שינויים

'''שחיקה''' (באנגלית: '''Burnout''') היא מצב של [[תשישות רגשית]] ריחוק רגשי וניכור מהעצמי ומאחרים וירידה בתחושת המסוגלות. היא באה לידי ביטוי בעניין מצומצם, בדרך כלל בהקשר של מקום העבודה אשר לעיתים רבות מוקרן גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה וחינוך ילדים, קשרים בין-אישיים, תחביבים ועוד, ומשפיע עליהם לרעה. לרוב, שחיקה נתפסת כתוצר של לחצים מתמשכים, ללא תקופה מתאימה של התאוששות. לעיתים משתמשים בשחיקה ו[[לחץ]] (stress) כשני מונחים מקבילים או זהים, אך שחיקה היא למעשה תגובה ללחצים שקשה להתמודד עימם{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0|Sarah J. Tracy, Burnout, The International Encyclopedia of Organizational Communication, John Wiley & Sons, Inc., 2017-03-08, עמ' 1–9}} שחיקה היא תסמין של [[דחק]] מתמשך שלא הייתה ממנו התאוששות ראויה (או מהצטברות של תחושות דחק כאלה).

'''שחיקה''' (באנגלית: '''Burnout''') היא מצב של [[תשישות רגשית]] ריחוק רגשי וניכור מהעצמי ומאחרים וירידה בתחושת המסוגלות. היא באה לידי ביטוי בעניין מצומצם, בדרך כלל בהקשר של מקום העבודה אשר לעיתים רבות מוקרן גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה וחינוך ילדים, קשרים בין-אישיים, תחביבים ועוד, ומשפיע עליהם לרעה. לרוב, שחיקה נתפסת כתוצר של לחצים מתמשכים, ללא תקופה מתאימה של התאוששות. לעיתים משתמשים בשחיקה ו[[לחץ]] (stress) כשני מונחים מקבילים או זהים, אך שחיקה היא למעשה תגובה ללחצים שקשה להתמודד עימם{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0|Sarah J. Tracy, Burnout, The International Encyclopedia of Organizational Communication, John Wiley & Sons, Inc., 2017-03-08, עמ' 1–9}} שחיקה היא תסמין של [[דחק]] מתמשך שלא הייתה ממנו התאוששות ראויה (או מהצטברות של תחושות דחק כאלה).

בתחום הארגוני, ובהקשר של מקומות [[עבודה]] יש תופעה המכונה '''שחיקה תעסוקתית''' (Occupational burnout). שחיקה מתייחסת לבעיות כלליות הקשורות בניהול לחצים בעבודה. כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה. סקרים מצביעים על כך ש-40% מכוח העבודה בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גובה מחיר הן מעובדים והן מארגונים. בעיה קשה של שחיקה מקצועית מתרחשת בתחומי הבריאות - דבר זה נכון הן ברחבי העולם והן בישראל. אחיות ורופאים נשחקים עקב עומס גדל על המערכת הרפואית עקב מספר [[תהליך|תהליכים]] כמו הזדקנות האוכלוסיה, עליה בתחלואה במחלות כרוניות (גם בקרב אנשים צעירים) שגורמים לעומסים גדולים יותר של חולים וכן, עומס בירוקרטי גדל ומשפטיזציה ודה-פרסנוליזציה של המערכת הרפואית. שחיקה כזו עלולה לחזק מגמה אחרת של [[רפואה מתגוננת]] ויחס ציני למטופלים. שחיקה מוקרנת לרוב לתחומי חיים כלליים כמו למידה כללית, התנהלות כלכלית, תחביבים, חינוך ילדים ועוד ומשפיעה עליהם לרעה ובכך מסכנת את הפרט, את סביבתו ולמעשה פוגעת בחברה כמערכת.

בתחום הארגוני, ובהקשר של מקומות [[עבודה]] יש תופעה המכונה '''שחיקה תעסוקתית''' (Occupational burnout). שחיקה מתייחסת לבעיות כלליות הקשורות בניהול לחצים בעבודה. כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה. סקרים מצביעים על כך ש-40% מכוח העבודה בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גובה מחיר הן מעובדים והן מארגונים. בעיה קשה של שחיקה מקצועית מתרחשת בתחומי הבריאות - דבר זה נכון הן ברחבי העולם והן בישראל. אחיות ורופאים נשחקים עקב עומס גדל על המערכת הרפואית עקב מספר [[תהליך|תהליכים]] כמו הזדקנות האוכלוסייה, עליה בתחלואה במחלות כרוניות (גם בקרב אנשים צעירים) שגורמים לעומסים גדולים יותר של חולים וכן, עומס בירוקרטי גדל ומשפטיזציה ודה-פרסנוליזציה של המערכת הרפואית. שחיקה כזו עלולה לחזק מגמה אחרת של [[רפואה מתגוננת]] ויחס ציני למטופלים. שחיקה מוקרנת לרוב לתחומי חיים כלליים כמו למידה כללית, התנהלות כלכלית, תחביבים, חינוך ילדים ועוד ומשפיעה עליהם לרעה ובכך מסכנת את הפרט, את סביבתו ולמעשה פוגעת בחברה כמערכת.

