שינויים

שורה 10: שורה 10:  
==אירועים ותהליכים במהפכה המיקרוביולוגית==
 
==אירועים ותהליכים במהפכה המיקרוביולוגית==
 
אירועים ו[[תהליכים]] במהפכה המיקרוביולוגית:
 
אירועים ו[[תהליכים]] במהפכה המיקרוביולוגית:
 +
==תחילת המהפכה - לפני המאה ה-19===
 
[[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|150px|אנטוני ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ ומגלה החיידקים]]
 
[[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|150px|אנטוני ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ ומגלה החיידקים]]
 
* 1672 - גילוי החיידקים והמיקרו אורגזנמים ופיתוח המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. אותו זמן היה מקובל להשתמש בזכוכית מגדלת על אריגים כדי לבחון את איכותם, לוונהוק ליטש עדשות משל עצמו. הוא כתב לחברה המלכותית למדע על תגליותיו. מאוחר יותר גילה כי חיידקים מצויים במקומות רבים כמו מי שלוליות.  
 
* 1672 - גילוי החיידקים והמיקרו אורגזנמים ופיתוח המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. אותו זמן היה מקובל להשתמש בזכוכית מגדלת על אריגים כדי לבחון את איכותם, לוונהוק ליטש עדשות משל עצמו. הוא כתב לחברה המלכותית למדע על תגליותיו. מאוחר יותר גילה כי חיידקים מצויים במקומות רבים כמו מי שלוליות.  
 
* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאוריית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע לאדזרו ספלנצאני, כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה.  
 
* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאוריית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע לאדזרו ספלנצאני, כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה.  
 
* 1796 -  רופא כפרי בריטי, '''אדוארד ג'נר''', ביצע את הניסוי הקליני הראשון של '''חיסון נגד אבעבועות שחורות'''. הוא מרח על שריטה בעורו של ילד נוזל שנלקח משלפוחית של פרה החולה באבעבועות הפרות. הילד, כפי שצפה, לקה בגרסה קלה מאוד של המחלה והחלים תוך זמן קצר. כעבור זמן מה הוא שרט את עורו של הילד ומרח על השריטה נוזל מאבעבועה של אדם החולה באבעבועות שחורות, וכפי שהעריך, הילד לא חלה במחלה. על סמך הניסוי הבודד הוציא ג'נר בשנת 1796 את החיסון הראשון בעולם כנגד אבעבועות שחורות.
 
* 1796 -  רופא כפרי בריטי, '''אדוארד ג'נר''', ביצע את הניסוי הקליני הראשון של '''חיסון נגד אבעבועות שחורות'''. הוא מרח על שריטה בעורו של ילד נוזל שנלקח משלפוחית של פרה החולה באבעבועות הפרות. הילד, כפי שצפה, לקה בגרסה קלה מאוד של המחלה והחלים תוך זמן קצר. כעבור זמן מה הוא שרט את עורו של הילד ומרח על השריטה נוזל מאבעבועה של אדם החולה באבעבועות שחורות, וכפי שהעריך, הילד לא חלה במחלה. על סמך הניסוי הבודד הוציא ג'נר בשנת 1796 את החיסון הראשון בעולם כנגד אבעבועות שחורות.
 +
===אמצע עד סוף המאה ה-19===
 
* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות.
 
* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות.
 
* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.
 
* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.
שורה 30: שורה 32:  
* 1897 - גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון
 
* 1897 - גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון
 
* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגנון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]
 
* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגנון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]
 +
==המאה ה-20===
 
