שורה 1: |
שורה 1: |
| [[תמונה:ArlingtonTODimage3.jpg|left|thumb|400px|תמונה אווירת של העיר ארלינגטון, וירג'ניה. איזורים צפופים עם [[עירוב שימושי קרקע]] במרחק הליכה מתחנות רכבת תחתית המסומנות בריבוע אדום, ואיזורים צפופים פחות בשוליים. ארלינגטון זכתה ב"פרס הצמיחה החכמה" לשנת 2002 מטעם הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית.]] | | [[תמונה:ArlingtonTODimage3.jpg|left|thumb|400px|תמונה אווירת של העיר ארלינגטון, וירג'ניה. איזורים צפופים עם [[עירוב שימושי קרקע]] במרחק הליכה מתחנות רכבת תחתית המסומנות בריבוע אדום, ואיזורים צפופים פחות בשוליים. ארלינגטון זכתה ב"פרס הצמיחה החכמה" לשנת 2002 מטעם הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית.]] |
− | '''פיתוח מוטה תחבורה ציבורית''' (באנגלית: '''Transit-oriented development'''- '''TOD''') היא גישת תכנונית שמקדמת אזורים עם [[עירוב שימושי קרקע]] בהם יש הגברת נגישות ל[[תחבורה ציבורית]] ואלמנטים לעידוד שימוש בה. גישה זו היא חלק מהתפיסה של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]]. | + | '''פיתוח מוטה תחבורה ציבורית''' (באנגלית: '''Transit-oriented development'''- '''TOD''') היא גישת תכנונית שמקדמת אזורים שמביאה למקסימום את כמות יעדי הדיור, המסחר והפנאי שנמצאים ב[[הליכתיות|מרחק הליכה]] מתחנות של [[תחבורה ציבורית]]. {{הערה| Calthorpe, Peter (1993). The Next American Metropolis: Ecology, Community, and the American Dream. New York: Princeton Architectural Press. ISBN 9781878271686.}} {{הערה| Cervero, Robert; et al. (2004). Transit Oriented Development in America: Experiences, Challenges, and Prospects. Washington: Transit Cooperative Research Program, Report 102. ISBN 978-0-309-08795-7}} המטרה של תכנון זה היא לאפשר כמה שיותר שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורה בת קיימא]] ולהקטין את השימוש ב[[מכוניות]] בערים. גישה זהו היא חלק מתפיסות רחבות יותר כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[עיר בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]] וכן רצון לשפר את [[רווחה חברתית]] בעיר לשמור על [[בריאות הציבור]] ולקדם [[קיימות]] ו[[סביבתנות]]. גישה זו מנוגדת לגישות אחרות שיש בתכנון במדינות שונות - בעיקר בארצות הברית - של [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]]. |
| | | |
− | באופן טיפוסי, שכונה עם פיתוח מוטה תחבורה ציבורית היא בעלת מרכז שמכיל תחנת [[רכבת]], נקודת עצירה של [[רכבת קלה]], תחנת [[רכבת תחתית]], או [[תחנת אוטובוס]] כשזו מוקפת בבנייה צפופה יחסית והצפיפות יורדת כשמתקרבים להיקף השכונה. איזורים מוטי תחבורה ציבורית, בנויים בדרך כלל כך שכל הבתים נמצאים במרחק שלא עולה על 400-800 מטרים מתחנת תחבורה ציבורית, דבר שנחשב כמרחק הליכה מתאים ל[[הולכי רגל]]. | + | באופן טיפוסי, שכונה או עיר עם פיתוח מוטה תחבורה ציבורית היא בעלת מרכז שמכיל תחנת [[רכבת]], נקודת עצירה של [[רכבת קלה]], תחנת [[רכבת תחתית]], או [[תחנת אוטובוס]] כשזו מוקפת בבנייה צפופה יחסית והצפיפות יורדת כשמתקרבים להיקף השכונה. איזורים מוטי תחבורה ציבורית, בנויים בדרך כלל כך שכל הבתים נמצאים במרחק שלא עולה על 400-800 מטרים מתחנת תחבורה ציבורית, דבר שנחשב כמרחק הליכה מתאים ל[[הולכי רגל]]. קיימים היבטים נוספים לנוחות ההליכה - [[הליכתיות]] כמו [[עצים בעיר]] לשם הספק [[צל במרחב הציבורי]] ויתרונות נוספים, או בלוקים קצרים שמונעים עיקופים גדולים. |
