47,332
עריכות
שינויים
←ראו גם
לפי הסרט הפוליטיקה בארצות הברית הפכה יותר ויותר מנותקת מהמציאות. קרטיס משתמש בתיאור הקריסה של ברית המועצות בסוף שנות ה-80 כדוגמה לאירוע שהפתיע את המערב. לטענת קרטיס התהליך של [[ניתוק מהמציאות]] התרחש בגלל שהמציאות הפכה פחות ופחות חשובה. וידאו של התעמלות של ג'יין פונדה משמש את קרטיס כדי להדגים כי הסוציאליסטים ויתרו על שינוי של העולם האמיתי, והם מתמקדים בשינוי של [[העצמי]] והם מעודדים אחרים לעשות דבר דומה. {{הערה|סרט אחר של קרטיס, [[המאה של העצמי]], מתאר תהליך זה בצורה מפורטת}}. הסרט נקטע על ידי צילומים של ההוצאה להורג של ניקולאי צ'אוצ'סקו ואשתו, בעקבות המהפכה ברומניה בשנת 1989.
לפי הסרט הפוליטיקה בארצות הברית הפכה יותר ויותר מנותקת מהמציאות. קרטיס משתמש בתיאור הקריסה של ברית המועצות בסוף שנות ה-80 כדוגמה לאירוע שהפתיע את המערב. לטענת קרטיס התהליך של [[ניתוק מהמציאות]] התרחש בגלל שהמציאות הפכה פחות ופחות חשובה. וידאו של התעמלות של ג'יין פונדה משמש את קרטיס כדי להדגים כי הסוציאליסטים ויתרו על שינוי של העולם האמיתי, והם מתמקדים בשינוי של [[העצמי]] והם מעודדים אחרים לעשות דבר דומה. {{הערה|סרט אחר של קרטיס, [[המאה של העצמי]], מתאר תהליך זה בצורה מפורטת}}. הסרט נקטע על ידי צילומים של ההוצאה להורג של ניקולאי צ'אוצ'סקו ואשתו, בעקבות המהפכה ברומניה בשנת 1989.
==דיון וביקורת==
היפרנורמזיליזה היא מושג מועיל הקשור למושגים אחרים כמו [[הדחקה]], [[תעמולה]] וקשור ל[[פסיכולוגיה חברתית]] - כלומר לתהליכים שמתרחשים לא רק לגבי האדם הבודד אלא לגבי "פסיכולוגיה" או [[מיתוס|מיתוסים]] או סיפורים שבהם אוחזים לא רק יחידים אלא אומות שלמות.
מודעות לרעיון ההיפרנומלזיצה מאפשר לנו לראות שהוא קיים גם בחברות אחרות - בין היתר בקושי של יהודים ואחרים בתקופת השואה להתמודד עם הרעיון שעלולים להשמיד אותם, שהפעם המצב שונה ומחייב בריחה ואין מדובר בעוד רדיפה כפי שהיה בעבר. בקושי של המדינות המערביות להתמודד עם אפשרות התחזקותו של היטלר וכן בחברות אחרות . בספר [[התמוטטות]] מביא [[ג'ארד דימונד]] דוגמאות של קשיי הסתגלות של חברות מהעבר - התמוטטות של [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] שכללה רעב הולך ומחריף, אבל המנעות של התושבים מאכילת [[דגים]] חרף שפע הדגה באזיר, או המשך בניית הפסלים ב[[איי הפסחא]] דבר שהאיץ את המשבר שם עקב כריתת עצים. הנושא של היפרנורמליזציה אינו מוזכר בשמו בספר [[כלכלה בקומיקס]] אבל הוא מתאים כדי לתאר שני היבטים המופיעים בספר - שבהם כלכלנים מתקשים לתאר את החברה שבה הם נמצאים ולכן הם מתארים גרסה פשוטה יותר של המציאות. המקרה הראשון הזה הוא הכלכלנים [[פזיוקרטים|הפיזיוקרטים]] שמתארים את הכלכלה החקלאית במקום את כלכלה שבה מתחילה להתפתח [[המהפכה התעשייתית]] המקרה השני הוא הכלכלה של שנות -1960, שבה [[תאגידים]] גדולים כבר משפיעים על הכלכלה במשך יותר מ-100 שנים, אבל הכלכלנים הנאו-קלאסים של אותה תקופה מתקשים להתמודד עם זה ובמקום זה מתארים את הכלכלה כ[[שוק משוכלל]] שבו יש הרבה מאד מוכרים וקונים שאף אחד מהם לא גדול מספיק כדי להשפיע על המחיר (או על התנאים האחרים של השוק - כמו העדפות של הקונים).
ניתן לראות בתאור של קרטיס פיתוח של הספר [[עולם חדש מופלא]] שבו מציאות לא נעימה מסווית לא באמצעות פחד צזנורה אלימות (כמו 1984) אלא יותר באמצעות שילוב של [[תעמולה]], [[הדחקה]], [[הכחשה]] ו[[התמכרות]]. אנשים אחרים שעסקו בנושא של דמיון משותף וקשי של החברה להתמודד עם שינוי חברתי הם גארד דיימונד ב"התמוטטות" והרעיונות של [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]] ב"[[קיצור תולדות האנושות]]" של יובל הררי.