* 1928 - '''גילוי הפניצילין''' על ידי '''אלכסנדר פלמינג''' פלמינג שהיה רופא וביוכימאי סקוטי, הבחין בזיהום פטרייתי על פני צלחת פטרי שבה גדלו חיידקי Staphylococcus aureus. הזיהום עצמו היה שגרתי, אך הוא שם לב לכך שמושבות החיידקים בסביבת הפטרייה היו קטנות ופגועות יחסית למושבות החיידקים המרוחקות מהפטרייה. הוא גילה שחומר פעיל מסוים שמייצרת הפטרייה הוא הגורם להרג החיידקים וקרא לחומר פניצילין. פלמינג פרסם את ממצאיו בשנת 1929, אך הם לא עוררו עניין בקרב הציבור ובקרב עמיתיו המדענים כאחד. פלמינג עבד לבדו, חסר את הציוד הדרוש לביצוע מחקרים בסדר הגודל הנדרש, ומלבד זאת לא הצליח לבודד את הפניצילין ולהפיק תמיסה טהורה ודומה, משום שבלתי אפשרי היה לייצר את הפטרייה בכמויות משמעותיות. הוא חדל לעבוד עם הפניצילין בשנת 1934. עשר שנים לאחר גילוי הפניצילין על ידי פלמינג החל '''הווארד פלורי''' (Florey) להתעניין בנושא המחקר האנטיביוטי, ובמהלך חיפושיו אחר מאמרים בנושא נתקל בזה של פלמינג והתעניינותו בנושא התעוררה. פלורי החל לחקור את הפנצילין יחד עם '''ארנסט בוריס צ'יין''' (Chain) ועבד במעבדה מצוידת וממומנת היטב. צ'יין הצליח לייצר לבסוף תמצית מזוקקת של פניצילין והחל להתנסות איתה. צ'יין ופלורי החלו במהרה לנסות את האנטיביוטיקה על יצורים חיים והזריקו את הפניצילין הטהור לגופן של חיות מעבדה. הניסויים הוכתרו בהצלחה ולחיות לא נגרם שום נזק. פלורי וצ'יין הוכיחו כי לפניצילין אכן יש פוטנציאל כתרופה אנטיביוטית אך היה להם בעיה להפיק אותו. גילוי הפניצילין נחשב למהפכה בתולדות הרפואה, ופלמניג זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945.
 
* 1928 - '''גילוי הפניצילין''' על ידי '''אלכסנדר פלמינג''' פלמינג שהיה רופא וביוכימאי סקוטי, הבחין בזיהום פטרייתי על פני צלחת פטרי שבה גדלו חיידקי Staphylococcus aureus. הזיהום עצמו היה שגרתי, אך הוא שם לב לכך שמושבות החיידקים בסביבת הפטרייה היו קטנות ופגועות יחסית למושבות החיידקים המרוחקות מהפטרייה. הוא גילה שחומר פעיל מסוים שמייצרת הפטרייה הוא הגורם להרג החיידקים וקרא לחומר פניצילין. פלמינג פרסם את ממצאיו בשנת 1929, אך הם לא עוררו עניין בקרב הציבור ובקרב עמיתיו המדענים כאחד. פלמינג עבד לבדו, חסר את הציוד הדרוש לביצוע מחקרים בסדר הגודל הנדרש, ומלבד זאת לא הצליח לבודד את הפניצילין ולהפיק תמיסה טהורה ודומה, משום שבלתי אפשרי היה לייצר את הפטרייה בכמויות משמעותיות. הוא חדל לעבוד עם הפניצילין בשנת 1934. עשר שנים לאחר גילוי הפניצילין על ידי פלמינג החל '''הווארד פלורי''' (Florey) להתעניין בנושא המחקר האנטיביוטי, ובמהלך חיפושיו אחר מאמרים בנושא נתקל בזה של פלמינג והתעניינותו בנושא התעוררה. פלורי החל לחקור את הפנצילין יחד עם '''ארנסט בוריס צ'יין''' (Chain) ועבד במעבדה מצוידת וממומנת היטב. צ'יין הצליח לייצר לבסוף תמצית מזוקקת של פניצילין והחל להתנסות איתה. צ'יין ופלורי החלו במהרה לנסות את האנטיביוטיקה על יצורים חיים והזריקו את הפניצילין הטהור לגופן של חיות מעבדה. הניסויים הוכתרו בהצלחה ולחיות לא נגרם שום נזק. פלורי וצ'יין הוכיחו כי לפניצילין אכן יש פוטנציאל כתרופה אנטיביוטית אך היה להם בעיה להפיק אותו. גילוי הפניצילין נחשב למהפכה בתולדות הרפואה, ופלמניג זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945.
 +
* 1928 - יסוד ה'''ציטופתולוגיה''' על ידי הרופא היווני גאורגיוס פאפאניקולאו. זהו ענף של פתולוגיה, העוסק באבחון מעבדתי של מחלות ברמה התאית- כלומר בדגימות של תאים חופשיים או בשברי רקמות, בניגוד להיסטופתולוגיה, החוקרת ברמת הרקמה השלמה. ציטופתולוגיה משמשת לצורך אבחון וחקר מחלות בהן מעורבים מגוון רחב של איברים בגוף, לעיתים קרובות כדי לסייע באבחון של סרטן, אך גם באבחון של מספר מחלות זיהומיות ומצבים של מחלות דלקתיות. לדוגמה, יישום נפוץ של ציטופתולוגיה הוא פאפ (בדיקת משטח של צוואר הרחם), כלי סריקה ראשונית המשמש לזיהוי נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם אשר עלולים להוביל לסרטן צוואר הרחם. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94] [http://www.drbarak.com/2009/85-%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%90-%D7%93%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94]
 
