47,332
עריכות
שינויים
←ביקורת
סוג נוסף של גיבורים הם רגולטורים רבים שפועלים בממשל ובסוכנויות ממשלתיות. המחברים מציינים כי הם מכירים באופן אישי אנשים שפועלים לילות כימים לטובת הגנה על האינטרס הציבורי וכי לא כל הרגולטורים מושחתים או טיפשים. הם גם מזכירים את התאוריה של [[הרגולטור השבוי]] לפיה רגולטורים לאט לאט מאמצים את נקודת המבט של עסקים גדולים שהם אמורים לפקח עליהם. הם טוענים כי תאוריה זו אכן מתקיימת במידת מה. הם גם מזכירים חלק מהטיעונים של [[שמרנות|שמרנים]] שטוענים כי מכיוון שיש בעיה של רוגלטור שבוי, התוצאה היא גרועה כאילו לא היה פיקוח בכלל, וכי עדיף ללא פיקוח משום שהתחרות תפתור הכל. הם טוענים כי הרעיות לדבר זה הן קלושות וכי מדובר בדרך כלל במחקרים שביצעו צ'רי פיקינג - קטיף דובדבנים כלומר התסתכלות רק על מקרים בודדים שבהם רגולטורים פעלו לטובת חברות בפיקוח ונגד הציבור והתעלמו ממקרים רבים שבהם המצב היה הפוך. כמו כן הם טוענים מי שמשתכנע שבשל בעיה ברגולציה צריך למנוע אותה כליל יכול להשתכנע שבגלל שיש בני זוג בוגדניים, ילדים מעצבנים או חברים לא טובים, לא כדאי להתחתן, להוליד ילדים או להתחבר עם אחרים.
סוג נוסף של גיבורים הם רגולטורים רבים שפועלים בממשל ובסוכנויות ממשלתיות. המחברים מציינים כי הם מכירים באופן אישי אנשים שפועלים לילות כימים לטובת הגנה על האינטרס הציבורי וכי לא כל הרגולטורים מושחתים או טיפשים. הם גם מזכירים את התאוריה של [[הרגולטור השבוי]] לפיה רגולטורים לאט לאט מאמצים את נקודת המבט של עסקים גדולים שהם אמורים לפקח עליהם. הם טוענים כי תאוריה זו אכן מתקיימת במידת מה. הם גם מזכירים חלק מהטיעונים של [[שמרנות|שמרנים]] שטוענים כי מכיוון שיש בעיה של רוגלטור שבוי, התוצאה היא גרועה כאילו לא היה פיקוח בכלל, וכי עדיף ללא פיקוח משום שהתחרות תפתור הכל. הם טוענים כי הרעיות לדבר זה הן קלושות וכי מדובר בדרך כלל במחקרים שביצעו צ'רי פיקינג - קטיף דובדבנים כלומר התסתכלות רק על מקרים בודדים שבהם רגולטורים פעלו לטובת חברות בפיקוח ונגד הציבור והתעלמו ממקרים רבים שבהם המצב היה הפוך. כמו כן הם טוענים מי שמשתכנע שבשל בעיה ברגולציה צריך למנוע אותה כליל יכול להשתכנע שבגלל שיש בני זוג בוגדניים, ילדים מעצבנים או חברים לא טובים, לא כדאי להתחתן, להוליד ילדים או להתחבר עם אחרים.
==ביקורת==
==דיון וביקורת==
האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול הם תופעות מרכזיות ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] או אפילו ב[[שוק משוכלל]] עם התערבות ממשלתית, וכי תכונה זו אינהרנטית לשוק - כאשר יש הזדמנות לנצל את הצרכנים בגלל שחסר להם מידע או בגלל שיש להם חולשות אנושיות ימצאו היזמים החכמים שיבצעו דבר זה ויתעשרו. אם יש חברות מוסריות יותר מידי, והן מוקפות בחברות נצלניות - התוצאה יכולה להיות [[שיווי משקל]] שבו חלק מהחברות מרמות וחלק לא, או תוצאה שבה החברות הנחמדות סובלות מנחיתות ויוצאות מהמשחק - כך שכולם מרמים או מנצלים את הלקוחות.
האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול הם תופעות מרכזיות ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] או אפילו ב[[שוק משוכלל]] עם התערבות ממשלתית, וכי תכונה זו אינהרנטית לשוק - כאשר יש הזדמנות לנצל את הצרכנים בגלל שחסר להם מידע או בגלל שיש להם חולשות אנושיות ימצאו היזמים החכמים שיבצעו דבר זה ויתעשרו. אם יש חברות מוסריות יותר מידי, והן מוקפות בחברות נצלניות - התוצאה יכולה להיות [[שיווי משקל]] שבו חלק מהחברות מרמות וחלק לא, או תוצאה שבה החברות הנחמדות סובלות מנחיתות ויוצאות מהמשחק - כך שכולם מרמים או מנצלים את הלקוחות.
אמירה כזו היא חדשנית ומיוחדת. היא יוצאת נגד החשיבה של רוב [[חקר הכלכלה|התזות הכלכליות]] לפיה "[[היד הנעלמה]]" תוביל בדרך כלל לתוצאה אופטימלית עבור כלל החברה- מקסום של [[רווחה חברתית]]. אקרלוף ושילר רואים ברמייה ותוצאה תת-אופטימלית עבור הצרכנים דבר שהוא אימננטי לשוק - כשם שסרטן אינו דבר חיצוני לגוף אלא נובע מהדרך שבה הגוף פועל, כך הונאה של צרכנים היא חלק בלתי נפרד מהשוק, ואין דרך קלה למנוע אותה - בוודאי לא על-ידי הנחה שהונאה כזו אינה קיימת או אינה משמעותית.
אמירה כזו היא חדשנית ומיוחדת. היא יוצאת נגד החשיבה של רוב [[חקר הכלכלה|התזות הכלכליות]] לפיה "[[היד הנעלמה]]" תוביל בדרך כלל לתוצאה אופטימלית עבור כלל החברה- מקסום של [[רווחה חברתית]]. אקרלוף ושילר רואים ברמייה ותוצאה תת-אופטימלית עבור הצרכנים דבר שהוא אימננטי לשוק - כשם שסרטן אינו דבר חיצוני לגוף אלא נובע מהדרך שבה הגוף פועל, כך הונאה של צרכנים היא חלק בלתי נפרד מהשוק, ואין דרך קלה למנוע אותה - בוודאי לא על-ידי הנחה שהונאה כזו אינה קיימת או אינה משמעותית. במובנים רבים זהו ספר פורץ דרך במיוחד כשהוא פונה לתלמידי כלכלה ולקהל הרחב או בעל תפיסות שמרניות.
חלק מהבעיה של הספר היא שהוא אנקדוטלי ומראה את התזה המרכזית של הספר בתחומים שונים, כמו קניית בתים, שוק האג"ח בארצות הברית או טבק, אבל חסר בספר הסבר מסודר ותאורטי יותר, כיצד השוק מאפשר או מעודד "פישינג" או רמאות או ניצול של צרכנים. המחברים מפנים אותנו למקרים ברורים של ניצול או רמייה כמו פישיניג באינטרנט, השתלת וירוסים, [[הכחשת נזקי העישון]], רמייה על ידי קוסמים ונוכלים (לדוגמה משחק "איפה המטבע" מתחת לכמה כוסות), או בעיות שלנו בתפיסה עקב אשליות אופטיות, הם גם מזכירים היבטים של ניצול טכניקות מכירה ושיווק מעולם הפרסום. אבל כל הדברים האלה אינם מהווים מודל או הסבר מקיף וקולע לשאלה כיצד מתבצעת רמייה או ניצול של הציבור בשוק.
