שינויים

===ספינים בתקשורת===

===ספינים בתקשורת===

אחת הדרכים המקובלות ביותר לבצע הכחשת זיהום היא על ידי [[ספין תקשורתי]] שיוצר רושם מטעה או לכל הפחות יוצר בלבול ואי בהירות. כאשר הציבור מבולבל הוא נוטה להגיד - יש כאן מומחים וגורמים שאומרים כך ויש גורמים שאומרים מסר הפוך, כדאי לי לשבת על הגדר ולחכות עד שיגמרו את הוויכוח במקום להתערב (מבחינה נפשית או מעשית).  

אחת הדרכים המקובלות ביותר לבצע הכחשת זיהום היא על ידי [[ספין תקשורתי]] שיוצר רושם מטעה או לכל הפחות יוצר בלבול ואי בהירות. כאשר הציבור מבולבל הוא נוטה להגיד - יש כאן מומחים וגורמים שאומרים כך ויש גורמים שאומרים מסר הפוך, כדאי לי לשבת על הגדר ולחכות עד שיגמרו את הוויכוח במקום להתערב (מבחינה נפשית או מעשית). דבר זה מכונה [[נטיעת ספק]] וגם בה השתמשו [[חברות טבק]] בהקשר של [[הכחשת נזקי העישון]].  

דוגמאות לספינים נפוצים:  

דוגמאות לספינים נפוצים:  

* זלזול ו/או הכפשת המתנגדים לזיהום והצגתם כתימהונים, שרלטנים, מתנגדי ה[[קידמה]], או שמונעים מאג'נדה פוליטית זרה. ובאופן כללי התייחסות לגופו של אדם ולא לגופם של דברים. דבר זה דומה לצעד של חברות הטבק בעבר שהציגו התנגדות ל[[עישון כפוי]] שעלו מצד מדענים, רופאים ונציגי הממשלה כטענות שעלו מצד "אנטי מעשנים".  

* זלזול ו/או הכפשת המתנגדים לזיהום והצגתם כתימהונים, שרלטנים, קומוניסטים, מתנגדי ה[[קידמה]], או שמונעים מאג'נדה פוליטית זרה. ובאופן כללי התייחסות לגופו של אדם ולא לגופם של דברים. דבר זה דומה לצעד של [[חברות הטבק]] בעבר שהציגו התנגדות ל[[עישון כפוי]] שעלו מצד מדענים, רופאים ונציגי הממשלה כטענות שעלו מצד "אנטי מעשנים".  

* טענות כי הזיהום כבר ירד והיום הוא כבר לא קיים בכלל או קיים בכמות מעטה, בלי להתייחס לעמידה בתקנים.  

* טענות כי הזיהום כבר ירד, והיום הוא כבר לא קיים בכלל או קיים בכמות מעטה, בלי להתייחס לשאלה האם הזיהום עומד בתקנים.  

* טענה כי ניטור הזיהום ו/או תקנים שלו מבטחים את בריאות התושבים. דבר זה אינו נכון ראשית הניטור עצמו לא תמיד תקין ואמין, לא בהכרח מכסה את כל סוגי הזיהום וכו', שנית לא בהכרח שהמפעלים באמת עומדים בתקנים גם אם אלה קיימים.  

* טענה כי ניטור הזיהום ו/או תקנים שלו מבטחים את בריאות התושבים. דבר זה לא בהכרח נכון-  ראשית הניטור עצמו לא תמיד תקין ואמין, לא בהכרח מכסה את כל סוגי הזיהום. שנית לא בהכרח שהמפעלים באמת עומדים בתקנים גם אם אלה קיימים.  

* טענות כי הדובר הוא מראשי המתנגדים לזיהום. טענות אלה מושמעות גם אם הדובר אינו עושה שום פעולה ממשית להקטנת הזיהום או למחאה מולו.   

