שינויים

נוספו 40 בתים ,  18:35, 7 במאי 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''המודל הנורדי''' (The Nordic model) או '''המודל הסקנדינבי''' הוא כינוי המתייחס למספר מודלים [[חברה|חברתיים]]-[[כלכלה|כלכליים]], אשר מתקיים בארצות הנורדיות [[דנמרק]], [[איסלנד]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]] ו[[פינלנד]].  
+
'''המודל הנורדי''' (באנגלית: '''The Nordic model''') או '''המודל הסקנדינבי''' הוא כינוי המתייחס למספר מודלים [[חברה|חברתיים]]-[[כלכלה|כלכליים]], אשר מתקיים בארצות הנורדיות [[דנמרק]], [[איסלנד]], [[נורווגיה]], [[שוודיה]] ו[[פינלנד]].  
    
==מאפיינים==
 
==מאפיינים==
שורה 14: שורה 14:  
למערכת החינוך הפינית מאפיינים ייחודים של המערכת לעומת מערכות חינוך אחרות בעולם. יש בה מעט שעות לימוד, מעט שיעורי בית, אין מבחנים, יש דגש על עצמאות גבוהה של התלמידים והמורים, מתן [[אמון]] בתלמידים בפרט ובניית אמון בין כלל המעורבים במערכת, כולל המורים, קשר ארוך טווח של המורים עם התלמידים, ושוויוניות גבוהה. מערכת החינוך מתחילה בגיל צעיר, והיא חובה עד סוף החינוך היסודי שמסתיים בגיל 15. בגיל 16-18 התלמידים יכולים לבחור ללמוד בבית ספר מקצועי או עיוני. מערכת החינוך היא חינם עד מגיל הגן ועד האוניברסיטה.  
 
למערכת החינוך הפינית מאפיינים ייחודים של המערכת לעומת מערכות חינוך אחרות בעולם. יש בה מעט שעות לימוד, מעט שיעורי בית, אין מבחנים, יש דגש על עצמאות גבוהה של התלמידים והמורים, מתן [[אמון]] בתלמידים בפרט ובניית אמון בין כלל המעורבים במערכת, כולל המורים, קשר ארוך טווח של המורים עם התלמידים, ושוויוניות גבוהה. מערכת החינוך מתחילה בגיל צעיר, והיא חובה עד סוף החינוך היסודי שמסתיים בגיל 15. בגיל 16-18 התלמידים יכולים לבחור ללמוד בבית ספר מקצועי או עיוני. מערכת החינוך היא חינם עד מגיל הגן ועד האוניברסיטה.  
   −
פינלנד ודנמרק נמצאות במקום הראשון, יחד 3 מדינות נוספות ([[ניו זילנד]], [[אוסטרליה]] ו[[קובה]]) ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Education_Index אינדקס החינוך של ארגון האומות המאוחדות] שפורסם בשנת 2008 ו-2009, עם ציון של 0.993. נורבגיה נמצאת במקום ה-7, איסלנד במקום ה-12 ושבדיה במקום ה-18.  
+
פינלנד ודנמרק נמצאות במקום הראשון, יחד 3 מדינות נוספות ([[ניו זילנד]], [[אוסטרליה]] ו[[קובה]]) ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Education_Index אינדקס החינוך של ארגון האומות המאוחדות] שפורסם בשנת 2008 ו-2009, עם ציון של 0.993. נורווגיה נמצאת במקום ה-7, איסלנד במקום ה-12 ושוודיה במקום ה-18.  
 
להשוואה, ארצות הברית נמצאת במקום ה-13, וישראל נמצאת במקום ה-37 עם ניקוד של 0.947.   
 
להשוואה, ארצות הברית נמצאת במקום ה-13, וישראל נמצאת במקום ה-37 עם ניקוד של 0.947.   
   שורה 21: שורה 21:  
לצד היותן מדינות עשירות שיכולות לממן שירותי חינוך טובים, ולצד מודלים מצויינים בחינוך, יש גורמים נוספים המסייעים למערכת החינוך במדינות הנורדיות. בין היתר מסייעים [[גידול אוכלוסין|ילודה נמוכה]] שמאפשרת יחס גבוה של מורים ומשאבים לכל תלמיד, [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] המדגישות יושרה, צניעות מערובות ואכפתיות.  
 
לצד היותן מדינות עשירות שיכולות לממן שירותי חינוך טובים, ולצד מודלים מצויינים בחינוך, יש גורמים נוספים המסייעים למערכת החינוך במדינות הנורדיות. בין היתר מסייעים [[גידול אוכלוסין|ילודה נמוכה]] שמאפשרת יחס גבוה של מורים ומשאבים לכל תלמיד, [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] המדגישות יושרה, צניעות מערובות ואכפתיות.  
   −
שוויוניות גבוהה יחד עם [[מוצרים ציבוריים]] טובים וזולים (בריאות, חינוך ותחבורה ציבורית), וכן מיסוי גבוה, בטחון תעסוקתי גבוה גורמים לכך שבחירת מקצוע בחיים, מוכוונת יותר על ידי נטיה אישית והרגשת ייעוד ופחות בגלל לחץ להצלחה כלכלית או כדי לזכות בסמל סטטוס מקצועי. דבר זה מסייע לכך שהמערכת החינוך אינה מנסה להכשיר כמה שיותר בוגרים שילכו לאוניברסיטה אלה מאפשרת כמות גבוהה של תלמידים מקצועיים, אין לחץ חברתי גבוה על התלמידים ללכת למסלול עיוני או למקצועות מכניסים, ואין לחץ של תלמידים ומשפחות להישגיות גבוהה על חשבון תלמידים אחרים. כמו כן הדבר מושך אנשים מוכשרים בעלי נטיה לנושא למקצועות ההוראה ומקל על שמירה על מעמד המורה והחינוך במקום גבוה.
+
שוויוניות גבוהה יחד עם [[מוצרים ציבוריים]] טובים וזולים (בריאות, חינוך ותחבורה ציבורית), וכן מיסוי גבוה, בטחון תעסוקתי גבוה גורמים לכך שבחירת מקצוע בחיים, מוכוונת יותר על ידי נטייה אישית והרגשת ייעוד ופחות בגלל לחץ להצלחה כלכלית או כדי לזכות בסמל סטטוס מקצועי. דבר זה מסייע לכך שהמערכת החינוך אינה מנסה להכשיר כמה שיותר בוגרים שילכו לאוניברסיטה אלה מאפשרת כמות גבוהה של תלמידים מקצועיים, אין לחץ חברתי גבוה על התלמידים ללכת למסלול עיוני או למקצועות מכניסים, ואין לחץ של תלמידים ומשפחות להישגיות גבוהה על חשבון תלמידים אחרים. כמו כן הדבר מושך אנשים מוכשרים בעלי נטייה לנושא למקצועות ההוראה ומקל על שמירה על מעמד המורה והחינוך במקום גבוה.
    
