שינויים

הוסרו 44 בתים ,  10:23, 2 ביוני 2019
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:  
'''פלסטיק''' הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מ[[נפט]] ו[[גז טבעי]].
 
'''פלסטיק''' הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מ[[נפט]] ו[[גז טבעי]].
 
כמויות אדירות של פלסטיק חד פעמי מיוצרות מידי יום מה שגורם לנזקים בריאותיים וסביבתיים רבים. בשנים האחרונות קיים מאבק בזיהום הפלסטי, בו משתתף ארגון האומות המאוחדות, מדינות וארגוני סביבה רבים.
 
כמויות אדירות של פלסטיק חד פעמי מיוצרות מידי יום מה שגורם לנזקים בריאותיים וסביבתיים רבים. בשנים האחרונות קיים מאבק בזיהום הפלסטי, בו משתתף ארגון האומות המאוחדות, מדינות וארגוני סביבה רבים.
   
== שימושי הפלסטיק ==
 
== שימושי הפלסטיק ==
 
תעשיית הפלסטיק היא אחת מה[[תעשייה כימית|תעשיות הכימיות]] הגדולות והחשובות בעולם. ב[[אירופה]] לבדה, יש כ-60,000 [[בית חרושת|מפעלים]] לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם.
 
תעשיית הפלסטיק היא אחת מה[[תעשייה כימית|תעשיות הכימיות]] הגדולות והחשובות בעולם. ב[[אירופה]] לבדה, יש כ-60,000 [[בית חרושת|מפעלים]] לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם.
שורה 22: שורה 21:  
* פוליאמיד (PA): מהווה 1% מסך הפלסטיק, משמש לייצור סיבי טקסטיל (כגון ניילון), סיבים למברשות שיניים, חוטי דייג, מסבים כדוריים, ייצור חלקי מכונות עדינים ומדוייקים.
 
* פוליאמיד (PA): מהווה 1% מסך הפלסטיק, משמש לייצור סיבי טקסטיל (כגון ניילון), סיבים למברשות שיניים, חוטי דייג, מסבים כדוריים, ייצור חלקי מכונות עדינים ומדוייקים.
 
* סוגי פלסטיק אחרים מהווים יחד כ-4% מסך הפלסטיק.{{הערה|מקור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7#%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית]}}
 
* סוגי פלסטיק אחרים מהווים יחד כ-4% מסך הפלסטיק.{{הערה|מקור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7#%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית]}}
   
== הסיבות להיווצרות בעיית הפלסטיק החד פעמי בעולם ==
 
== הסיבות להיווצרות בעיית הפלסטיק החד פעמי בעולם ==
 
כאשר החלו להשתמש בעולם בכמויות גדולות של [[נפט]] ו[[גז-טבעי]] להפקת חשמל ודלק, [[חברות הנפט]] והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר מהם, ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא '''פלסטיק חד פעמי''' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו.
 
כאשר החלו להשתמש בעולם בכמויות גדולות של [[נפט]] ו[[גז-טבעי]] להפקת חשמל ודלק, [[חברות הנפט]] והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר מהם, ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא '''פלסטיק חד פעמי''' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו.
שורה 37: שורה 35:     
יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.  
 
יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.  
   
== השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות של הפלסטיק החד פעמי ==
 
== השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות של הפלסטיק החד פעמי ==
 
===שינויי אקלים===
 
===שינויי אקלים===
 +
שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד{{הערה|1=אלכסנדר סעודה [http://www.zalul.org.il/?p=9732 שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמות]צלול}}. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/09/19/france-bans-plastic-plates-and-cutlery/][http://newsinfo.inquirer.net/816712/france-bans-plastics-to-aid-in-battling-climate-change]
 
====השפעת הייצור על שינוי האקלים====
 
====השפעת הייצור על שינוי האקלים====
שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד{{הערה|1=אלכסנדר סעודה [http://www.zalul.org.il/?p=9732 שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמות]צלול}}. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/09/19/france-bans-plastic-plates-and-cutlery/][http://newsinfo.inquirer.net/816712/france-bans-plastics-to-aid-in-battling-climate-change]
  −
   
על פי הנתונים של [http://www.plasticpollutioncoalition.org/ הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק] כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים [[גזי חממה]] חזקים כמו [[מתאן]]. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. {{הערה|Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015}}. אם המגמה הנוכחית תמשך עד 2050 20% מהנפט ילך לפלסטיק.{{הערה|פרטו - אינדוסטרי ניוז [https://www.petro-online.com/news/fuel-for-thought/13/breaking_news/new_research_suggests_plastic_industry_guzzles_more_oil_than_aviation_sector/37808 New Research Suggests Plastic Industry Guzzles More Oil Than Aviation Sector] 17.02.2016 International Labmate Limited}}  
 
על פי הנתונים של [http://www.plasticpollutioncoalition.org/ הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק] כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים [[גזי חממה]] חזקים כמו [[מתאן]]. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. {{הערה|Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015}}. אם המגמה הנוכחית תמשך עד 2050 20% מהנפט ילך לפלסטיק.{{הערה|פרטו - אינדוסטרי ניוז [https://www.petro-online.com/news/fuel-for-thought/13/breaking_news/new_research_suggests_plastic_industry_guzzles_more_oil_than_aviation_sector/37808 New Research Suggests Plastic Industry Guzzles More Oil Than Aviation Sector] 17.02.2016 International Labmate Limited}}  
   שורה 53: שורה 49:  
==== פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לצרכן ====
 
==== פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לצרכן ====
 
הפלסטיק עובר דרך ארוכה מבאר הנפט למפעל שהופך את הנפט או הגז לפלסטיק משם למעל שעושה מהפלסטיק שקית או בקבוק משם למפעל שממלא את הבקבוק במיץ או לסופרמרקט שמשתמש בשקיות ואז לבית של הצרכן. הפלסטיק משמש לרוב לאריזת מוצרים אחרים ומגיע לכל החנויות ולכן הוא עושה דרך ארוכה מהרגיל. בגלל זה ובגלל הכמויות האדירות שלו השינוע אחראי על חלק משמעותי מהפליטות. לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 29% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהשינוע{{הערה|Marie-Luise Blue [http://sciencing.com/carbon-footprint-plastic-bottle-12307187.html What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle?] 25.04.2017 Sciencing}}.
 
