47,332
עריכות
שינויים
←המאה ה-20
[[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]]
[[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]]
* 1955 - '''יונה סאלק''' מפתח את '''החיסון נגד פוליו''' - שיתוק ילדים. נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.
* 1955 - '''יונה סאלק''' מפתח את '''החיסון נגד פוליו''' - שיתוק ילדים. נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.
* החוקרים הצרפתי ז'אק מונו , ופרנסואה ז'קוב, חוקרים את הנושא של בקרת ביטוי הגנים באופרון, דבר שהוא דוגמה ראשונה למנגנון לבקרת שעתוק. '''השעתוק''' הוא תהליך בביולוגיה של התא שבו האנזים '''RNA פולימראז''' משתמש במולוקלות ה-DNA כדי ליצור מולקולות RNA. לאחר תהליך השעתוק מתקיים תהליך '''התרגום''', שבו '''ריבוזומים''' מקבלים מולוקלות של RNA שליח ('''mRNA''') ומסנתזים אותן לחלבונים. מונו הציע את קיומה של מולקולת הmRNA. בשנת 1966 זכו ז'ק מונו, פרנסואה ז'קוב, אנדרה לווף בפרס נובל לרפואה על גילוי mRNA, ריבוזומים והגנים השולטים על ביטוי גנים אחרים.
* 1959 - ג'רלד אדלמן [https://www.nobelprize.org/prizes/medicine/1972/edelman/facts/] ו- רודני ר. פורטר מגלים בעבודה נפרדת את המבנה הכימי של מולקולת הנוגדן. הנוגדנים בדם מנטרלים גורמים מסוכנים שחודרים לדם כמו וירוסים. החוקרים השתמשו בשיטות כימיות שונות כדי לחלק את הנוגדנים לחלקים קטנים יותר ומיפו את ההשפעות הביולוגיות שלהם. הנוגדנים בנויים משתי שרשרות פולי-פפטיד קטנות ושתיים נוספות גדולות שמייצרות יחד מבנה דמות האות -Y. על גילויים אלה זכו השניים בפרס נובל לרפואה בשנת 1972.
* 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש ב'''[[גלולה למניעת הריון]]''' - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת על דעת עצמן, בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו '''[[מרגרט סנגר]]''' שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד [[חברות התרופות]] או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תיאור חייהן של [[עוני|נשים עניות]] שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס לזוגיות, למיניות, הקלה משמעותית של כניסת נשים לעבודות מקצועיות, שינויים של [[מעבר דמוגרפי]] ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי.
* 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש ב'''[[גלולה למניעת הריון]]''' - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת על דעת עצמן, בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו '''[[מרגרט סנגר]]''' שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד [[חברות התרופות]] או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תיאור חייהן של [[עוני|נשים עניות]] שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס לזוגיות, למיניות, הקלה משמעותית של כניסת נשים לעבודות מקצועיות, שינויים של [[מעבר דמוגרפי]] ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי.
* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].
* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].
* מיפוי הגנום של יצורים שונים
* 1967 - מתפרסם הספר "הקוד הגנטי" של קרל ווסה ובו לראשונה מופיעה התאוריה של '''השערת עולם ה-RNA''' - השערה מדעית בקשר למוצא החיים. על פי ההשערה, צורות החיים הקדומות ביותר בכדור הארץ היו בנויות מ-RNA שמילא הן את תפקיד האנזימים שממלאים כיום בעיקר חלבונים והן את תפקיד החומר התורשתי שממלא היום כמעט לחלוטין ה-DNA. לפי השערה זו, כאשר ה-RNA נעטף בקרום ליפידי, נוצרו התאים החיים הראשונים. תאים אלה היו פרוקריוטים. ולטר גילברט פרסם את הספר "עולם -RNA" פורסם בשנת 1986. השערת עולם ה-RNA קיבלה חיזוק ניכר בשנת 2001 לאחר שעדה יונת פענחה את מבנה הריבוזום וחשפה כי כלל הפעילות הקטליטית הדרושה לסינתזת חלבון מתבצעת למעשה על ידי RNA ריבוזומלי. לתאוריה זו קשיים שונים כמו יציבות ה-RNA, שיש תשובות אפשרויות לחלקן.
* [[הנדסה גנטית]]
* [[הנדסה גנטית]]
* 1978 - אליזבת בלקברן וג'וזף גאל, שני מדענים שעבדו באוניברסיטת ייל מפרסמים את קיומו של '''הטלומר'''. הטלומרים הם אזור הקצה של הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא. לכל כרומוזום שני קצוות ולכן שני טלומרים, המיועדים בעיקר להגן עליו, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק). הטלומר מאפשר הכפלה שלמה של הכרומוזום או ה-DNA, החומר התורשתי שבתוכו. בכל פעם שהכרומוזום משוכפל, לקראת חלוקת התא, האנזים המשכפל DNA פולימראז מפסיק את פעולתו כמה מאות נוקלאוטידים לפני הסוף. לולא הטלומרים, המתקצרים במקום הכרומוזום עצמו, ההתקצרות הייתה מובילה לאיבוד של מידע גנטי חיוני. הטלומרים מוארכים בין היתר על ידי האנזים טלומראז. התקצרות הטלומרים קשורה בצורה חזקה לנושא ההזדקנות (דבר שנחקר בתחילת המאה ה-21). ב-2009 הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, בשלושה חלקים שווים, לאליזבת בלקברן, קרול גריידר, וג'ק שוסטק על גילוי הטלומר והטלומראז הבונה אותו.
* 1978 - אליזבת בלקברן וג'וזף גאל, שני מדענים שעבדו באוניברסיטת ייל מפרסמים את קיומו של '''הטלומר'''. הטלומרים הם אזור הקצה של הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא. לכל כרומוזום שני קצוות ולכן שני טלומרים, המיועדים בעיקר להגן עליו, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק). הטלומר מאפשר הכפלה שלמה של הכרומוזום או ה-DNA, החומר התורשתי שבתוכו. בכל פעם שהכרומוזום משוכפל, לקראת חלוקת התא, האנזים המשכפל DNA פולימראז מפסיק את פעולתו כמה מאות נוקלאוטידים לפני הסוף. לולא הטלומרים, המתקצרים במקום הכרומוזום עצמו, ההתקצרות הייתה מובילה לאיבוד של מידע גנטי חיוני. הטלומרים מוארכים בין היתר על ידי האנזים טלומראז. התקצרות הטלומרים קשורה בצורה חזקה לנושא ההזדקנות (דבר שנחקר בתחילת המאה ה-21). ב-2009 הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, בשלושה חלקים שווים, לאליזבת בלקברן, קרול גריידר, וג'ק שוסטק על גילוי הטלומר והטלומראז הבונה אותו.