שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 47: שורה 47:  
'''אם זאת, נשאלת השאלה: למה עם כך הגידול המשמעותי באוכלוסייה התרחש דווקא בתחילת המהפכה התעשייתית - הרי טוענים שהיא העלתה את רמת החיים?'''  
 
'''אם זאת, נשאלת השאלה: למה עם כך הגידול המשמעותי באוכלוסייה התרחש דווקא בתחילת המהפכה התעשייתית - הרי טוענים שהיא העלתה את רמת החיים?'''  
   −
על רוב המדענים מקובלת תאורית [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]]  שטוענת כי העלייה ב[[תוחלת החיים]] וב[[רמת החיים]] עם התחלת [[המהפכה התעשייתית]] בהתחלה גרמה לגידול באכלוסייה כי מצד אחד יותר ילדים שרדו והילודה נשארה בערך כפי שהיא ואחר כך גרמה להאטה או עצירה בגידול האכלוסייה כי האנשים חיו יותר אבל מצד שני הילודה ירדה{{הערה|Raivio K [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1670537 How does infant mortality affect birth rates?] 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database}}.  
+
על רוב המדענים מקובלת תאוריית [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]]  שטוענת כי העלייה ב[[תוחלת החיים]] וב[[רמת החיים]] עם התחלת [[המהפכה התעשייתית]] בהתחלה גרמה לגידול באוכלוסייה כי מצד אחד יותר ילדים שרדו והילודה נשארה בערך כפי שהיא ואחר כך גרמה להאטה או עצירה בגידול האוכלוסייה כי האנשים חיו יותר אבל מצד שני הילודה ירדה{{הערה|Raivio K [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1670537 How does infant mortality affect birth rates?] 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database}}.  
   −
אפשר להעלות גם השערה אחרת. [[המהפכה התעשייתית]] גרמה בהתחלה לעלייה בתמותה אצל [[פועלים|הפועלים]] והעמים [[ילידים|הילידים]] שנוצלו על ידי הקולוניאליסטים כדי לקדם אותה. ייתכן שזה גרם לעלייה בילודה עקב עלייה בתמותת ילדים אצל הקבוצות האלה ואחר כך כאשר העלייה בכמות המוצרים והירידה בחשיבות העבודה הפיזית עקב מיכון העלתה את הסיכויים לשרוד בקבוצות האלה הילודה ירדה. באירופה שיא הגידול באוכלוסייה נרשם במחצית השנייה של המאה ה 19 ובמאה ה 20 הוא כבר חל לרדת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Demographic_history#Historical_population_of_the_world Historical population of the world]}}  
+
אפשר להעלות גם השערה אחרת. [[המהפכה התעשייתית]] גרמה בהתחלה לעלייה בתמותה אצל [[פועלים|הפועלים]] והעמים [[ילידים|הילידים]] שנוצלו על ידי הקולוניאליסטים כדי לקדם אותה. ייתכן שזה גרם לעלייה בילודה עקב עלייה בתמותת ילדים אצל הקבוצות האלה ואחר כך כאשר העלייה בכמות המוצרים והירידה בחשיבות העבודה הפיזית עקב מיכון העלתה את הסיכויים לשרוד בקבוצות האלה הילודה ירדה. באירופה שיא הגידול באוכלוסייה נרשם במחצית השנייה של המאה ה-19 ובמאה ה-20 הוא כבר חל לרדת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Demographic_history#Historical_population_of_the_world Historical population of the world]}}  
   −
חשוב לברר את הנושא, כי אם הגידול באוכלוסייה הוא תוצאה של עלייה ברמת החיים, כדי לעצור אותו אפשר לנקוט בעיקר ב 2 אמצעים: או להוריד את רמת החיים ולעלות את התמותה מה שאיננו מוסרי, או באמצעות אמצעי מניעה מודרניים מה שלא תמיד פופולרי. לעומת זאת, אם הוא תוצאה של ירידה ברמת החיים ועלייה בתמותת ילדים, אפשר לעצור אותו באמצעות מיגור העוני מה שיהיה מאוד פופולרי ומוסרי. כמו כן חשוב לברר באיזה אמצעים למגר את העוני: התומכים בשיטה הקפיטליסטית מציעים לעשות את זה בעיקר באמצעות עלייה בצריכה במדינות העניות כמו הודו, סין, אפריקה מה שיכול להיות בעייתי [[מחסור ועודף|מבחינת קיימות ובריאות]]. יש שאומרים שאפשר להגיע לכך באמצעות [[כלכלת מצב יציב|צמצום צריכה לרמה המיטיבה עם הסביבה, החברה והבריאות וחלוקה צודקת]].
+
חשוב לברר את הנושא, כי אם הגידול באוכלוסייה הוא תוצאה של עלייה ברמת החיים, כדי לעצור אותו אפשר לנקוט בעיקר ב-2 אמצעים: או להוריד את רמת החיים ולעלות את התמותה מה שאיננו מוסרי, או באמצעות אמצעי מניעה מודרניים מה שלא תמיד פופולרי. לעומת זאת, אם הוא תוצאה של ירידה ברמת החיים ועלייה בתמותת ילדים, אפשר לעצור אותו באמצעות מיגור העוני מה שיהיה מאוד פופולרי ומוסרי. כמו כן חשוב לברר באיזה אמצעים למגר את העוני: התומכים בשיטה הקפיטליסטית מציעים לעשות את זה בעיקר באמצעות עלייה בצריכה במדינות העניות כמו הודו, סין, אפריקה מה שיכול להיות בעייתי [[מחסור ועודף|מבחינת קיימות ובריאות]]. יש שאומרים שאפשר להגיע לכך באמצעות [[כלכלת מצב יציב|צמצום צריכה לרמה המיטיבה עם הסביבה, החברה והבריאות וחלוקה צודקת]].
 
