47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''דיסוננס קוגניטיבי''' (Cognitive dissonance) או חוסר התאמה בהכרה או '''צְרִיר הַכָּרָנִי'''{{הערה|1=[http..."
'''דיסוננס קוגניטיבי''' (Cognitive dissonance) או חוסר התאמה בהכרה או '''צְרִיר הַכָּרָנִי'''{{הערה|1=[http://hebrew-terms.huji.ac.il/milonimtoichzur.asp?rmrkH=%F6%C0%F8%C4%E9%F8%5E%E4%C7%EB%CC%C8%F8%C8%F0%C4%E9&rmrkE=cognitive%5Edissonance באתר האקדמיה ללשון העברית]|ימין=כן}}) הוא מושג ב[[פסיכולוגיה חברתית]] ובחקר ה[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]], שמתאר מצב שבו [[חשיבה|חשיבתו]] של ה[[אדם]] מתמודדת עם סתירה וקונפליקט. התאוריה טוענת כי אצל בני האדם טמון רצון חבוי שמטרתו לשמור על העקביות בין עמדותיהם ו[[תפיסה|תפיסותיהם]] לבין [[התנהגות]]ם בפועל. הגדרה רחבה יותר מצביעה על הרצון לשמור על תפיסה או אמונה מסויימת באופן עקבי והדבר יוצר מתח כאשר נתקלים בעובדות שנוגדות את התפיסה הישנה. הדבר עלול לגרום לדחייה של "עובדות לא נוחות" בצורה שעלולה לפגוע באדם ואף לסכן את חייו.
==תאוריות של עקביות==
תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, שנהגתה על ידי [[לאון פסטינגר]] ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]], טוענת כי שמירת ה[[עקביות (פסיכולוגיה)|עקביות]] היא [[מניע]] מרכזי ל[[אדם]]. אדם ה[[אמונה|מאמין]] בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של [[דיסוננס]], מעין היעדר [[הרמוניה]]. תחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. לחלופין, ידורבן האדם להתאים את התנהגותו לעמדה בה הוא מחזיק. לדוגמה, [[חייל]] הנשלח למשימה שאינו מאמין בה יגבש מחדש את עמדתו, כך שהמשימה תיראה לו הכרחית וצודקת; או שיתחמק מהמשימה (או אפילו יחבל בה) על מנת להתאים את התנהגותו לעמדתו.
[[תאוריה]] מתחרה, של הפסיכולוג [[דריל בם]], היא שהאדם מתבונן בהתנהגות עצמו כצופה מהצד ומסיק ממנה על עמדותיו ודעותיו. לפי תאוריה זו, העמדות הולכות בעקבות המעשים. ההבדל בין התאוריות הוא, שלפי דריל בם אין צורך בעוררות ובתחושת אי נעימות כדי שעמדה תשתנה בשל הצורך בעקביות.
===תימוכין אמפיריים===
[[תאוריה|תאוריות]] אלו מסבירות מספר ממצאים [[מחקר]]יים. כך, למשל, במחקרם הידוע של [[לאון פסטינגר]] ו[[ג'יימס קרלסמית']]: משתתף ב[[ניסוי]] משעמם שהסכים, תמורת סכום כסף פעוט, לומר לחבריו שהניסוי מעניין, אכן סבר באמת ובתמים שהניסוי היה מעניין. אך אם שולם לו סכום גדול כדי שיציג את הניסוי כמרתק בפני חבריו, דעתו הייתה שהניסוי דווקא משעמם. בממצא זה יש סתירה ל[[ביהביוריזם]] - דווקא כאשר הסכום גדול ואמור ליצור התניה חיובית, הניסוי נמצא כלא מעניין.{{הערה|Festinger, L., & Carlsmith, J.M. (1959). [http://psychclassics.yorku.ca/Festinger/index.htm Cognitive consequences of forced compliance]. Journal of Abnormal and Social Psychology, 58(2), 203–210.}} ההסבר, לפי תאוריות הדיסוננס, הוא שנוצרת סתירה בין ראיית האדם את עצמו כאדם הגון לבין השקר שאמר. אם ניתן לאדם תשלום גדול תמורת הכזב, הוא משלים איתו, אך אם הסכום הוא קטן - עליו לשכנע את עצמו שהניסוי אכן היה מעניין.
לפי [[תאוריית התפיסה העצמית]] של בם, אין האדם יודע אם הניסוי מעניין או לא. אם הסכים, תמורת סכום פעוט, לומר לחברו שהניסוי מעניין - סימן שהניסוי באמת היה מעניין.
