47,332
עריכות
שינויים
←פישינג בתחום חברות התרופות
===פישינג בתחום כרטיסי האשראי===
===פישינג בתחום כרטיסי האשראי===
המחברים מציינים מספר מחקרים המראים כי אנשים מוצאים הוצאות גדולות יותר כאשר הם משלמים בכרטיסי אשראי במקום בכסף מזומן. מבחינת החנויות חברות האשראי גובות מהן מחיר גבוה למדי של עמלות על רכישות של צרכנים, אבל דבר זה משתלם לחנויות כי כרטיסי האשראי מתפקדות כ"תרופת פלא" שמעודדת את הצרכנים להוציא כסף רב יותר בחנות.
המחברים מציינים מספר מחקרים המראים כי אנשים מוצאים הוצאות גדולות יותר כאשר הם משלמים בכרטיסי אשראי במקום בכסף מזומן. מבחינת החנויות חברות האשראי גובות מהן מחיר גבוה למדי של עמלות על רכישות של צרכנים, אבל דבר זה משתלם לחנויות כי כרטיסי האשראי מתפקדות כ"תרופת פלא" שמעודדת את הצרכנים להוציא כסף רב יותר בחנות.
===פישינג בתחום המזון===
שילר ואקרלוף נוגעים רק בקצרה בתחום של [[הונאות בתחום המזון]]. הם מזכירים את השערוריה הציבורית שקמה בשנת 1906 בארצות הברית, כאשר בעקבות יצאיתו של הספר [[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]] של [[אפטון סינקלר]], התברר לקוראים כי [[תעשיית הבשר]] בתקופת [[הברונים השודדים]] הכניסה לנקינקיות בשר עכבורשים שהורעלו, וכי בשר פרות וחזירים הכיל גם בשר גוויות או חיות שחלו במגוון מחלות כמו כולרה, ואף בשר אדם כאשר עובדים נפלו לדודי שומן. הרעש הציבורי גרר לצניחה במכירות הבשר המעובד, לבדיקה של הממשל, ולחקיקת מספר חוקים לפיקוח על התעשייה בינהם "חוק המזון והתרופות הטהורים" משנת 1906. מאז, החקיקה והפיקוח אין הונאות דומות בתחום הבשר כיום, אבל לעומת זאת יש פגיעה חמורה בבריאות הציבור בגלל התרחבות היקף [[מזון זבל|הג'אנק פוד]] שגורם לתחלואה ותמותה רחבה עקב שיווק מאסיבי של [[סוכר]], [[מלח ושומן]].
===פישינג בתחום חברות התרופות===
===פישינג בתחום חברות התרופות===
{{הפניה לערך מורחב|תעשיית התרופות}}
{{הפניה לערך מורחב|תעשיית התרופות}}
בתחילת הפרק המחברים מציינים את החשיבות של [[רגולציה]] על שוק התרופות ומצביעים על בעיות שהיו קיימות לפני קיום הרגולציה - מוכרים של תרופות שהיו קיימים בזמן המאה ה-19 שמכרו תרופות מסוכנות ו/או לא יעילות לטיפול - לדוגמה מכירה של תרופות שהיו אמורות לסייע למגוון גדול של מחלות והכילו [[כספית]].
[[קובץ:FDA History - Sure Cure Cartoon.jpg|ממוזער|200px|קריקטורה עם מחווה לכימאי הראשי של סוכנות הכימיה בארצות הברית, Harvey Wiley, שהוביל את המאבק לחקיקת חוק פדרלי שיאסור דילול וכיתוב מטעה על מזונות ותרופות, דבר שגרר בסופו של דבר לחוק המזונות והתרופות הנקיים של 1906]]
בתחילת הפרק המחברים מציינים את החשיבות של [[רגולציה]] על שוק התרופות ומצביעים על בעיות שהיו קיימות לפני קיום הרגולציה - מוכרים של תרופות שהיו קיימים בזמן המאה ה-19 שמכרו תרופות מסוכנות ו/או לא יעילות לטיפול - לדוגמה מכירה של תרופות שהיו אמורות לסייע למגוון גדול של מחלות והכילו [[כספית]]. רופאים רבים התרעמו על מצב זה וכן אנשי מדע נוספים. הכימאי האינדיאני הרווי וושינטון ווילי (Harvey Washington Wiley) שהיה הכימיאי הראשי במשרד החקלאות יזם חקיקה שתעניק לממשל יכולת פיקוח על מזונות ועל תרופות כדי להביא למצב בו ניתן לתבוע מי שרימו את הלקוחות שלהם. ווילי ערך מעין ניסוי במשרדים שלו - הוא הזמין קבוצה של מספר מתנדבים צעירים לאכול במשרדים שלו, באופן יומיומי, ואלו קיבלו תוספי תזונה שונים שנמכרו באופן חוקי, לאחר זמן קצר חלו חלק גדול מהם. דבר זה, יחד עם הכעס בעקבות פרסום הספר "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" יצר לחץ הן בקרב הציבור והן בקרב הקונגרס והממשל לשנות את המצב.