שחיקה יכולה אולי להתרחש גם על רקע של היבטים אחרים הגורמים ל[[לחץ נפשי]] כמו [[עודף מידע]], [[עודף מוצרים]], גם עומס רב בטיפול בקרובי משפחה חולים או בילדים, ובעיות אחרות כמו תחלואה כרונית של הורים או [[נכות]] של קרובים יכולה לגרום לכך.

שחיקה יכולה אולי להתרחש גם על רקע של היבטים אחרים הגורמים ל[[לחץ נפשי]] כמו [[עודף מידע]], [[עודף מוצרים]], גם עומס רב בטיפול בקרובי משפחה חולים או בילדים, ובעיות אחרות כמו תחלואה כרונית של הורים או [[נכות]] של קרובים יכולה לגרום לכך.

==שחיקה במקום העבודה==

==שחיקה במקום העבודה==

התנהגות המשקפת שחיקה נפשית במקום העבודה פוגעת באנשים רבים - בעובד עצמו ובמשפחתו, בעובדים עמיתים שעובדים עם העובד, במעסיק של העובד, בלקוחות, ספקים , ולפעמים גם אנשים נוספים.  

התנהגות המשקפת שחיקה נפשית במקום העבודה פוגעת באנשים רבים - בעובד עצמו ובמשפחתו, בעובדים עמיתים שעובדים עם העובד, במעסיק של העובד, בלקוחות, ספקים, ולפעמים גם אנשים נוספים.  

כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}. סקרים מצביעים על כך ש-40% מהעובדים בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=National Institute for Occupational Safety and Health|שם=Stress at work.|כתב עת=Publication no. 99-101|שנת הוצאה=1999-01-01|קישור=http://dx.doi.org/10.26616/nioshpub99101}}}}. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גווה מחיר הן מעובדים והן מארגונים{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}.

כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}. סקרים מצביעים על כך ש-40% מהעובדים בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=National Institute for Occupational Safety and Health|שם=Stress at work.|כתב עת=Publication no. 99-101|שנת הוצאה=1999-01-01|קישור=http://dx.doi.org/10.26616/nioshpub99101}}}}. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גווה מחיר הן מעובדים והן מארגונים{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}.

השחיקה עלולה לגורר בעיות הן עבור המטופלים והן עבור הרופאים. בעיות בטיפול כוללות טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות. העייפות עלולה לגרום ל[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html] כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בנסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/] שחיקת [[אמפתיה]] עלולה לגרור טיפול לקוי באנשים שפונים לרופא, בדיקות מיותרות מתוך [[רפואה מתגוננת]], רשלנות רפואית והעלאת הסיכוי לסיכון חיי המטופל וכן טראומה נפשית ועוד.  

השחיקה עלולה לגורר בעיות הן עבור המטופלים והן עבור הרופאים. בעיות בטיפול כוללות טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות. העייפות עלולה לגרום ל[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html] כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בנסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/] שחיקת [[אמפתיה]] עלולה לגרור טיפול לקוי באנשים שפונים לרופא, בדיקות מיותרות מתוך [[רפואה מתגוננת]], רשלנות רפואית והעלאת הסיכוי לסיכון חיי המטופל וכן טראומה נפשית ועוד.  

השחיקה פוגעת גם ברופאים. הסיכונים של שחיקה כוללים [דיכאון]], תחלואה פיזית, נטישת המקצוע, [[התמכרות לאלכוהול]] ו[[התמכרות לתרופות]] הנגישות יותר לרופא, [[התאבדות]] ותמותה ממחלות של מתח-יתר. בפברואר 2019 התרחשו שני מקרים של רופאים בישראל שנפטרו מהתקף לב לאחר שהרגישו רע אבל בכל זאת המשיכו בעבדותם. בקרב רופאים בארצות הברית, השכיחות של דיכאון היא גבוה, והתאבדות רופאים היא תופעה נפוצה. {{הערה|שם=yehezkeli|ד"ר יואב יחזקאלי, [https://doctorsonly.co.il/2019/02/159165/ שחיקת הרופאים - המחלה הקטלנית של מערכת הבריאות ותוצאותיה הטרגיות],אתר "דוקטורס אונלי, 06.02.2019}}