| | | |
− | ערים חדשות רבות שהוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה ביפן, שבדיה וצרפת הן בעלות מאפיינים רבים של פיתוח מוטה תחבורה ציבורית, ומאפיינים דומים קיימים גם בערי חדשות בהולנד שנבנו על שטחים שיובשו מהים וישובים כפריים בדנמרק. | + | ערים חדשות רבות שהוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה ביפן, [[שבדיה]] וצרפת הן בעלות מאפיינים רבים של פיתוח מוטה תחבורה ציבורית, ומאפיינים דומים קיימים גם בערי חדשות ב[[הולנד]] שנבנו על שטחים שיובשו מהים וישובים כפריים ב[[דנמרק]] בשילוב עקרונות נוספים כמו [[תשתיות אופניים]]. |
| | | |
| חלק מהמתכננים העירוניים מבחינים בין פיתוח מוטה תחבורה ציבורית לבין "פיתוח מקורב לתחבורה ציבורית" -"transit-proximate development" בגלל שהוא מכיל מספר מאפיינים שנועדו לעודד את הציבור להשתמש בתחבורה ציבורית ומהווים הבדל בינו ובין [[פרבור]]. דוגמאות למאפיינים לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית כוללים [[עירוב שימושי קרקע]] שישתמש בתחבורה ציבורית בכל שעות היום, תשתיות טובות ל[[הולכי רגל]] כמו מעברי חציה טובים, רחובות צרים, ועוד. | | חלק מהמתכננים העירוניים מבחינים בין פיתוח מוטה תחבורה ציבורית לבין "פיתוח מקורב לתחבורה ציבורית" -"transit-proximate development" בגלל שהוא מכיל מספר מאפיינים שנועדו לעודד את הציבור להשתמש בתחבורה ציבורית ומהווים הבדל בינו ובין [[פרבור]]. דוגמאות למאפיינים לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית כוללים [[עירוב שימושי קרקע]] שישתמש בתחבורה ציבורית בכל שעות היום, תשתיות טובות ל[[הולכי רגל]] כמו מעברי חציה טובים, רחובות צרים, ועוד. |
| | | |
− | מאפיין חשוב נוסף שמפריד בין שתי הגישות הוא שפיתוח מוטה תחבורה ציבורית מקטין את כמות ה-[[חנייה]] המיועדת לרכב פרטי ממונע. בניו ג'רזי לדוגמה יש תקן חניה מקסימלי - כלומר מגביל את כמות החנייה שניתן לבנות כאשר בונים בניין חדש. דבר זה מייקר את החניה ונותן תמריץ להשתמש באמצעי תחבורה אחרים. זאת לעומת תקנים לדוגמה בישראל שבהם יש תקן הפוך - תקן חניה מינימלי שלא מאפשר לבנות בניין ללא כמות מינימלית של חניות (דבר שמעמיס חלק מהעלות של תחבורת הרכב הפרטי על הדיירים ומייקר את הדיור באופן כללי). | + | מאפיין חשוב נוסף שמפריד בין שתי הגישות הוא שפיתוח מוטה תחבורה ציבורית מקטין או מייקר את כמות ה-[[חנייה]] המיועדת לרכב פרטי ממונע. בניו ג'רזי לדוגמה יש תקן חניה מקסימלי - כלומר מגביל את כמות החנייה שניתן לבנות כאשר בונים בניין חדש. דבר זה מייקר את החניה ונותן תמריץ להשתמש באמצעי תחבורה אחרים. זאת לעומת תקנים לדוגמה בישראל שבהם יש תקן הפוך - תקן חניה מינימלי שלא מאפשר לבנות בניין ללא כמות מינימלית של חניות (דבר שמעמיס חלק מהעלות של תחבורת הרכב הפרטי על הדיירים ומייקר את הדיור באופן כללי). |
| | | |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |