| 3. [[תכנון מוטה רכב פרטי|תכנון ערים מוטה רכב פרטי]]: יש מרחק רב בין אזורי המגורים, העבודה, הקניות, הבילוי. אין רשת של [[נת"צ|נת"צים]] ציבורית ו[[שבילי אופניים]] ברמה שיש באירופה. לפעמים פשוט קשה ללכת או לנסוע באופניים ערים בגלל ריבוי כבישים, צמתים שצריך לחצות ומחסור בעצים שיתנו צל ויקלו על עומס החום. את קווי האוטובוסים מתכננים כך שהאנשים ילכו כמה שפחות, מה שגורם לריבוי קווים ותחנות בקווים האלה וכן לקווים מפותלים יותר ולכן ארוכים יותר. את תחנות הרכבת לעתים קרובות מתכננים כך שיהיה אפשר להגיע אליהם רק באוטובוס או רכב, מה ששוב גורם לפקקים, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. מוסיפים קווים נוספים שיתאימו לזמני הגעת הרכבות - "קו רציף", למרות שעדיף היה לשים את הדגש על הקלת ההגעה ברגל או על אופניים ולהפוך את קווי האוטובוסים שכבר מגיעים לרכבת לנת"צים. | | 3. [[תכנון מוטה רכב פרטי|תכנון ערים מוטה רכב פרטי]]: יש מרחק רב בין אזורי המגורים, העבודה, הקניות, הבילוי. אין רשת של [[נת"צ|נת"צים]] ציבורית ו[[שבילי אופניים]] ברמה שיש באירופה. לפעמים פשוט קשה ללכת או לנסוע באופניים ערים בגלל ריבוי כבישים, צמתים שצריך לחצות ומחסור בעצים שיתנו צל ויקלו על עומס החום. את קווי האוטובוסים מתכננים כך שהאנשים ילכו כמה שפחות, מה שגורם לריבוי קווים ותחנות בקווים האלה וכן לקווים מפותלים יותר ולכן ארוכים יותר. את תחנות הרכבת לעתים קרובות מתכננים כך שיהיה אפשר להגיע אליהם רק באוטובוס או רכב, מה ששוב גורם לפקקים, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. מוסיפים קווים נוספים שיתאימו לזמני הגעת הרכבות - "קו רציף", למרות שעדיף היה לשים את הדגש על הקלת ההגעה ברגל או על אופניים ולהפוך את קווי האוטובוסים שכבר מגיעים לרכבת לנת"צים. |
− | אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של [[חומרי גלם]] - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות ה[[כרייה]] של [[משאבי טבע]] כמו [[נפט]], [[גז -טבעי]] פולטת גזי חממה. גם ההפקה של [[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.{{הערה|Anand Bodh[http://timesofindia.indiatimes.com/home/environment/pollution/Plastic-waste-may-trigger-water-bombs-in-Himalayas/articleshow/41053304.cms Plastic waste may trigger water bombs in Himalayas] Times of India 28.8.2014}} {{הערה|Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3140995/ Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from Phytoplankton]PubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.}} | + | אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של [[חומרי גלם]] - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות ה[[כרייה]] של [[משאבי טבע]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]] פולטת גזי חממה. גם ההפקה של [[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.{{הערה|Anand Bodh[http://timesofindia.indiatimes.com/home/environment/pollution/Plastic-waste-may-trigger-water-bombs-in-Himalayas/articleshow/41053304.cms Plastic waste may trigger water bombs in Himalayas] Times of India 28.8.2014}} {{הערה|Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3140995/ Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from Phytoplankton]PubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.}} |
| ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או [[פשטות מרצון]] היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע ב[[צמיחה כלכלית]]. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו [[מעריסה לעריסה]] לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל ב[[אחריות יצרן מורחבת]] בתחום האלקטרוניקה. | | ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או [[פשטות מרצון]] היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע ב[[צמיחה כלכלית]]. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו [[מעריסה לעריסה]] לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל ב[[אחריות יצרן מורחבת]] בתחום האלקטרוניקה. |
| '''החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ 280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ 80%.''' רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב 80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.{{הערה|1=מיכל רז-חיימוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001189914 ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון] 24.05.2017, גלובס}}. | | '''החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ 280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ 80%.''' רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב 80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.{{הערה|1=מיכל רז-חיימוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001189914 ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון] 24.05.2017, גלובס}}. |