לשתי התאוריות נמצאו תימוכין אמפיריים, אך שתיהן אינן מסבירות ממצא מפתיע: התאמת ה[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] להתנהגות קודמת מתקיימת אפילו אצל אנשים שאינם מודעים להתנהגות הקודמת, בשל [[אמנזיה]] או סיבה אחרת.
===השלכות נוספות===
לתאוריות הדיסוננס והתפיסה העצמית יש חשיבות ברורה ב[[פסיכולוגיה חינוכית|פסיכולוגיה של החינוך]]. מתן [[פרס (זכייה)|פרס]] גדול לילד או [[עונש]] כבד, כ[[תמריץ]] לקידום ביצוע פעולה, יביא אותו להתניית הפעולה שעשה ב[[שכר]] או בעונש, ולא במניע פנימי. לפיכך, ההתנהגות לא [[הפנמה|תופנם]]. בהתאם לתאוריות אלה, מוטב לקדם התנהגות באמצעות מחמאה ובאמצעות פרסים ועונשים מינוריים, כאלו שלא יפריעו לייחוס פנימי של ההתנהגות (לפי תאוריית התפיסה העצמית), או יעודדו דיסוננס שבסופו תופנם ההתנהגות (לפי תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי).
ניבוי נוסף על פי תאוריית הדיסוננס הוא, שאחרי הכרעה בין שתי אפשרויות, תיראה האפשרות שנבחרה לבסוף כטובה ומוצלחת. יווצר דיסוננס בין הידיעה על אפשרות הבחירה השנייה לבין עובדת אי בחירתה, ותוצאתו - שינוי עמדה לכיוון צידוד בדרך שננקטה בסופו של דבר.
לתאוריית הדיסוננס חשיבות גם בהסבר התנהגותן של [[כת]]ות, כאשר [[נבואה]] שעליה הכריז [[מנהיג]]ן - התבדתה. לעיתים קרובות, כאשר ה[[לכידות קבוצתית|לכידות]] בהן גבוהה ואמונתן חזקה, דווקא אז מתחילות הן ביתר מרץ להפיץ את תורתן ועושות מאמץ גדול לגייס חברים נוספים. נראה שבמקרים אלו, הערעור הנגרם על ידי הסתירה בין המציאות למצופה גורם תחושת דיסוננס. התוצאה היא צורך של האדם להוכיח לעצמו את אמיתות האמונה שבה הוא אוחז, והדרך לעשות זאת היא בשכנוע פעיל של אחרים (כך למשל, [[נתן העזתי]] החל לנסוע בין קהילות ישראל במטרה לשכנע ב[[שבתאות]] רק אחרי [[התאסלמות]] [[שבתי צבי]]).
'''מרכיבים מגבירי דיסוננס קוגניטיבי'''
* עוצמת הדיסוננס - ככל שעוצמת האמונות גדולה יותר, כך נוצר דיסוננס גדול יותר.
* כאשר אנו נדרשים להשקיע יותר בדבר מסוים ולבסוף זה היה ללא הצדקה והתוצאה נשארה באותו מצב, הדיסוננס גובר.
* ככל שאיזון בין מרכיבי עמדה נמוך יותר כך הדיסוננס גבוה יותר.
