שינויים

==הטעיות וניצול צרכנים בתחומים שונים==

==הטעיות וניצול צרכנים בתחומים שונים==

המחברים מבחינים בין שני סוגי ניצול או הונאה של צרכנים - לפי הגדרתם פרושו לגרום לצרכן לבחור בדברים שאינם טובים בהכרח בשבילו אבל הם טובים בשביל המוכר. סוג אחד של ניצול הלקוח מבוסס על פערים במידע. סוג אחר של ניצול מבוסס על חולשות אנושיות שלנו - בגלל שאנחנו רעבים, ממהרים, נרגשים או בגלל תכונות ביולוגיות אחרות.  

המחברים מבחינים בין שני סוגי ניצול או הונאה של צרכנים - לפי הגדרתם פירושו לגרום לצרכן לבחור בדברים שאינם טובים בהכרח בשבילו אבל הם טובים בשביל המוכר. סוג אחד של ניצול הלקוח מבוסס על פערים במידע. סוג אחר של ניצול מבוסס על חולשות אנושיות שלנו - בגלל שאנחנו רעבים, ממהרים, נרגשים או בגלל תכונות ביולוגיות אחרות.  

===פישינג בעת משבר הסאב-פריים===

===פישינג בעת משבר הסאב-פריים===

===פישינג בתחום הרכב===

===פישינג בתחום הרכב===

בתחום [[שוק הרכב]] קיימות מספר הטעיות נפוצות של צרכנים. הכלכלנים האמריקאים איאן איירס ופיטר סיגלמן קבעו פעם ש-50% מהרווחים של סוכנויות הרכב מגיעים מ-10% מהלקוחות. עוזרת המחקר של הסופרים ראיינה מוכר מכוניות שהסכים לדבר בכנות על האופן שבו הוא לוקח מחיר מופרז מחלק מהלקוחות. טריקים נפוצים הם טרייד-אין, הצעה של ליסינג שמטיל על הקונה עלויות מימון והצעות מפתות לשדרוגי רכב. [http://www.themarker.com/magazine/1.2792429] כאשר מדברים על טרייד-אין לפני הסכמה על מחיר הרכב המוכר יכול לנצל זאת כדי לגרום לקונה למקד את תשומת ליבו ב"טובה" שעושים לו ובכך להסכים למחיר גבוה יותר. דרך פשוטה להעלות את מחיר הרכב היא הוספה של מיני "שדרוגים" לדגם הבסיסי כמו מצלמה מאחור, מושבים מעור ועוד - דברים שגורמים ללקוח להרגיש שהוא קנה רכב יוקרתי ובכך להסכים לשלם תוספת גבוהה.  

בתחום [[שוק הרכב]] קיימות מספר הטעיות נפוצות של צרכנים. הכלכלנים האמריקאים איאן איירס ופיטר סיגלמן קבעו פעם ש-50% מהרווחים של סוכנויות הרכב מגיעים מ-10% מהלקוחות. עוזרת המחקר של הסופרים ראיינה מוכר מכוניות שהסכים לדבר בכנות על האופן שבו הוא לוקח מחיר מופרז מחלק מהלקוחות. טריקים נפוצים הם טרייד-אין, הצעה של ליסינג שמטיל על הקונה עלויות מימון והצעות מפתות לשדרוגי רכב. [http://www.themarker.com/magazine/1.2792429] כאשר מדברים על טרייד-אין לפני הסכמה על מחיר הרכב המוכר יכול לנצל זאת כדי לגרום לקונה למקד את תשומת ליבו ב"טובה" שעושים לו ובכך להסכים למחיר גבוה יותר. דרך פשוטה להעלות את מחיר הרכב היא הוספה של מיני "שדרוגים" לדגם הבסיסי כמו מצלמה מאחור, מושבים מעור ועוד - דברים שגורמים ללקוח להרגיש שהוא קנה רכב יוקרתי ובכך להסכים לשלם תוספת גבוהה.  

טריק נפוץ נוסף הוא קיום של "מוסכים מורשים" שבהם המחירים גבוהים פי כמה לעומת מוסכים אחרים. המחברים מודים כי הם לא נפלו בכל הטריקים האחרים, אבל הקפידו לתחזק את המכוניות במוסך מורשה שבו גבו מהם מחיר מופרז.  

טריק נפוץ נוסף הוא קיום של "מוסכים מורשים" שבהם המחירים גבוהים פי כמה לעומת מוסכים אחרים. המחברים מודים כי הם לא נפלו בכל הטריקים האחרים, אבל הקפידו לתחזק את המכוניות במוסך מורשה שבו גבו מהם מחיר מופרז.  

