוכבים הכולל. אופניים חשמליים יכולים לסייע להגברת השימוש באופניים רגילים במספר דרכים כמו שינוי הרגלים ותפיסות על מקומם של אופניים ברחוב ובעיר; הדימוי העצמי של הרוכב משתנה, וחסמים אחרים לרכיבה (כגון חשש מתאונות) יורדים- כך שעולה הסיכוי שהוא יבחר להשתמש באופניים רגילים לעומת המשך שימוש ברכב פרטי; השימוש באופניים חשמליים מקטין סיכונים והפרעות לרכיבת אופניים רגילים כגון [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[פקקי תנועה]] ו[[תאונות דרכים|סיכון של פגיעה מצד רכב פרטי]] ו[[אי חום עירוני]]. אופניים חשמליים ואופניים רגילים משתמשים באותן תשתיות, ולכן הגברת השימוש באופניים חשמליים תורם להגדלת הלחץ הציבורי להקמת [[תשתיות אופניים]] וכן להיבטים תומכים אחרים כגון חקיקה והדרכה לבטיחות אופניים שיכולים לסייע בהגברת השימוש באופניים רגילים; על פי החוק בישראל, אופניים חשמליים חוקיים מחייבים פידול ודבר זה יכול להוות פעילות גופנית. עם זאת חוק זה לא נאכף בישראל ורוכבים רבים רוכבים באופניים ללא פידול; אופניים חשמליים יכולים לתת מענה לחלק מהדרך שהוא קשה מידי לרוב הרוכבים (לדוגמה לעלות במעלה הר הכרמל בחיפה) ובשאר הדרך לקיים דיווש אינטנסיבי יותר. בכך הם מחליפים נסיעות שבהן 100% מהפעילות הייתה מבוצעת ברכב.

מאידך שימוש באופניים חשמליים עלול להוריד את כמות השימוש באופניים רגילים, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. דבר שכאמור הוא חמור יותר יחסית להורדת כמות הפעילות הגופנית של מבוגרים.<ref name="MedicUK2004"/>

שורה 40: שורה 40:

==השפעות בריאותיות של אורח חיים יושבני==

−

יש יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על החשיבות הרבה של [[פעילות גופנית]] לבריאות ועל הנזקים של אורח חיים יושבני. כדאי לציין כי מחסור בפעילות גופנית נמדד במחקרים רבים כגורם נפרד מ[[השמנה]] ומשקל יתר - כלומר הנזק מאי-פעילות גופנית נגרם גם לאנשים רזים, ופעילות גופנית יכולה לסייע לאנשים גם אם יש להם משקל יתר. לפי פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, בעוד [[השמנה]] ומשקל יתר תורמים במדינות עשירות ל-8.4% ממקרי המוות, עוד כ 7.7% ממקרי המוות מיוחסים למחסור בפעילות גופנית.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} עם זאת יש לשים לב כי [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] עלולה לגורם נזקים לגוף לא רק דרך השמנה אלא גם דרך אפיקים נוספים כמו [[השפעות בריאותיות של מלח|מלח]] שגורר [[לחץ דם גבוה]].

+

יש יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על החשיבות הרבה של [[פעילות גופנית]] לבריאות ועל הנזקים של אורח חיים יושבני. כדאי לציין כי מחסור בפעילות גופנית נמדד במחקרים רבים כגורם נפרד מ[[השמנה]] ומשקל יתר - כלומר הנזק מאי-פעילות גופנית נגרם גם לאנשים רזים, ופעילות גופנית יכולה לסייע לאנשים גם אם יש להם משקל יתר. לפי פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, בעוד [[השמנה]] ומשקל יתר תורמים במדינות עשירות ל-8.4% ממקרי המוות, עוד כ-7.7% ממקרי המוות מיוחסים למחסור בפעילות גופנית.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} עם זאת יש לשים לב כי [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] עלולה לגורם נזקים לגוף לא רק דרך השמנה אלא גם דרך אפיקים נוספים כמו [[השפעות בריאותיות של מלח|מלח]] שגורר [[לחץ דם גבוה]].

