אקו-ויקי

שינויים

כלכלת מצב יציב (הצגת מקור)

גרסה מ־10:28, 16 במאי 2019

נוספו 4,389 בתים ,  10:28, 16 במאי 2019
←‏יישום כלכלת מצב יציב בעולם
שורה 137: שורה 137:  
* צמצום חשיפה [[מציאות מדומה|למציאות מדומה]].
 
* צמצום חשיפה [[מציאות מדומה|למציאות מדומה]].
 
* [[תעשייה בת קיימא]], [[מעריסה לעריסה]] [[מחזור]].
 
* [[תעשייה בת קיימא]], [[מעריסה לעריסה]] [[מחזור]].
−
* עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים. בשנת 2019 הושגה התקדמות חשובה: קבוצת חברות גדולות הכריזה על יצירת מודל ה"לולעה"  - LOOP, שיאפשר רכישה באריזות ניתנות לשימוש חוזר וגם מסירה שלהם למרכזים בהם הם ינוקו ויעברו לשימוש כזה. למיזם הצטרפו Procter & Gamble, Nestlé, PepsiCo, Unilever, Mars Petcare, The Clorox Co., The Body Shop, Coca-Cola European Partners, Mondelēz Intl., Danone, Jacobs Douwe Egberts, Pladis, Lesieur, BIC, Beiersdorf, People Against Dirty, Nature’s Path, Thousand Fell, Greenhouse, Grilliance, Burlap & Barrel Single Origin Spices, Cozie and Preserve; retailer Carrefour; primary logistics and transportation company UPS and sustainable resource management company Suez ויש עוד מצטרפים{{הערה| Lisa Pierce in Sustainable Packaging [https://www.packagingdigest.com/sustainable-packaging/loop-brands-boldly-reinvent-waste-free-packaging-2019-01-24 Loop and big brands boldly reinvent waste-free packaging]23 לינואר 2019, Package Digest}}{{הערה|Loop[https://loopstore.com/ Loop -Launching 2019]}}.
   
* [[בנייה ירוקה]].
 
* [[בנייה ירוקה]].
 
* [[התייעלות אנרגטית]].
 
* [[התייעלות אנרגטית]].
שורה 151: שורה 150:     
ב 2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה,  למרות ששבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.
 
ב 2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה,  למרות ששבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.
 +
 +
==== צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי ====
 +
*צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]] הוא צמצום צריכה מובהק.  ב[[האיחוד האירופי|אירופה]] לבדה, יש כ-60,000 [[בית חרושת|מפעלים]] לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם{{הערה|מקור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7#%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית]}}. בנוסף לחברות הפלסטיק הדבר מצמצם צריכה ייצור וכמות כסף בחברות הנפט, הגז והפחם שממנו עושים את הפלסטיק ( 8% מהנפט הולך לפלסטיק), החברות שמשנעות את חומרי הגלם למפעלים, החברות שמשנעות את המוצרים לחנויות החברות שמשנעות את הפסולת (25% מנפח הפסולת הם שקיות ה"גופיה").
 +
מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר{{הערה|Kevin Luo[https://www.weforum.org/agenda/2018/06/microplastic-pollution-in-air-pollutes-our-lungs/ Are you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs]4 ליוני 2018, World Economic Forum}}, סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה, את כל אנשים שמקבלים כסף מהפלסטיק, למרות שמוריד את רווחיהם.
 +
 +
צמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי הגיע בזמן האחרון למימדים מרשימים, במיוחד אחרי שהתברר שדרך הפגיעה בפיטופנלקטון הפלסטיק יכול לגרום לאסון עולמי בקרוב. לפי נתוני [[ארגון האומות המאוחדות]], נכון ל 2018, 127 מדינות מגבילות או אוסרות את השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות, 27 מדינות הגבילו את השימוש בסודגים אחרים של פלסטיק חד פעמי ו 8 מדינות הגבילו או אסרו את המיקרופחסטיק{{הערה|ארגון האומות המאוחדות [https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/27113/plastics_limits.pdf?sequence=1&isAllowed=y Legal Limits on Single-Use
 +
Plastics and Microplastics: A Global Review of National Laws and Regulations]}}.
 +
 +
בעשור השני של המאה ה 21 הושגו התקדמויות חשובות:
 +
 +
קבוצת חברות גדולות הכריזה על יצירת מודל ה"לולעה" - LOOP, שיאפשר רכישה באריזות ניתנות לשימוש חוזר וגם מסירה שלהם למרכזים בהם הם ינוקו ויעברו לשימוש כזה. למיזם הצטרפו Procter & Gamble, Nestlé, PepsiCo, Unilever, Mars Petcare, The Clorox Co., The Body Shop, Coca-Cola European Partners, Mondelēz Intl., Danone, Jacobs Douwe Egberts, Pladis, Lesieur, BIC, Beiersdorf, People Against Dirty, Nature’s Path, Thousand Fell, Greenhouse, Grilliance, Burlap & Barrel Single Origin Spices, Cozie and Preserve; retailer Carrefour; primary logistics and transportation company UPS and sustainable resource management company Suez ויש עוד מצטרפים{{הערה| Lisa Pierce in Sustainable Packaging [https://www.packagingdigest.com/sustainable-packaging/loop-brands-boldly-reinvent-waste-free-packaging-2019-01-24 Loop and big brands boldly reinvent waste-free packaging]23 לינואר 2019, Package Digest}}{{הערה|Loop[https://loopstore.com/ Loop -Launching 2019]}}.
 +
 +
 +
[[האיחוד האירופי]] אסר על 70% מהפלסטיק החד פעמי{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/europe-plastics-ban-2633124406.html EU Parliament Bans Plastics Responsible for 70% of Ocean Trash] 29 למרץ 2019, Ecowatch}}.
 +
.
 +
 +
הושג הסכם לפיו המדינות העשירות לא יזרימו את הפסולת הפלסטית למדינות עניות, מה שיחייב אותם לאסור, למחזר או להגביל אותו/. עוד לפני כן סין אסרה על הכנסת פלסטיק ממדינות אחרות לתוכה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-pollution-agreement-2636986814.html Historic Agreement on Plastic Pollution Reached by 180+ Countries Without the U.S] 13 במאי 2019, Ecowatch}}.
 +
 +
[[הודו]] אמרה שתאסור שקיות פלסטיק חד פעמיות ב 2022{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.. המשמעות היא  עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים.
 +
 +
==== חקלאות אורגנית ====
 +
==== צמצום חשיפה למציאות מדומה ====
 +
==== תעשייה בת קיימא ====
 +
==== מעריסה לעריסה ====
 +
==== מחזור ====
 +
==== בנייה ירוקה ====
 +
==== התייעלות אנרגטית ====
 +
התייעלות אנרגטית מצמצמת את הייצור של חברות האנרגיה. באנגליה לדוגמה צריכת החשמל ירדה ב 16% מ 2005 ועד 2019{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2019/jan/03/uk-power-stations-electricity-output-lowest-1994-renewables-record UK power stations' electricity output lowest since 1994] 3 לינואר 2019, The Guardian}}.
    
==ספרים בנושא==
 
==ספרים בנושא==
אלכסנדר סעודה
4,291

עריכות

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/94308"