==השלכות על קיימות==
לדיסאונס קוגנטיבי יש השלכה עצומה על נושא של הגנת הסביבה וקיימות - שכן אנשים רבים שנתקלים בבעיה סביבתית - בין אם היא מסכנת בעלי חיים וצמחים, אנשים אחרים, ואפילו אותם עצמם או את ילדיהם - מעדיפים למצוא הצדקות אידואלוגיות שונות ומשונות להמשיך בפגיעה, כאשר בדרך כלל הם מקטינים את הבעיה, מכחישים אותה מכל וכל, טוענים שהיא קונספריציה, טוענים שטכנולוגיה עתידית כלשהי תעלים את הבעיה, שהם עצמם לא יכולים לעשות כלום ועוד. דרך מקובלת ל"התמודד" עם הנושא היא פשוט לשכוח ממנו לגמרי. דבר זה מכונה [[היפרנורמליזציה סביבתית]] ודוגמאות בולטות אליו הם [[הכחשת זיהום]] ו[[הכחשת אקלים]]
==ראו גם==
* [[היפרנורמליזציה]]
* [[הצדקת המאמץ]]
* [[דיסוננס לאחר קבלת ההחלטה]]
* [[פסיכולוגיה חברתית]]
==קישורים חיצוניים==
* אורית כהן ודנה פרידמן, [https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13599 פסיכולוגיה חברתית : עמדות - תיאוריות איזון - דיסוננס קוגניטיבי ], מט"ח
* שחר כהן [https://www.shaharcohen.co.il/nlp-%D7%95%D7%AA%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2/%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A1-%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D/ מה זה דיסוננס קוגניטיבי ואיך להפסיק עם תירוצים שעוצרים אותנו]
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/דיסוננס_קוגניטיבי/ דיסוננס קוגניטיבי], בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_dissonance דיסוננס קוגניטיבי] בויקיפדיה האנגלית
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
==תאוריות של עקביות==
תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, שנהגתה על ידי [[לאון פסטינגר]] ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]], טוענת כי שמירת ה[[עקביות (פסיכולוגיה)|עקביות]] היא [[מניע]] מרכזי ל[[אדם]]. אדם ה[[אמונה|מאמין]] בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של [[דיסוננס]], מעין היעדר [[הרמוניה]]. תחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. לחלופין, ידורבן האדם להתאים את התנהגותו לעמדה בה הוא מחזיק. לדוגמה, [[חייל]] הנשלח למשימה שאינו מאמין בה יגבש מחדש את עמדתו, כך שהמשימה תיראה לו הכרחית וצודקת; או שיתחמק מהמשימה (או אפילו יחבל בה) על מנת להתאים את התנהגותו לעמדתו.
[[תאוריה]] מתחרה, של הפסיכולוג [[דריל בם]], היא שהאדם מתבונן בהתנהגות עצמו כצופה מהצד ומסיק ממנה על עמדותיו ודעותיו. לפי תאוריה זו, העמדות הולכות בעקבות המעשים. ההבדל בין התאוריות הוא, שלפי דריל בם אין צורך בעוררות ובתחושת אי נעימות כדי שעמדה תשתנה בשל הצורך בעקביות.
===תימוכין אמפיריים===
[[תאוריה|תאוריות]] אלו מסבירות מספר ממצאים [[מחקר]]יים. כך, למשל, במחקרם הידוע של [[לאון פסטינגר]] ו[[ג'יימס קרלסמית']]: משתתף ב[[ניסוי]] משעמם שהסכים, תמורת סכום כסף פעוט, לומר לחבריו שהניסוי מעניין, אכן סבר באמת ובתמים שהניסוי היה מעניין. אך אם שולם לו סכום גדול כדי שיציג את הניסוי כמרתק בפני חבריו, דעתו הייתה שהניסוי דווקא משעמם. בממצא זה יש סתירה ל[[ביהביוריזם]] - דווקא כאשר הסכום גדול ואמור ליצור התניה חיובית, הניסוי נמצא כלא מעניין.{{הערה|Festinger, L., & Carlsmith, J.M. (1959). [http://psychclassics.yorku.ca/Festinger/index.htm Cognitive consequences of forced compliance]. Journal of Abnormal and Social Psychology, 58(2), 203–210.}} ההסבר, לפי תאוריות הדיסוננס, הוא שנוצרת סתירה בין ראיית האדם את עצמו כאדם הגון לבין השקר שאמר. אם ניתן לאדם תשלום גדול תמורת הכזב, הוא משלים איתו, אך אם הסכום הוא קטן - עליו לשכנע את עצמו שהניסוי אכן היה מעניין.
לפי [[תאוריית התפיסה העצמית]] של בם, אין האדם יודע אם הניסוי מעניין או לא. אם הסכים, תמורת סכום פעוט, לומר לחברו שהניסוי מעניין - סימן שהניסוי באמת היה מעניין.
לשתי התאוריות נמצאו תימוכין אמפיריים, אך שתיהן אינן מסבירות ממצא מפתיע: התאמת ה[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] להתנהגות קודמת מתקיימת אפילו אצל אנשים שאינם מודעים להתנהגות הקודמת, בשל [[אמנזיה]] או סיבה אחרת.