הפלסטיק עובר דרך ארוכה מבאר הנפט למפעל שהופך את הנפט או הגז לפלסטיק משם למעל שעושה מהפלסטיק שקית או בקבוק משם למפעל שממלא את הבקבוק במיץ או לסופרמרקט שמשתמש בשקיות ואז לבית של הצרכן. הפלסטיק משמש לרוב לאריזת מוצרים אחרים ומגיע לכל החנויות ולכן הוא עושה דרך ארוכה מהרגיל. בגלל זה ובגלל הכמויות האדירות שלו השינוע אחראי על חלק משמעותי מהפליטות. לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 29% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהשינוע{{הערה|Marie-Luise Blue [http://sciencing.com/carbon-footprint-plastic-bottle-12307187.html What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle?] 25.04.2017 Sciencing}}.
   
==== פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ====
 
==== פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ====
 
את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
 
את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
שורה 90: שורה 85:     
ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.
 
ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.
===פסולת===
+
=== פגיעה בבעלי חיים וצמחים עקב פסולת פלסטית בשטחים הפתוחים, בנהרות, באגמים, בימים, ובאוקיינוסים ===
==== פסולת פלסטית בשטחים הפתוחים, בנהרות, באגמים, בימים, ובאוקיינוסים ====
   
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
 
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
   שורה 101: שורה 95:  
נושאים "חמים" על סדר היום
 
נושאים "חמים" על סדר היום
 
הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.
 
הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.
  −
ב-2016 עבר בישראל [[חוק השקיות]] - חוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.
   
=== ניסיונות לפתור את הבעיה ללא צמצום ייצור והנזק מהם ===
 
=== ניסיונות לפתור את הבעיה ללא צמצום ייצור והנזק מהם ===
 
==== תפיסת מקום במזבלות ====
 
==== תפיסת מקום במזבלות ====
שורה 117: שורה 109:  
* צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך להטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.  
 
* צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך להטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.  
 
* פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.
 
* פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.
   
== מאבק בזיהום הפלסטיק ==
 
== מאבק בזיהום הפלסטיק ==
במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל.  
+
במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל. ניתן לראות את הצעדים שנעשים בעולם לצמצום הזיהום משקיות פלסטיק [https://en.wikipedia.org/wiki/Phase-out_of_lightweight_plastic_bags כאן].
 
=== קמפיין ארגון האומות המאוחדות ===
 
=== קמפיין ארגון האומות המאוחדות ===
 
בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי Campaign CleanSeas להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות פסולת הפלסטיק בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים-מיקרופלסטיק, בתעשיית הקוסמטיקה, והשני, השימוש החד-פעמי בכלים, שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמבינים את הבעיה{{הערה|Clean Seas Campaign [http://www.cleanseas.org/about About the #CleanSeas Campaign] שנת 2017, United Nations Environment Programme }}. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
 
בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי Campaign CleanSeas להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות פסולת הפלסטיק בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים-מיקרופלסטיק, בתעשיית הקוסמטיקה, והשני, השימוש החד-פעמי בכלים, שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמבינים את הבעיה{{הערה|Clean Seas Campaign [http://www.cleanseas.org/about About the #CleanSeas Campaign] שנת 2017, United Nations Environment Programme }}. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
שורה 143: שורה 134:     
* בתחילת שנת 2019 רשת החנויות Trader's Joe החלה לצמצם את השימוש בפלסטיק בסניפיה, בעקבות עצומה של תושבים וארגונים סביבתיים{{הערה|Madison Dapcevich [https://www.ecowatch.com/trader-joes-plastic-waste-2630818452.html Trader Joe’s Phasing Out Single-Use Plastics Nationwide Following Customer Petition]6 למרץ 2019, Ecowatch}}.
 
* בתחילת שנת 2019 רשת החנויות Trader's Joe החלה לצמצם את השימוש בפלסטיק בסניפיה, בעקבות עצומה של תושבים וארגונים סביבתיים{{הערה|Madison Dapcevich [https://www.ecowatch.com/trader-joes-plastic-waste-2630818452.html Trader Joe’s Phasing Out Single-Use Plastics Nationwide Following Customer Petition]6 למרץ 2019, Ecowatch}}.
   
=== ישראל ===
 
=== ישראל ===
 
{{הפניה לערך מורחב|חוק השקיות}}
 
{{הפניה לערך מורחב|חוק השקיות}}
ישראל ביצעה מספר צעדים משמעותיים בנושא והם יכולים להועיל לא רק לניקיון חופיה אלה גם למאבק בזיהום האוויר והפחתת פליטות גזי החממה, כמו למשל חקיקת [[חוק השקיות]] ויישומו. ניתן לראות את הצעדים שנעשים בעולם לצמצום הזיהום משקיות פלסטיק [https://en.wikipedia.org/wiki/Phase-out_of_lightweight_plastic_bags כאן].
+
ישראל ביצעה מספר צעדים משמעותיים בנושא והם יכולים להועיל לא רק לניקיון חופיה אלה גם למאבק בזיהום האוויר והפחתת פליטות גזי החממה. ב-2016 עבר בישראל [[חוק השקיות]] - חוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.  
    
=== הודו ===
 
=== הודו ===
4,291

עריכות