אקו-ויקי

שינויים

פלסטיק (הצגת מקור)

גרסה מ־10:17, 2 ביוני 2019

נוספו 1,323 בתים ,  10:17, 2 ביוני 2019
←‏השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות של הפלסטיק החד פעמי
שורה 39: שורה 39:     
== השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות של הפלסטיק החד פעמי ==
 
== השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות של הפלסטיק החד פעמי ==
 +
===שינויי אקלים===
 +
====השפעת הייצור על שינוי האקלים====
 +
שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד{{הערה|1=אלכסנדר סעודה [http://www.zalul.org.il/?p=9732 שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמות]צלול}}. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/09/19/france-bans-plastic-plates-and-cutlery/][http://newsinfo.inquirer.net/816712/france-bans-plastics-to-aid-in-battling-climate-change]
   −
===ייצור===
  −
====השפעת הייצור על שינוי האקלים====
   
על פי הנתונים של [http://www.plasticpollutioncoalition.org/ הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק] כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים [[גזי חממה]] חזקים כמו [[מתאן]]. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. {{הערה|Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015}}. אם המגמה הנוכחית תמשך עד 2050 20% מהנפט ילך לפלסטיק.{{הערה|פרטו - אינדוסטרי ניוז [https://www.petro-online.com/news/fuel-for-thought/13/breaking_news/new_research_suggests_plastic_industry_guzzles_more_oil_than_aviation_sector/37808 New Research Suggests Plastic Industry Guzzles More Oil Than Aviation Sector] 17.02.2016 International Labmate Limited}}  
 
על פי הנתונים של [http://www.plasticpollutioncoalition.org/ הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק] כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים [[גזי חממה]] חזקים כמו [[מתאן]]. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. {{הערה|Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015}}. אם המגמה הנוכחית תמשך עד 2050 20% מהנפט ילך לפלסטיק.{{הערה|פרטו - אינדוסטרי ניוז [https://www.petro-online.com/news/fuel-for-thought/13/breaking_news/new_research_suggests_plastic_industry_guzzles_more_oil_than_aviation_sector/37808 New Research Suggests Plastic Industry Guzzles More Oil Than Aviation Sector] 17.02.2016 International Labmate Limited}}  
   שורה 48: שורה 49:  
מפעל כרמל אולפינים, שמייצר את הפלסטיק בישראל, פלט במהלך שנת 2016 מעל 402,000 טונות של פחמן דו חמצני, ומעל 22 טונות של מתאן. מכיון שלפי הנתונים הרשמיים של המשרד להגנת סביבה ישראל פולטת כ-80 מיליון טון גזי חממה בשנה(למרות שש שאומרים שזה יותר בגלל הפליטות מקידוחי הגז בים), מדובר ביותר מחצי אחוז מכלל פליטות גזי החממה של ישראל{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  
 
מפעל כרמל אולפינים, שמייצר את הפלסטיק בישראל, פלט במהלך שנת 2016 מעל 402,000 טונות של פחמן דו חמצני, ומעל 22 טונות של מתאן. מכיון שלפי הנתונים הרשמיים של המשרד להגנת סביבה ישראל פולטת כ-80 מיליון טון גזי חממה בשנה(למרות שש שאומרים שזה יותר בגלל הפליטות מקידוחי הגז בים), מדובר ביותר מחצי אחוז מכלל פליטות גזי החממה של ישראל{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  
 
או: אימפריות נופלות לאט ***]}}. בסך הכל יש 500 מפעלי פלסטיק בישראל שהופכים את הפלסטיק הגולמי לשקיות, צלחות וכדומה, למרות שהפליטות מהם כמובן משמעותית קטנות יותר.
 
