שינויים

כמויות אדירות של פלסטיק חד פעמי מיוצרות מידי יום מה שגורם לנזקים בריאותיים וסביבתיים רבים. בשנים האחרונות קיים מאבק בזיהום הפלסטי, בו משתתף ארגון האומות המאוחדות, מדינות וארגוני סביבה רבים.

כמויות אדירות של פלסטיק חד פעמי מיוצרות מידי יום מה שגורם לנזקים בריאותיים וסביבתיים רבים. בשנים האחרונות קיים מאבק בזיהום הפלסטי, בו משתתף ארגון האומות המאוחדות, מדינות וארגוני סביבה רבים.

== הסיבות להווצרות בעיית הפלסטיק החד פעמי בעולם ==

== הסיבות להווצרות בעיית הפלסטיק החד פעמי בעולם ==

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא ''פלסטיק חד פעמי'' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

כאשר החלו להשתמש בעולם בכמויות גדולות של [[נפט]] ו[[גז-טבעי]] להפקת חשמל ודלק, [[חברות הנפט]] והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר מהם, ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא '''פלסטיק חד פעמי''' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו.  

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[מחסור ועודף|ייצור יתר]]. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון [[שקיות פלסטיק חד פעמיות]]{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ-4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

 

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[מחסור ועודף|ייצור יתר]]. נזקי הפלסטיק גדולים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובן נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- כאשר לרוב יש תחליפים זמינים. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני סביבה, נכון לשנת 2004 בכל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון [[שקיות פלסטיק חד פעמיות]]{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ-4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

    

    

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קישטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. ניתן לשער שאורך החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים כך שהצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל-2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. על כן ניתן להניח שמיוצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שהציבור צריך.

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד נזקק לסל אחד בערך (כ-4 סלים למשפחה). זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את התיקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קישטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. ניתן לשער שאורך החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים כך שהצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל-2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות הסלים המיוצרים אמורה להיות 760 מיליון לשנה. בנוסף בתכנון נכון - [[מעריסה לעריסה]] ניתן לבצע שימוש מחדש בסלים או לשלוח אותם ל[[קומפוסט]].  

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים בקבוקי הפלסטיק. ב-2006 כל שנה יוצרו כ-300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים [[בקבוקי הפלסטיק]]. נכון ל- 2006 יוצרו בשנה אחת כ-300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני [[המהפכה התעשייתית]] הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

 

הפלסטיק וכן פסולת חד פעמית אחרת - לדוגמה פחיות - יוצר בעיות נראות של [[אשפה]] במרחב הציבורי - במקומות כמו רחובות הערים, אתרי טבע ונחלים. דבר זה יצר זעקה ציבורית. כדי להתמודד עם דבר זה החברות יצרו את פרסומת "האינדיאני הבוכה" שנועדה לעודד אנשים לזרוק את הפסולת הרבה לפחים ובכך "לפתור את הבעיה" חלק מאסרטגיה של [[הכחשת זיהום]] - כביכול אם הפלסטיק נעלם מהעין הוא כבר לא באמת בעיה.  

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.

== שימושי הפלסטיק ==

== שימושי הפלסטיק ==

תעשיית הפלסטיק היא אחת מה[[תעשייה כימית|תעשיות הכימיות]] הגדולות והחשובות בעולם. ב[[אירופה]] לבדה, יש כ-60,000 [[בית חרושת|מפעלים]] לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם.

תעשיית הפלסטיק היא אחת מה[[תעשייה כימית|תעשיות הכימיות]] הגדולות והחשובות בעולם. ב[[אירופה]] לבדה, יש כ-60,000 [[בית חרושת|מפעלים]] לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם.