שינויים

'''היסטוריה סביבתית''' (באנגלית: '''Environmental history''') היא המחקר של קשרי הגומלין של [[בני האדם]] עם [[הסביבה הטבעית]] לאורך זמן. בניגוד לדיספלינות היסטריות אחרות, זרם זה נותן דגש לתפקיד האקטיבי שממלאות [[מערכת אקולוגית|המערכות הטבעיות]] על התנהלותם של בני האדם. היסטוריה סביבתית חוקרת הן כיצד [[השפעות סביבתיות|בני האדם משפיעים על הסביבה]] והן כיצד הסביבה משפיעה בחזרה על חברות אנושיות. לעיתים קרובות חוקרת ההיסטוריה הסביבתית [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]].  

'''היסטוריה סביבתית''' (באנגלית: '''Environmental history''') היא המחקר של קשרי הגומלין של [[בני האדם]] עם [[הסביבה הטבעית]] לאורך זמן. בניגוד לדיסיפלינות היסטריות אחרות, זרם זה נותן דגש לתפקיד האקטיבי שממלאות [[מערכת אקולוגית|המערכות הטבעיות]] על התנהלותם של בני האדם. היסטוריה סביבתית חוקרת הן כיצד [[השפעות סביבתיות|בני האדם משפיעים על הסביבה]] והן כיצד הסביבה משפיעה בחזרה על חברות אנושיות. לעיתים קרובות חוקרת ההיסטוריה הסביבתית [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]].  

[[תמונה:רובים,חיידקים ופלדה.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] בעברית, אחד הספרים המפורסמים והמשפיעים בזרם ההיסטוריה הסביבתית]]

[[תמונה:רובים,חיידקים ופלדה.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] בעברית, אחד הספרים המפורסמים והמשפיעים בזרם ההיסטוריה הסביבתית]]

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה 21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), הצטמקות כלכלית (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}.

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה 21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), הצטמקות כלכלית (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל 2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם.

== רקע סביבתי - חברתי לאלימות מלחמות ודיכוי במהלך ההיסטוריה ==

== רקע סביבתי - חברתי לאלימות מלחמות ודיכוי במהלך ההיסטוריה ==

תופעות כמו מלחמות ודיכוי לא נוצרות יש מאין ואין אנשים שמחליטים לפלוש או לדכא "סתם משום סיבה". לתופעות אלא יש סיבות וחלק מהן קשורות בגורמים סביבתיים. אפשר לזהה מספר הקשרים חשובים:

תופעות כמו מלחמות ודיכוי לא נוצרות יש מאין ואין אנשים שמחליטים לפלוש או לדכא "סתם משום סיבה". לתופעות אלא יש סיבות וחלק מהן קשורות בגורמים סביבתיים. אפשר לזהה מספר הקשרים חשובים:

* פגיעה בטבע לדוגמה באמצעות כריתת יערות או שינויי אקלים, גורמת לתופעות כמו [[מדבור]] מה שיכול לגרום למלחמות בגלל צמצום כמות המזון הזמינה. באיי פסחא לדוגמה כריתת היערות הביאה למחסור בחומר גלם לבניית סירות דיג ולמחלחמות בגלל הרעב שנוצר.

* פגיעה בטבע לדוגמה באמצעות כריתת יערות או שינויי אקלים, גורמת לתופעות כמו [[מדבור]] מה שיכול לגרום למלחמות בגלל צמצום כמות המזון הזמינה. באיי פסחא לדוגמה כריתת היערות הביאה למחסור בחומר גלם לבניית סירות דיג ולמלחמות בגלל הרעב שנוצר.

