שינויים

* מעבר מ[[כלכלה קווית]] ל[[כלכלה במעגל סגור]], או כלכלת [[מעריסה לעריסה]].  

* מעבר מ[[כלכלה קווית]] ל[[כלכלה במעגל סגור]], או כלכלת [[מעריסה לעריסה]].  

* מעבר מכלכלה המבוססת על [[דלק מחצבי]] ל[[כלכלה סולארית]] - כלכלה המונעת באמצעות [[אנרגיית שמש]] ו[[אנרגיות מתחדשות]] אחרות.  

* מעבר מכלכלה המבוססת על [[דלק מחצבי]] ל[[כלכלה סולארית]] - כלכלה המונעת באמצעות [[אנרגיית שמש]] ו[[אנרגיות מתחדשות]] אחרות.  

פאוולין מביא מספר דוגמאות לפרוייקטים שהשתמשו בהצלחה בעקרונות הביו-מימיקרי, או פרוייקטים שנמצאים בתכנון:

פאוולין מביא מספר דוגמאות לפרוייקטים שהשתמשו בהצלחה בעקרונות הביו-מימיקרי, או פרוייקטים שנמצאים בתכנון:

[[קובץ:Eden Project geodesic domes panorama.jpg|ממוזער|450px|פרוייקט עדן באנגליה שבו החממות הגדולות בעולם. שימוש ב[[כיפות גאודזיות]] דמויי צדפה לשם השגת חוזק מבני תוך שמירה על שלד דק וקל, ושימוש בפולימר ETFE לשם השגת חסכון רדיקלי בחומרי גלם ובמשקל.]]

[[קובץ:Eden Project geodesic domes panorama.jpg|ממוזער|450px|פרוייקט עדן באנגליה שבו החממות הגדולות בעולם. שימוש ב[[כיפות גאודזיות]] דמויי צדפה לשם השגת חוזק מבני תוך שמירה על שלד דק וקל, ושימוש בפולימר ETFE לשם השגת חסכון רדיקלי בחומרי גלם ובמשקל.]]

* [[פרויקט עדן]] Eden project - הקמת החממות הגדולות בעולם בקורנוול באנגליה. החממות משמשות כגנים בוטניים וכאטרקציה תיירותית להצגת [[ביום|ביומות]] של מיני צמחים טרופיים וים-תיכוניים ולשם [[תיירות אקולוגית]] ו[[שימור מינים]]. משתמשים במבנים דמויי צדפה ושימוש במשושים ובמחומשים כדי להשיג חוזק מבני.כתחליף לזכוכית, השתמשו בפרוייקט ב-3 שכבות של הפולימור ETFE. החומר מאפשר לבנות חלונות גדולים פי 7 יחסית לחלונות זכוכית, ובעל משקל של אחוז מהמשקל של חלון בזיגוג כפול. דבר זה מדגים חסכון רדיקלי במשאבים. כמו כן הדבר איפשר שורה של [[לולאות משוב]] חיוביות - עם חלונות קלים יותר, היה אפשר לבנות שלד עם פחות פלדה, דבר שאיפשר להכניס יותר אור פנימה והקטין את הוצאות החימום של המבנה בחורף. כמו כן, השלד הקל יותר איפשר יצירת יסודות קלים יותר דבר שחסך עוד אנרגיה ומשאבים.  

* [[פרויקט עדן]] Eden project - הקמת החממות הגדולות בעולם בקורנוול באנגליה. החממות משמשות כגנים בוטניים וכאטרקציה תיירותית להצגת [[ביום|ביומות]] של מיני צמחים טרופיים וים-תיכוניים ולשם [[תיירות אקולוגית]] ו[[שימור מינים]]. משתמשים במבנים דמויי צדפה ושימוש במשושים ובמחומשים כדי להשיג חוזק מבני.כתחליף לזכוכית, השתמשו בפרוייקט ב-3 שכבות של הפולימור ETFE. החומר מאפשר לבנות חלונות גדולים פי 7 יחסית לחלונות זכוכית, ובעל משקל של אחוז מהמשקל של חלון בזיגוג כפול. דבר זה מדגים חסכון רדיקלי במשאבים. כמו כן הדבר איפשר שורה של [[לולאות משוב]] חיוביות - עם חלונות קלים יותר, היה אפשר לבנות שלד עם פחות פלדה, דבר שאיפשר להכניס יותר אור פנימה והקטין את הוצאות החימום של המבנה בחורף. כמו כן, השלד הקל יותר איפשר יצירת יסודות קלים יותר דבר שחסך עוד אנרגיה ומשאבים.  

* mobuis porject מיזם מוביוס - בית שמשלב הפקת אנרגיה ואור שמש יחד עם טיהור מים עם צמחייה.  

* Mobuis porject מיזם מוביוס - בית שמשלב הפקת אנרגיה ואור שמש יחד עם טיהור מים עם צמחייה.  