חלק מהבעיה של הספר היא שהוא אנקדוטלי ומראה את התזה המרכזית של הספר בתחומים שונים, כמו קניית בתים, שוק האג"ח בארצות הברית או טבק, אבל חסר בספר הסבר מסודר ותאורטי יותר, מתי ואיך השוק מאפשר או מעודד "פישינג" או רמאות או ניצול של צרכנים ומתי הונאות כאלה הן דבר נדיר יותר. המחברים מפנים אותנו למקרים ברורים של ניצול או רמייה כמו פישיניג באינטרנט, השתלת וירוסים, [[הכחשת נזקי העישון]], רמייה על ידי קוסמים ונוכלים (לדוגמה משחק "איפה המטבע" מתחת לכמה כוסות), או בעיות שלנו בתפיסה עקב אשליות אופטיות, הם גם מזכירים היבטים של ניצול טכניקות מכירה ושיווק מעולם הפרסום. אבל כל הדברים האלה אינם מהווים מודל או הסבר מקיף וקולע לשאלה כיצד מתבצעת רמייה או ניצול של הציבור בשוק. בהעדר תאור של מנגונים כאלה קשה יותר להעריך את היקף ההונאות וכן עד כמה צעדי מנע שעליהם ממליצים המחברים הם באמת יעילים לשינוי המצב או לתיקונו.
בעיה נוספת של הספר היא שהוא מכסה למעשה רק חלק קטן יחסי מתחומי הרמייה והניצול הנובעים מקיומו של השוק ושל [[תאגידים גדולים]]. שתי הבעיות נוגעות זו בזו בגלל שהרצון להצביע על מעשי רמייה בתחומים שונים מקשה על עיסוק עמוק יותר בדרך שבה הרמייה מבוצעת.
בעיה נוספת של הספר היא שהוא מכסה למעשה רק חלק קטן יחסי מתחומי הרמייה והניצול הנובעים מקיומו של השוק ושל [[תאגידים גדולים]]. שתי הבעיות נוגעות זו בזו בגלל שהרצון להצביע על מעשי רמייה בתחומים שונים מקשה על עיסוק עמוק יותר בדרך שבה הרמייה מבוצעת.
הדיון החסר על עישון מהווה פספוס מהותי של הספר. העישון הוא נושא שיש בו מידע מחקרי רב, מספר השאלות הנוגעות בו הוא קטן יחסית (האם העישון מסוכן, האם הוא ממכר, האם מוצרי טבק משווקים לבני נוער). יתרון נוסף הוא שבתחום זה, עקב התביעות נגד [[חברות הטבק]] שהובילו לחשיפת מיליוני מסמכים בנושא, יש שפע של עדויות על פעילותן של החברות נגד הציבור ועל שקרים וספינים שהופצו - פעילות שחלקה הגדול מתמשך עד היום. המקרה של טבק מדגים בעיות שונות של [[קשרי הון שלטון]], [[התמכרות]] ואת היכולת לתחזק שקרים וניצול של צרכנים לאורך כ-80 שנה לפחות, וזאת למרות גילוי נזקי העישון ופרסומם בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. הדיון במעשנים מבוגרים שמתביישים בעישון, ממקד נקודת המבט בהחלטה של מעשן בודד (מבוגר) בשוק - ומתעלם מההקשר החברתי של עישון והמיקוד של חברות הטבק ב[[שיווק מוצרי טבק]] - במיוחד [[עישון בקרב בני נוער|שיווק של מוצרי טבק לנוער]]. דבר זה נעשה גם בלי בלי להבין את ההקשר התרבותי והחברתי של עישון ובלי להבין היבטים של [[מניעת עישון]] וכיצד עישון מהווה "טקס חניכה" לעולם הבוגר.
הדיון החסר על עישון מהווה פספוס מהותי של הספר. העישון הוא נושא שיש בו מידע מחקרי רב, מספר השאלות הנוגעות בו הוא קטן יחסית (האם העישון מסוכן, האם הוא ממכר, האם מוצרי טבק משווקים לבני נוער). יתרון נוסף הוא שבתחום זה, עקב התביעות נגד [[חברות הטבק]] שהובילו לחשיפת מיליוני מסמכים בנושא, יש שפע של עדויות על פעילותן של החברות נגד הציבור ועל שקרים וספינים שהופצו - פעילות שחלקה הגדול מתמשך עד היום. המקרה של טבק מדגים בעיות שונות של [[קשרי הון שלטון]], [[התמכרות]] ואת היכולת לתחזק שקרים וניצול של צרכנים לאורך כ-80 שנה לפחות, וזאת למרות גילוי נזקי העישון ופרסומם בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. הדיון במעשנים מבוגרים שמתביישים בעישון, ממקד נקודת המבט בהחלטה של מעשן בודד (מבוגר) בשוק - ומתעלם מההקשר החברתי של עישון והמיקוד של חברות הטבק ב[[שיווק מוצרי טבק]] - במיוחד [[עישון בקרב בני נוער|שיווק של מוצרי טבק לנוער]]. דבר זה נעשה גם בלי בלי להבין את ההקשר התרבותי והחברתי של עישון ובלי להבין היבטים של [[מניעת עישון]] וכיצד עישון מהווה "טקס חניכה" לעולם הבוגר.