הספר [[האמת על באמת]] של דן אריאלי דן בחשיבות של סיפור לעצמנו, כדי שנוכל לשמור על דימוי-עצמי מסויים, ועל החשיבות של מנגנון זה בהקשרים של רמייה, גניבה ועוד - גם בהקשרים שבהם דבר זה עלול לפגוע בעצמנו. נראה שלדבר זה יש חשיבות רבה בהקשר של היפרנומליזציה - קל לנו יותר לתקן את הסיפור שהתרגלנו לספר לעצמנו לגבי המציאות מאשר לזנוח את הסיפור זה נוכח עובדות חדשות. דבר זה נכון אפילו לגבי מדענים - קון טוען שמהפכות מדעיות מתרחשות בעיקר כאשר ה[[פרדיגמה]] הישנה השולטת נדחית בגלל שהדור הקודם שהחזיק בה הולך לעולמו ולאו דווקא בגלל שכנוע של אותו דור על יד רעיונות חדשים יותר. לחשיבות של סיפור עצמי, ניתן להוסיף בהקשר החברתי הרחב גם לחצים כלכלים וחברתיים - לשמור על הסיפור הקודם שכן ערעור על הסיפור עלול לגרור נידוי חברתי, קשיים כלכליים, רדיפה מצד השלטונות או סבל נפשי כלשהו או ויתור על נוחות בשל שיקולים מוסריים או כדי לקדם שינוי חברתי - (ראו דיון בהמשך בטבעונת לדוגמה). בהקשר הרחב יותר מדובר בדרך כלל בסוגים של [[הכחשת אלימות]].
הרעיון של היפרנומלזיציה חשוב מאד בהקשר של [[קיימות]] וסיכונים של [[הכחדות אנושית]] - בדומה לעבר אנשים רבים מבינים שמשהו דפוק, אבל הם מתקשים לדמיין מערכת חברתית אחרת. רבים מכחישים את עצם קיומם של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], [[הכחדה המונית בימינו|משבר ההכחדה ההמונית]], [[משבר המים העולמי]] וו[[השפעות סביבתיות|משברים סביבתיים אחרים]] ונוקטים אסטרטגיות שונות של הדחקה או הכחשה- אנשים רבים פשוט נמענים מהפרטים ומהתאורים הסביבתיים - מתוך גישה של "אכול ושתה כי מחר נמות" (חלקם הגדול בצורה בלתי מודעת) - המשברים נראים מאיימים מידי וקל יותר לחזור ל[[התמכרות|התמכרויות]] ודפוסי-התנהגות מנחמים או ל[[מציאות מדומה]] ברבדים שונים - חדשות, בידור, משחקי מחשב, ספורט, פוליטיקה מקומית (שעוסקת במאות נושאים אחרים אבל לא בנושא של קיימות), אחרים נוקטים בגישה של "יהיה בסדר" או "פתרון הקסם" - בגישות כמו [[היד הנעלמה]] או
[[אופטימיזם טכנולוגי]] - או "עברנו את פרעה נעבור גם את זה".
מודעות לבעיות המערכת, ואמונה בצורך במציאות אחרת, יכולה לגרום לאנשים לוותר על דברים מסויימים - לוותר על נוחות, לשלם מחיר חברתי ואפילו לסכן את חייהם. המודעות לנזקי ה[[פלסטיק]] גוררת אנשים להמנע מהנוחות שיש לפעמים בפלסטיק חד-פעמי, מודעות לתפיסות מאחורי [[זכויות בעלי חיים]] גוררת אנשים לשנות הרגלי תזונה ולעבור ל[[צמחנות]] או [[טבעונות]], בתקופת העבדות היו אנשים ותנועות שקראו לסיוע לעבדים ולשחרור עבדים בצורות שונות והיו גם אנשים ב"רכבת החופש" שסיכנו את חייהם כדי לסייע לאחרים. דברים אלה מרמזים על דרך להקטין את הבעיות של היפררנומלזיצה - כאשר קבוצה מסוימת של אנשים מהדהדת מסרים על התנהגות אחרת רצויה ועל חזון למציאות אחרת.
בניגוד למה שאדם קרטיס מתאר, יש גופים וארגונים שמנסים לקדם חזון לחברות חלופיות לחברה הנוכחית - אם כי קולם כמעט ואינו נשמע בחברה שמתעלמת מקיומן של רוב הבעיות ועסוקה בבריחה והכחשה. דוגמאות לדבר זה כוללות את [[כאשר תאגידים שולטים בעולם]] של קורטן (וספרי המשך שלו), [[סופו של הליברליזם המפסידני]] ו[[קפיטליזם ירוק]] ורעיונות על [[כלכלה דמוקרטית]]. בהקשרים יותר רדיקלים אבל גם יותר [[הוליזם|הוליסטיים]] קיימים גם הספר [[בולו בולו]], [[שגשוג ללא צמיחה]], [[כלכלה כחולה]], [[כלכלה מעגלית]], ו[[כלכלת מצב יציב]] ו[[כלכלת הכעך]] או [[המעבדה לטרנספורמציה של הקפיטליזם]] של (קיית רוטרידג'). אחת התנועות המקיפות בנושא של הצעות לסדר-יום אחר כוללת את ה[[פרמקלצ'ר]] וגישה נוספת היא [[פרוייקט ונוס]]. פתרונות רבים אלה הם שונים במקצת זה מזה אבל גם משלימים זה לזה במובנים רבים - הדגשת החשיבות של [[קיימות]], [[כלכלה בת קיימא]] ו[[תרבות בת קיימא]] וכן הקשרים אחרים שבהם [[רווחה אנושית]] לא מושגת על ידי [[צמיחה כלכלית]] מתמדת ואינסופית ושינוי כלשהו של ה[[קפיטליזם]] כך שישרת יותר אינטרסים של [[תכנון ארוך טווח]] ושיפורים של בעיות של [[סביבתנות]] , [[אי שווייון]] או [[התמכרות]] והחלשת כוחם של [[תאגיד רב לאומי]] ואינטרסים קצרי טווח
==ראו גם==
==ראו גם==