שינויים

מ
שורה 104: שורה 104:  
[[תמונה:Graph of emissions by city.jpg|300px|thumb|השוואה בין פליטות של [[גזי חממה]] בין ערים שונות. המבנה [[פרבור|המפורבר]] ו[[הפרדת שימושים]] הנהוגה בערי ארצות הברית (וכן בקנדה ובאוסטרליה), גורם לשימוש נרחב ברכב פרטי במקומות אלה לעומת ערי אירופה, שלתושביהן יש הכנסה דומה, אך יש להן תכנון עירוני שונה ונוטה יותר ל[[עירוניות מתחדשת]].  
 
[[תמונה:Graph of emissions by city.jpg|300px|thumb|השוואה בין פליטות של [[גזי חממה]] בין ערים שונות. המבנה [[פרבור|המפורבר]] ו[[הפרדת שימושים]] הנהוגה בערי ארצות הברית (וכן בקנדה ובאוסטרליה), גורם לשימוש נרחב ברכב פרטי במקומות אלה לעומת ערי אירופה, שלתושביהן יש הכנסה דומה, אך יש להן תכנון עירוני שונה ונוטה יותר ל[[עירוניות מתחדשת]].  
 
כתוצאה מהשימוש המוגבר ברכב יש בארצות הברית רמות גבוהות יותר של [[זיהום אוויר מתחבורה]], תרומה ל[[התחממות עולמית]] ועוד [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]]. ניתן לראות רמות פליטה נמוכות עוד יותר בערים ב[[מדינות עניות]] שרוב תושביהן אינם יכולים להרשות לעצמן להחזיק רכב פרטי ומסתמכים על [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]].]]
 
כתוצאה מהשימוש המוגבר ברכב יש בארצות הברית רמות גבוהות יותר של [[זיהום אוויר מתחבורה]], תרומה ל[[התחממות עולמית]] ועוד [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]]. ניתן לראות רמות פליטה נמוכות עוד יותר בערים ב[[מדינות עניות]] שרוב תושביהן אינם יכולים להרשות לעצמן להחזיק רכב פרטי ומסתמכים על [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]].]]
ערים מעוצבות במידה רבה על ידי מבנה מערכת התחבורה שלהן, והעיצוב העירוני משפיע מאד על אפשרויות התחבורה בעיר. בספרו "העיר בהיסטוריה" תעד [[לואיס ממפורד]] כיצד המיקום והפריסה של הערים עוצבו סביב מרכז שמיועד להולכי רגל, כשהעיר עצמה ממוקמת בדרך כלל ליד נמל או נתיב מים (נהר, נחל, נתיב תחבורה בים וכו') כאשר הגישה לפרברי העיר, לכפרים ולערים קטנות יותר הייתה באמצעות בהמות משא ומרכבות, ולאחר מכן באמצעות [[מסילות רכבת]]. {{הערה|לואיס ממפורד, [http://www.sadnafrenkel.co.il/mumford.html העיר בהיסטוריה]}}
+
ערים מעוצבות במידה רבה על ידי מבנה מערכת התחבורה שלהן, והעיצוב העירוני משפיע מאד על אפשרויות התחבורה בעיר. בספרו "העיר בהיסטוריה" תיעד [[לואיס ממפורד]] כיצד המיקום והפריסה של הערים עוצבו סביב מרכז שמיועד להולכי רגל, כשהעיר עצמה ממוקמת בדרך כלל ליד נמל או נתיב מים (נהר, נחל, נתיב תחבורה בים וכו') כאשר הגישה לפרברי העיר, לכפרים ולערים קטנות יותר הייתה באמצעות בהמות משא ומרכבות, ולאחר מכן באמצעות [[מסילות רכבת]]. {{הערה|לואיס ממפורד, [http://www.sadnafrenkel.co.il/mumford.html העיר בהיסטוריה]}}
    
בשנת 1939, היריד העולמי בעיר ניו יורק כלל מודל של עיר דמיונית שמכילה מערכת תחבורה המתבססת על [[מכונית פרטית]]. בחזון זה של "עולם טוב וגדול יותר של המחר", הופרדו האיזורים של מסחר, תעשייה ומגורים וגורדי שחקים התנשאו מעל רשת של כבישים עירוניים. רעיונות אלה, שקודמו על ידי [[תעשיית הרכב]] וממשלות, כבשו את לב הציבור והיו בלב הרעיונות של מתכננים עירוניים מרכזיים משנות ה-40 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20.  
 