השחיקה פוגעת גם ברופאים. הסיכונים של שחיקה כוללים [דיכאון]], תחלואה פיזית, נטישת המקצוע, [[התמכרות לאלכוהול]] ו[[התמכרות לתרופות]] הנגישות יותר לרופא, [[התאבדות]] ותמותה ממחלות של מתח-יתר. בפברואר 2019 התרחשו שני מקרים של רופאים בישראל שנפטרו מהתקף לב לאחר שהרגישו רע אבל בכל זאת המשיכו בעבדותם. בקרב רופאים בארצות הברית, השכיחות של דיכאון היא גבוהה, והתאבדות רופאים היא תופעה נפוצה. {{הערה|שם=yehezkeli|ד"ר יואב יחזקאלי, [https://doctorsonly.co.il/2019/02/159165/ שחיקת הרופאים - המחלה הקטלנית של מערכת הבריאות ותוצאותיה הטרגיות],אתר "דוקטורס אונלי, 06.02.2019}}

בשנים האחרונות גדלה המודעות על שחיקה בקרב רופאים בעולם.{{הערה|שם=doron}} דבר זה בולט גם ב[[מערכת הבריאות בישראל]] ונחשב לפחות על ידי חלק מהרופאים כגורם משמעותי ל[[התדרדרות מערכת הבריאות בישראל]]. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99-%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%97%D7%95-%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9B/]  

בשנים האחרונות גדלה המודעות על שחיקה בקרב רופאים בעולם.{{הערה|שם=doron}} דבר זה בולט גם ב[[מערכת הבריאות בישראל]] ונחשב לפחות על ידי חלק מהרופאים כגורם משמעותי ל[[התדרדרות מערכת הבריאות בישראל]]. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99-%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%97%D7%95-%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9B/]  

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2017 מצא כי אחיות נמצאות בראש סולם השחיקה בישראל מבין כל המקצועות. 75% מהן מדווחות על תסמיני שחיקה. הרופאים מדווחים על כ-65% שחיקה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html] סקר של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשנת 2017, מצביע על שחיקה בקרב 33% מרופאי הילדים. השחיקה היא גבוה יותר בקרב מי שאינם מומחים או שהם שכירים. רופאים צעירים יותר ורופאים שעובדים שעות מרובות יותר שחוקים יותר. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3738456,00.html סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים], יונתן סידון, כלכליסט 26.06.18}}  

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2017 מצא כי אחיות נמצאות בראש סולם השחיקה בישראל מבין כל המקצועות. 75% מהן מדווחות על תסמיני שחיקה. הרופאים מדווחים על כ-65% שחיקה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html] סקר של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשנת 2017, מצביע על שחיקה בקרב 33% מרופאי הילדים. השחיקה היא גבוהה יותר בקרב מי שאינם מומחים או שהם שכירים. רופאים צעירים יותר ורופאים שעובדים שעות מרובות יותר שחוקים יותר. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3738456,00.html סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים], יונתן סידון, כלכליסט 26.06.2018}}  

   

   

בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית השחיקה בעבודה שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. {{הערה|שם=shika1|[http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A4/ סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?], 21 באוקטובר 2018}}

בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית השחיקה בעבודה שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוהה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. {{הערה|שם=shika1|[http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A4/ סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?], 21 באוקטובר 2018}}

עם זאת הענות כזו לסקר היא בעייתית מבחינה סטטיסטית, כי היא לא מהווה מדגם מייצג - ייתכן שעובדים שחוקים יותר כלל לא טרחו לענות, או שבעיקר עובדים שחוקים מילאו את הסקר. דווקא סקר עם מדגם מייצג קטן יותר היה יכול לספק תמונה טובה יותר. {{הערה|ראו ערך "מדגם מייצג" בוויקיפדיה}} מבין העונים לסקר מדד השחיקה מדד השחיקה עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7. סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2 המסקנה היא שמדד השחיקה במערכת הבריאות הוא גבוה יותר לעומת מקצועות אחרים. במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם, ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב כציון גבוה, שיש לטפל בו מיידית. לפיכך ניתן להסיק כי חלק גבוה מבין עובדי מערכת הבריאות נמצאים במצב של שחיקה מסוכנת. {{הערה|שם=shika1|}}

עם זאת הענות כזו לסקר היא בעייתית מבחינה סטטיסטית, כי היא לא מהווה מדגם מייצג - ייתכן שעובדים שחוקים יותר כלל לא טרחו לענות, או שבעיקר עובדים שחוקים מילאו את הסקר. דווקא סקר עם מדגם מייצג קטן יותר היה יכול לספק תמונה טובה יותר. {{הערה|ראו ערך "מדגם מייצג" בוויקיפדיה}} מבין העונים לסקר מדד השחיקה מדד השחיקה עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7. סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2 המסקנה היא שמדד השחיקה במערכת הבריאות הוא גבוה יותר לעומת מקצועות אחרים. במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם, ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב כציון גבוה, שיש לטפל בו מיידית. לפיכך ניתן להסיק כי חלק גבוה מבין עובדי מערכת הבריאות נמצאים במצב של שחיקה מסוכנת. {{הערה|שם=shika1|}}