===פישינג בתחום המזון===

===פישינג בתחום המזון===

שילר ואקרלוף נוגעים רק בקצרה בתחום של [[הונאות בתחום המזון]]. הם מזכירים את השערוריה הציבורית שקמה בשנת 1906 בארצות הברית, כאשר בעקבות יצאיתו של הספר [[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]] של [[אפטון סינקלר]], התברר לקוראים כי [[תעשיית הבשר]] בתקופת [[הברונים השודדים]] הכניסה לנקינקיות בשר עכבורשים שהורעלו, וכי בשר פרות וחזירים הכיל גם בשר גוויות או חיות שחלו במגוון מחלות כמו כולרה, ואף בשר אדם כאשר עובדים נפלו לדודי שומן. {{הערה|שם=anonymous|אריאל צבל, [https://anonymous.org.il/art75.html "כיוונתי ללב הציבור אך בטעות פגעתי בבטנו"], אנימלס (לשעבר אנונימוס)}} {{הערה| שילר ואקלרוף, [[תורת ההונאה]] בהערות לפרק 6, המחברים מציינים כי עמ' 112 בספר "הג'ונגל", מתאר את הנושא של חולדות שהורעלו שנכנסו לנקניקיות, ועמוד 82 לגבי שאריות אדם בשומן}} הרעש הציבורי גרר לצניחה במכירות הבשר המעובד, לבדיקה של הממשל, ולחקיקת מספר חוקים לפיקוח על התעשייה בינהם "חוק המזון והתרופות הטהורים" משנת 1906. מאז, החקיקה והפיקוח אין הונאות דומות בתחום הבשר כיום, אבל לעומת זאת יש פגיעה חמורה בבריאות הציבור בגלל התרחבות היקף [[מזון זבל|הג'אנק פוד]] שגורם לתחלואה ותמותה רחבה עקב שיווק מאסיבי של [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]]. הכותבים לא מרחיבים בנושא זה , אלה מפנים את הקורא לספר [[מלח, סוכר, שומן (ספר)|מלח, סוכר, שומן]] של העיתונאי מייקל מוס.

שילר ואקרלוף נוגעים רק בקצרה בתחום של [[הונאות בתחום המזון]]. הם מזכירים את השערורייה הציבורית שקמה בשנת 1906 בארצות הברית, כאשר בעקבות יציאתו של הספר [[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]] של [[אפטון סינקלר]], התברר לקוראים כי [[תעשיית הבשר]] בתקופת [[הברונים השודדים]] הכניסה לנקניקיות בשר עכברושים שהורעלו, וכי בשר פרות וחזירים הכיל גם בשר גוויות או חיות שחלו במגוון מחלות כמו כולרה, ואף בשר אדם כאשר עובדים נפלו לדודי שומן. {{הערה|שם=anonymous|אריאל צבל, [https://anonymous.org.il/art75.html "כיוונתי ללב הציבור אך בטעות פגעתי בבטנו"], אנימלס (לשעבר אנונימוס)}} {{הערה| שילר ואקלרוף, [[תורת ההונאה]] בהערות לפרק 6, המחברים מציינים כי עמ' 112 בספר "הג'ונגל", מתאר את הנושא של חולדות שהורעלו שנכנסו לנקניקיות, ועמוד 82 לגבי שאריות אדם בשומן}} הרעש הציבורי גרר לצניחה במכירות הבשר המעובד, לבדיקה של הממשל, ולחקיקת מספר חוקים לפיקוח על התעשייה ביניהם "חוק המזון והתרופות הטהורים" משנת 1906. מאז, החקיקה והפיקוח אין הונאות דומות בתחום הבשר כיום, אבל לעומת זאת יש פגיעה חמורה בבריאות הציבור בגלל התרחבות היקף [[מזון זבל|הג'אנק פוד]] שגורם לתחלואה ותמותה רחבה עקב שיווק מאסיבי של [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]]. הכותבים לא מרחיבים בנושא זה, אלה מפנים את הקורא לספר [[מלח, סוכר, שומן (ספר)|מלח, סוכר, שומן]] של העיתונאי מייקל מוס.