* 1935 - ה'''סולפה''' (סולפונאמיד)- התרופה האנטיביוטית הראשונה שנכנסה לשימוש מסחרי ורפואי. בתחילת מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש נרחב בסולפה, ובפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית הייתה אפשרות לטפל ביעילות בפצעים פתוחים. ערכות עזרה ראשונה, שחולקו לכל חיילי הצבא האמריקאי, הכילו סולפה בצורת גלולות ואבקה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=David Steinert|כותרת=The History of WWII Medicine|כתובת=http://www.mtaofnj.org/content/WWII%20Combat%20Medic%20-%20Dave%20Steinert/wwii.htm|תאריך=04/05/02|ציטוט=The discovery of Sulfanilamide greatly affected the mortality rate during World War II}}}}
 
* 1935 - ה'''סולפה''' (סולפונאמיד)- התרופה האנטיביוטית הראשונה שנכנסה לשימוש מסחרי ורפואי. בתחילת מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש נרחב בסולפה, ובפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית הייתה אפשרות לטפל ביעילות בפצעים פתוחים. ערכות עזרה ראשונה, שחולקו לכל חיילי הצבא האמריקאי, הכילו סולפה בצורת גלולות ואבקה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=David Steinert|כותרת=The History of WWII Medicine|כתובת=http://www.mtaofnj.org/content/WWII%20Combat%20Medic%20-%20Dave%20Steinert/wwii.htm|תאריך=04/05/02|ציטוט=The discovery of Sulfanilamide greatly affected the mortality rate during World War II}}}}
 
* 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).
 
* 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).
* 1942 - '''שימוש מסחרי ראשון בפניצילין''', וסטרפטומיצין ב-1943. עם התפתחות מלחמת העולם השנייה באירופה, הפך הפניצילין למוצר יקר ערך עד מאוד, ואומרים כי היה שווה פי כמה ממשקלו בזהב. מדענים החלו להקרין על התרבית קרני X וקרני UV וגרמו למוטציות בתא אשר הובילו לבסוף לפטרייה המייצרת פניצילין במדד של פי אלף מהמקורית. דרכי ייצור חדשות ומועילות יותר נמצאו ונסללה דרכו של הפניצילין אל שימוש ציבורי רחב היקף
+
* 1942 - '''שימוש מסחרי ראשון בפניצילין''', וסטרפטומיצין ב-1943. עם התפתחות מלחמת העולם השנייה באירופה, הפך הפניצילין למוצר יקר ערך עד מאוד, ואומרים כי היה שווה פי כמה ממשקלו בזהב. מדענים החלו להקרין על התרבית קרני X וקרני UV וגרמו למוטציות בתא אשר הובילו לבסוף לפטרייה המייצרת פניצילין במדד של פי אלף מהמקורית. דרכי ייצור חדשות ומועילות יותר נמצאו ונסללה דרכו של הפניצילין לשימוש ציבורי רחב היקף.
 
* 1953 - '''גילוי מבנה ה-DNA''' על ידי פרנסיס קריק ו-ג'יימס ווטסון, תודות לעבודתה של רוזלינד פרנקלין. ה-DNA היא מולקולת ענק (פולימר) של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של כל החלבונים בתא, בכל האורגניזמים הידועים, החל מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים. שנים רבות נזקף הגילוי לזכות המדענים ווטסון וקריק. השניים אף זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על הגילוי בשנת 1962. בדיעבד התברר שהגילוי שלהם התבסס, במידה רבה, על עבודתה של רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני מתן הפרס. גילוי מבנה הסליל הכפול עם בסיסים משלימים הוביל גם לדרך שבה מולקולת DNA משתכפלת, על ידי הפרדת שני הסלילים ובניית המשלימים להם, ותהליך השעתוק בו מולקולת RNA מיוצרת לפי התבנית של ה-DNA (ולאחר מכן מתורגמת לחלבון). הבנות אלו העניקו תנופה משמעותית לתחום הביולוגיה המולקולרית ונחשב לאחד ההישגים הגדולים של המדע במאה העשרים.
 