=== כיצד צמצום תמותה ועלייה ברמת החיים גורמים לירידה בילודה ===
 
=== כיצד צמצום תמותה ועלייה ברמת החיים גורמים לירידה בילודה ===
אצל בעלי החיים, ככל שיותר צאצאים שורדים, תוחלת החיים ארוכה יותר רמת החיים גבוהה יותר, כך יש פחות ילודה. בעלי החיים הנמצאים ברמה אינטלקטואלית נמוכה יותר כמו לדוגמה '''הזבובים''', בדרך כלל מולידים יותר צאצאים: התמותה בצאצאים שלהם גבוהה ההורים לא דואגים לילדים ורק בילודה גבוהה אפשר לשרוד. מבנה הגוף הפשוט יחסית מאפשר להביא הרבה מאוד צאצאים ולגדל אותם ללא דאגה מצד ההורים. זה ניקרא אסטרטגית "R". מצד שני בעלי חיים הנחשבים לבעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה כמו לדוגמה '''הזאבים''' מביאים יחסית מעט צאצאים: אצליהם התמותה נמוכה יחסית, ההורים דואגים לצאצאים מה שמאפשר לשרוד גם עם יחסית מעט צאצאים. מצד שני מבנה הגוף המורכב שלהם לא מאפשר להביא מספר צאצאים דומה לזה של זבובים. זה נקרא אסטרטגית "K". משהו דומה מתרחש גם אצל בני האדם אם כי זה לא בדיוק אותו הדבר. ניתן לראות שככל שתמותת הילדים יורדת יורדת גם הילודה ולהפך, למרות שהמדענים עדיין לא פיענחו את כל הסיבות.
+
אצל בעלי החיים, ככל שיותר צאצאים שורדים, תוחלת החיים ארוכה יותר רמת החיים גבוהה יותר, כך יש פחות ילודה. בעלי החיים הנמצאים ברמה אינטלקטואלית נמוכה יותר כמו לדוגמה '''הזבובים''', בדרך כלל מולידים יותר צאצאים: התמותה בצאצאים שלהם גבוהה ההורים לא דואגים לילדים ורק בילודה גבוהה אפשר לשרוד. מבנה הגוף הפשוט יחסית מאפשר להביא הרבה מאוד צאצאים ולגדל אותם ללא דאגה מצד ההורים. זה ניקרא אסטרטגית "R". מצד שני בעלי חיים הנחשבים לבעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה כמו לדוגמה '''הזאבים''' מביאים יחסית מעט צאצאים: אצלם התמותה נמוכה יחסית, ההורים דואגים לצאצאים מה שמאפשר לשרוד גם עם יחסית מעט צאצאים. מצד שני מבנה הגוף המורכב שלהם לא מאפשר להביא מספר צאצאים דומה לזה של זבובים. זה נקרא אסטרטגית "K". משהו דומה מתרחש גם אצל בני האדם אם כי זה לא בדיוק אותו הדבר. ניתן לראות שככל שתמותת הילדים יורדת יורדת גם הילודה ולהפך, למרות שהמדענים עדיין לא פיענחו את כל הסיבות.
    