===פישינג בתחום חברות התרופות===

===פישינג בתחום חברות התרופות===

[[קובץ:FDA History - Sure Cure Cartoon.jpg|ממוזער|200px|קריקטורה עם מחווה לכימאי הראשי של סוכנות הכימיה בארצות הברית, Harvey Wiley, שהוביל את המאבק לחקיקת חוק פדרלי שיאסור דילול וכיתוב מטעה על מזונות ותרופות, דבר שגרר בסופו של דבר לחוק המזונות והתרופות הנקיים של 1906.]]

[[קובץ:FDA History - Sure Cure Cartoon.jpg|ממוזער|200px|קריקטורה עם מחווה לכימאי הראשי של סוכנות הכימיה בארצות הברית, Harvey Wiley, שהוביל את המאבק לחקיקת חוק פדרלי שיאסור דילול וכיתוב מטעה על מזונות ותרופות, דבר שגרר בסופו של דבר לחוק המזונות והתרופות הנקיים של 1906.]]

בתחילת הפרק המחברים מציינים את החשיבות של [[רגולציה]] על שוק התרופות ומצביעים על בעיות שהיו קיימות לפני קיום הרגולציה - מוכרים של תרופות שהיו קיימים בזמן המאה ה-19 שמכרו תרופות מסוכנות ו/או לא יעילות לטיפול - לדוגמה מכירה של תרופות שהיו אמורות לסייע למגוון גדול של מחלות והכילו [[כספית]]. רופאים רבים התרעמו על מצב זה וכן אנשי מדע נוספים. הכימאי האינדיאני הרווי וושינגטון ווילי (Harvey Washington Wiley) שהיה הכימאי הראשי במשרד החקלאות יזם חקיקה שתעניק לממשל יכולת פיקוח על מזונות ועל תרופות כדי להביא למצב בו ניתן לתבוע מי שרימו את הלקוחות שלהם. ווילי ערך מעין ניסוי במשרדים שלו - הוא הזמין קבוצה של מספר מתנדבים צעירים לאכול במשרדים שלו, באופן יומיומי, ואלו קיבלו תוספי תזונה שונים שנמכרו באופן חוקי, לאחר זמן קצר חלו חלק גדול מהם. דבר זה, יחד עם הכעס בעקבות פרסום הספר "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" יצר לחץ הן בקרב הציבור והן בקרב הקונגרס והממשל לשנות את המצב.  

בתחילת הפרק המחברים מציינים את החשיבות של [[רגולציה]] על שוק התרופות ומצביעים על בעיות שהיו קיימות לפני קיום הרגולציה - מוכרים של תרופות שהיו קיימים בזמן המאה ה-19 שמכרו תרופות מסוכנות ו/או לא יעילות לטיפול - לדוגמה מכירה של תרופות שהיו אמורות לסייע למגוון גדול של מחלות והכילו [[כספית]]. רופאים רבים התרעמו על מצב זה וכן אנשי מדע נוספים. הכימאי האינדיאני הרווי וושינגטון ווילי (Harvey Washington Wiley) שהיה הכימאי הראשי במשרד החקלאות יזם חקיקה שתעניק לממשל יכולת פיקוח על מזונות ועל תרופות כדי להביא למצב בו ניתן לתבוע מי שרימו את הלקוחות שלהם. ווילי ערך מעין ניסוי במשרדים שלו - הוא הזמין קבוצה של מספר מתנדבים צעירים לאכול במשרדים שלו, באופן יומיומי, ואלו קיבלו תוספי תזונה שונים שנמכרו באופן חוקי, לאחר זמן קצר חלו חלק גדול מהם. דבר זה, יחד עם הכעס בעקבות פרסום הספר "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" יצר לחץ הן בקרב הציבור והן בקרב הקונגרס והממשל לשנות את המצב.  

"חוק המזון והתרופות הטהורים" משנת 1906 היה הראשון מבין שורה של חוקים משמעותיים להגנה על הצרכן, שיזם הקונגרס, ואשר בסופו של דבר הוביל להקמת [[מנהל המזון והתרופות]] בארצות הברית - ה-FDA. המטרה המרכזית של החוק היתה לאסור מכירה של מוצרי תרופות ומזון מדוללים או בעלי תווית מטעות, כדי שהממשל יוכל לבדוק תכולת מוצרים ותאפשר קיום תביעות נגד עבריינים. החקיקה דרשה כי מוצרים פעילים יופיעו על תוויות של תרופות וכי תרופות לא יוכלו להיות מתחת לרמת ניקיון מסויימת שנקבע על ידי סוכנויות של הממשל. [https://en.wikipedia.org/wiki/Pure_Food_and_Drug_Act] {{הערה|שילר ואקרלוף, [[תורת ההונאה]], פרק 6, עמוד 103}}