בשנת 1939, היריד העולמי בעיר ניו יורק כלל מודל של עיר דמיונית שמכילה מערכת תחבורה המתבססת על [[מכונית פרטית]]. בחזון זה של "עולם טוב וגדול יותר של המחר", הופרדו האיזורים של מסחר, תעשייה ומגורים וגורדי שחקים התנשאו מעל רשת של כבישים עירוניים. רעיונות אלה, שקודמו על ידי [[תעשיית הרכב]] וממשלות, כבשו את לב הציבור והיו בלב הרעיונות של מתכננים עירוניים מרכזיים משנות ה-40 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20.  
שורה 117: שורה 117:     
בסקר תחבורה שנערך בישראל בשנת 2003, שליש מהנוסעים לעבודה נוסעים למרחק של פחות מ-5 ק"מ. שני שליש מהנוסעים לעבודה נוסעים פחות מ-20 ק"מ, מרחקים שניתן לשרת בצורה יעילה על ידי תחבורה ציבורית מתקדמת: [[תחבורת מעברים]], [[אופניים חשמליים]], [[תחבורת אופניים]] ו[[הליכה ברגל]].
 
בסקר תחבורה שנערך בישראל בשנת 2003, שליש מהנוסעים לעבודה נוסעים למרחק של פחות מ-5 ק"מ. שני שליש מהנוסעים לעבודה נוסעים פחות מ-20 ק"מ, מרחקים שניתן לשרת בצורה יעילה על ידי תחבורה ציבורית מתקדמת: [[תחבורת מעברים]], [[אופניים חשמליים]], [[תחבורת אופניים]] ו[[הליכה ברגל]].
 +
 
===תשתיות לתחבורה רכה===
 
===תשתיות לתחבורה רכה===
 
* סלילת [[מדרחובים]] ו[[רחוב ידידותי להולכי רגל|הפיכת רחובות לידידותיים להולכי רגל]], על ידי אמצעים כמו הרחבת המדרכות, נטיעת עצים להצללה, סילוק מטרדים כמו מכוניות שחונות על המדרכה. מדרכות נעימות ובטוחות להולכי רגל הן תנאי חשוב להליכה אבל הן לא תנאי מספיק. ערים שבהן מקומות העבודה ו/או חנויות נמצאים במרחק רב, עקב [[הפרדת שימושי קרקע]] וצעדים אחרים של פרבור יתקשו להשיג אחוזי הליכה גבוהים שכן כל השימושים נמצאים במרחק רחוק. לעומת זאת בערים גדולות וצפופות יחסית כמו ברצלונה או פריס כל השירותים קרובים, כולל לעיתים קרובות גם מקום העבודה. דבר זה נכון גם לגבי טוקיו לפחות ביחס לשירותים עירוניים שונים - קניית מזון, בתי ספר, גני ילדים, מרפאות, חנויות בגדים ועוד נמצאים במרחק הליכה.  
 
* סלילת [[מדרחובים]] ו[[רחוב ידידותי להולכי רגל|הפיכת רחובות לידידותיים להולכי רגל]], על ידי אמצעים כמו הרחבת המדרכות, נטיעת עצים להצללה, סילוק מטרדים כמו מכוניות שחונות על המדרכה. מדרכות נעימות ובטוחות להולכי רגל הן תנאי חשוב להליכה אבל הן לא תנאי מספיק. ערים שבהן מקומות העבודה ו/או חנויות נמצאים במרחק רב, עקב [[הפרדת שימושי קרקע]] וצעדים אחרים של פרבור יתקשו להשיג אחוזי הליכה גבוהים שכן כל השימושים נמצאים במרחק רחוק. לעומת זאת בערים גדולות וצפופות יחסית כמו ברצלונה או פריס כל השירותים קרובים, כולל לעיתים קרובות גם מקום העבודה. דבר זה נכון גם לגבי טוקיו לפחות ביחס לשירותים עירוניים שונים - קניית מזון, בתי ספר, גני ילדים, מרפאות, חנויות בגדים ועוד נמצאים במרחק הליכה.