שינויים

ב-1975, יצא לאור ספרו של [[פיטר סינגר]], "[[שחרור בעלי-החיים]]", שהיה נקודת תפנית משמעותית בתחום ההגנה על בעלי-חיים, ונחשב גם כיום לאחד הספרים החשובים ביותר בתחום. סינגר, בהסתמך על המסורת התועלתנית של בנתהם, טען שלא ניתן להצדיק פגיעה בזולת למען קידום האינטרס שלנו, כאשר הפגיעה היא קשה יותר מאשר האינטרס שאותו אנו באים לקדם. עם זאת, ביחסנו אל בעלי-החיים, החברה מצדיקה פגיעה קשה וחמורה ביותר אפילו בשם האינטרסים האנושיים הזניחים ביותר.

ב-1975, יצא לאור ספרו של [[פיטר סינגר]], "[[שחרור בעלי-החיים]]", שהיה נקודת תפנית משמעותית בתחום ההגנה על בעלי-חיים, ונחשב גם כיום לאחד הספרים החשובים ביותר בתחום. סינגר, בהסתמך על המסורת התועלתנית של בנתהם, טען שלא ניתן להצדיק פגיעה בזולת למען קידום האינטרס שלנו, כאשר הפגיעה היא קשה יותר מאשר האינטרס שאותו אנו באים לקדם. עם זאת, ביחסנו אל בעלי-החיים, החברה מצדיקה פגיעה קשה וחמורה ביותר אפילו בשם האינטרסים האנושיים הזניחים ביותר.

הסיבה שהחברה מצדיקה פגיעה בבעלי-חיים גם כשהיא חמורה יותר מהתועלת שהיא מביאה לבני-אדם, על פי סינגר, נעוצה ב[[סוגנות]] (speciesism), מונח שנטבע על ידי פעיל זכויות בעלי-החיים [[ריצ'רד ריידר]] ופירושו אפליה שרירותית על רקע מין ביולוגי.<br>

הסיבה שהחברה מצדיקה פגיעה בבעלי-חיים גם כשהיא חמורה יותר מהתועלת שהיא מביאה לבני-אדם, על פי סינגר, נעוצה ב[[סוגנות]] (Speciesism), מונח שנטבע על ידי פעיל זכויות בעלי-החיים [[ריצ'רד ריידר]] ופירושו אפליה שרירותית על רקע מין ביולוגי.<br>

בנוסף לטיעונים התאורטיים לגבי מעמד בעלי החיים, סינגר גם סוקר בספרו את הפגיעה בבעלי-חיים המקובלת בתעשיית ה[[מזון]] ובניסויים בבעלי-חיים, ומקדיש פרק אחד לדיון מעשי לגבי קיום אורח-חיים צמחוני.

בנוסף לטיעונים התאורטיים לגבי מעמד בעלי החיים, סינגר גם סוקר בספרו את הפגיעה בבעלי-חיים המקובלת בתעשיית ה[[מזון]] ובניסויים בבעלי-חיים, ומקדיש פרק אחד לדיון מעשי לגבי קיום אורח-חיים צמחוני.