או: אימפריות נופלות לאט ***]}}. בסך הכל יש 500 מפעלי פלסטיק בישראל שהופכים את הפלסטיק הגולמי לשקיות, צלחות וכדומה, למרות שהפליטות מהם כמובן משמעותית קטנות יותר.
 +
==== צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק ====
 +
ייצור של מוצרי פלסטיק מ[[נפט גולמי]] בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/2009/06/embodied-energy-of-digital-technology.html The monster footprint of digital technology], Low Tech magazine, 2009.}} צריכה זו גבוהה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת [[ברזל]] מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת [[נייר]] מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/what-is-the-embodied-energy-of-materials.html How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?], Low Tech magazine, 2009.}}
 +
==== פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לצרכן ====
 +
הפלסטיק עובר דרך ארוכה מבאר הנפט למפעל שהופך את הנפט או הגז לפלסטיק משם למעל שעושה מהפלסטיק שקית או בקבוק משם למפעל שממלא את הבקבוק במיץ או לסופרמרקט שמשתמש בשקיות ואז לבית של הצרכן. הפלסטיק משמש לרוב לאריזת מוצרים אחרים ומגיע לכל החנויות ולכן הוא עושה דרך ארוכה מהרגיל. בגלל זה ובגלל הכמויות האדירות שלו השינוע אחראי על חלק משמעותי מהפליטות. לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 29% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהשינוע{{הערה|Marie-Luise Blue [http://sciencing.com/carbon-footprint-plastic-bottle-12307187.html What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle?] 25.04.2017 Sciencing}}.
   −
====זיהום אוויר====
+
==== פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ====
 +
את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
 +
נושאים "חמים" על סדר היום
 +
הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה.
 +
===זיהום אוויר===
 
ייצור תרכובות פלסטיק מנפט עלול לגורר זיהום אוויר. לדוגמה, [[כרמל אולפינים]] היא חברת בת של של [[בתי הזיקוק לנפט]] (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. {{הערה|[http://www.carmel-olefins.co.il אתר חברת כרמל אולפינים]}}. כל הפלסטיק שמיוצר בישראל מיוצר במפעל זה.
 
ייצור תרכובות פלסטיק מנפט עלול לגורר זיהום אוויר. לדוגמה, [[כרמל אולפינים]] היא חברת בת של של [[בתי הזיקוק לנפט]] (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. {{הערה|[http://www.carmel-olefins.co.il אתר חברת כרמל אולפינים]}}. כל הפלסטיק שמיוצר בישראל מיוצר במפעל זה.
   שורה 64: שורה 73:  
אם נסתכל מעט על מספרים, נגלה שבשנת 2016 המפעל פלט כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ-3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון קרקע{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  
 
אם נסתכל מעט על מספרים, נגלה שבשנת 2016 המפעל פלט כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ-3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון קרקע{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  
 
או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.
 
או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.
−
==== צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק ====
+
==== זיהום אוויר במהלך שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ====
−
ייצור של מוצרי פלסטיק מ[[נפט גולמי]] בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/2009/06/embodied-energy-of-digital-technology.html The monster footprint of digital technology], Low Tech magazine, 2009.}} צריכה זו גבוהה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת [[ברזל]] מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת [[נייר]] מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/what-is-the-embodied-energy-of-materials.html How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?], Low Tech magazine, 2009.}}
+
את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
−
=== שינוע מהיצרן לצרכן ===
+
נושאים "חמים" על סדר היום
−
הפלסטיק עובר דרך ארוכה מבאר הנפט למפעל שהופך את הנפט או הגז לפלסטיק משם למעל שעושה מהפלסטיק שקית או בקבוק משם למפעל שממלא את הבקבוק במיץ או לסופרמרקט שמשתמש בשקיות ואז לבית של הצרכן. הפלסטיק משמש לרוב לאריזת מוצרים אחרים ומגיע לכל החנויות ולכן הוא עושה דרך ארוכה מהרגיל. בגלל זה ובגלל הכמויות האדירות שלו השינוע אחראי על חלק משמעותי מהפליטות. לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 29% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהשינוע{{הערה|Marie-Luise Blue [http://sciencing.com/carbon-footprint-plastic-bottle-12307187.html What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle?] 25.04.2017 Sciencing}}.
+
הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת מזהמי אוויר. משאיות הזבל מהוות חלק ממפגע זיהום האוויר בערים ועיריות מנסות להאבק בו.
−
=== שימוש ===
+
=== רעילות - השפעות בריאותיות של הפלסטיק, של החומרים המרכיבים אותו, על גוף האדם ===
−
==== רעילות ====
   
[[פתלטים]] הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות ב[[תעשיית התרופות]], קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.  
 