במילים אחרות, המיקוד הוא יותר ברמייה נקודתית (של אדם מבוגר) ופחות ביכולת של ארגונים גדולים וחזקים להשפיע על "הסיפור הגדול" או על ה[[מסגור]] או על הבניית הרגלים - לשנות את הדרך שבה מעוצבים התמריצים, העדפות ודרך החשיבה, התפיסה והחוויה של הציבור או חלק גדול ממנו.
במילים אחרות, המיקוד הוא יותר ברמייה נקודתית (של אדם מבוגר) ופחות ביכולת של ארגונים גדולים וחזקים להשפיע על "הסיפור הגדול" או על ה[[מסגור]] או על הבניית הרגלים - לשנות את הדרך שבה מעוצבים התמריצים, העדפות ודרך החשיבה, התפיסה והחוויה של הציבור או חלק גדול ממנו. מה שאנשים מכנים "סביבה טכנו-מוסדית" או "מערכת אקולוגית-מוסדית" הוא התייחסות של ריצ'ריד טיילר ל [[ארכיטקטורה של בחירה]]. אם הספר עוסק ב"דייגים שמנסים לדוג דגים" (רמאים) ו"בדגים" שנתפסים לפעמים בחכות (הצרכנים או קורבנות ההטעיה) הוא אינו עסוק ב"אוקיינוס" - הסביבה שמקלה או מקשה את הקיום של רמאות - במרחב התרבותי או הפיזי שבו נלקחות ההחלטות.
במקום להסתכל על דבר זה כעל דבר נתון וניטרלי יש שלל עדויות ליכולת של תאגידים וממשלות להשפיע על דרך החשיבה או על העיצוב הפיזי לטובתן - כך שהסיפור אינו רק הסחת דעת רגעית וניצול נקודות חולשה של הצרכן, אלא עיצוב של "מערכת אקולוגית- חברתית" או "ארכיטקטורה של בחירה" (לפי המינוח של הכלכלן [[ריצ'רד ת'יילר]]) כך שבחירה בדבר מסויים תהיה הגיונית יותר - וכן ביכולת של ארגונים גדולים לעצב מערכות שבהן קשה או קל יותר לרמות את הציבור או להכריח אותו לבחור בהחלטות שפוגעות בו.
דיוג באינטרנט, שהוא המקור לשם הספר, מבוצע באינטרנט ובמיוחד דרך דואר אלקטרוני, וחברות להפסקת שירותי אכסנת דואר - כמו גוגל או מיקרוסופט מייצרות כיום מנגנונים לסינון אקטיבי ופסיבי של דואר פישינג - לדוגמה מנגנונים של דואר זבל בגוגל. הסביבה הרגולטורית התרבות ועוד היבטים מוסדיים וחברתיים יכולים להיות דבר שמקל או מקשה על פישינג ורמאות - אבל אין הרבה התייחסות לכך בספר.
דיוג באינטרנט, שהוא המקור לשם הספר, מבוצע באינטרנט ובמיוחד דרך דואר אלקטרוני, וחברות להפסקת שירותי אכסנת דואר - כמו גוגל או מיקרוסופט מייצרות כיום מנגנונים לסינון אקטיבי ופסיבי של דואר פישינג - לדוגמה מנגנונים של דואר זבל בגוגל. הסביבה הרגולטורית התרבות ועוד היבטים מוסדיים וחברתיים יכולים להיות דבר שמקל או מקשה על פישינג ורמאות - אבל אין הרבה התייחסות לכך בספר.