* 1953 - '''גילוי מבנה ה-DNA''' על ידי פרנסיס קריק ו-ג'יימס ווטסון, תודות לעבודתה של רוזלינד פרנקלין. ה-DNA היא מולקולת ענק (פולימר) של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של כל החלבונים בתא, בכל האורגניזמים הידועים, החל מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים. שנים רבות נזקף הגילוי לזכות המדענים ווטסון וקריק. השניים אף זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על הגילוי בשנת 1962. בדיעבד התברר שהגילוי שלהם התבסס, במידה רבה, על עבודתה של רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני מתן הפרס. גילוי מבנה הסליל הכפול עם בסיסים משלימים הוביל גם לדרך שבה מולקולת DNA משתכפלת, על ידי הפרדת שני הסלילים ובניית המשלימים להם, ותהליך השעתוק בו מולקולת RNA מיוצרת לפי התבנית של ה-DNA (ולאחר מכן מתורגמת לחלבון). הבנות אלו העניקו תנופה משמעותית לתחום הביולוגיה המולקולרית ונחשב לאחד ההישגים הגדולים של המדע במאה העשרים.
 
[[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]]
 
[[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]]
 
* 1955 - '''יונה סאלק''' מפתח את '''החיסון נגד פוליו''' - שיתוק ילדים. נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.  
 
* 1955 - '''יונה סאלק''' מפתח את '''החיסון נגד פוליו''' - שיתוק ילדים. נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.  
* 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש ב'''[[גלולה למניעת הריון]]''' - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו '''[[מרגרט סנגר]]''' שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד חברות התרופות או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תיאור חייהן של נשים עניות שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס ליחסי מין, שחרור נשים לשוק העבודה ושינויים של [[מעבר דמוגרפי]] ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי.
+
* 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש ב'''[[גלולה למניעת הריון]]''' - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת על דעת עצמן, בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו '''[[מרגרט סנגר]]''' שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד [[חברות התרופות]] או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תיאור חייהן של [[עוני|נשים עניות]] שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס לזוגיות, למיניות, הקלה משמעותית של כניסת נשים לעבודות מקצועיות, שינויים של [[מעבר דמוגרפי]] ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי.
 
* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].
 
* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].
 
* מיפוי הגנום של יצורים שונים
 
* מיפוי הגנום של יצורים שונים
 
* [[הנדסה גנטית]]
 
* [[הנדסה גנטית]]
 +
* 1978 - אליזבת בלקברן וג'וזף גאל, שני מדענים שעבדו באוניברסיטת ייל מפרסמים את קיומו של '''הטלומר'''. הטלומרים הם אזור הקצה של הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא. לכל כרומוזום שני קצוות ולכן שני טלומרים, המיועדים בעיקר להגן עליו, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק). הטלומר מאפשר הכפלה שלמה של הכרומוזום או ה-DNA, החומר התורשתי שבתוכו. בכל פעם שהכרומוזום משוכפל, לקראת חלוקת התא, האנזים המשכפל DNA פולימראז מפסיק את פעולתו כמה מאות נוקלאוטידים לפני הסוף. לולא הטלומרים, המתקצרים במקום הכרומוזום עצמו, ההתקצרות הייתה מובילה לאיבוד של מידע גנטי חיוני. הטלומרים מוארכים בין היתר על ידי האנזים טלומראז. התקצרות הטלומרים קשורה בצורה חזקה לנושא ההזדקנות (דבר שנחקר בתחילת המאה ה-21).  ב-2009 הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, בשלושה חלקים שווים, לאליזבת בלקברן, קרול גריידר, וג'ק שוסטק על גילוי הטלומר והטלומראז הבונה אותו.
 
* 1979 - ב-9 בדצמבר, הכרזה על '''הכחדת האבעבועות השחורות'''. לאחר שהוברר סופית שלא תועד אף מקרה אחד של המחלה במהלך 3 השנים הקודמות, ולא תיתכן יותר הידבקות טבעית במחלה, התכנסה בז'נבה שבשווייץ ועדה מטעם ארגון הבריאות העולמי לטקס חתימה על מגילת קלף, שעליה כתוב בחמש שפות: "אנו חברי הוועדה העולמית... מאשרים שהאבעבועות השחורות נעקרו מהעולם". כמעט מאתיים שנים לאחר שנעשה החיסון הראשון בידי אדוארד ג'נר, המליץ ארגון הבריאות העולמי על הפסקת החיסון בעולם כולו.
 