* השאיפה לקבלת [[מחסור ועודף|עודף]], כלומר כמות מוצרים גבוהה מי זו שהאדם צריך, ללא כל עבודה פיזית, הביאה ללא מעט מלחמות בעבר ולפגיעה סביבתית קשה החל מהמאה ה 18. מכיון ש[[השמנה|עודף מזון]] לדוגמה ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] הוא גם לא בריא, נשאלת השאלה מה גרם לשאיפה זו. יש לציין שבחברת [[ציידים לקטים]] השאיפה לקחת כמה שיותר היתה יחסית יותר מוצדקת כי אז זה תרם להשרדות אבל החל מ[[המהפכה החקלאית]] התנאים השתנו. כאשר האנשים לקחו יותר ממה שצריך זה גרם גם לפגיעכה בטבע וגם למלחמות. כאשר נוצר [[נשק|הנשק הקרבי]] התברר שכדי לנצח צריך לדכא יותר מהיריב (כדי לקבל כמות כסף גדולה יותר, כדי לשכור כמות גדולה יותר של לוחמים מקצוענים, כאלה שיכולים להתמקד רק בהתמחות בלחימה כי האחרים מאכילים אותם). אחרי המהפכה התעשייתית התברר שכדי לנצח את היריב צרניך לכרות יותר פחם ממנו, לייצר יותר פלדה, להוציא יותר נפט מהאדמה וכדומה, כדי לייצר יותר נשק.  

* השאיפה לקבלת [[מחסור ועודף|עודף]], כלומר כמות מוצרים גבוהה מי זו שהאדם צריך, ללא כל עבודה פיזית, הביאה ללא מעט מלחמות בעבר ולפגיעה סביבתית קשה החל מהמאה ה-18. מכיון ש[[השמנה|עודף מזון]] לדוגמה ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] הוא גם לא בריא, נשאלת השאלה מה גרם לשאיפה זו. יש לציין שבחברת [[ציידים לקטים]] השאיפה לקחת כמה שיותר הייתה יחסית יותר מוצדקת כי אז זה תרם להישרדות אבל החל מ[[המהפכה החקלאית]] התנאים השתנו. כאשר האנשים לקחו יותר ממה שצריך זה גרם גם לפגיעה בטבע וגם למלחמות. כאשר נוצר [[נשק|הנשק הקרבי]] התברר שכדי לנצח צריך לדכא יותר מהיריב (כדי לקבל כמות כסף גדולה יותר, כדי לשכור כמות גדולה יותר של לוחמים מקצוענים, כאלה שיכולים להתמקד רק בהתמחות בלחימה כי האחרים מאכילים אותם). אחרי המהפכה התעשייתית התברר שכדי לנצח את היריב צריך לכרות יותר פחם ממנו, לייצר יותר פלדה, להוציא יותר נפט מהאדמה וכדומה, כדי לייצר יותר נשק.  

הדבר לא רק גרם לדיכוי ופגיעה בטבע אלה גם ייצר אידאולוגיה מסוימת: אידאולוגיית החומריות (מטריאליזם) הנפוצה על כדור הארקץ מאז המאה ה 18 כניראה התבססה בהשפעת הגורמים שתוארו לעיל. יש סבירות גבוהה שבעלי החברות וראשי המדינות היום אינם מודעים לגורמים האלה ולהשפעתם על יצירת האידאולוגיה שלהם.

הדבר לא רק גרם לדיכוי ופגיעה בטבע אלה גם ייצר אידאולוגיה מסוימת: אידאולוגיית החומריות (מטריאליזם) הנפוצה על כדור הארץ מאז המאה ה-18 כנראה התבססה בהשפעת הגורמים שתוארו לעיל. יש סבירות גבוהה שבעלי החברות וראשי המדינות היום אינם מודעים לגורמים האלה ולהשפעתם על יצירת האידאולוגיה שלהם.

== היסטוריית החקלאות ==

== היסטוריית החקלאות ==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[היסטוריה של החקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[היסטוריה של החקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]]}}

המעבר מציד דיג ולקט לחקלאות התחיל לפני 11,000 שנה כאשר רוב האנושות החל לעבור לחקלאות לפני כ 5,000-4,000 שנה. הרעיון עצמו טרם לא מעט לאנושות, לדוגמה, רוב הצמחים שאנו אוכלים היום היו פחות טעימים ומזינים לפני מעבר זה. אבטיח לדוגמה היה בגודל של תות. אם זאת, האופן שבו השתמש האדם ביכולותיו - יחס מזלזל לטבע, צבירת [[מחסור ועודף|עודף]], הנטייה להמנע מכל פעילות גופנית אפילו ברמה הנחוצה לבריאותו ועוד, גרמו לאפקטים שליליים שונים. ההתייחסות של רוב ההיסטוריונים אל הסטורית החקלאות היום הוא דוגמה של התיחסות "לינארית" ולא התייחסות המבוססת ערכים כמו טוב ורע. דוגמה:

המעבר מציד דיג ולקט לחקלאות התחיל לפני 11,000 שנה כאשר רוב האנושות החל לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. הרעיון עצמו טרם לא מעט לאנושות, לדוגמה, רוב הצמחים שאנו אוכלים היום היו פחות טעימים ומזינים לפני מעבר זה. אבטיח לדוגמה היה בגודל של תות. אם זאת, האופן שבו השתמש האדם ביכולותיו - יחס מזלזל לטבע, צבירת [[מחסור ועודף|עודף]], הנטייה להימנע מכל פעילות גופנית אפילו ברמה הנחוצה לבריאותו ועוד, גרמו לאפקטים שליליים שונים. ההתייחסות של רוב ההיסטוריונים אל היסטוריית החקלאות היום הוא דוגמה של התייחסות "לינארית" ולא התייחסות המבוססת ערכים כמו טוב ורע. דוגמה:

לפי גישה "ערכית" ההיסטוריונים צריכים לומר: הרעיון לקחת את הפרי מהעץ עם הפרות הכי טעימים ולשתול אותו הוא טוב - זה גרם לפרות מזינים יותר. לעומת זאת הרעיון לכרות את היער כדי לפנות מקום לשדה במקום להעתיק עצים למקום אחר הוא רע - זה גרם לבצורת דלדול קרקע וכדומה. לפי הגישה הזאת אפשר להבין איזו חקלאות צריך לעודד.

לפי גישה "ערכית" ההיסטוריונים צריכים לומר: הרעיון לקחת את הפרי מהעץ עם הפרות הכי טעימים ולשתול אותו הוא טוב - זה גרם לפרות מזינים יותר. לעומת זאת הרעיון לכרות את היער כדי לפנות מקום לשדה במקום להעתיק עצים למקום אחר הוא רע - זה גרם לבצורת דלדול קרקע וכדומה. לפי הגישה הזאת אפשר להבין איזו חקלאות צריך לעודד.

יש לציין שגישת האבולוציה היא לא בהכרח גישה לינארית כזאת ויכולה בקלות להתפרש במונחים של טוב ורע. ובאמת לפי תורת האבולוציה, לדוגמה לבעלי חיים שמשתפים פעולה בלהקה יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא, לאלה העובדים ואוגרים מזון יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא ועוד. אפילו הפיכת הקוף לאדם - חלק מהסיבות לכך הם שינויים התנהגותיים, אשר חלק מהם דומים למה שכתוב בספרי הקודש של דתות שונות{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94 יחס היהדות לתורת האבולוציה]}} {{הערה|חברים מקשיבים [https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94/ אבולוציה ויהדות - האם יש ביניהם סתירה?] 18 במאי 2003}}.

יש לציין שגישת האבולוציה היא לא בהכרח גישה לינארית כזאת ויכולה בקלות להתפרש במונחים של טוב ורע. ובאמת לפי תורת האבולוציה, לדוגמה לבעלי חיים שמשתפים פעולה בלהקה יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא, לאלה העובדים ואוגרים מזון יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא ועוד. אפילו הפיכת הקוף לאדם - חלק מהסיבות לכך הם שינויים התנהגותיים, אשר חלק מהם דומים למה שכתוב בספרי הקודש של דתות שונות{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94 יחס היהדות לתורת האבולוציה]}} {{הערה|חברים מקשיבים [https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94/ אבולוציה ויהדות - האם יש ביניהם סתירה?] 18 במאי 2003}}.

לדוגמה, היום, מגדלים רבים מנסים לעבור לחקלאות ללא חריש, בין היתר בנגב(אי פליחה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8 עיבוד משמר]}}). שימוש נרחב במחרשה החל לפני כ 5,000 שנה. יש שמנסים להשתמש בדשן אורגני במקום כימי. השימוש בדשן הכימי הפך לנפוץ לפני כ 100 שנה. אבל המגדלים האלה בדרך כלל, בכלל לא מתכוונים לחקות בכל את האנשים שחיו לפני המצאת המחרשה או הדשן הכימי. כלומר, הם לא אומרים שיש תהליך כלשהו בלתי תלוי ברצון האדם שקוראים לו "פיתוח" "קידמה" ועוד ואפשר לנוע בו אחורה או קדימה, אלה בוחנים את המצאות העבר ומבחינים בין המצאות טובות ורעות.