תחום התחבורה מהווה דוגמה נוספת לבעיה בספר בגלל מיקוד צר מידי. המחברים מתארים כיצד גובים מצרכנים עודף כסף על קניית מכוניות. אבל הספר כלל אינו עוסק בשאלה רחבה יותר של עיצוב המרחב העירוני בצורות שמעודדות או מדכאות שימוש במכוניות פרטיות - [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מול [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. דבר זה נוגע שוב לכך שחברות לא חייבות לרמות בהכרח, והן לא חייבות לפעול אחת נגד השנייה, אלא יכולות למצוא נקודות של שיתופי פעולה - לדוגמה כל [[חברות הטבק]] מול הממשלה וארגוני הבריאות או שיתוף הפעולה בין ממשלות ותאגידי רכב ונפט בקידום [[פרבור]] נרחב בארצות הברית. אזרח מארצות הברית יכול להיות מודע היטב לכך שכדאי לו [[תחבורת אופניים|להגיע לעבודה באופניים]] או ב[[תחבורה ציבורית]] או ברגל - אבל במקרה של פרבור הנושא הוא לא רק ניצול פערי מידע וגם לא היבטים של בעיות בתפיסה או ניצול חולשה של הגוף הביולוגי שלנו - אלא גם עניין של העיצוב הפיזי הקיים מול עיצוב נוח לתפעול של חלופות למכוניות. סוג ש ל[[נעילה טכנולוגית]].
תחום התחבורה מהווה דוגמה נוספת לבעיה בספר בגלל מיקוד צר מידי. המחברים מתארים כיצד גובים מצרכנים עודף כסף על קניית מכוניות. אבל הספר כלל אינו עוסק בשאלה רחבה יותר של עיצוב המרחב העירוני בצורות שמעודדות או מדכאות שימוש במכוניות פרטיות - [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מול [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. דבר זה נוגע שוב לכך שחברות לא חייבות לרמות בהכרח, והן לא חייבות לפעול אחת נגד השנייה, אלא יכולות למצוא נקודות של שיתופי פעולה - לדוגמה כל [[חברות הטבק]] מול הממשלה וארגוני הבריאות או שיתוף הפעולה בין ממשלות ותאגידי רכב ונפט בקידום [[פרבור]] נרחב בארצות הברית. אזרח מארצות הברית יכול להיות מודע היטב לכך שכדאי לו [[תחבורת אופניים|להגיע לעבודה באופניים]] או ב[[תחבורה ציבורית]] או ברגל - אבל במקרה של פרבור הנושא הוא לא רק ניצול פערי מידע וגם לא היבטים של בעיות בתפיסה או ניצול חולשה של הגוף הביולוגי שלנו - אלא גם עניין של העיצוב הפיזי הקיים מול עיצוב נוח לתפעול של חלופות למכוניות. סוג ש ל[[נעילה טכנולוגית]].
בעיה נוספת של הספר היא אי-התייחסות לביולוגיה - כלומר למנגנונים ביולוגים שמאפשרים [[התמכרות]], הונאה או טעות של האנשים, דימויים כמו "קוף על הכתף" משמשים את המחברים במקום דיון עמוק יותר במוח הרגשי שקיים אצל בני אדם. או בתופעות אחרות ביולוגיות שגורמות לכשל הקיים. הרחבה ניתן לראות בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר לחשוב לאט]]. חוסר החיבור למדע מקל על קריאת הספר לקהל הרחב, אבל מקשה על שכנוע עמוק יותר ומהווה בעיה גם בחלק מספרים נוספים הנוגעים לכלכלה התנהגותית. בני אדם הם יצורים ביולוגיים, ולכן אינם יכולים להתנהג כמו [[האדם הכלכלי]]. הקיום של מנגנונים במוח ובגוף שלנו שאחרים לרגשות, לקיצורי דרך שמקצרים החלטות, קיצורי דרך בתפיסה, הטיות חברתיות ועוד אינן טעות או גילוי מפתיע במיוחד - הם תוצר של אבולוציה של יונקים בכלל ושל קופי אדם והאדם בפרט.
