שינויים

מקור המושג "אמפתיה" הוא במילה היוונית ἐμπάθεια) empatheia,"אמפתיה"), שפירושו המילולי "קרבה גופנית".  

מקור המושג "אמפתיה" הוא במילה היוונית ἐμπάθεια) empatheia,"אמפתיה"), שפירושו המילולי "קרבה גופנית".  

הפילוסוף והכלכלן [[אדם סמית]] כתב בצורה נרחבת על אמפתיה (אם כי כינה את המונח בשם סימפתיה) בספרו [[התיאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שפורסם בשנת 1759. סמית פותח את הספר בפסקה הבאה:

הפילוסוף והכלכלן [[אדם סמית]] כתב בצורה נרחבת על אמפתיה (אם כי כינה את המונח בשם סימפתיה) בספרו [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שפורסם בשנת 1759. סמית פותח את הספר בפסקה הבאה:

{{ציטוט|תוכן=גם אם נניח כי האדם הוא אנוכי ביותר, עדיין ברור כי קיימים עקרונות כלשהם בנפשו, הגורמים לו להתעניין בגורלם של אחרים והופכים את אושרם של האחרים לחיוני עבורו, אף שאותו אושר אינו מביא לו שום תועלת לבד מעצם ההנאה לנוכח קיומו. אחד מאלה הוא הוא הרחמים או החמלה, הרגש שאנו מרגישים בגלל סבלם של אחרים, כאשר אנו רואים אותו, או נאלצים להבינו בצורה מוחשית. העובדה שלעתים קרובות אנו שואבים צער מצערם של אחרים, היא עובדה ברורה מכדי לדרוש כל מקרה שיוכיח זאת; שכן רגש זה, כמו כל התשוקות המקוריות האחרות של הטבע האנושי, אינו מוגבל בשום אופן לצדיקים או להומניים, אם כי אולי הם מרגישים אותו ברגישות המופלאה ביותר. הפושע הגדול ביותר, המפר הקשוח ביותר של חוקי החברה, לא נמצא לגמרי בלעדיו. }}

{{ציטוט|תוכן=גם אם נניח כי האדם הוא אנוכי ביותר, עדיין ברור כי קיימים עקרונות כלשהם בנפשו, הגורמים לו להתעניין בגורלם של אחרים והופכים את אושרם של האחרים לחיוני עבורו, אף שאותו אושר אינו מביא לו שום תועלת לבד מעצם ההנאה לנוכח קיומו. אחד מאלה הוא הוא הרחמים או החמלה, הרגש שאנו מרגישים בגלל סבלם של אחרים, כאשר אנו רואים אותו, או נאלצים להבינו בצורה מוחשית. העובדה שלעתים קרובות אנו שואבים צער מצערם של אחרים, היא עובדה ברורה מכדי לדרוש כל מקרה שיוכיח זאת; שכן רגש זה, כמו כל התשוקות המקוריות האחרות של הטבע האנושי, אינו מוגבל בשום אופן לצדיקים או להומניים, אם כי אולי הם מרגישים אותו ברגישות המופלאה ביותר. הפושע הגדול ביותר, המפר הקשוח ביותר של חוקי החברה, לא נמצא לגמרי בלעדיו. }}

==מנגנונים שונים של אמפתיה==

==מנגנונים שונים של אמפתיה==

המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוירוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוירונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטינקטיבי ומולד. {{הערה|שם=efrati2016|עידו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 מה קורה במוח שלנו כשאנחנו עושים לינץ'] ראיון עם פרופ' תלמה הנדלר,  מוסף הארץ 08.06.2016}}

המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוירוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוירונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפייה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטינקטיבי ומולד. {{הערה|שם=efrati2016|עידו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 מה קורה במוח שלנו כשאנחנו עושים לינץ'] ראיון עם פרופ' תלמה הנדלר,  מוסף הארץ 08.06.2016}}

המנגנון המחשבתי-תפיסתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, הוא קשור לאונה הקדמית במוח ויכול להתפתח עם התבגרות האדם וצבירת חוויות וכן עקב לימוד והבנה. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.{{הערה|שם=efrati2016}}

המנגנון המחשבתי-תפיסתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, הוא קשור לאונה הקדמית במוח ויכול להתפתח עם התבגרות האדם וצבירת חוויות וכן עקב לימוד והבנה. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.{{הערה|שם=efrati2016}}

האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשתות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]

האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשתות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]

==הבאת עדות בנסיון למנוע הדחקה של אמפתיה==

==הבאת עדות בניסיון למנוע הדחקה של אמפתיה==

כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפיה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגניטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להימנע מלראות סרטים על השואה או להימנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים.

כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפייה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגניטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להימנע מלראות סרטים על השואה או להימנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים.

בנצרות יש ערך של "הבאת עדות" והצבעה על הרוע. הדבר נועד כדי להתגבר על מנגנון של הדחקה והכחשה של מנגנוני אלימות שונים שגורמים לחסימת אמפתיה על ידי החברה. הבאת עדות כזו היא כיום פרקטיקה נפוצה בקרב פעילים למען זכויות בעלי חיים או זכויות אדם, אבל מנגד היא נתקלת בהכחשה על ידי גורמים המעוניינים להסתיר ולהכחיש את הפגיעה באחר, להצדיק את הפגיעה בו מסיבות שונות.

בנצרות יש ערך של "הבאת עדות" והצבעה על הרוע. הדבר נועד כדי להתגבר על מנגנון של הדחקה והכחשה של מנגנוני אלימות שונים שגורמים לחסימת אמפתיה על ידי החברה. הבאת עדות כזו היא כיום פרקטיקה נפוצה בקרב פעילים למען זכויות בעלי חיים או זכויות אדם, אבל מנגד היא נתקלת בהכחשה על ידי גורמים המעוניינים להסתיר ולהכחיש את הפגיעה באחר, להצדיק את הפגיעה בו מסיבות שונות.

==לימוד וטיפוח של אמפתיה==

==לימוד וטיפוח של אמפתיה==

אשת החינוך הקנדית מרי גורדון יזמה בשנת 1996 תכנית חינוכית בשם "שורשי האמפתיה" שבה תינוק והורה מגיעים לביקור חודש בכיתה בבית ספר. בשיעור שבועי בין המפגשים האלה היחדים משוחחים על התינוק. בעקיפין השיחה היא גם על עצמם בהקשר של [[אינטליגנציה נפשית]] - מה עושים כאשר מישהו בסביבה שלנו עצוב? איך להתייחס למישהו פגיע? המטרה קצרת הטווח של תכנית זו היא לשפר את האווירה בבית הספר ולהפחית תופעות של בריונות ואלימות בכיתה. מטרה ארוכת טווח היא לגרום לילדים להיות מבוגרים אחראים ואכפתיים יותר. תכנית זו היא חלק מאוסף של יוזמות ומחקרים שנועדו לשפר היבטים כמו אמפתיה וחברוּת, איך מחנכים לשיתוף פעולה בין־אישי וכיצד מפחיתים [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות לרשותות חברתיות]].  {{הערה|שם=ovadya|שירה קדרי-עובדיה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6955963 5 יחידות מתמטיקה? מה שמפתח ילדים זה שיעורי אמפתיה], הארץ, 20.02.2019}} [https://youtu.be/e4cgG9Thxs8]

אשת החינוך הקנדית מרי גורדון יזמה בשנת 1996 תכנית חינוכית בשם "שורשי האמפתיה" שבה תינוק והורה מגיעים לביקור חודש בכיתה בבית ספר. בשיעור שבועי בין המפגשים האלה הילדים משוחחים על התינוק. בעקיפין השיחה היא גם על עצמם בהקשר של [[אינטליגנציה נפשית]] - מה עושים כאשר מישהו בסביבה שלנו עצוב? איך להתייחס למישהו פגיע? המטרה קצרת הטווח של תכנית זו היא לשפר את האווירה בבית הספר ולהפחית תופעות של בריונות ואלימות בכיתה. מטרה ארוכת טווח היא לגרום לילדים להיות מבוגרים אחראים ואכפתיים יותר. תכנית זו היא חלק מאוסף של יוזמות ומחקרים שנועדו לשפר היבטים כמו אמפתיה וחברוּת, איך מחנכים לשיתוף פעולה בין־אישי וכיצד מפחיתים [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות לרשתות חברתיות]].  {{הערה|שם=ovadya|שירה קדרי-עובדיה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6955963 5 יחידות מתמטיקה? מה שמפתח ילדים זה שיעורי אמפתיה], הארץ, 20.02.2019}} [https://youtu.be/e4cgG9Thxs8]

דוח של OECD שפורסם בשנת 2018,  "חינוך 2030", מציג כיעדים עיקריים פיתוח מיומנויות של [[אינטליגנציה נפשית]] כמו ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות, אמפתיה, יכולת הקשבה, שיתוף פעולה, יצירתיות וגמישות. זאת לנוכח אי הוודעות של שוק התעסוקה העתידי. מילת מפתח בדוח היא well being, (האקדמיה ללשון מציעה את המונח  "שְׁלוֹמוּת"): רווחה גופנית, נפשית וחברתית.  {{הערה|שם=ovadya}}  

