שינויים

נוספו 239 בתים ,  13:32, 19 במאי 2019
שורה 94: שורה 94:  
במקום להסתכל על דבר זה כעל דבר נתון וניטרלי יש שלל עדויות ליכולת של תאגידים וממשלות להשפיע על דרך החשיבה או על העיצוב הפיזי לטובתן - כך שהסיפור אינו רק הסחת דעת רגעית וניצול נקודות חולשה של הצרכן, אלא עיצוב של "מערכת אקולוגית- חברתית" או  "ארכיטקטורה של בחירה" (לפי המינוח של הכלכלן [[ריצ'רד ת'יילר]]) כך שבחירה בדבר מסויים תהיה הגיונית יותר - וכן ביכולת של ארגונים גדולים לעצב מערכות שבהן קשה או קל יותר לרמות את הציבור או להכריח אותו לבחור בהחלטות שפוגעות בו.   
 
במקום להסתכל על דבר זה כעל דבר נתון וניטרלי יש שלל עדויות ליכולת של תאגידים וממשלות להשפיע על דרך החשיבה או על העיצוב הפיזי לטובתן - כך שהסיפור אינו רק הסחת דעת רגעית וניצול נקודות חולשה של הצרכן, אלא עיצוב של "מערכת אקולוגית- חברתית" או  "ארכיטקטורה של בחירה" (לפי המינוח של הכלכלן [[ריצ'רד ת'יילר]]) כך שבחירה בדבר מסויים תהיה הגיונית יותר - וכן ביכולת של ארגונים גדולים לעצב מערכות שבהן קשה או קל יותר לרמות את הציבור או להכריח אותו לבחור בהחלטות שפוגעות בו.   
   −
דיוג באינטרנט, שהוא המקור לשם הספר, מבוצע באינטרנט ובמיוחד דרך דואר אלקטרוני, וחברות להפסקת שירותי אכסנת דואר - כמו גוגל או מיקרוסופט מייצרות כיום מנגנונים לסינון אקטיבי ופסיבי של דואר פישינג - לדוגמה מנגנונים של דואר זבל בגוגל. הסביבה הרגולטורית התרבות ועוד היבטים מוסדיים וחברתיים יכולים להיות דבר שמקל או מקשה על פישינג ורמאות - אבל אין הרבה התייחסות לכך בספר.
+
דיוג באינטרנט, שהוא המקור לשם הספר, מבוצע באינטרנט ובמיוחד דרך דואר אלקטרוני, וחברות להספקת שירותי אכסנת דואר או שירותי תקשורת - כמו גוגל או מיקרוסופט מייצרות כיום מנגנונים לסינון אקטיבי ופסיבי של דואר פישינג, של אתרים מסוכנים וכו' - לדוגמה מנגנונים של סינון דואר זבל בגוגל. הסביבה הרגולטורית התרבות ועוד היבטים מוסדיים וחברתיים יכולים להיות דבר שמקל או מקשה על פישינג ורמאות - אבל אין הרבה התייחסות לכך בספר.
    
היבטים אחרים של רמייה וניצול אינם מופיעים כלל בספר. בולטים בהעדרם מקרים של [[הכחשת אקלים]] ומקרה עתיק יותר של [[הכחשת זיהום]]. אולי בגלל שמדובר ברמייה שמכוונת לא בהכרח לצרכנים אלא לציבור רחב יותר  -  של רמייה מול שכנים של מפעל מזהם, רמייה של עובדים ([[נערות הרדיום]]) או רמייה של הציבור הכללי (הכחשת אקלים) או פגיעה בשכנים של מפעל מזהם ([[אסון בופאל]]). סיבה אפשרית אחרת היא שהסבר היבטים אלה - בעיקר בארצות הברית שבה יש הכחשת אקלים נרחבת בציבור הימני - תגרום לניכור של חלק מהציבור כלפי הספר וגם תאלץ את הכותבים להיכנס לנושאים טכניים רבים הקשורים ב[[התחממות עולמית]].  
 