* טענות כי הדובר הוא מראשי המתנגדים לזיהום. טענות אלה מושמעות גם אם הדובר אינו עושה שום פעולה ממשית להקטנת הזיהום או למחאה מולו.   

* טענה כי הושקע כסף רב במניעת הזיהום. בלי להתייחס לשאלה מה התוצאה של ההשקעות.  

* טענה כי הושקע כסף רב במניעת הזיהום. בלי להתייחס לשאלה מה התוצאה של ההשקעות.  

* טענה כי מקוד הזיהום הוא בכלל ממקור אחר (לדוגמה תחבורה) או טענה כי במקום אחר הזיהום רע יותר. טענה זו נהוגה לדוגמה כהגנה על בתי הזיקוק בחיפה.  

* טענה כי מקוד הזיהום הוא בכלל ממקור אחר (לדוגמה תחבורה) או טענה כי במקום אחר הזיהום רע יותר. טענה זו נהוגה לדוגמה כהגנה על בתי הזיקוק בחיפה.  

* טענה כי אין שום הוכחה שהזיהום שקיים מסכן את הבריאות.  

* טענה כי אין שום הוכחה שהזיהום שקיים מסכן את הבריאות. זאת בניגוד גמור למחקרים מהשנים האחרונות.  

* טענה כי הזיהום פחות חשוב מגורמים אחרים המשפיעים על הבריאות כמו [[תזונה]] או [[פעילות גופנית]] או [[עישון]]. - טיעון כזה יכול להיות נכון בפני עצמו (לדוגמה [[עישון טבק]] גורם את רוב התמותה מ[[סרטן ריאות]]), אבל הוא לא מהווה סיבה להימנע מפעילות גם נגד זיהום. כאמור לפי ארגון הבריאות העולמי מיליוני אנשים בעולם וכ-2,500 אנשים בישראל מתים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר לדוגמה.  

* טענה כי הזיהום פחות חשוב מגורמים אחרים המשפיעים על הבריאות כמו [[תזונה]] או [[פעילות גופנית]] או [[עישון]]. - טיעון כזה יכול להיות נכון בפני עצמו (לדוגמה [[עישון טבק]] גורם את רוב התמותה מ[[סרטן ריאות]]), אבל הוא לא מהווה סיבה להימנע מפעילות גם נגד זיהום. כאמור לפי ארגון הבריאות העולמי מיליוני אנשים בעולם וכ-2,500 אנשים בישראל מתים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר לדוגמה.  

* טענות חוזרות כי צריך עוד מחקר, וכי בעצם הנתונים הקיימים הם ישנים או לא מספיק טובים, שיטות המחקרים הן פגומות, ועד שלא יוכח אחרת אין כל בעיה.  

* טענות חוזרות כי צריך עוד מחקר, וכי בעצם הנתונים הקיימים הם ישנים או לא מספיק טובים, שיטות המחקרים הן פגומות, ועד שלא יוכח אחרת אין כל בעיה. זו דרך טובה לדחות את הדיון שוב ושוב בלי לנקוט באמצעים לשינוי. אל מול טענה כזו עומד [[עקרון הזהירות המקדימה]]

* טענה כי הזיהום הוא דבר בלתי נמנע, חלק מאורח חיים מודרני וכי מפעלים מזהמים מספקים מקומות עבודה.  

* טענה כי הזיהום הוא דבר בלתי נמנע, חלק מאורח חיים מודרני וכי מפעלים מזהמים מספקים מקומות עבודה. דבר זה מתעלם מכך שיש לעיתים קרובות תעשיות המשתמשות בחלופות בטוחות יותר או מפעלים ששמים דגש רב יותר על מניעת זיהום. מפעלים מזהמים המספקים מקומות עבודה דומים בהקשר כלכלי למפעלים שמקבלים סבסוד ממשלתי - הם מטילים חלק מהעלות של קיומם על אנשים שלא בהכרח קונים את המוצרים שלהם ובלי לשאול אותם. ההבדל הוא שהסבסוד מבוצע דרך אפיק של [[השפעה חיצונית]] במקום דרך מיסוי. הבדלים נוספים הם שמי שמסבסבד את המפעל לאו דווקא יודע שהוא תורם לכך או את הסכום. הבדל נוסף הוא שזיהום גורם לתחלואה ומוות ולא רק לתשלום כספי.  