אצל בני האדם, גורמים המובילים לירידה בשיעור הילודה כוללים גורמים חברתיים כמו גיל מאוחר יותר של נישואים, עליה באחוז הנשים שרוצות לפתח קריירה ב[[שוק העבודה]], וירידה בחשיבות הכלכלית של עבודת ילדים בסביבה מתועשת. הגורם האחרון נובע מכך שילדים מבצעים עבודות רבות בחברות של חקלאות זעירה ועובדים פחות בחברות מתועשות יותר, או בחברות הדורשות הכשרה ארוכה יותר לשוק העבודה. [[התמחות כלכלית]] גוררת מצב שבו חלק מהמשרות דורשות שנות הכשרה ארוכות. בעוד שבעבר חלק גדול מהמבוגרים לא ידעו לכתוב, כיום כמעט כל האוכלוסייה בעולם המערבי לומדת לפחות בית ספר יסודי וחלק הגדולה גם לומדת חטיבה ו/או תיכון, גם לימודים על-תיכוניים הן באוניברסיטה, הן במסגרות טכנולוגיות והן בתחומים אחרים הופכים נפוצים יותר. דברים אלה דוחים את גיל הנישואין ואת גיל הלידה הראשונה. יציאת נשים לעבודה והשקעה בחינוך מייקרות את הוצאות גידול הילדים ומגבילות את מספר הילדים.  
 
אצל בני האדם, גורמים המובילים לירידה בשיעור הילודה כוללים גורמים חברתיים כמו גיל מאוחר יותר של נישואים, עליה באחוז הנשים שרוצות לפתח קריירה ב[[שוק העבודה]], וירידה בחשיבות הכלכלית של עבודת ילדים בסביבה מתועשת. הגורם האחרון נובע מכך שילדים מבצעים עבודות רבות בחברות של חקלאות זעירה ועובדים פחות בחברות מתועשות יותר, או בחברות הדורשות הכשרה ארוכה יותר לשוק העבודה. [[התמחות כלכלית]] גוררת מצב שבו חלק מהמשרות דורשות שנות הכשרה ארוכות. בעוד שבעבר חלק גדול מהמבוגרים לא ידעו לכתוב, כיום כמעט כל האוכלוסייה בעולם המערבי לומדת לפחות בית ספר יסודי וחלק הגדולה גם לומדת חטיבה ו/או תיכון, גם לימודים על-תיכוניים הן באוניברסיטה, הן במסגרות טכנולוגיות והן בתחומים אחרים הופכים נפוצים יותר. דברים אלה דוחים את גיל הנישואין ואת גיל הלידה הראשונה. יציאת נשים לעבודה והשקעה בחינוך מייקרות את הוצאות גידול הילדים ומגבילות את מספר הילדים.  
שורה 78: שורה 78:  
אפשר לשער שבחברה בה הרבה מהילדים מתים לאישה שיהיו לה יותר ילדים יהיה יותר סיכוי שהילדים האלה יגיעו לבגרות יתחתנו יולידו ילדים ויעבירו את התכונה הזאת(ללדת יותר ילדים) הלאה. לעומת זאת בחברה עם יותר יציבות ופחות תמותה הילדים של אישה שיהיו לה פחות ילדים יגיעו למעמד גבוה יותר יש יותר סיכוי שיתחתנו ויעבירו את התכונה הזאת(ללדת פחות ילדים) הלאה.
 