לדוגמה, היום, מגדלים רבים מנסים לעבור לחקלאות ללא חריש, בין היתר בנגב(אי פליחה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8 עיבוד משמר]}}). שימוש נרחב במחרשה החל לפני כ-5,000 שנה. יש שמנסים להשתמש בדשן אורגני במקום כימי. השימוש בדשן הכימי הפך לנפוץ לפני כ-100 שנה. אבל המגדלים האלה בדרך כלל, בכלל לא מתכוונים לחקות בכל את האנשים שחיו לפני המצאת המחרשה או הדשן הכימי. כלומר, הם לא אומרים שיש תהליך כלשהו בלתי תלוי ברצון האדם שקוראים לו "פיתוח" "קידמה" ועוד ואפשר לנוע בו אחורה או קדימה, אלה בוחנים את המצאות העבר ומבחינים בין המצאות טובות ורעות.

=== לפני החקלאות ===

=== לפני החקלאות ===

''הבנת התהליך שמתואר בנקודה 3 הוא קריטי להבנת הסיבות לבעייתיות החקלאות המודרנית כי הוא אולי הסיבה מספר 1 ל[[ברוא יערות]] ואחת הסיבות העיקריות ל[[בליית קרקע]] בתקופה הפרה תעשייתית וממשיך להוות בעיה חמורה גם  היום.

''הבנת התהליך שמתואר בנקודה 3 הוא קריטי להבנת הסיבות לבעייתיות החקלאות המודרנית כי הוא אולי הסיבה מספר 1 ל[[ברוא יערות]] ואחת הסיבות העיקריות ל[[בליית קרקע]] בתקופה הפרה תעשייתית וממשיך להוות בעיה חמורה גם  היום.

''

''

יתכן וזו היתה אחת הסיבות למה שנכתב בספר בראשית בפרק ד פסוק יב: "כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ".

יתכן וזו היתה אחת הסיבות למה שנכתב בספר בראשית בפרק ד פסוק יב: "כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ".

התהליך הזה קורא בדרך כלל בגידול צמחים שאת הזרעים שלהם צריך לאסוף כל שנה כמו לדוגמה חיטה. בעקרון ניתן לאסוף בכל שנה חלק מזרעי החיטה, לתת לחלק אחר ליפול ארצה ולצמוח בשנה הבאה או לאסוף רק את הזרעים ולשתול אותם בידיים בין הצמחים הישנים. אבל פתרון כזה לא מקודם כעת, פרט ל ניסיונות לממש אותו באיזו שהיא צורה ב[[יערות מאכל]].

התהליך הזה קורא בדרך כלל בגידול צמחים שאת הזרעים שלהם צריך לאסוף כל שנה כמו לדוגמה חיטה. בעקרון ניתן לאסוף בכל שנה חלק מזרעי החיטה, לתת לחלק אחר ליפול ארצה ולצמוח בשנה הבאה או לאסוף רק את הזרעים ולשתול אותם בידיים בין הצמחים הישנים. אבל פתרון כזה לא מקודם כעת, פרט ל ניסיונות לממש אותו באיזו שהיא צורה ב[[יערות מאכל]].

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ-2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ-2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית(כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט.

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית (כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט.

המעבר ל[[חקלאות]] היה בדרך כלל [[תהליך בלתי הפיך]]. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להיאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם ל[[גידול אוכלוסין]], כך שהשיפור ב[[פריון חקלאי|פריון המזון לדונם]] לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]] החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה  מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסייה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון הייתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אויבים שונים.  

המעבר ל[[חקלאות]] היה בדרך כלל [[תהליך בלתי הפיך]]. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להיאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם ל[[גידול אוכלוסין]], כך שהשיפור ב[[פריון חקלאי|פריון המזון לדונם]] לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]] החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה  מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסייה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון הייתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אויבים שונים.  

דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב 400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ 2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל 500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ 340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות , בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות(לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל [[אובדן קרקע]].

דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב-400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ-2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל-500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ-340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות, בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות (לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל [[אובדן קרקע]].