;חידוד כותרת:

;חידוד כותרת:

אחת הדרכים המקובלות לבצע ספין עיתוני הנוגע לזיהום היא "חידוד כותרת" - התמקדות בנתון אחד או באמירה לא מדויקת של גורם בריאות או תקשורת שהציג נתונים על הזיהום ותקיפה של נתון זה בלבד, לפעמים תוך עיוות שלו, תוך השמטה של כל ההיבטים האחרים.  

אחת הדרכים המקובלות לבצע ספין תקשורתי הנוגע לזיהום היא "חידוד כותרת" - התמקדות בנתון אחד או באמירה לא מדויקת של גורם בריאות או תקשורת, שהציג נתונים על הזיהום ותקיפה של נתון זה בלבד, לפעמים תוך עיוות שלו, תוך השמטה של כל ההיבטים האחרים.  

מטבען כותרות הנוגעות לנושאי בריאות וסביבה אינן תמיד מדויקות בגלל המתח בין הצורך המסחרי והתקשורתי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולמכור ידיעות לבין הניסוח המדעי המדויק והמקצועי של עובדות יבשות. כמו כן ייתכנו אי דיוקים בניסוח או עיוותים שנעשים כאשר כלי תקשורת אחד מצטט פרסום של כלי תקשורת שני. חידוד כותרת מנצל היבט זה כדי להקים טענת איש קש ואז לפסול אותה ואת כל הפרסום.  

מטבען כותרות הנוגעות לנושאי בריאות וסביבה אינן תמיד מדויקות בגלל המתח בין הצורך המסחרי והתקשורתי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולמכור ידיעות, לבין הניסוח המדעי המדויק והמקצועי של עובדות יבשות. כמו כן ייתכנו אי דיוקים בניסוח או עיוותים שנעשים כאשר כלי תקשורת אחד מצטט פרסום של כלי תקשורת שני. חידוד כותרת מנצל היבט זה כדי להקים טענת איש קש ואז לפסול אותה ואת כל הפרסום.  

לדוגמה חיים ריבלין טען כי גופי תקשורת אחרים הציגו את הנתונים שהביא בתחקיר ערוץ שתיים בצורה לא מדויקת - במקום להגיד שכ-20%-30% מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן יותר, טענו כי חלק מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן ב-20%-30%. גופי תקשורת אחרים בלבלו בין הבדלים שנתגלו בין אזורים שונים בחיפה, וטענו כי ההבדל הוא בין חיפה לבין ערים אחרות. לאחר שהנתון הוצג בצורה לא מדויקת קל יותר לתקוף אותו ולפטור את כל הפרסום כקשקוש.  

לדוגמה העיתונאי חיים ריבלין טען כי גופי תקשורת אחרים הציגו את הנתונים שהביא בתחקיר ערוץ שתיים, בצורה לא מדויקת - במקום להגיד שכ-20%-30% מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן יותר, טענו כי חלק מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן ב-20%-30%. גופי תקשורת אחרים בלבלו בין הבדלים שנתגלו בין אזורים שונים בחיפה, וטענו כי ההבדל הוא בין חיפה לבין ערים אחרות. לאחר שהנתון הוצג בצורה לא מדויקת קל יותר לתקוף אותו, ולפטור את כל הפרסום כקשקוש.  

רבלין טוען שטקטיקה דומה שימשה כדי לתקוף את הנתונים שהוצגו "אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'".<ref name="7eye_2016"/>

רבלין טוען שטקטיקה דומה שימשה כדי לתקוף את הנתונים שהוצגו "אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'".<ref name="7eye_2016"/>