===גמישות ובטחון בשוק העבודה===
 
===גמישות ובטחון בשוק העבודה===
אחד הדגשים של המודל הנורדי הוא [[flexsecurty]] - שילוב של בטחון בעבודה יחד עם גמישות. הדבר מושג על ידי [[איגודי עובדים]] חזקים שעובדים יחד עם הממשלה והמעסיקים כדי להעניק רשת בטחון לעובדים מצד אחד, וגמישות למעסיקים בהעסקת עובדים מצד שני. הכשרת עובדים ברמה גבוהה במימון ציבורי, ודמי אבטלה נדיבים מאפשרים לעובדים למצוא עבודה חדשה בקלות רבה יחסית, ומצד שני לשמור על כישורי עובדים גבוהים.
+
אחד הדגשים של המודל הנורדי הוא [[Flexsecurty]] - שילוב של בטחון בעבודה יחד עם גמישות. הדבר מושג על ידי [[איגודי עובדים]] חזקים שעובדים יחד עם הממשלה והמעסיקים כדי להעניק רשת בטחון לעובדים מצד אחד, וגמישות למעסיקים בהעסקת עובדים מצד שני. הכשרת עובדים ברמה גבוהה במימון ציבורי, ודמי אבטלה נדיבים מאפשרים לעובדים למצוא עבודה חדשה בקלות רבה יחסית, ומצד שני לשמור על כישורי עובדים גבוהים.
 +
 
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
* [[כלכלת שבדיה]]
+
* [[כלכלת שוודיה]]
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Nordic_model המודל הנורדי] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Nordic_model המודל הנורדי] בוויקיפדיה האנגלית
 
* ‫{{ynet|עמי וטורי|שיעור רביעי: הסוציאליזם הדמוקרטי בסקנדינביה|3327097|12 בנובמבר 2006|}}‬
 
* ‫{{ynet|עמי וטורי|שיעור רביעי: הסוציאליזם הדמוקרטי בסקנדינביה|3327097|12 בנובמבר 2006|}}‬
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000666110 לא הכול ורוד: האזרחים מתלוננים על יוקר המחיה וגלי ההגירה משנים את שוק העבודה] דיויד סטברו, סטוקהולם, גלובס, 20/07/2011
+
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000666110 לא הכול ורוד: האזרחים מתלוננים על יוקר המחיה וגלי ההגירה משנים את שוק העבודה] דיויד סטברו, סטוקהולם, גלובס, 20.07.2011
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1600223 איך ליישם את המודל הסקנדינבי בישראל?] יורם גבאי, דה מרקר, 25.11.2011
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1600223 איך ליישם את המודל הסקנדינבי בישראל?] יורם גבאי, דה מרקר, 25.11.2011
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1600226 החלום הסקנדינבי בישראל - תמשיכו לחלום] ערן ישיב, דה מארקר 25.11.2011
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1600226 החלום הסקנדינבי בישראל - תמשיכו לחלום] ערן ישיב, דה מארקר 25.11.2011
שורה 38: שורה 39:  
* [http://www.themarker.com/news/1.1921545 המודל הנורדי מנצח את הסוציאליזם והקפיטליזם] גיא רולניק, דה מארקר, 04.02.2013  
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1921545 המודל הנורדי מנצח את הסוציאליזם והקפיטליזם] גיא רולניק, דה מארקר, 04.02.2013  
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1921616 שוחטים פרות קדושות: כך נהפכו מדינות סקנדינביה לסופּר-מודל של העולם] האקונומיסט, דה מארקר, 04.02.2013
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1921616 שוחטים פרות קדושות: כך נהפכו מדינות סקנדינביה לסופּר-מודל של העולם] האקונומיסט, דה מארקר, 04.02.2013
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1921541 שבדיה, דנמרק ופינלנד לא מפחדות מרעיונות חדשים: רווחה נדיבה בתקציב מאוזן] האקונומיסט, דה מארקר, 04.02.2013
+
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1921541 שוודיה, דנמרק ופינלנד לא מפחדות מרעיונות חדשים: רווחה נדיבה בתקציב מאוזן] האקונומיסט, דה מארקר, 04.02.2013
* [http://www.themarker.com/opinion/1.1983108 הימין בשבדיה נוגס במודל הנורדי] דיויד סטברו, דה מרקר, 2.4.2013
+
* [http://www.themarker.com/opinion/1.1983108 הימין בשוודיה נוגס במודל הנורדי] דיויד סטברו, דה מרקר, 2.4.2013
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==