היבטים אחרים של רמייה וניצול אינם מופיעים כלל בספר. בולטים בהעדרם מקרים של [[הכחשת אקלים]] ומקרה עתיק יותר של [[הכחשת זיהום]]. אולי בגלל שמדובר ברמייה שמכוונת לא בהכרח לצרכנים אלא לציבור רחב יותר  -  של רמייה מול שכנים של מפעל מזהם, רמייה של עובדים ([[נערות הרדיום]]) או רמייה של הציבור הכללי (הכחשת אקלים) או פגיעה בשכנים של מפעל מזהם ([[אסון בופאל]]). סיבה אפשרית אחרת היא שהסבר היבטים אלה - בעיקר בארצות הברית שבה יש הכחשת אקלים נרחבת בציבור הימני - תגרום לניכור של חלק מהציבור כלפי הספר וגם תאלץ את הכותבים להיכנס לנושאים טכניים רבים הקשורים ב[[התחממות עולמית]].  
שורה 102: שורה 102:  
תחום התחבורה מהווה דוגמה נוספת לבעיה בספר בגלל מיקוד צר מידי. המחברים מתארים כיצד גובים מצרכנים עודף כסף על קניית מכוניות. אבל הספר כלל אינו עוסק בשאלה רחבה יותר של עיצוב המרחב העירוני בצורות שמעודדות או מדכאות שימוש במכוניות פרטיות - [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מול [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. דבר זה נוגע שוב לכך שחברות לא חייבות לרמות בהכרח, והן לא חייבות לפעול אחת נגד השנייה, אלא יכולות למצוא נקודות של שיתופי פעולה - לדוגמה כל [[חברות הטבק]] מול הממשלה וארגוני הבריאות או שיתוף הפעולה בין ממשלות ותאגידי רכב ונפט בקידום [[פרבור]] נרחב בארצות הברית. אזרח מארצות הברית יכול להיות מודע היטב לכך שכדאי לו [[תחבורת אופניים|להגיע לעבודה באופניים]] או ב[[תחבורה ציבורית]] או ברגל - אבל במקרה של פרבור הנושא הוא לא רק ניצול פערי מידע וגם לא היבטים של בעיות בתפיסה או ניצול חולשה של הגוף הביולוגי שלנו - אלא גם עניין של העיצוב הפיזי הקיים מול עיצוב נוח לתפעול של חלופות למכוניות. סוג ש ל[[נעילה טכנולוגית]].   
 
תחום התחבורה מהווה דוגמה נוספת לבעיה בספר בגלל מיקוד צר מידי. המחברים מתארים כיצד גובים מצרכנים עודף כסף על קניית מכוניות. אבל הספר כלל אינו עוסק בשאלה רחבה יותר של עיצוב המרחב העירוני בצורות שמעודדות או מדכאות שימוש במכוניות פרטיות - [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מול [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. דבר זה נוגע שוב לכך שחברות לא חייבות לרמות בהכרח, והן לא חייבות לפעול אחת נגד השנייה, אלא יכולות למצוא נקודות של שיתופי פעולה - לדוגמה כל [[חברות הטבק]] מול הממשלה וארגוני הבריאות או שיתוף הפעולה בין ממשלות ותאגידי רכב ונפט בקידום [[פרבור]] נרחב בארצות הברית. אזרח מארצות הברית יכול להיות מודע היטב לכך שכדאי לו [[תחבורת אופניים|להגיע לעבודה באופניים]] או ב[[תחבורה ציבורית]] או ברגל - אבל במקרה של פרבור הנושא הוא לא רק ניצול פערי מידע וגם לא היבטים של בעיות בתפיסה או ניצול חולשה של הגוף הביולוגי שלנו - אלא גם עניין של העיצוב הפיזי הקיים מול עיצוב נוח לתפעול של חלופות למכוניות. סוג ש ל[[נעילה טכנולוגית]].   
   −
בעיה נוספת של הספר היא אי-התייחסות לביולוגיה - כלומר למנגנונים ביולוגים שמאפשרים [[התמכרות]], הונאה או טעות של האנשים, דימויים כמו "קוף על הכתף" משמשים את המחברים במקום דיון עמוק יותר במוח הרגשי שקיים אצל בני אדם. או בתופעות אחרות ביולוגיות שגורמות לכשל הקיים. הרחבה על הנושא של [[הטיות קוגינטיביות]] שונות, ניתן לראות בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר לחשוב לאט]]. חוסר החיבור למדע מקל על קריאת הספר לקהל הרחב, אבל מקשה על שכנוע עמוק יותר ומהווה בעיה גם בחלק מספרים נוספים הנוגעים לכלכלה התנהגותית. בני אדם הם יצורים ביולוגיים, ולכן אינם יכולים להתנהג כמו [[האדם הכלכלי]]. הקיום של מנגנונים במוח ובגוף שלנו שאחרים לרגשות, לקיצורי דרך שמקצרים החלטות, קיצורי דרך בתפיסה, הטיות חברתיות ועוד אינן טעות או גילוי מפתיע במיוחד - הם תוצר של אבולוציה של יונקים בכלל ושל קופי אדם והאדם בפרט.  
+
בעיה נוספת של הספר היא אי-התייחסות לביולוגיה - כלומר למנגנונים ביולוגים שמאפשרים [[התמכרות]], הונאה או טעות של האנשים, דימויים כמו "קוף על הכתף" משמשים את המחברים במקום דיון עמוק יותר במוח הרגשי שקיים אצל בני אדם. או בתופעות אחרות ביולוגיות שגורמות לכשל הקיים. הרחבה על הנושא של [[הטיות קוגניטיביות]] שונות, ניתן לראות בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר לחשוב לאט]]. חוסר החיבור למדע מקל על קריאת הספר לקהל הרחב, אבל מקשה על שכנוע עמוק, יותר ומהווה בעיה גם בחלק מספרים נוספים הנוגעים ל[[כלכלה התנהגותית]]. בני אדם הם יצורים ביולוגיים, ויש להם מגבלות פיזיקליות וביולוגיות - וזו הסיבה היסודית לכך שהם אינם יכולים להתנהג כמו [[האדם הכלכלי]]. הקיום של מנגנונים במוח ובגוף שלנו שאחרים לרגשות, ל"קיצורי דרך" שמקצרים החלטות, קיצורי דרך בתפיסה, הטיות חברתיות ועוד, אינן טעות או גילוי מפתיע במיוחד - הם תוצר של אבולוציה של יונקים בכלל ושל קופי אדם והאדם בפרט.  
    