===השלכות נוספות===
לתאוריות הדיסוננס והתפיסה העצמית יש חשיבות ברורה ב[[פסיכולוגיה חינוכית|פסיכולוגיה של החינוך]]. מתן [[פרס (זכייה)|פרס]] גדול לילד או [[עונש]] כבד, כ[[תמריץ]] לקידום ביצוע פעולה, יביא אותו להתניית הפעולה שעשה ב[[שכר]] או בעונש, ולא במניע פנימי. לפיכך, ההתנהגות לא [[הפנמה|תופנם]]. בהתאם לתאוריות אלה, מוטב לקדם התנהגות באמצעות מחמאה ובאמצעות פרסים ועונשים מינוריים, כאלו שלא יפריעו לייחוס פנימי של ההתנהגות (לפי תאוריית התפיסה העצמית), או יעודדו דיסוננס שבסופו תופנם ההתנהגות (לפי תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי).
ניבוי נוסף על פי תאוריית הדיסוננס הוא, שאחרי הכרעה בין שתי אפשרויות, תיראה האפשרות שנבחרה לבסוף כטובה ומוצלחת. יווצר דיסוננס בין הידיעה על אפשרות הבחירה השנייה לבין עובדת אי בחירתה, ותוצאתו - שינוי עמדה לכיוון צידוד בדרך שננקטה בסופו של דבר.
לתאוריית הדיסוננס חשיבות גם בהסבר התנהגותן של [[כת]]ות, כאשר [[נבואה]] שעליה הכריז [[מנהיג]]ן - התבדתה. לעיתים קרובות, כאשר ה[[לכידות קבוצתית|לכידות]] בהן גבוהה ואמונתן חזקה, דווקא אז מתחילות הן ביתר מרץ להפיץ את תורתן ועושות מאמץ גדול לגייס חברים נוספים. נראה שבמקרים אלו, הערעור הנגרם על ידי הסתירה בין המציאות למצופה גורם תחושת דיסוננס. התוצאה היא צורך של האדם להוכיח לעצמו את אמיתות האמונה שבה הוא אוחז, והדרך לעשות זאת היא בשכנוע פעיל של אחרים (כך למשל, [[נתן העזתי]] החל לנסוע בין קהילות ישראל במטרה לשכנע ב[[שבתאות]] רק אחרי [[התאסלמות]] [[שבתי צבי]]).
'''מרכיבים מגבירי דיסוננס קוגניטיבי'''
* עוצמת הדיסוננס - ככל שעוצמת האמונות גדולה יותר, כך נוצר דיסוננס גדול יותר.
* כאשר אנו נדרשים להשקיע יותר בדבר מסוים ולבסוף זה היה ללא הצדקה והתוצאה נשארה באותו מצב, הדיסוננס גובר.
* ככל שאיזון בין מרכיבי עמדה נמוך יותר כך הדיסוננס גבוה יותר.
==השלכות על קיימות==
לדיסאונס קוגנטיבי יש השלכה עצומה על נושא של הגנת הסביבה וקיימות - שכן אנשים רבים שנתקלים בבעיה סביבתית - בין אם היא מסכנת בעלי חיים וצמחים, אנשים אחרים, ואפילו אותם עצמם או את ילדיהם - מעדיפים למצוא הצדקות אידואלוגיות שונות ומשונות להמשיך בפגיעה, כאשר בדרך כלל הם מקטינים את הבעיה, מכחישים אותה מכל וכל, טוענים שהיא קונספריציה, טוענים שטכנולוגיה עתידית כלשהי תעלים את הבעיה, שהם עצמם לא יכולים לעשות כלום ועוד. דרך מקובלת ל"התמודד" עם הנושא היא פשוט לשכוח ממנו לגמרי. דבר זה מכונה [[היפרנורמליזציה סביבתית]] ודוגמאות בולטות אליו הם [[הכחשת זיהום]] ו[[הכחשת אקלים]]
==ראו גם==
* [[היפרנורמליזציה]]
* [[הצדקת המאמץ]]
* [[דיסוננס לאחר קבלת ההחלטה]]
* [[פסיכולוגיה חברתית]]
==קישורים חיצוניים==
* אורית כהן ודנה פרידמן, [https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13599 פסיכולוגיה חברתית : עמדות - תיאוריות איזון - דיסוננס קוגניטיבי ], מט"ח
* שחר כהן [https://www.shaharcohen.co.il/nlp-%D7%95%D7%AA%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2/%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A1-%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D/ מה זה דיסוננס קוגניטיבי ואיך להפסיק עם תירוצים שעוצרים אותנו]
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/דיסוננס_קוגניטיבי/ דיסוננס קוגניטיבי], בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_dissonance דיסוננס קוגניטיבי] בויקיפדיה האנגלית
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]