בתחילת המאה ה 21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

בתחילת המאה ה 21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

עוד דוגמה היא [[יערות מאכל]]. היום יש נתונים המעידים שאפילו ה[[יערות טרופיים|הג'ונגל באמזונס]] הוא בעצם חלקית סוג של יער מאכל: המקומיים השתדלו לתת יתרון לצמחים אכילים ולסלק צמחים מזיקים אבל עשו זאת בזהירות וללא פגיעה ב[[יער]]{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest_gardening#Americas Forest gardening Americas]}}.

עוד דוגמה היא [[יערות מאכל]]. היום יש נתונים המעידים שאפילו ה[[יערות טרופיים|הג'ונגל באמזונס]] הוא בעצם חלקית סוג של יער מאכל: המקומיים השתדלו לתת יתרון לצמחים אכילים ולסלק צמחים מזיקים אבל עשו זאת בזהירות וללא פגיעה ב[[יער]]{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest_gardening#Americas Forest gardening Americas]}}.

קיים ויכוח לגבי החקלאות בימי הביניים. מבחינה אקולוגית היא היתה פחות מזיקה מאשר החקלאות במאה ה 21. כמות התוצר למטר רבוע היתה נמוכה בהרבה. במשך הרבה זמן טענו היסטורייונים שבימי הביניים היתה רמת חים נמוכה עקב כמות מוצרים קטנה. אם זאת יש מחקרים אשר אומרים אחרת. לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות לקחו מהאיכרים חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה) אחד מהמחקרים האלה מדבר בפרוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan

קיים ויכוח לגבי החקלאות בימי הביניים. מבחינה אקולוגית היא הייתה פחות מזיקה מאשר החקלאות במאה ה-21. כמות התוצר למטר רבוע היתה נמוכה בהרבה. במשך הרבה זמן טענו היסטוריונים שבימי הביניים הייתה רמת חיים נמוכה עקב כמות מוצרים קטנה. אם זאת יש מחקרים אשר אומרים אחרת. לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות לקחו מהאיכרים חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה) אחד מהמחקרים האלה מדבר בפרוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הבינייים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאעוחר יותר ולכן היתה פחות ילודה.  

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן הייתה פחות ילודה.  

יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה 19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}. יש לכך מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שהאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.

יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה-19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}. יש לכך מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שהאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.

===גידול איטי של הפריון ושל האוכלוסייה===

===גידול איטי של הפריון ושל האוכלוסייה===

[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב-1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]

[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב-1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]

אחד המקרים המפורסמים של הדברת מזיקים שהובילה לתוצאות הרסניות היה הדברת הדרורים בסין. בשנים 1958-1961 שרר [[רעב המוני]] קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ 15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר  20 מיליון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות. חוקרים רבים סבורים כיום כי אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב-1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב-1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב-4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב-18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומוניסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל [[רעב המוני]], קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

אחד המקרים המפורסמים של הדברת מזיקים שהובילה לתוצאות הרסניות היה הדברת הדרורים בסין. בשנים 1958-1961 שרר [[רעב המוני]] קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ-15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר  20 מיליון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות. חוקרים רבים סבורים כיום כי אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב-1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב-1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב-4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב-18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומוניסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל [[רעב המוני]], קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

לאחר שנתיים בדיוק  ב-18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.

לאחר שנתיים בדיוק  ב-18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.

=== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ===

=== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ===

בתחילת המאה ה 21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר  של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר  של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים.  

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים.  

=== המזרח התיכון בשנת 1,200 לפני הספירה ===

=== המזרח התיכון בשנת 1200 לפני הספירה ===

בדוח על הגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ 3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}.

בדוח על הגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ-3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}.

=== אשור ===

=== אשור ===

=== תרבות המאיה ===

=== תרבות המאיה ===

{{הפניה לערך מורחב|בני המאיה}}

{{הפניה לערך מורחב|בני המאיה}}

[[בני המאיה|תרבות המאיה]] פרחה משנת 2,000 לפני הספירה ועד למאה ה 9 לספירה. לאחר מכן היא דעכה והתמוטטה תוך כ 300 שנה. לפי המחקרים האכרונים בהטמוטטות שיחקו תפקיד רב [[ברוא יערות]], ו [[התפוצצות אוכלוסין|גידול באוכלוסיה]]. ברוא היערות כנראה גרם לבצורת.  

[[בני המאיה|תרבות המאיה]] פרחה משנת 2,000 לפני הספירה ועד למאה ה 9 לספירה. לאחר מכן היא דעכה והתמוטטה תוך כ-300 שנה. לפי המחקרים האכרונים בהטמוטטות שיחקו תפקיד רב [[ברוא יערות]], ו [[התפוצצות אוכלוסין|גידול באוכלוסיה]]. ברוא היערות כנראה גרם לבצורת.  

=== התיישבות הויקינגים בגרינלנד ===

=== התיישבות הויקינגים בגרינלנד ===

1.מגפת הדבר שכונתה "המוות השחור" שהיא בתורה היתה תוצאה של מלחמות ועוני מה שגרם לחיים בתנאים אנטי סניטריים וגופות ברחובות ובשטחים הפתוחים.

1.מגפת הדבר שכונתה "המוות השחור" שהיא בתורה היתה תוצאה של מלחמות ועוני מה שגרם לחיים בתנאים אנטי סניטריים וגופות ברחובות ובשטחים הפתוחים.

2. רצח העמים האינדיאניים על ידי האירופאים במאות ה-16-19{{הערה|dana1981 [https://www.skepticalscience.com/coming-out-of-little-ice-age-advanced.htm What ended the Little Ice Age?]יולי 2015, Sceptical Science}}. ב 2019 התפרסם מחקר גדול לפיו, הסיבה העיקרית לעידן הקרח הקטן היה רצח העם של העמים האינדיאניים שבוצע על ידי האירופאים במאות ה 16 וה 17. המחלות שהביאו האירופאים הרגו כ 56 מיליון אינדיאנים מתוך 60 מיליון, מה שגרם לכך ש[[שימושי קרקע|קרקע בשימוש חקלאי]] כוסתה ביערות וזה קירר את האטמוספירה{{הערה|Climate Nexus[https://www.ecowatch.com/native-americans-colonization-climate-change-2627721578.html 56 Million Native American Deaths Caused by European Colonizers Changed Earth's Climate, Study Says]1 לפברואר 2019}}.

2. רצח העמים האינדיאניים על ידי האירופאים במאות ה-16-19{{הערה|dana1981 [https://www.skepticalscience.com/coming-out-of-little-ice-age-advanced.htm What ended the Little Ice Age?]יולי 2015, Sceptical Science}}. ב-2019 התפרסם מחקר גדול לפיו, הסיבה העיקרית לעידן הקרח הקטן היה רצח העם של העמים האינדיאניים שבוצע על ידי האירופאים במאות ה-16 וה-17. המחלות שהביאו האירופאים הרגו כ-56 מיליון אינדיאנים מתוך 60 מיליון, מה שגרם לכך ש[[שימושי קרקע|קרקע בשימוש חקלאי]] כוסתה ביערות וזה קירר את האטמוספירה{{הערה|Climate Nexus[https://www.ecowatch.com/native-americans-colonization-climate-change-2627721578.html 56 Million Native American Deaths Caused by European Colonizers Changed Earth's Climate, Study Says]1 לפברואר 2019}}.

=== יציאת מצרים ===

=== יציאת מצרים ===

ישנם חוקרים החושבים ש 10 המכות יכלו להגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שמכל היסטורית מצרים העתיקה שמונה 2,500 שנה או אפילו 3,000 אם לכלול את התקופה ההלינסטית עד קלאופטרה, היו רק 250 - 300 שנה בהם מצרים היתה יכולה להחשב לאימפריה: משנת 1,500 לפני הספירה ועד 1,200 לפני הספירה בערך. בתקופה זו היו בה הרבה מאוד עבדים, וזו בדיוק התקופה של יציאת מצרים. בין העבדים, היו כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.

ישנם חוקרים החושבים ש 10 המכות יכלו להגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שמכל היסטורית מצרים העתיקה שמונה 2,500 שנה או אפילו 3,000 אם לכלול את התקופה ההלינסטית עד קלאופטרה, היו רק 250 - 300 שנה בהם מצרים היתה יכולה להחשב לאימפריה: משנת 1,500 לפני הספירה ועד 1,200 לפני הספירה בערך. בתקופה זו היו בה הרבה מאוד עבדים, וזו בדיוק התקופה של יציאת מצרים. בין העבדים, היו כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.