היבט נוסף שחסר בספר הוא דיון על הנושא של [[מוצר ציבורי]] כ[[כשל שוק]] מרכזי שמאפשר את ההונאה. [[אמון]], [[מידע אמין]], [[תקשורת אמינה]] ו[[מדע אמין]], [[ממשלה יעילה והוגנת]] ובתי משפט הוגנים הם כולם סוגים של מוצרים ציבוריים - ניתן להנות מהם גם אם לא משלמים עליהם, ואם אדם נוסף נהנה משירותים אלה הדבר לא מייקר אותם. היכולת להונות את הצרכנים ולנצל אותם תלויה בהזנחה של מוצרים ציבוריים שונים - אבל דבר זה לא מוזכר כלל.  
 
היבט נוסף שחסר בספר הוא דיון על הנושא של [[מוצר ציבורי]] כ[[כשל שוק]] מרכזי שמאפשר את ההונאה. [[אמון]], [[מידע אמין]], [[תקשורת אמינה]] ו[[מדע אמין]], [[ממשלה יעילה והוגנת]] ובתי משפט הוגנים הם כולם סוגים של מוצרים ציבוריים - ניתן להנות מהם גם אם לא משלמים עליהם, ואם אדם נוסף נהנה משירותים אלה הדבר לא מייקר אותם. היכולת להונות את הצרכנים ולנצל אותם תלויה בהזנחה של מוצרים ציבוריים שונים - אבל דבר זה לא מוזכר כלל.  
שורה 110: שורה 110:  
חוסר ההתייחסות ל[[הכחשת אקלים]] וכן ההקשר שלו ל[[הכחשת נזקי העישון]] הוא נקודת חולשה גדולה יותר ממה שנראה ממבט ראשון. לא רק שמדובר על נושא חסר, אלא על היכולת של ארגונים גדולים, במיוחד כאשר הם עובדים ביחד, לפעול למען עיצוב "הסביבה האקולוגית- חברתית" שבה מקבלים החלטות הצרכנים, הממשלה, האקדמיה והתקשורת. המחברים מדברים על היכולת של פרסומאים וחברות להשפיע על "הסיפור" שאנשים מספרים לעצמם, אבל מדובר לרוב בסיפור קטן וקצר - לדוגמה לדמיין את עצמך במסגרת תמונה של חברת ביטוח - ופחות על סיפור גדול וכוללני יותר שמעצב ומגדיר את התרבות, הפוליטיקה והכלכלה.  
 
חוסר ההתייחסות ל[[הכחשת אקלים]] וכן ההקשר שלו ל[[הכחשת נזקי העישון]] הוא נקודת חולשה גדולה יותר ממה שנראה ממבט ראשון. לא רק שמדובר על נושא חסר, אלא על היכולת של ארגונים גדולים, במיוחד כאשר הם עובדים ביחד, לפעול למען עיצוב "הסביבה האקולוגית- חברתית" שבה מקבלים החלטות הצרכנים, הממשלה, האקדמיה והתקשורת. המחברים מדברים על היכולת של פרסומאים וחברות להשפיע על "הסיפור" שאנשים מספרים לעצמם, אבל מדובר לרוב בסיפור קטן וקצר - לדוגמה לדמיין את עצמך במסגרת תמונה של חברת ביטוח - ופחות על סיפור גדול וכוללני יותר שמעצב ומגדיר את התרבות, הפוליטיקה והכלכלה.  
   −
משבר האקלים וכן החשיבה של [[קיימות]] ו[[כלכלה אקולוגית]] הן כולם לא רק התייחסות לבעיה ספציפית אלא גם קריאת תיגר על סיפורים גדולים או "[[מיתוסים]]" - סיפורים שמאפשרים לאנשים רבים לשתף פעולה - שהם חשובים - לחברה בארצות הברית לחברה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וכן לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית ולחשיבה בכלכלה בכלל. אם עסקי הטבק והבנקים יכולים להונות את הצרכנים בקלות, כיצד נדע שהכלכלנים עצמם אינם נתונים או משתתפים בהונאה דומה ביחס לסיפורים שהם מספרים לעצמם ולאחרים ? המחברים מותחים ביקורת על הכלכלנים - הן לחוסר תשומת הלב של המקצוע להתפתחות משבר 2011 והן על התיאור של קניית מוצרים בספרי [[מיקרו-כלכלה]] שמזניח היבטים חשובים רבים, אבל לא הולכים מעבר לזה. אם הצרכן כאדם רציונלי הוא מיתוס שגוי, והסוברניות של הצרכן הוא דבר לא מדוייק, האם ייתכן כי עוד מיתוסים בכלכלה - כמו [[צמיחה כלכלית]] או [[חוסר התלות של האדם בטבע]], או הנחה של יציבות ארוכת טווח - הם מיתוסים נוספים?  
+
משבר האקלים וכן החשיבה של [[קיימות]] ו[[כלכלה אקולוגית]] הן כולם לא רק התייחסות לבעיה ספציפית אלא גם קריאת תיגר על סיפורים גדולים או "[[מיתוס|מיתוסים]]" - סיפורים שמאפשרים לאנשים רבים לשתף פעולה - שהם חשובים - לחברה בארצות הברית לחברה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וכן לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית ולחשיבה בכלכלה בכלל. אם עסקי הטבק והבנקים יכולים להונות את הצרכנים בקלות, כיצד נדע שהכלכלנים עצמם אינם נתונים או משתתפים בהונאה דומה ביחס לסיפורים שהם מספרים לעצמם ולאחרים? המחברים מותחים ביקורת על הכלכלנים - הן לחוסר תשומת הלב של המקצוע להתפתחות משבר 2011 והן על התיאור של קניית מוצרים בספרי [[מיקרו-כלכלה]] שמזניח היבטים חשובים רבים, אבל לא הולכים מעבר לזה. אם הצרכן כאדם רציונלי הוא מיתוס שגוי, והסוברניות של הצרכן היא דבר לא מדוייק, האם ייתכן כי עוד מיתוסים בכלכלה - כמו [[צמיחה כלכלית]] או [[חוסר התלות של האדם בטבע]], או הנחה של יציבות ארוכת טווח - הם מיתוסים נוספים?  
   −
אי ההתייחסות בספר לרובד עמוק יותר של [[ידע]], מידע ושל המדע - של מוצר ציבורי, של התרבות כמכלול שמשפיע על בחירת הפרט, של בני האדם כיצור ביולוגי וחברתי, של מוסדות ציבוריים, של תהליכים אבולוציוניים של מוסדות ושל מיתוסים, מצטרף בסופו של דבר לכך שמדובר בספר חשוב אבל גם לספר שלא מסיק מסקנות עמוקות ונרחבות יותר על התפקוד של הכלכלה של החברה והפוליטיקה.
+
אי ההתייחסות בספר לרובד עמוק יותר של [[ידע]], מידע ושל המדע - של [[מוצר ציבורי]], של [[תרבות הצריכה|התרבות כמכלול שמשפיע על בחירת הפרט]], של בני האדם כיצור ביולוגי וחברתי, של מוסדות ציבוריים, של תהליכים אבולוציוניים של מוסדות ושל מיתוסים, מצטבר בסופו של דבר לכך שמדובר בספר חשוב אבל גם לספר שלא מסיק מסקנות עמוקות ונרחבות יותר על התפקוד של הכלכלה של החברה והפוליטיקה.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==