בשנת 2012, פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון הרפואי The Lancet. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים שנגרמו עקב מחסור בפעילות גופנית ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). לפי המחקרים הפסקת אורח החיים יושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב-6 חודשים ו-24 יום. {{הערה|שם=Lancet_2012|I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(12)61031-9/abstract Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012}}[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

−

לפי אי-מין לי ושותפיה למחקר, תת פעילות גופנית הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב-10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1% עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מיליון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים הייתה גדלה ב-0.68 שנים (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדבר היה מקטין את מספר מקרי המוות ב-530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/> יש לשים לב כי תוצאה זו נוגעת לכלל מדינות העולם, כולל מדינות שבהן יש כמות גדולה של שתיית אלכוהול, עישון או הדבקות במחלות מדבקות - פרוש הדבר כי במדינות מערביות ייתכן כי השפעה זו גדולה יותר (ראו מחקרים בהמשך).

+

לפי אי-מין לי ושותפיה למחקר, תת פעילות גופנית הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב-10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1% עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מיליון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים הייתה גדלה ב-0.68 שנים (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדבר היה מקטין את מספר מקרי המוות ב-530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/> יש לשים לב כי תוצאה זו נוגעת לכלל מדינות העולם, כולל מדינות שבהן יש כמות גדולה של שתיית אלכוהול, עישון או הדבקות במחלות מדבקות - פרוש הדבר כי במדינות מערביות ייתכן כי השפעה זו גדולה יותר (ראו מחקרים בהמשך).

במחקר כלכלי של Beale ואחרים משנת 2007 בבריטניה, הם טוענים כי הגברת הפעילות הגופנית תסייע למניעה ולהפחתה של 20 מחלות ומצבים גופניים. לפי החוקרים אנשים שפעילים כיום מפחיתים את הסיכוי שלהם לחלות במחלות כרוניות מרכזיות ב-50%, ולהפחית את סיכוי התמותה בטרם-עת ב-20%-30%. <ref>Beale S, Bending M, Trueman P. [http://www.nice.org.uk/guidance/ph8/resources/physical-activity-and-the-environment-economic-modelling-report-2 An Economic Analysis of Environmental Interventions that Promote Physical Activity]. NICE PDG Report. May 2007</ref>

שורה 54: שורה 54:

מחקר משנת 2014 טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. ארגון הבריאות העולמי קבע כי חוסר פעילות גופנית הפך להיות הגורם הרביעי בגודלו לתמותת בני אדם. רק מקום אחד לפני השמנת יתר{{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

−

"זמן מסך" - ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה מול המחשב, הוא בעל השלכות בריאותיות הקשורות בהשמנה, בהרגלי תזונה ובהרגלי שינה ראו [[השפעות בריאותיות של טלוויזיה]] ו[[התמכרות למשחקי מחשב]]. בנוסף יש מספר מומחים ועיתונאים הטוענים כי גלישה מרובה באינטרנט, וגירוי בלתי פוסק מצד ~~אייפדים~~, ~~אייפונים~~, גורם להפחתה ביכולת המוח לבצע פעולות מסוימות כגון קריאת ספרים וחשיבה לעומק. לפי טענה זו מכשירים אלה מעודדים את המוח לבצע פעולות שטחיות של עיבוד מידע, ומרגילים אותו בכך להימנע ממאמץ רב שדורשות פעולות מורכבות יותר. גם התקשורת בין הורים וילדים נפגעת עקב נוכחות מתמדת של טכנולוגיית תקשורת [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413627,00.html].

+

"זמן מסך" - ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה מול המחשב, הוא בעל השלכות בריאותיות הקשורות בהשמנה, בהרגלי תזונה ובהרגלי שינה ראו [[השפעות בריאותיות של טלוויזיה]] ו[[התמכרות למשחקי מחשב]]. בנוסף יש מספר מומחים ועיתונאים הטוענים כי גלישה מרובה באינטרנט, וגירוי בלתי פוסק מצד טאבלטים, סמארטפונים, גורם להפחתה ביכולת המוח לבצע פעולות מסוימות כגון קריאת ספרים וחשיבה לעומק. לפי טענה זו מכשירים אלה מעודדים את המוח לבצע פעולות שטחיות של עיבוד מידע, ומרגילים אותו בכך להימנע ממאמץ רב שדורשות פעולות מורכבות יותר. גם התקשורת בין הורים וילדים נפגעת עקב נוכחות מתמדת של טכנולוגיית תקשורת [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413627,00.html].

