שינויים

==שירותים אקולוגיים שמספקים היערות==

==שירותים אקולוגיים שמספקים היערות==

=== יצירת חמצן ===

=== יצירת חמצן ===

היערות מייצרים כשליש מהחמצן שאנו נושמים באמצעות תהליך הפוטוסינתיזה שמפרק מולקלולות של [[פחמן דו חמצני]] לחמצן ולפחמן. שני השלישים האחרים של חמצן מופקים מפוטוסינתזה שמבוצעת בים על ידי פלנקטון צמחי.  

היערות מייצרים כשליש מהחמצן שאנו נושמים באמצעות תהליך הפוטוסינתזה שמפרק מולקולות של [[פחמן דו חמצני]] לחמצן ולפחמן. שני השלישים האחרים של חמצן מופקים מפוטוסינתזה שמבוצעת בים על ידי פלנקטון צמחי.  

=== שמירה על מגוון המינים ===

=== שמירה על מגוון המינים ===

הצללה, סיפוק מינרלים דרך ריקבון של צמחים ובעלי חיים והפרשותיהם, הגנה מפני [[סחף קרקע]], סופות חול, שיטפונות, והגנה מפני [[המלחת קרקעות]].

הצללה, סיפוק מינרלים דרך ריקבון של צמחים ובעלי חיים והפרשותיהם, הגנה מפני [[סחף קרקע]], סופות חול, שיטפונות, והגנה מפני [[המלחת קרקעות]].

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] , באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. {{הערה|ג'ארד דיימונד, "[[התמוטטות]]", עמוד 433}} לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. {{הערה|ג'ארד דיימונד, "[[התמוטטות]]", עמוד 433}} לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

=== שמירה על האקלים ===

=== שמירה על האקלים ===

לפי הנתונים של מספר ארגוני סביבה, כ-30% מהפתרון לבעיית שינויי האקלים עד שנת 2030 טמון ב[[שמירה ושיקום יערות]], ניהול נכון של הקרקע ומשק המזון. לטענתם אלמנט מפתח בשמירה על היערות הוא שמירה על זכויות [[ילידים|הילידים]], על האדמה שלהם כי הם יודעים היטב לשמור על היערות{{הערה| World Wildlife Fund [https://www.ecowatch.com/wwf-forests-food-land-climate-2577193861.html Better Use of Forests, Food and Land Can Deliver 30 Percent of Climate Solutions by 2030] 11.06.2018}}. לפי דוח ה 1.5 מעלה של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] כדי להגביל את ההתחממות ל 1.5 מעלות מעל לרמה הפרה-תעשייתית צריך להגדיל את שטח היערות ב 11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050 {{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C

לפי הנתונים של מספר ארגוני סביבה, כ-30% מהפתרון לבעיית שינויי האקלים עד שנת 2030 טמון ב[[שמירה ושיקום יערות]], ניהול נכון של הקרקע ומשק המזון. לטענתם אלמנט מפתח בשמירה על היערות הוא שמירה על זכויות [[ילידים|הילידים]], על האדמה שלהם כי הם יודעים היטב לשמור על היערות{{הערה| World Wildlife Fund [https://www.ecowatch.com/wwf-forests-food-land-climate-2577193861.html Better Use of Forests, Food and Land Can Deliver 30 Percent of Climate Solutions by 2030] 11.06.2018}}. לפי דוח ה-1.5 מעלה של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] כדי להגביל את ההתחממות ל 1.5 מעלות מעל לרמה הפרה-תעשייתית צריך להגדיל את שטח היערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050 {{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C

an IPCC special report on the impacts of global

an IPCC special report on the impacts of global

warming of 1.5 °C above pre-industrial levels and

warming of 1.5 °C above pre-industrial levels and

Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר 2018,}}

Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר 2018,}}

==== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ====

==== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ====

אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאכסנות 30% מכלל הפחמן שמאוכסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאכסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.  

אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאחסנות 30% מכלל הפחמן שמאוחסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאחסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.  

==== הסעת גשם ====

==== הסעת גשם ====

=== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ===

=== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ===

אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאכסנות 30% מכלל הפחמן שמאוכסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאכסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland], 26.01.2018, Ecowatch}}.

אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאחסנות 30% מכלל הפחמן שמאוחסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאחסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland], 26.01.2018, Ecowatch}}.

=== אספקת פרנסה ===

=== אספקת פרנסה ===

פרנסתם של כ 60 מיליון איש תלויה ביערות באופן מלא ו של 1.5 מיליארד חלקית.{{הערה|Lisa Hayden [http://blog.nature.org/conservancy/2010/12/04/top-ten-reasons-why-forests-matter/ Top Ten Reasons Why Forests Matter] 4.12.2010 The Nature Conservancy}}

פרנסתם של כ-60 מיליון איש תלויה ביערות באופן מלא ושל 1.5 מיליארד חלקית.{{הערה|Lisa Hayden [http://blog.nature.org/conservancy/2010/12/04/top-ten-reasons-why-forests-matter/ Top Ten Reasons Why Forests Matter] 4.12.2010 The Nature Conservancy}}

==ראו גם==

==ראו גם==