בעיה נוספת של הספר היא אי-התייחסות לביולוגיה - כלומר למנגנונים ביולוגים שמאפשרים [[התמכרות]], הונאה או טעות של האנשים, דימויים כמו "קוף על הכתף" משמשים את המחברים במקום דיון עמוק יותר במוח הרגשי שקיים אצל בני אדם. או בתופעות אחרות ביולוגיות שגורמות לכשל הקיים. הרחבה על הנושא של [[הטיות קוגינטיביות]] שונות, ניתן לראות בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר לחשוב לאט]]. חוסר החיבור למדע מקל על קריאת הספר לקהל הרחב, אבל מקשה על שכנוע עמוק יותר ומהווה בעיה גם בחלק מספרים נוספים הנוגעים לכלכלה התנהגותית. בני אדם הם יצורים ביולוגיים, ולכן אינם יכולים להתנהג כמו [[האדם הכלכלי]]. הקיום של מנגנונים במוח ובגוף שלנו שאחרים לרגשות, לקיצורי דרך שמקצרים החלטות, קיצורי דרך בתפיסה, הטיות חברתיות ועוד אינן טעות או גילוי מפתיע במיוחד - הם תוצר של אבולוציה של יונקים בכלל ושל קופי אדם והאדם בפרט.
היבט נוסף שחסר בספר הוא דיון על הנושא של [[מוצר ציבורי]] כ[[כשל שוק]] מרכזי שמאפשר את ההונאה. [[אמון]], [[מידע אמין]], [[תקשורת אמינה]] ו[[מדע אמין]], [[ממשלה יעילה והוגנת]] ובתי משפט הוגנים הם כולם סוגים של מוצרים ציבוריים - ניתן להנות מהם גם אם לא משלמים עליהם, ואם אדם נוסף נהנה משירותים אלה הדבר לא מייקר אותם. היכולת להונות את הצרכנים ולנצל אותם תלויה בהזנחה של מוצרים ציבוריים שונים - אבל דבר זה לא מוזכר כלל.
היבט נוסף שחסר בספר הוא דיון על הנושא של [[מוצר ציבורי]] כ[[כשל שוק]] מרכזי שמאפשר את ההונאה. [[אמון]], [[מידע אמין]], [[תקשורת אמינה]] ו[[מדע אמין]], [[ממשלה יעילה והוגנת]] ובתי משפט הוגנים הם כולם סוגים של מוצרים ציבוריים - ניתן להנות מהם גם אם לא משלמים עליהם, ואם אדם נוסף נהנה משירותים אלה הדבר לא מייקר אותם. היכולת להונות את הצרכנים ולנצל אותם תלויה בהזנחה של מוצרים ציבוריים שונים - אבל דבר זה לא מוזכר כלל.
חוסר ההתייחסות ל[[הכחשת אקלים]] וכן ההקשר שלו ל[[הכחשת נזקי העישון]] הוא נקודת חולשה גדולה יותר ממה שנראה ממבט ראשון. לא רק שמדובר על נושא חסר, אלא על היכולת של ארגונים גדולים, במיוחד כאשר הם עובדים ביחד, לפעול למען עיצוב "הסביבה האקולוגית- חברתית" שבה מקבלים החלטות הצרכנים, הממשלה, האקדמיה והתקשורת. המחברים מדברים על היכולת של פרסומאים וחברות להשפיע על "הסיפור" שאנשים מספרים לעצמם, אבל מדובר לרוב בסיפור קטן וקצר - לדוגמה לדמיין את עצמך במסגרת תמונה של חברת ביטוח - ופחות על סיפור גדול וכוללני יותר שמעצב ומגדיר את התרבות, הפוליטיקה והכלכלה.
חוסר ההתייחסות ל[[הכחשת אקלים]] וכן ההקשר שלו ל[[הכחשת נזקי העישון]] הוא נקודת חולשה גדולה יותר ממה שנראה ממבט ראשון. לא רק שמדובר על נושא חסר, אלא על היכולת של ארגונים גדולים, במיוחד כאשר הם עובדים ביחד, לפעול למען עיצוב "הסביבה האקולוגית- חברתית" שבה מקבלים החלטות הצרכנים, הממשלה, האקדמיה והתקשורת. המחברים מדברים על היכולת של פרסומאים וחברות להשפיע על "הסיפור" שאנשים מספרים לעצמם, אבל מדובר לרוב בסיפור קטן וקצר - לדוגמה לדמיין את עצמך במסגרת תמונה של חברת ביטוח - ופחות על סיפור גדול וכוללני יותר שמעצב ומגדיר את התרבות, הפוליטיקה והכלכלה.