===תוחלת חיים===

−

מחקר משנת 2014 שהתפרסם במגזין הבריטי Sports Medicine, טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. המחקר טוען שישיבה ממושכת מול צג, כל צג שלא יהיה, שש שעות בממוצע, תקצר את זמן החיים שלכם בכחמש שנים. זאת בשל שלל מחלות הנגרמת מכך: ביניהן השמנה, מחלות לב, סרטן, סוכרת, שבץ, דיכאון וכמובן כאבי שרירים. הישיבה פוגעת ~~בכרומוסומים~~ שבתוך התא{{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

+

מחקר משנת 2014 שהתפרסם במגזין הבריטי Sports Medicine, טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. המחקר טוען שישיבה ממושכת מול צג, כל צג שלא יהיה, שש שעות בממוצע, תקצר את זמן החיים שלכם בכחמש שנים. זאת בשל שלל מחלות הנגרמת מכך: ביניהן השמנה, מחלות לב, סרטן, סוכרת, שבץ, דיכאון וכמובן כאבי שרירים. הישיבה פוגעת בכרומוזומים שבתוך התא{{הערה|ליהי שורש[http://healthy.walla.co.il/item/2785603 הישיבה מזיקה לבריאות] 17.09.20014}}.

מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים 20-93 מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו [[עישון]]. מי שעסקו בפעילות גופנית גבוהה ואינטנסיבית היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. <ref>ANDERSEN, L. ET AL. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10847255 All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work]. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).</ref>

שורה 64: שורה 64:

===הרגשה טובה יותר ושיפור המצב הנפשי באורח חיים פעיל===

−

על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4,500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין [[פעילות גופנית]] ~~גבוהה~~ יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה, Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה-PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

+

על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4,500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין [[פעילות גופנית]] בהיקף גבוה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה, Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה-PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1622781]

−

Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1,600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי [[הרגלי יוממות|הרגלי היוממות]] של [[רוכבי אופניים]] הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]

+

Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1,600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי [[הרגלי יוממות|הרגלי היוממות]] של [[רוכבי אופניים]] הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]

===סרטן המעי הגס===

[[סרטן המעי הגס]] הוא אחד הסרטנים השכיחים בישראל בקרב גברים ונשים כאחד. נכון לשנת 2012 מתגלים בישראל כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, ומתים ממנו כ-1,300 אנשים בכל שנה. מתחת לגיל 65 מתים כ-265 ישראלים בכל שנה מסרטן המעי הגס.{{הערה|שם=st06_13_2015}} {{הערה|שם=health2012}}

−

לפי מחקר משנת 1998, השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק ~~שהעדר~~ פעילות גופנית, [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), וייתכן גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ו/או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60%-80% <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.</ref>.

+

לפי מחקר משנת 1998, השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהיעדר פעילות גופנית, [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), וייתכן גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ו/או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60%-80% <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.</ref>.

===סרטן השד===

−

[[סרטן השד]] הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] בקרב נשים הוא סרטן שד.{{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 כ-1,000 נשים (ו-19 גברים) [[גורמי תמותה בישראל|מתות בשנה]] מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

+

[[סרטן השד]] הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] בקרב נשים הוא סרטן שד.{{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 כ-1,000 נשים (ו-19 גברים) [[גורמי תמותה בישראל|מתות בשנה]] מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

−

בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון ל[[סרטן השד]]. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (~~case~~ control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (~~odds~~ ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.{{הערה| Gonçalves AK et al,[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23416687 Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review], J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.}}

+

בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון ל[[סרטן השד]]. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (Case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (Odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.{{הערה| Gonçalves AK et al,[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23416687 Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review], J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.}}

−

לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}}

+

לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10%-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}}

===סוכרת===

שורה 102: שורה 102:

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[זיהום אוויר מתחבורה]], [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]], [[תרבות הצריכה]]}}