דוח של OECD שפורסם בשנת 2018,  "חינוך 2030", מציג כיעדים עיקריים פיתוח מיומנויות של [[אינטליגנציה נפשית]] כמו ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות, אמפתיה, יכולת הקשבה, שיתוף פעולה, יצירתיות וגמישות. זאת לנוכח אי הוודאות של שוק התעסוקה העתידי. מילת מפתח בדוח היא well being, (האקדמיה ללשון מציעה את המונח  "שְׁלוֹמוּת"): רווחה גופנית, נפשית וחברתית.  {{הערה|שם=ovadya}}  

פרופ' קימברלי שונרט־רייכל, פסיכולוגית התפתחותית מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, היא מחלוצות חקר התחום של "[[למידה חברתית־רגשית]]" — Social and Emotional Learning, בראשי תיבות SEL , ומאחוריה יותר מ–20 שנות מחקר בתחום האקלים הבית־ספרי. הנחת היסוד ללמידה החברתית־רגשית היא שניתן ללמד ולחזק תכונות כמו אמפתיה, מודעות עצמית לרגשות ולרגשותיו של האחר, רגישות לסביבה ויכולת לקיים מערכות יחסים יציבות וחיוביות.{{הערה|שם=ovadya}} המחקרים שלה מתמקדים בשאלה איך אפשר לעודד תכונות חיוביות כמו אמפתיה, עזרה לזולת וגמישות מחשבתית בקרב ילדים ומורים בבית הספר.{{הערה|שם=ovadya}} מחקר של שונרט־רייכל בחן 28 כיתות ד'־ז'  שהשתתפו בתכנית "שורשי האמפתיה". המחקר טוען כי תלמידים שהשתתפו בתוכנית הציגו שיפור במדדים כמו עזרה לזולת, שיתוף פעולה, שיתוף ושליטה בתוקפנות.

פרופ' קימברלי שונרט־רייכל, פסיכולוגית התפתחותית מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, היא מחלוצות חקר התחום של "[[למידה חברתית־רגשית]]" — Social and Emotional Learning, בראשי תיבות SEL , ומאחוריה יותר מ–20 שנות מחקר בתחום האקלים הבית־ספרי. הנחת היסוד ללמידה החברתית־רגשית היא שניתן ללמד ולחזק תכונות כמו אמפתיה, מודעות עצמית לרגשות ולרגשותיו של האחר, רגישות לסביבה ויכולת לקיים מערכות יחסים יציבות וחיוביות.{{הערה|שם=ovadya}} המחקרים שלה מתמקדים בשאלה איך אפשר לעודד תכונות חיוביות כמו אמפתיה, עזרה לזולת וגמישות מחשבתית בקרב ילדים ומורים בבית הספר.{{הערה|שם=ovadya}} מחקר של שונרט־רייכל בחן 28 כיתות ד'־ז'  שהשתתפו בתכנית "שורשי האמפתיה". המחקר טוען כי תלמידים שהשתתפו בתוכנית הציגו שיפור במדדים כמו עזרה לזולת, שיתוף פעולה, שיתוף ושליטה בתוקפנות.

מחקר אחר של שונרט־רייכל, מצא כי מעשים קטנים של נדיבות משפיעים על תחושת האושר של התלמידים. הם חשו תחושות טובות כמו תלמידים אחרים שדיווחו על מקומות בהם ביקרו, אבל ניקדו יותר חברים במקום גבוה יותר במדד סוציומטרי. מחקרים אחרים שלה מצביעים על שיפור במדדים בריאותיים בעקבות גילויי אמפתיה ונדיבות. {{הערה|שם=ovadya}} ממצאים לפיהם סיוע לאחרים משפר את ההרגשה הנפשית מופיעים גם בדוח הציבורי הבריטי [[חמישה דרכים לרווחה]].  

מחקר אחר של שונרט־רייכל, מצא כי מעשים קטנים של נדיבות משפיעים על תחושת האושר של התלמידים. הם חשו תחושות טובות כמו תלמידים אחרים שדיווחו על מקומות בהם ביקרו, אבל ניקדו יותר חברים במקום גבוה יותר במדד סוציומטרי. מחקרים אחרים שלה מצביעים על שיפור במדדים בריאותיים בעקבות גילויי אמפתיה ונדיבות. {{הערה|שם=ovadya}} ממצאים לפיהם סיוע לאחרים משפר את ההרגשה הנפשית מופיעים גם בדוח הציבורי הבריטי [[חמישה דרכים לרווחה]].  

==ראו גם==

==ראו גם==