==שחיקה, אבטלה ופשטות מרצון==

==שחיקה, אבטלה ופשטות מרצון==

סביר להניח כי החשש מ[[אבטלה]] ומ[[אבטלה טכנולוגית]] גוררת שחיקה שכן אבטלה גוררת [[מתח נפשי]] רב עקב החשש להגרר לעוני, הרגשה של חוסר עונים, הרגשת פחד מפני העתיד, הערכה נמוכה מצד החברה וביקורת מצד בני משפחה וחברים.   

סביר להניח כי החשש מ[[אבטלה]] ומ[[אבטלה טכנולוגית]] גוררת שחיקה שכן אבטלה גוררת [[מתח נפשי]] רב עקב החשש להיגרר לעוני, הרגשה של חוסר עונים, הרגשת פחד מפני העתיד, הערכה נמוכה מצד החברה וביקורת מצד בני משפחה וחברים.   

תחת תנאים נכונים אבטלה טכנולוגית דווקא יכולה להקטין שחיקה - אם רווחים מ[[הון]] מחולקים בצורה שוויוניות יותר בחברה, כך שהפרנסה פחות קשורה להכנסות מעבודה. אם יש בטחון ביחס לפרנסה (לדוגמה עקב [[מס הכנסה שלילי]], תמיכה ממשלתית בשיטות של [[סוציאל דמוקרטיה]] או [[כלכלה דמוקרטית]] שמאפשרת חלוקת אחריות ובעלות על משאבי הון שונים), או אם פוחת הצורך בהכנסה כספית עקב [[פשטות מרצון]] ופיתוח הון אישי, ו/או מאגרי הון אחרים, יורד גם הצורך בשעות עבודה ארוכות ורציפות.  

תחת תנאים נכונים אבטלה טכנולוגית דווקא יכולה להקטין שחיקה - אם רווחים מ[[הון]] מחולקים בצורה שוויוניות יותר בחברה, כך שהפרנסה פחות קשורה להכנסות מעבודה. אם יש בטחון ביחס לפרנסה (לדוגמה עקב [[מס הכנסה שלילי]], תמיכה ממשלתית בשיטות של [[סוציאל דמוקרטיה]] או [[כלכלה דמוקרטית]] שמאפשרת חלוקת אחריות ובעלות על משאבי הון שונים), או אם פוחת הצורך בהכנסה כספית עקב [[פשטות מרצון]] ופיתוח הון אישי, ו/או מאגרי הון אחרים, יורד גם הצורך בשעות עבודה ארוכות ורציפות.  

כך פחות שעות עבודה, כל עוד אינן פוגעות בסיכויי השרידה של הפרט או המשפחה, ואינן גורעות מהשקעה בילדים , ואינן גורם לחרדות שונות, יכולות להקטין דרסטית את כמות השחיקה בקרב בני האדם. זאת עקב השקעת פחות זמן בעבודה , והשקעת זמן מאוזנת יותר בתחומי חיים אחרים שתכופות הם מורידי מתח נפשי -כמו יותר זמן ללמידה על היקום, הסביבה הטבעית, יותר זמן שינה ופיתוח [[הרגלי שינה]] טובים יותר, יותר זמן איכות עם המשפחה, [[קהילה|פעילות קהילתית]], יותר זמן ללמידה כללית, תחביבים, פילוסופיה, דתות, [[מדיטציה]], ספורט ו[[פעילות גופנית]], השקעה ב[[תזונה]], טיולים, התאוששות ממכאובים ועוד.

כך פחות שעות עבודה, כל עוד אינן פוגעות בסיכויי השרידה של הפרט או המשפחה, ואינן גורעות מהשקעה בילדים, ואינן גורם לחרדות שונות, יכולות להקטין דרסטית את כמות השחיקה בקרב בני האדם. זאת עקב השקעת פחות זמן בעבודה, והשקעת זמן מאוזנת יותר בתחומי חיים אחרים שתכופות הם מורידי מתח נפשי -כמו יותר זמן ללמידה על היקום, הסביבה הטבעית, יותר זמן שינה ופיתוח [[הרגלי שינה]] טובים יותר, יותר זמן איכות עם המשפחה, [[קהילה|פעילות קהילתית]], יותר זמן ללמידה כללית, תחביבים, פילוסופיה, דתות, [[מדיטציה]], ספורט ו[[פעילות גופנית]], השקעה ב[[תזונה]], טיולים, התאוששות ממכאובים ועוד.

== ראו גם ==

== ראו גם ==