אפשר לשער שבחברה בה הרבה מהילדים מתים לאישה שיהיו לה יותר ילדים יהיה יותר סיכוי שהילדים האלה יגיעו לבגרות יתחתנו יולידו ילדים ויעבירו את התכונה הזאת(ללדת יותר ילדים) הלאה. לעומת זאת בחברה עם יותר יציבות ופחות תמותה הילדים של אישה שיהיו לה פחות ילדים יגיעו למעמד גבוה יותר יש יותר סיכוי שיתחתנו ויעבירו את התכונה הזאת(ללדת פחות ילדים) הלאה.
   −
בתקופת יקטרינה השנייה הגיע לשיא שיעבוד האיכרים ברוסיה, בין היתר בגלל תחילת המהפכה התעשייתית - האיכרים הוכרחו בכח לעבוד במפעלים. ב 1762 פרסמה יקטרינה סוג של "הצעה לתכנית עבודה" לועדה גדולה שהיא כינסה כדי לקבוע חוקים חדשים, כאשר הועדה היתה חלקית נבחרת על ידי האוכלוסייה. לאחר כשנה לאחר שהועדה הציעה דברים שהיו לא לרוחה של הקיסרית, הועדה פוזרה בטענה שעכשיו התחילה מלחמה עם טורקיה. בהצעה לתכנית עבודה הזאת (ברוסית Наказ, Nakaz, נאקאז), בסעיף 266 היא כתבה שלאיכרים ברוסיה יש לעתים קרובות 12, 15 ואפילו 20 ילדים מאישה אחת, שמהם בקושי רבע מגיע לבגרות, מה שנחשב כלא נורמלי בעבור בעלי האחוזות{{הערה|יקטרינה השנייה [https://www.prlib.ru/item/428545 НАКАЗ КОММИССИИ О СОЧИНЕНИИ ПРОЭКТА НОВАГО УЛОЖЕНИЯ, С ПРИНАДЛЕЖАЩИМИ К ТОМУ ПРИЛОЖЕНИЯМИ] 1762, Президентская Библиотека}}. מכאן ניתן לשער שיש קשר בין הילודה והתמותה.
+
בתקופת יקטרינה השנייה הגיע לשיא שיעבוד האיכרים ברוסיה, בין היתר בגלל תחילת המהפכה התעשייתית - האיכרים הוכרחו בכח לעבוד במפעלים. ב-1762 פרסמה יקטרינה סוג של "הצעה לתכנית עבודה" לוועדה גדולה שהיא כינסה כדי לקבוע חוקים חדשים, כאשר הועדה היתה חלקית נבחרת על ידי האוכלוסייה. לאחר כשנה לאחר שהועדה הציעה דברים שהיו לא לרוחה של הקיסרית, הועדה פוזרה בטענה שעכשיו התחילה מלחמה עם טורקיה. בהצעה לתכנית עבודה הזאת (ברוסית Наказ, Nakaz, נאקאז), בסעיף 266 היא כתבה שלאיכרים ברוסיה יש לעתים קרובות 12, 15 ואפילו 20 ילדים מאישה אחת, שמהם בקושי רבע מגיע לבגרות, מה שנחשב כלא נורמלי בעבור בעלי האחוזות{{הערה|יקטרינה השנייה [https://www.prlib.ru/item/428545 НАКАЗ КОММИССИИ О СОЧИНЕНИИ ПРОЭКТА НОВАГО УЛОЖЕНИЯ, С ПРИНАДЛЕЖАЩИМИ К ТОМУ ПРИЛОЖЕНИЯМИ] 1762, Президентская Библиотека}}. מכאן ניתן לשער שיש קשר בין הילודה והתמותה.
   −
[[איי הפחסא|באיי הפחסא]] (ראה דף), האכלוסייה גדלה כאשר מצבה הורע בעקבות כריתת היערות, ביותר מפי 3. מה ששוב מצביע על קשר בין עלייה בתמותה לעלייה בילודה.
+
[[איי הפחסא|באיי הפחסא]] האוכלוסייה גדלה כאשר מצבה הורע בעקבות כריתת היערות, ביותר מפי 3. מה ששוב מצביע על קשר בין עלייה בתמותה לעלייה בילודה.
   −
לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות לקחו מהאיכרים חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הבינייים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאעוחר יותר ולכן היתה פחות ילודה.  
+
לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות לקחו מהאיכרים חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן היתה פחות ילודה.  
    
יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה 19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}. יש לכך מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שהאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.
 
יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה 19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}. יש לכך מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שהאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.
שורה 93: שורה 93:  
לדוגמה בקצב גידול של 1.1% בשנה, קצב הגידול העולמי של [[אוכלוסיית העולם]] לשנת 2011, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה. גידול אוכלוסייה שנתי כמו בישראל של 2% בשנה מוביל להגעת למסת הייקום בתוך 6,000 שנה - אלו פרקי זמן שיכולים להראות ארוכים, אבל הם קצרים מהזמן שעבר מאז תחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד ימינו.  
 
לדוגמה בקצב גידול של 1.1% בשנה, קצב הגידול העולמי של [[אוכלוסיית העולם]] לשנת 2011, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה. גידול אוכלוסייה שנתי כמו בישראל של 2% בשנה מוביל להגעת למסת הייקום בתוך 6,000 שנה - אלו פרקי זמן שיכולים להראות ארוכים, אבל הם קצרים מהזמן שעבר מאז תחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד ימינו.  
   −
גבולות פחות אבסורדים הם הגעה לכך שבקצב גידול של 1.1% בשנה, תוך 1300 שנה בכל מטר רבוע של כדור הארץ יצטרכו להצטופף 10 אנשים. כולל סך כל שטחי האוקיינוס. אם נניח כי מחר בבוקר האנושות מסוגלת לבצע הארצה (טרה-פורמיג) של המאדים ולהעביר לשם חצי מאוכלוסיית העולם, ללא כל עלות כלכלית, במצב של המשך הגידול המעריכי, תחזור [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסייה]] בכדור הארץ למצבה הקודם בתוך 66 שנה.  
+
גבולות פחות אבסורדים הם הגעה לכך שבקצב גידול של 1.1% בשנה, תוך 1,300 שנה בכל מטר רבוע של כדור הארץ יצטרכו להצטופף 10 אנשים. כולל סך כל שטחי האוקיינוס. אם נניח כי מחר בבוקר האנושות מסוגלת לבצע הארצה (טרה-פורמיג) של המאדים ולהעביר לשם חצי מאוכלוסיית העולם, ללא כל עלות כלכלית, במצב של המשך הגידול המעריכי, תחזור [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסייה]] בכדור הארץ למצבה הקודם בתוך 66 שנה.  
    
חלק גדול מהמדענים העוסקים בתחומים הסביבה וכלכלה סביבתית, כמו פול ארליך ו[[דונאלה מדווז]], הגיעו בעקבות חישובים אלה, וחישובים קרובים יותר של השפעות האנושות על [[מערכות אקולוגיות]] ו[[משאבים מתכלים]] למסקנה שהמשך גידול המין האנושי ללא גבול היא דבר בלתי סביר. מסקנה נוספת היא כי [[ייצוב אוכלוסין]] יתקיים בצורה של הסכמה חברתית או בצורות אחרות כמו [[רעב]], [[עוני]], [[מחלות]], [[מלחמות]] וכו'.
 
חלק גדול מהמדענים העוסקים בתחומים הסביבה וכלכלה סביבתית, כמו פול ארליך ו[[דונאלה מדווז]], הגיעו בעקבות חישובים אלה, וחישובים קרובים יותר של השפעות האנושות על [[מערכות אקולוגיות]] ו[[משאבים מתכלים]] למסקנה שהמשך גידול המין האנושי ללא גבול היא דבר בלתי סביר. מסקנה נוספת היא כי [[ייצוב אוכלוסין]] יתקיים בצורה של הסכמה חברתית או בצורות אחרות כמו [[רעב]], [[עוני]], [[מחלות]], [[מלחמות]] וכו'.
שורה 122: שורה 122:  
* אסף זגריזק, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4900476,00.html "תהיה כאן קטסטרופה". ישראל 2065 תמונת מצב], וואינט, 30.12.2016
 
* אסף זגריזק, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4900476,00.html "תהיה כאן קטסטרופה". ישראל 2065 תמונת מצב], וואינט, 30.12.2016
 
* גארדיאן, [https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.6807415 במצרים נולד תינוק כל 15 שניות, והממשלה רוצה להגביל את הילודה: "שניים זה מספיק"], הארץ, 4.1.2019
 
* גארדיאן, [https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.6807415 במצרים נולד תינוק כל 15 שניות, והממשלה רוצה להגביל את הילודה: "שניים זה מספיק"], הארץ, 4.1.2019
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{אוכלוסין}}
 
{{אוכלוסין}}
 
{{קיימות}}
 
{{קיימות}}