* "פרוייקט  קרטון לקוויאר" Carton to caviar - הפקת קומפוסט מקרטונים של מסעדות, אשר נגרס למצע לסוסים ובהמשך הופך ל[[קומפוסט]] שמוזן חזרה לדגים לשם הפקת קוויאר למסעדות. דוגמה של [[אקולוגיה תעשייתית]] והפיכת בעיה של [[פסולת]] למשאב תוך כדי הדגמת המושג של סגירת לולאות חומר ואנרגיה.  

* "פרוייקט  קרטון לקוויאר" Carton to caviar - הפקת קומפוסט מקרטונים של מסעדות, אשר נגרס למצע לסוסים ובהמשך הופך ל[[קומפוסט]] שמוזן חזרה לדגים לשם הפקת קוויאר למסעדות. דוגמה של [[אקולוגיה תעשייתית]] והפיכת בעיה של [[פסולת]] למשאב תוך כדי הדגמת המושג של סגירת לולאות חומר ואנרגיה.  

* Shara forest מיזם יערות סהרה. הפרוייקט מקבל השראה מהסתגלות למחסור במים חיפושית טבולת ערפל. החיפושית מטפסת לראש הדיונה במדבר, ומשתמשת הקרנת חום לסביבה, הופכת אותה קרה יותר ולכן מאפשרת לה לעבות מים מהאוויר. חממות מי ים שמשתמשים בעקרון דומה, מאדים מי ים מטפטפות ודבר זה מקרר קיר, הקיר המקורר ניצב מול איזור שיש בו רוח ודבר זה מאפשר עיבוי מים כדי להפיק מים מתוקים. החממות מפיקות קצת יותר מים ממה שהצמחים בחממה צריכים. פאוולין מנסה לקחת רעיונות של סימביוזה של טכנולוגיות כדי לקבל יתרונות גדולים יותר מטכנולוגיה אחת. הרעיון ביער הסהרה הוא להרחיב את בניית החממות, תוך שימוש באנרגיית שמש כדי להפיק אנרגיה, ולקבל כתוצרי לוואי גם מים חמים יותר וצל לצמחייה. המלחים שמעורבים בתהליך יוצרים בעיה של הצטברות מלח. אלא שבביומימיקרי מנסים לחשוב כיצד להפוך פסלות למשאב. המלח מצטבר בהדרגה ובתהליך מתקבלים תוצרים שונים. החומרים המתקבלים כתוצאה מאידוי מי ים מתגבשים ליסודות שניתן להפיק מהם [[חומרי גלם]] מועילים כמו אבני בנייה, [[פוספטים]] לדישון הקרקע ועוד.

* Shara forest מיזם יערות סהרה. הפרוייקט מקבל השראה מהסתגלות למחסור במים חיפושית טבולת ערפל. החיפושית מטפסת לראש הדיונה במדבר, ומשתמשת הקרנת חום לסביבה, הופכת אותה קרה יותר ולכן מאפשרת לה לעבות מים מהאוויר. חממות מי ים שמשתמשים בעקרון דומה, מאדים מי ים מטפטפות ודבר זה מקרר קיר, הקיר המקורר ניצב מול איזור שיש בו רוח ודבר זה מאפשר עיבוי מים כדי להפיק מים מתוקים. החממות מפיקות קצת יותר מים ממה שהצמחים בחממה צריכים. פאוולין מנסה לקחת רעיונות של סימביוזה של טכנולוגיות כדי לקבל יתרונות גדולים יותר מטכנולוגיה אחת. הרעיון ביער הסהרה הוא להרחיב את בניית החממות, תוך שימוש באנרגיית שמש כדי להפיק אנרגיה, ולקבל כתוצרי לוואי גם מים חמים יותר וצל לצמחייה. המלחים שמעורבים בתהליך יוצרים בעיה של הצטברות מלח. אלא שבביומימיקרי מנסים לחשוב כיצד להפוך פסולת למשאב. המלח מצטבר בהדרגה ובתהליך מתקבלים תוצרים שונים. החומרים המתקבלים כתוצאה מאידוי מי ים מתגבשים ליסודות שניתן להפיק מהם [[חומרי גלם]] מועילים כמו אבני בנייה, [[פוספטים]] לדישון הקרקע ועוד.

פאוולין מדגיש את הצורך בהתייחסות חיובית לנושא הקיימות, דרך חיובית סינרגיה שפע ויעול.לא מדברים על נגרות כאשר רוצים להלהיב אנשים לגבי בניית ספינות, מדברים על מציאת ארצות חדשות.

פאוולין מדגיש את הצורך בהתייחסות חיובית לנושא הקיימות, דרך חיובית סינרגיה שפע ויעול. לא מדברים על נגרות כאשר רוצים להלהיב אנשים לגבי בניית ספינות, מדברים על מציאת ארצות חדשות.

==ראו גם==

==ראו גם==