−

אורח חיים יושבני מהווה את אחד הגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר]], [[זיהום מים|מים]] ו[[זיהום קרקע|קרקע]]. כמויות חשמל גדולות נצרכות למען תפעול מכשירים ביתיים שונים, ואלו דורשות הפקת חשמל - בדרך כלל תוך שריפת [[פחם]] או [[גז טבעי]]. שימוש ב[[רכב פרטי]] גורר צריכה של [[נפט]], [[זיהום אוויר מתחבורה]] ופליטה של [[גזי חממה]]. לדוגמה, 20% מפליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] לאטמוספירה, מקורם בתחבורה[http://www.haluzasmartcity.org/transport]. כמו כן נגרם [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] על ידי דלקים ושמנים. זיהום אוויר וזיהום מים נוספים נגרמים [[זיהום תעשייתי]] בזמן זיקוק הנפט (לדוגמה [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה ובאשדוד הפולטים נוסף למזהמים נפוצים גם [[מתכות כבדות]] ו[[חומרים מסרטנים]] אחרים), מכוניות גם דורשות השקעת אנרגיה גדולה בזמן ה[[כרייה]] של מתכות כמו [[פלדה]] ו[[אלומיניום]] ויוצרות זיהום בזמן מחזור של גרוטאות פלדה (ראו [[חוד פלדה]] במפרץ חיפה לדוגמה). נזקים נוספים כוללים [[קיטוע שטחי מחיה]] ואיום ב[[תאונות דרכים]] על הולכי רגל ורוכבי אופניים ובכך הפחתה בפעילות הגופנית מצד אנשים אחרים.

+

אורח חיים יושבני מהווה את אחד הגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר]], [[זיהום מים|מים]] ו[[זיהום קרקע|קרקע]]. כמויות חשמל גדולות נצרכות למען תפעול מכשירים ביתיים שונים, ואלו דורשות הפקת חשמל - בדרך כלל תוך שריפת [[פחם]] או [[גז טבעי]]. שימוש ב[[רכב פרטי]] גורר צריכה של [[נפט]], [[זיהום אוויר מתחבורה]] ופליטה של [[גזי חממה]]. לדוגמה, 20% מפליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] לאטמוספירה, מקורם בתחבורה[http://www.haluzasmartcity.org/transport]. כמו כן נגרם [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] על ידי דלקים ושמנים. זיהום אוויר וזיהום מים נוספים נגרמים [[זיהום תעשייתי]] בזמן זיקוק הנפט (לדוגמה [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה ובאשדוד הפולטים נוסף למזהמים נפוצים גם [[מתכות כבדות]] ו[[חומרים מסרטנים]] אחרים), מכוניות גם דורשות השקעת אנרגיה גדולה בזמן ה[[כרייה]] של מתכות כמו [[פלדה]] ו[[אלומיניום]] ויוצרות זיהום בזמן מחזור של גרוטאות פלדה (ראו [[חוד פלדה]] במפרץ חיפה לדוגמה). נזקים נוספים כוללים [[קיטוע שטחי מחיה]] ואיום ב[[תאונות דרכים]] על הולכי רגל ורוכבי אופניים ובכך הפחתה בפעילות הגופנית מצד אנשים אחרים.

הפחתת שימוש בכלי רכב פרטיים ועידוד [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[הליכה ברגל]], יכולים להוריד פליטת גזי החממה וזיהום אוויר בו בזמן להציל את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

שורה 116: שורה 116:

ישנן 2 תופעות שאפשר להכניס תחת הכותרת הזו:

−

'''1.''' התופעה הראשונה, מוכחת יותר היא '''השפעה של מחסור בפעילות גופנית על המוח ומערכת העצבים'''. הפעילות הגופנית מנוהלת על ידי המוח, במוח יש מרכזים מסוימים העוסקים בכך. ככל הפעילות הגופנית מורכבת יותר כך המוח עובד יותר. לדוגמה טיול בטבע דורש יותר פעילות מאשר התעמלות כי ~~הוח~~ צריך לכוון את הגוף כך שהוא לא יפול, ~~לאיתקל~~ בסלע, הוא קולט את מראה העצים, הפורים, הוא מפעיל מרכזים הקשורים דיבור עם ~~אנשחים~~ אחרים לעזרה לאנשים אחרים לעבור מעל סלע ועוד. ~~לומת~~ זאת התעמלות בחדר כושר היא פשוט מקבץ תנועות מכאניות החוזרות על עצמן. כאשר אדם נמצא באורח חיים יושבני לא רק השרירים גם אזורים רבים במוחו לא עובדים. הדבר פוגע בתפקוד המוח מה שיכול להביא לדמנציה ומחלת אלצהיימר{{הערה|Michael J. Wheeler,a,b,∗ Paddy C. Dempsey,a,c Megan S. Grace,a Kathryn A. Ellis,d,e Paul A. Gardiner,f,g Daniel J. Green,b,h and David W. Dunstana,b,i [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5651418/ Sedentary behavior as a risk factor for cognitive decline? A focus on the influence of glycemic control in brain health] 2 למאי 2017,