"חוק המזון והתרופות הטהורים" משנת 1906 היה הראשון מבין שורה של חוקים משמעותיים להגנה על הצרכן, שיזם הקונגרס, ואשר בסופו של דבר הוביל להקמת [[מנהל המזון והתרופות]] בארצות הברית - ה-FDA. המטרה המרכזית של החוק הייתה לאסור מכירה של מוצרי תרופות ומזון מדוללים או בעלי תווית מטעות, כדי שהממשל יוכל לבדוק תכולת מוצרים ותאפשר קיום תביעות נגד עבריינים. החקיקה דרשה כי מוצרים פעילים יופיעו על תוויות של תרופות וכי תרופות לא יוכלו להיות מתחת לרמת ניקיון מסויימת שנקבע על ידי סוכנויות של הממשל. [https://en.wikipedia.org/wiki/Pure_Food_and_Drug_Act] {{הערה|שילר ואקרלוף, [[תורת ההונאה]], פרק 6, עמוד 103}}

המחברים כותבים שהם החלו את הפרק במחשבה שהם יראו כמה המצב השתנה לטובה, שכן היום יש רגולציה על בטיחות ויעילות התרופה. עם זאת הם מציינים כי [[חברות התרופות]] הצליחו לנצל פרצות ברגולציה לבצע [[הטיית מחקרים]] והן מבצעות שידול רפואי כדי להשפיע על רופאים וחוקרים לתמוך בסיפור שהן משווקות לציבור. דוגמה להטיית מחקרים היא המקרה של התרופה ויויקס לטיפול בכאבי פרקים, שהובילה למוות מוקדם של עשרות אלפי חולים עקב גרימת מחלות לב. המחברים מראים כי החברה יכלה לבחור את החוקרים שהיא מעריכה שיהיו אוהדים יותר כלפיה וכי יש מנגנונים שונים של החברות להשפיע על תוצאות המחקר, על תמיכה במסקנות מסויימות של המחקר על ידי מחקרים נוספים, ועל הצגתו לציבור הרופאים. מנהל המזון והתרופות מעניק יותר מידי פרצות לחברות שיכולות לנצל אותן.  

המחברים כותבים שהם החלו את הפרק במחשבה שהם יראו כמה המצב השתנה לטובה, שכן היום יש רגולציה על בטיחות ויעילות התרופה. עם זאת הם מציינים כי [[חברות התרופות]] הצליחו לנצל פרצות ברגולציה לבצע [[הטיית מחקרים]] והן מבצעות שידול רפואי כדי להשפיע על רופאים וחוקרים לתמוך בסיפור שהן משווקות לציבור. דוגמה להטיית מחקרים היא המקרה של התרופה ויויקס לטיפול בכאבי פרקים, שהובילה למוות מוקדם של עשרות אלפי חולים עקב גרימת מחלות לב. המחברים מראים כי החברה יכלה לבחור את החוקרים שהיא מעריכה שיהיו אוהדים יותר כלפיה וכי יש מנגנונים שונים של החברות להשפיע על תוצאות המחקר, על תמיכה במסקנות מסויימות של המחקר על ידי מחקרים נוספים, ועל הצגתו לציבור הרופאים. מנהל המזון והתרופות מעניק יותר מידי פרצות לחברות שיכולות לנצל אותן.  

===פישינג בתחום הטבק===

===פישינג בתחום הטבק===

[[עישון טבק]] הוא דוגמה מצויינת למצב שהוא טוב למוכר אבל לא טוב לקונה. בתחום הטבק המחברים מתייחסים בקצרה ל[[הכחשת נזקי העישון]] - לתקופה שבין התחלת גילוי [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] בשנות ה-50 וה-60 לבין ההכרה החברתית הרחבה שלו. הם מתייחסים ל[[מכון הטבק]] ולגיוס של מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה או לבצע [[נטיעת ספק]] לגבי המסר כי עישון הוא מסוכן. סוג כזה של ניצול צרכנים הוא פער במידע. החברות חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם הוא קלרנס ליטל (Clarence Cook "C.C." Little){{הערה |[https://en.wikipedia.org/wiki/C._C._Little C. C. Little] בוויקיפדיה האנגלית}}, ביולוג ידוע שהיה משוכנע ש[[סרטן]] נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של של Tobacco Industry Research Committee שמימן מחקרים של מאות חוקרים. המחקרים נודעו להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות. גם בשנת 1969 ליטל עדיין טען שאין קשר סיבתי בין עישון לסרטן.  