משבר האקלים וכן החשיבה של [[קיימות]] ו[[כלכלה אקולוגית]] הן כולם לא רק התייחסות לבעיה ספציפית אלא גם קריאת תיגר על סיפורים גדולים או "[[מיתוסים]]" - סיפורים שמאפשרים לאנשים רבים לשתף פעולה - שהם חשובים - לחברה בארצות הברית לחברה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וכן לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית ולחשיבה בכלכלה בכלל. אם עסקי הטבק והבנקים יכולים להונות את הצרכנים בקלות, כיצד נדע שהכלכלנים עצמם אינם נתונים או משתתפים בהונאה דומה ביחס לסיפורים שהם מספרים לעצמם ולאחרים ? המחברים מותחים ביקורת על הכלכלנים - הן לחוסר תשומת הלב של המקצוע להתפתחות משבר 2011 והן על התיאור של קניית מוצרים בספרי [[מיקרו-כלכלה]] שמזניח היבטים חשובים רבים, אבל לא הולכים מעבר לזה. אם הצרכן כאדם רציונלי הוא מיתוס שגוי, והסוברניות של הצרכן הוא דבר לא מדוייק האם ייתכן כי עוד מיתוסים בכלכלה - כמו [[צמיחה כלכלית]] או חוסר התלות של האדם בטבע, או הנחה של יציבות ארוכת טווח - הם מיתוסים נוספים?
משבר האקלים וכן החשיבה של [[קיימות]] ו[[כלכלה אקולוגית]] הן כולם לא רק התייחסות לבעיה ספציפית אלא גם קריאת תיגר על סיפורים גדולים או "[[מיתוסים]]" - סיפורים שמאפשרים לאנשים רבים לשתף פעולה - שהם חשובים - לחברה בארצות הברית לחברה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וכן לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית ולחשיבה בכלכלה בכלל. אם עסקי הטבק והבנקים יכולים להונות את הצרכנים בקלות, כיצד נדע שהכלכלנים עצמם אינם נתונים או משתתפים בהונאה דומה ביחס לסיפורים שהם מספרים לעצמם ולאחרים ? המחברים מותחים ביקורת על הכלכלנים - הן לחוסר תשומת הלב של המקצוע להתפתחות משבר 2011 והן על התיאור של קניית מוצרים בספרי [[מיקרו-כלכלה]] שמזניח היבטים חשובים רבים, אבל לא הולכים מעבר לזה. אם הצרכן כאדם רציונלי הוא מיתוס שגוי, והסוברניות של הצרכן הוא דבר לא מדוייק, האם ייתכן כי עוד מיתוסים בכלכלה - כמו [[צמיחה כלכלית]] או [[חוסר התלות של האדם בטבע]], או הנחה של יציבות ארוכת טווח - הם מיתוסים נוספים?
אי ההתייחסות בספר לרוב עמוק יותר של מדע - של מוצר ציבורי, של התרבות כמכלול שמשפיע על בחירת הפרט, של בני האדם כיצור ביולוגי וחברתי, של מוסדות ציבוריים, של תהליכים אבולוציוניים של מוסדות ושל מיתוסים מצטרף בסופו של דבר לכך שמדובר בספר חשוב אבל גם לספר שלא מסיק מסקנות עמוקות ונרחבות יותר על התפקוד של הכלכלה של החברה והפוליטיקה.
אי ההתייחסות בספר לרובד עמוק יותר של [[ידע]], מידע ושל המדע - של מוצר ציבורי, של התרבות כמכלול שמשפיע על בחירת הפרט, של בני האדם כיצור ביולוגי וחברתי, של מוסדות ציבוריים, של תהליכים אבולוציוניים של מוסדות ושל מיתוסים, מצטרף בסופו של דבר לכך שמדובר בספר חשוב אבל גם לספר שלא מסיק מסקנות עמוקות ונרחבות יותר על התפקוד של הכלכלה של החברה והפוליטיקה.
==ראו גם==
==ראו גם==