+

'''1.''' התופעה הראשונה, מוכחת יותר היא '''השפעה של מחסור בפעילות גופנית על המוח ומערכת העצבים'''. הפעילות הגופנית מנוהלת על ידי המוח, במוח יש מרכזים מסוימים העוסקים בכך. ככל הפעילות הגופנית מורכבת יותר כך המוח עובד יותר. לדוגמה טיול בטבע דורש יותר פעילות מאשר התעמלות כי הוא צריך לכוון את הגוף כך שהוא לא יפול, להיתקל בסלע, הוא קולט את מראה העצים, הפורים, הוא מפעיל מרכזים הקשורים דיבור עם אנשים אחרים לעזרה לאנשים אחרים לעבור מעל סלע ועוד. לעומת זאת התעמלות בחדר כושר היא פשוט מקבץ תנועות מכאניות החוזרות על עצמן. כאשר אדם נמצא באורח חיים יושבני לא רק השרירים גם אזורים רבים במוחו לא עובדים. הדבר פוגע בתפקוד המוח מה שיכול להביא לדמנציה ומחלת אלצהיימר{{הערה|Michael J. Wheeler,a,b,∗ Paddy C. Dempsey,a,c Megan S. Grace,a Kathryn A. Ellis,d,e Paul A. Gardiner,f,g Daniel J. Green,b,h and David W. Dunstana,b,i [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5651418/ Sedentary behavior as a risk factor for cognitive decline? A focus on the influence of glycemic control in brain health] 2 למאי 2017,

US National Library of Medicine National Institutes of Health}} {{הערה|University of California - Los Angeles [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/04/180412141014.htm Sitting is bad for your brain -- not just your metabolism or heart] 12 לאפריל 2018, ScienceDaily]}}. הפגיעה מביאה בין היתר למחלות לב שונות{{הערה|Mischel NA1, Llewellyn-Smith IJ, Mueller PJ. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24114875 Physical (in)activity-dependent structural plasticity in bulbospinal catecholaminergic neurons of rat rostral ventrolateral medulla.] 15 לפברואר 2014, PubMed.gov}}.

שורה 126: שורה 126:

Primary schools to ban calculators because children have become too ‘dependent’ on them] 09 לנובמבר 2012, Mail Online}}{{הערה|Javier Espinoza [https://www.telegraph.co.uk/education/educationnews/11828257/Calculator-ban-has-improved-childrens-numeracy-skills-ministers-claim.html Calculator ban 'has improved children's numeracy skills', ministers claim] 27.08.2015, The Telegrafh}}.

−

בכיתה ג' בבית ספר ~~אחד עשו~~ ניסוי: אמרו לתלמידים מסוימים לפתור בעיות בחשבון בלי מחשבון ולאחרים עם מחשבון. אחרי זה אמרו ל 2 הקבוצות לפתור בעיות בלי מחשבון. אם התלמידים היו טובים בחשבון גם קודם לא היה הבדל. לאלה שלא היו טובים בחשבון קודם הקבוצה "בלי מחשבון" פתרה בשלב השני טוב יותר{{הערה|Vanderbilt University [https://www.sciencedaily.com/releases/2008/08/080819160203.htm Calculators Okay In Math Class, If Students Know The Facts First, Study Finds] 20 לאוגוסט 2008, ScienceDaily}}.