[[פתלטים]] הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות ב[[תעשיית התרופות]], קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.  
   שורה 82: שורה 90:     
ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.
 
ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.
−
=== שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ===
+
===פסולת===
−
את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
  −
נושאים "חמים" על סדר היום
  −
הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. יש לציין שמשאיות הזבל הן אחת מהסיבות לזיהום האוויר בערים והמשרד להגנת הסביבה מנסה להיאבק במפגע זה.
  −
===פסולת===
   
==== פסולת פלסטית בשטחים הפתוחים, בנהרות, באגמים, בימים, ובאוקיינוסים ====
 
==== פסולת פלסטית בשטחים הפתוחים, בנהרות, באגמים, בימים, ובאוקיינוסים ====
 
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
 
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
שורה 92: שורה 96:  
הפלסטיק באוקיינוסים משפיע על בעלי חיים רבים, בין היתר, הוא פוגע בפיטופנקטון בכך שהוא מפחית את עוצמת תהליך הפוטוסינתזה בהם. מכיוון שהפלנקטון בתהליך זה שואב לתוכו חלק ניכר מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה פגיעה בתהליך יכולה להגביר את [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]]{{הערה|Priyanka Bhattacharya, Sijie Lin, James P. Turner, and Pu Chun Ke [https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jp1054759 Physical Adsorption of Charged Plastic Nanoparticles Affects Algal Photosynthesis] 2010, The Journal of Physical Chemistry}}{{הערה|Mao Y1, Ai H1, Chen Y1, Zhang Z2, Zeng P1, Kang L1, Li W1, Gu W1, He Q3, Li H4 [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29860145 Phytoplankton response to polystyrene microplastics: Perspective from an entire growth period.] אוקטובר 2018, PubMed.Gov}}.
 
הפלסטיק באוקיינוסים משפיע על בעלי חיים רבים, בין היתר, הוא פוגע בפיטופנקטון בכך שהוא מפחית את עוצמת תהליך הפוטוסינתזה בהם. מכיוון שהפלנקטון בתהליך זה שואב לתוכו חלק ניכר מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה פגיעה בתהליך יכולה להגביר את [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]]{{הערה|Priyanka Bhattacharya, Sijie Lin, James P. Turner, and Pu Chun Ke [https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jp1054759 Physical Adsorption of Charged Plastic Nanoparticles Affects Algal Photosynthesis] 2010, The Journal of Physical Chemistry}}{{הערה|Mao Y1, Ai H1, Chen Y1, Zhang Z2, Zeng P1, Kang L1, Li W1, Gu W1, He Q3, Li H4 [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29860145 Phytoplankton response to polystyrene microplastics: Perspective from an entire growth period.] אוקטובר 2018, PubMed.Gov}}.
   −
על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.
+
על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.
    
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת כ-90% מהפסולת בחופים בישראל היא פסולת פלסטיק, כאשר במדינות אחרות המצב דומה{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
 
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת כ-90% מהפסולת בחופים בישראל היא פסולת פלסטיק, כאשר במדינות אחרות המצב דומה{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
 
נושאים "חמים" על סדר היום
 
נושאים "חמים" על סדר היום
 
הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.
 
הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.
−
  −
שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד{{הערה|1=אלכסנדר סעודה [http://www.zalul.org.il/?p=9732 שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמות]צלול}}. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/09/19/france-bans-plastic-plates-and-cutlery/][http://newsinfo.inquirer.net/816712/france-bans-plastics-to-aid-in-battling-climate-change]
      
ב-2016 עבר בישראל [[חוק השקיות]] - חוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.
 