* 1979 - ב-9 בדצמבר, הכרזה על '''הכחדת האבעבועות השחורות'''. לאחר שהוברר סופית שלא תועד אף מקרה אחד של המחלה במהלך 3 השנים הקודמות, ולא תיתכן יותר הידבקות טבעית במחלה, התכנסה בז'נבה שבשווייץ ועדה מטעם ארגון הבריאות העולמי לטקס חתימה על מגילת קלף, שעליה כתוב בחמש שפות: "אנו חברי הוועדה העולמית... מאשרים שהאבעבועות השחורות נעקרו מהעולם". כמעט מאתיים שנים לאחר שנעשה החיסון הראשון בידי אדוארד ג'נר, המליץ ארגון הבריאות העולמי על הפסקת החיסון בעולם כולו.
 
* 1990 - החל '''פרויקט גנום האדם''' - פרויקט שמטרתו לקבוע את רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם ולזהות בהם אתרים פונקציונליים כגון גנים. במסגרת הפרויקט נסרקו כל הכרומוזומים של מספר בני אדם, רצפי ה-DNA שלהם תועדו ואף זוהו בהם גנים המקודדים ברצף. התוצר הסופי של הפרויקט הם מידע רצף של DNA וזיהוי אתרים מוכרים ברצף. הפרויקט האיץ בצורה ניכרת שיטות פענוח מידע גנטי והוא הסתיים בשנת 2003 שבה הסתיים מיפוי 99% מהגנום בדיוק של 99.99%. תוצרי הפרוייקט משמשים בסיס לחקירת התפקוד של גנים וחלבונים שנוצרים מהם, איתור גנים שקושרים למחלות, קשרים תורשתיים בין קבוצות בני אדם (גנטיקה של אוכלוסיות) והיסטוריה של המין האנושי (גנטיקה אבולוציונית). זהו המשך של [[המהפכה המיקרוביולוגית]].
 