[[עישון טבק]] הוא דוגמה מצויינת למצב שהוא טוב למוכר אבל לא טוב לקונה. בתחום הטבק המחברים מתייחסים בקצרה ל[[הכחשת נזקי העישון]] - לתקופה שבין התחלת גילוי [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] בשנות ה-50 וה-60 לבין ההכרה החברתית הרחבה שלו. הם מתייחסים ל[[מכון הטבק]] ולגיוס של מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה או לבצע [[נטיעת ספק]] לגבי המסר כי עישון הוא מסוכן. סוג כזה של ניצול צרכנים הוא פער במידע. החברות חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם הוא קלרנס ליטל (Clarence Cook "C.C." Little){{הערה |[https://en.wikipedia.org/wiki/C._C._Little C. C. Little] בוויקיפדיה האנגלית}}, ביולוג ידוע שהיה משוכנע ש[[סרטן]] נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של של Tobacco Industry Research Committee שמימן מחקרים של מאות חוקרים. המחקרים נודעו להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות. גם בשנת 1969 ליטל עדיין טען שאין קשר סיבתי בין עישון לסרטן.  

המחברים לא מתייחסים להיבטים אחרים של עישון כמו [[התמכרות לעישון]] ו[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער]] או הניסיון המוצלח של החברות למסמס את הצורך בשינוי מדיניות ושינוי התנהגות על ידי הספקה של "פתרון" בדמות [[סיגריות קלות]]. אין התייחסות גם ל[[מניפולציות בטבק]].

המחברים לא מתייחסים להיבטים אחרים של עישון כמו [[התמכרות לעישון]] ו[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער]] או הניסיון המוצלח של החברות למסמס את הצורך בשינוי מדיניות ושינוי התנהגות על ידי הספקה של "פתרון" בדמות [[סיגריות קלות]]. אין התייחסות גם ל[[מניפולציות בטבק]].

===פישינג בתחום האלכוהול===

===פישינג בתחום האלכוהול===

[[אלכוהול ובריאות|אלכוהול]] הוא מוצר שצריכה מוגזמת ממנו עלולה לגרום לבעיות חברתיות כלכליות ובריאותיות למשתמשים, אבל ליצרנים וכן למשווקים שלהם - לדוגמה פאבים - אין אינטרס להגביל את צריכת האלכוהול. המחברים מציינים כי על-פניו אלכוהול אינו גורם מסוכן במיוחד, רק מעט אנשים מתים מצריכת אלכוהול - בניגוד לטבק. (דעה זו אינה מדוייקת - ראו בהמשך).  

[[אלכוהול ובריאות|אלכוהול]] הוא מוצר שצריכה מוגזמת ממנו עלולה לגרום לבעיות חברתיות כלכליות ובריאותיות למשתמשים, אבל ליצרנים וכן למשווקים שלהם - לדוגמה פאבים - אין אינטרס להגביל את צריכת האלכוהול. המחברים מציינים כי על-פניו אלכוהול אינו גורם מסוכן במיוחד, רק מעט אנשים מתים מצריכת אלכוהול - בניגוד לטבק. (דעה זו אינה מדוייקת - ראו בהמשך).  

עם זאת הם מציינים כי בחינה עמוקה יותר של אלכוהוליזם בארצות הברית מראה כי אלכוהול הוא בעל השפעה חברתית עמוקה - שכן אלכוהול יכול לא רק לפגוע בצרכן עצמו אלא גם במשפחתו, זאת בין היתר בגלל שהוא גורם מרכזי לגירושין וגורם לבדידות חברתית. הם מביאים טענה של אחד החוקרים ב[[המחקר להתפתחות מבוגרים של אוניברסיטת הרווארד]] שטען כי צריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לחסימה של יצירת קשרים אינטימיים.

עם זאת הם מציינים כי בחינה עמוקה יותר של אלכוהוליזם בארצות הברית מראה כי אלכוהול הוא בעל השפעה חברתית עמוקה - שכן אלכוהול יכול לא רק לפגוע בצרכן עצמו אלא גם במשפחתו, זאת בין היתר בגלל שהוא גורם מרכזי לגירושין וגורם לבדידות חברתית. הם מביאים טענה של אחד החוקרים ב[[המחקר להתפתחות מבוגרים של אוניברסיטת הרווארד]] שטען כי צריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לחסימה של יצירת קשרים אינטימיים.