"חוק המזון והתרופות הטהורים" משנת 1906 היה הראשון מבין שורה של חוקים משמעותיים להגנה על הצרכן, שיזם הקונגרס, ואשר בסופו של דבר הוביל להקמת [[מנהל המזון והתרופות]] בארצות הברית - ה FDA. המטרה המרכזית של החוק היתה לאסור מכירה של מוצרי תרופות ומזון מדוללים או בעלי תווית מטעות, כדי שהממשל יוכל לבדוק תכולת מוצרים ותאפשר קיום תביעות נגד עבריינים. החקיקה דרשה כי מוצרים פעילים יופיעו על תוויות של תרופות וכי תרופות לא יוכלו להיות מתחת לרמת ניקיון מסויימת שנקבע על ידי סוכנויות של הממשל. [https://en.wikipedia.org/wiki/Pure_Food_and_Drug_Act] {{הערה|שילר ואקרלוף, [[תורת ההונאה]], פרק 6, עמוד 103}}
המחברים כותבים שהם החלו את הפרק במחשבה שהם יראו כמה המצב השתנה לטובה, שכן היום יש רגולציה על בטיחות ויעילות התרופה. עם זאת הם מציינים כי [[חברות התרופות]] הצליחו לנצל פרצות ברגולציה לבצע [[הטיית מחקרים]] והן מבצעות שידול רפואי כדי להשפיע על רופאים וחוקרים לתמוך בסיפור שהן משווקות לציבור. דוגמה להטיית מחקרים היא המקרה של התרופה ויויקס לטיפול בכאבי פרקים, שהובילה למוות מוקדם של עשרות אלפי חולים עקב גרימת מחלות לב. המחברים מראים כי החברה יכלה לבחור את החוקרים שהיא מעריכה שיהיו אוהדים יותר כלפיה וכי יש מנגנונים שונים של החברות להשפיע על תוצאות המחקר, על תמיכה במסקנות מסויימות של המחקר על ידי מחקרים נוספים, ועל הצגתו לציבור הרופאים. מנהל המזון והתרופות מעניק יותר מידי פרצות לחברות שיכולות לנצל אותן.
המחברים כותבים שהם החלו את הפרק במחשבה שהם יראו כמה המצב השתנה לטובה, שכן היום יש רגולציה על בטיחות ויעילות התרופה. עם זאת הם מציינים כי [[חברות התרופות]] הצליחו לנצל פרצות ברגולציה לבצע [[הטיית מחקרים]] והן מבצעות שידול רפואי כדי להשפיע על רופאים וחוקרים לתמוך בסיפור שהן משווקות לציבור. דוגמה להטיית מחקרים היא המקרה של התרופה ויויקס לטיפול בכאבי פרקים, שהובילה למוות מוקדם של עשרות אלפי חולים עקב גרימת מחלות לב. המחברים מראים כי החברה יכלה לבחור את החוקרים שהיא מעריכה שיהיו אוהדים יותר כלפיה וכי יש מנגנונים שונים של החברות להשפיע על תוצאות המחקר, על תמיכה במסקנות מסויימות של המחקר על ידי מחקרים נוספים, ועל הצגתו לציבור הרופאים. מנהל המזון והתרופות מעניק יותר מידי פרצות לחברות שיכולות לנצל אותן.