* 1990 - החל '''פרויקט גנום האדם''' - פרויקט שמטרתו לקבוע את רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם ולזהות בהם אתרים פונקציונליים כגון גנים. במסגרת הפרויקט נסרקו כל הכרומוזומים של מספר בני אדם, רצפי ה-DNA שלהם תועדו ואף זוהו בהם גנים המקודדים ברצף. התוצר הסופי של הפרויקט הם מידע רצף של DNA וזיהוי אתרים מוכרים ברצף. הפרויקט האיץ בצורה ניכרת שיטות פענוח מידע גנטי והוא הסתיים בשנת 2003 שבה הסתיים מיפוי 99% מהגנום בדיוק של 99.99%. תוצרי הפרוייקט משמשים בסיס לחקירת התפקוד של גנים וחלבונים שנוצרים מהם, איתור גנים שקושרים למחלות, קשרים תורשתיים בין קבוצות בני אדם (גנטיקה של אוכלוסיות) והיסטוריה של המין האנושי (גנטיקה אבולוציונית). זהו המשך של [[המהפכה המיקרוביולוגית]].
* הבנת יסודות הזיקנה כמו גילוי קיצור הטלומריים בחלוקה תאית.
+
* 1995 - החוקרת הישראלית '''עדה יונת''' מציגה שיטות מתקדמות לביצוע קריסטלוגרפיה בקרני X של חלבונים מורכבים ובראשם ה'''ריבוזום''' -  מבנה תוך-תאי המצוי בתאי כלל היצורים החיים ואחראי ליצירת החלבונים בתא. בין היתר קריו-קריסטלוגרפיה - הקפאה מהירה של הגבישים בטמפרטורה של כ-185 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, כך שעמידותם לקרינה תעלה. או השימוש בריבוזומים שמקורם בחיידק המצוי בים המלח, Haloarcula marismortui, שיציבותו נשמרה בריכוזי מלח גבוהים. שיטות אלה הראו כי חקר חלבונים בקריסטלוגרפיה בקרני X היא דבר אפשרי והחל מרוץ לחקר מבנה הריבוזום. הצטברות הידע על מבנה הריבוזום ואתרי הפעילות השונים שבו אפשרה הבנה טובה יותר של דרכי פעולתן של תרופות אנטיביוטיות קיימות, ופיתוחן של תרופות חדשות, בין היתר בגלל הבנת הבדלים בין ריבוזומים של חיידקים לבין ריבוזומים של יצורים רב תאיים כך שניתן לפתח אנטיביוטיקה שפוגעת רק בחייקדים ולא באדם. הפרסומים הראשונים בנגוע למבנה הריבוזומים ברמה המולקולרית התפרסמו בסוף 2000. בשנת 2009 קיבלו עדה יונת , תומאס סטייץ מאוניברסיטת ייל וונקטרמן רמאקרישנן מאוניברסיטת קיימברידג' פרס נובל בכימיה על מחקריהם פורצי הדרך בחקר הריבוזום.
* הבנת מנגנונים ומבנים תוך תאיים כמו הגילויים של אדה יונת
+
* 2006 - החוקר היפני '''שיניה יאמאנקה''' וקבוצת המחקר שלו ליצור '''תאי גזע פלוריפוטנטים מושרים''' (תאי induced Pluripotent Stem Cell-iPS) של עכבר, תאי גזע מושרים הם תאי גזע שמקורם מתאים שאינם תאי גזע, בדרך כלל תא סומטי בוגר ש"תוכנת" מחדש כדי לבטא גנים מסוימים. דבר זה עתיד לאפשר בעתיד הפקה קלה של תאי גזע לשימושים רפואיים רבים. ב-2007 הצליחה לראשונה קבוצת המחקר ליצור תאי גזע מפיברובלסטים אנושיים של אדם בוגר. ימאנאקה וקבוצתו גילו כי הוספת 4 פקטורי שעתוק (Myc, Oct3/4, Sox2 and Klf4) לתא בוגר יכולים ליצור תאי גזע פלוריפוטנטים. תאי גזע משמשים לשם השתלת מח עצם, שהיא בעצם השתלה של תאי גזע לצורך טיפול במחלות דם מסוימות. לרוב, כאשר יש בעיה במח העצם, וכתוצאה מכך אין התמיינות תקינה של תאי דם, מבצעים הרס של מח העצם על ידי הקרנה, ובמקומה משתילים תאי מח עצם חדשים, על מנת שיתרבו ויחליפו את הרקמה הקודמת. חוקרים מקווים לפתח בצורה דומה טיפולים בעזרת תאי גזע ממוינים למחלות אחרות, כמו מחלת אלצהיימר או מחלת פרקינסון, ובעתיד הרחוק אף להשתמש בתאים אלו לצורך שיקום מלא של רקמות שנפגעו, או אפילו להצמחת איברים מחדש. בנוסף לכך משמשים תאי גזע לחקר התפתחות העובר, לחקר מחלות גנטיות ולחקר השיבוט. מחקרים מגלים כי הודות לסגולותיו הייחודיות של הדם הטבורי (סוג של תאי גזע), ייתכן שניתן יהיה בעתיד לעשות בו שימוש נרחב יותר, למשל לתיקון וליצירת רקמות לצורך ריפוי מחלות וכתחליף (חלקי או מלא) להשתלת איברים כגון : תאי לב ושריר הלב, תאי עצב, תאי כבד ותאי לבלב מייצרי האינסולין. יחד עם הביולוג הבריטי ג'ון גרדון זכה יאמאנקה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2012.  
 +
* 2010 - '''רונלד דה פיניו''' וקבוצת מדענים נוספת גידלו במעבדתם באוניברסיטת הרווארד עכברים בעלי טלומרים קצרים. העכברים קצרי הטלומרים הראו מאפיינים רבים של זיקנה כבר בצעירותם. הקבוצה הצליחה לגרום לעכברים הללו לייצר את האנזים טלומראז המאריך את הטלומרים ולהראות כי כתוצאה מהארכת הטלומרים על ידי הטלומראז נעלמו מאפייני הזיקנה הללו. בין השאר הצליחו דה פיניו וחבריו לגרום להתחדשות תאי עצב של העכברים, לשיפור בפוריות שלהם ולהבראת איברים שנפגעו בתהליך ההזדקנות, ובהם הכבד, המעיים והטחול. זהו אחד הכיוונים בחקר הזקנה, אם כי יש חשש כי הארכת טלומרים תמנע מוות תאי מתוכנן ותיצור יותר תאים סרטניים בגוף.
 +
 
 
* המשך התפתחות התחום של דיכוי או העצמת מערכת החיסון ושימוש בכך כדי להלחם באלרגיה, במחלות אוטו-אימוניות או שימוש במערכת החיסון נגד גידולים סרטניים.
 
* המשך התפתחות התחום של דיכוי או העצמת מערכת החיסון ושימוש בכך כדי להלחם באלרגיה, במחלות אוטו-אימוניות או שימוש במערכת החיסון נגד גידולים סרטניים.
 
*הנדסת רקמות והשתלת רקמות ואיברים.
 
*הנדסת רקמות והשתלת רקמות ואיברים.