ב-2016 עבר בישראל [[חוק השקיות]] - חוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.
−
 
+
=== ניסיונות לפתור את הבעיה ללא צמצום ייצור והנזק מהם ===
 
==== תפיסת מקום במזבלות ====
 
==== תפיסת מקום במזבלות ====
 
ב-2 הפסקאות לעיל כבר נכתב כמה מקום תופסות שקיות הגופייה שהם רק חלק מהפסולת הפלסטית. כאשר נאלצים להטמין אותם במזבלות זה תופס מקום, הרבה פעמים על חשבון שטחי טבע וקשה אחר כך לשקם את האתרים האלה.
 
ב-2 הפסקאות לעיל כבר נכתב כמה מקום תופסות שקיות הגופייה שהם רק חלק מהפסולת הפלסטית. כאשר נאלצים להטמין אותם במזבלות זה תופס מקום, הרבה פעמים על חשבון שטחי טבע וקשה אחר כך לשקם את האתרים האלה.
שורה 108: שורה 110:  
====מיחזור פלסטיק====
 
====מיחזור פלסטיק====
 
אנשים רבים מנסים למחזר פלסטיק. כאשר גם תהליך המחזור גורם לפליטות רבות. כך למשל במיחזור שקיות חד פעמיות נפלט מזיהום לא פחות משנפלט בייצור{{הערה|המרכז לאיכות הסביבה [http://www.ecowave.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/ מיחזור ניילון]}}
 
אנשים רבים מנסים למחזר פלסטיק. כאשר גם תהליך המחזור גורם לפליטות רבות. כך למשל במיחזור שקיות חד פעמיות נפלט מזיהום לא פחות משנפלט בייצור{{הערה|המרכז לאיכות הסביבה [http://www.ecowave.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/ מיחזור ניילון]}}
−
 
+
==== הוצאת הפלסטיק ברשתות, משאבות מהים ====
−
==== ניסיונות לפתור את הבעיה ללא צמצום ייצור והנזק מהם ====
   
אנשים רבים ניסו להוציא את הפלסטיק מהאוקיינוסים ברשתות או במשאבות, כדי לפתור את הבעיה ללא צמצום הייצור. אבל מומחים לא תומכים בפרויקטים כאלה{{הערה| Erik Stokstad  [http://www.sciencemag.org/news/2017/05/critics-say-plan-drifting-ocean-trash-collectors-unmoored Critics say plan for drifting ocean trash collectors is unmoored] 11.05.2017 Science}} בעיקר מהסיבות הבאות:
 
אנשים רבים ניסו להוציא את הפלסטיק מהאוקיינוסים ברשתות או במשאבות, כדי לפתור את הבעיה ללא צמצום הייצור. אבל מומחים לא תומכים בפרויקטים כאלה{{הערה| Erik Stokstad  [http://www.sciencemag.org/news/2017/05/critics-say-plan-drifting-ocean-trash-collectors-unmoored Critics say plan for drifting ocean trash collectors is unmoored] 11.05.2017 Science}} בעיקר מהסיבות הבאות:
 
* ניסיונות כאלה פוגעים בפיטופלנקטון ובעוד יצורים ימיים שהם בעלי חשיבות גדולה לאדם ולסביבה.  
 
* ניסיונות כאלה פוגעים בפיטופלנקטון ובעוד יצורים ימיים שהם בעלי חשיבות גדולה לאדם ולסביבה.  
שורה 116: שורה 117:  
* צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך להטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.  
 
* צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך להטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.  
 
* פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.
 
* פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.
 +
 
== מאבק בזיהום הפלסטיק ==
 
== מאבק בזיהום הפלסטיק ==
 
במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל.  
 
במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל.  
אלכסנדר סעודה
4,291

עריכות

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/94921"