+

בכיתה ג' בבית ספר ערכו ניסוי: אמרו לתלמידים מסוימים לפתור בעיות בחשבון בלי מחשבון ולאחרים עם מחשבון. אחרי זה אמרו ל-2 הקבוצות לפתור בעיות בלי מחשבון. אם התלמידים היו טובים בחשבון גם קודם לא היה הבדל. לאלה שלא היו טובים בחשבון קודם הקבוצה "בלי מחשבון" פתרה בשלב השני טוב יותר{{הערה|Vanderbilt University [https://www.sciencedaily.com/releases/2008/08/080819160203.htm Calculators Okay In Math Class, If Students Know The Facts First, Study Finds] 20 לאוגוסט 2008, ScienceDaily}}.

'''תוכנת הניווט "וייז"''' יש מחקרים המראים שכאשר אדם משתמש כל הזמן ב"וייז" זה פוגע ביכולתו לנווט{{הערה| Joan Raymond [http://www.nbcnews.com/id/40138522/ns/health-mental_health/t/gps-addict-it-may-be-eroding-your-brain/#.Wl8RrbwjQps GPS addict? It maybe eroding your brain.] 15.11.2010}}{{הערה|UCL [http://www.ucl.ac.uk/news/news-articles/0317/210317-satnav-brain-hippocampus Satnavs 'switch off' parts of the brain] 21.03.2017}}. יש אפשרות שמעבר ל[[מכוניות אוטונומיות]] יכול להגביר אפקט זה.

שורה 135: שורה 135:

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref> לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 2010, 84% מכלל בני הנוער בישראל לא קיימו מספיק פעילות גופנית (שעה ביום של פעילות נמרצת עד בינונית)[http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/physical_inactivity/atlas.html]

−

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="activities2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

+

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="activities2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

להלן נתונים על אחוז העובדים לפי סוג הפעילות הגופנית בעבודה ועל שיעור האנשים שנמצאים בישיבה בבית מעל 4 שעות ביום, לפי נתוני הסקר של משרד הבריאות:<ref name="activities2012"/>

שורה 202: שורה 202:

סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]] - לפחות 40% מבין היהודים וכ-60% מהערבים נמצאים במצב יושבני כשהם צופים בטלוויזיה, במחשב או קוראים ספר.

−

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות והוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו במדינות אלה. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}}. ניתן להשוות זאת ל[[השמנה]] - [[השמנה]] שגורמת ל 8.4% מכלל מקרי התמותה במדינות אלה. היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה, {{הערה|שם=health2012}} ניתן להעריך באופן גס את [[סיבות מוות בישראל|כמות התמותה בישראל]] כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.

+

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות והוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו במדינות אלה. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}}. ניתן להשוות זאת ל[[השמנה]] - [[השמנה]] שגורמת ל 8.4% מכלל מקרי התמותה במדינות אלה. היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה, {{הערה|שם=health2012}} ניתן להעריך באופן גס את [[סיבות מוות בישראל|כמות התמותה בישראל]] כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.

לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב 2017 כמות גבוהה של ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך{{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}

שורה 233: שורה 233:

* ד"ר גל דובנוב-רז, ד"ר נעמה קונסטנטיני [http://www.hadassah.org.il/children-site/parents/diseaseshelp/nutrition_in_children/sports-and-cardio פעילות גופנית כמונעת מחלות לב וכלי דם] הדסה לילדים, מרכז רפואי הדסה

* קרן בנצור,[http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=4&ved=0CDEQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.hadassah.org.il%2Fmedia%2F1947261%2F%25D7%25A9%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2590%25D7%25AA%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259F%25D7%2594%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2599.doc&ei=sbK3U4OMELKB7QbOoYHIDg&usg=AFQjCNGzU6awIH_Z5BerQzxvBM8SDVnFkg&sig2=967bnraFJN6EyUe0usqEWw&bvm=bv.70138588,d.bGE שעות ישיבה רבות ורצופות מעלות את הסיכון הבריאותי]

−

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית] ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי, הארץ, 09.10.2012

+

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית] ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי, הארץ, 09.10.2012

−

* [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה  עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון] הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014

+

* [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה  עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון] הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014

* [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Aliza Matusevich, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, 2009

* [https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sport/Physical_exercise/Pages/sport_test.aspx האם אתם זזים מספיק? בחנו את עצמכם], באתר שירותי בריאות כללית

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות