שינויים

'''התייבשות נהרות ואגמים''' היא תופעה מתגברת במאה ה-21 כחלק מ[[משבר המים העולמי]], עקב שילוב [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[התחממות עולמית]], וגידול בצריכת המים (עקב [[גידול אוכלוסין]] ועלייה ב[[רמת החיים]]) והגדלת [[טביעת רגל מימית|טביעת הרגל המימית]] של ערים ומדינות רבות וכן עקב הקמת [[סכרים]] לשם פרוייקטים כמו [[חקלאות]] או [[אנרגיה הידרואלקטרית]].

'''התייבשות נהרות ואגמים''' היא תופעה מתגברת במאה ה-21 כחלק מ[[משבר המים העולמי]], עקב שילוב [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[התחממות עולמית]], וגידול בצריכת המים עקב [[גידול אוכלוסין]] ועלייה ב[[רמת החיים]] והגדלת [[טביעת רגל מימית|טביעת הרגל המימית]] של ערים ומדינות רבות וכן עקב הקמת [[סכרים]] לשם פרוייקטים כמו [[חקלאות]] או [[אנרגיה הידרואלקטרית]].

התייבשות נהרות כוללת את התייבשות הפרת והחידקל בעיראק, המאבק בין אתיופיה לבין מצרים על הנילוס, התייבשות נהר הקולורדו בארצות הברית, התייבשות נהר הפו באיטליה, והתייבשות נהרות בסין.

[[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|[[התייבשות ימת אראל]] שליד קזחסטן, בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. זו דוגמה בולטת להתייבשות אגמים ול[[משבר המים העולמי]] והשפעותיו על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], האקלים, הבריאות והפרנסה של אזור גאוגרפי רחב.]]

התייבשות אגמים כוללת את ייבוש רוב ימת אוראל ברוסיה, פגיעה באגמים בקליפורניה וירידת מפלס הכנרת בישראל.

התייבשות נהרות כוללת את התייבשות הפרת והחידקל בעיראק, המאבק בין אתיופיה לבין מצרים על הנילוס, התייבשות נהר הקולורדו בארצות הברית, התייבשות נהר הפו באיטליה, והתייבשות נהרות בסין.התייבשות אגמים כוללת את ייבוש רוב ימת אוראל ברוסיה, ייבוש אגם צ'אד באפריקה, ייבוש אגם אורימה באיראן, פגיעה באגמים בקליפורניה וירידת מפלס הכנרת בישראל.

התייבשות נהרות ואגמים היא [[השפעה סביבתית]] בולטת לעין והיא גם מצטלמת היטב - להבדיל מהשפעות סביבתיות אחרות כמו [[התחממות עולמית]] [[הכחדה המונית]] או [[זיהום אוויר]] שקשה יותר להבחין בקיומם וקל ל[[הכחשת זיהום|להתעלם מהם]].  

התייבשות נהרות ואגמים היא [[השפעה סביבתית]] בולטת לעין והיא גם מצטלמת היטב - להבדיל מהשפעות סביבתיות אחרות כמו [[התחממות עולמית]], [[הכחדה המונית]] או [[זיהום אוויר]] שקשה יותר להבחין בקיומם וקל ל[[הכחשת זיהום|להתעלם מהם]]. עם זאת במקרים רבים מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך שמתרחש על פני עשרות שנים]].

 

התייבשות נהרות ואגמים גורמת לבעיות שונות במקומות שונים - פגיעה בתיירות, פגיעה בדיג, המלחת מי תהום, פגיעה במערכות אקולוגיות, החמרת בעיות של [[זיהום נהרות]] ועוד.  

==התייבשות אגמים וימות==

==התייבשות אגמים וימות==

גורם מרכזי לייבוש אגמים הוא צריכת מים לצרכי השקיית שדות או ערים. גורם נוסף הוא [[התחממות עולמית]] שינויי אקלים ברחבי העולם מחממים אגמים במהירות גבוה יותר מאשר החימום של אוקיינוסים או של האטמוספירה, דבר זה מגביר את אידוי המים ויחד עם ניהול בעייתי מצד בני האדם גורר החמרה ב[[משבר המים העולמי|מחסור במים]], [[זיהום]] ואובדן בתי גידול לדגים, ציפורים ומינים נוספים. חימום המים יכול לגרום גם לנזק נוסף עקב פגיעה בדגים שבהם תלויה הפרנסה והמחיה של אנשים רבים. {{הערה|שם=NG2018}}

גורם מרכזי לייבוש אגמים הוא צריכת מים לצרכי השקיית שדות או ערים. גורם נוסף הוא [[התחממות עולמית]]. שינויי אקלים ברחבי העולם מחממים אגמים במהירות גבוה יותר מאשר החימום של אוקיינוסים או של האטמוספירה, דבר זה מגביר את אידוי המים ויחד עם ניהול בעייתי מצד בני האדם גורר החמרה ב[[משבר המים העולמי|מחסור במים]], [[זיהום]] ואובדן בתי גידול לדגים, ציפורים ומינים נוספים. חימום המים יכול לגרום גם לנזק נוסף עקב פגיעה בדגים שבהם תלויה הפרנסה והמחיה של אנשים רבים. {{הערה|שם=NG2018}}

* '''ימת אראל''' שליד קזחסטן. רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל.בשנת 1918 החליטה [[ברית המועצות]] להטות את אפיקיהם של נהרות האמו דריה, הנשפך לימת אראל בדרומה והסיר דריה, הנשפך אליה מצפון-מזרח למטרות השקיה של שטחים מדבריים, כך שניתן יהיה לגדל בהם אורז, מלון, דגן ובעיקר כותנה. ברית המועצות שמה לעצמה כמטרה את השגת השליטה בשוק ה[[כותנה]] העולמי. מטרה זו הושגה בהצלחה; עד היום אוזבקיסטן נמנית עם יצואניות הכותנה הגדולות בעולם. בשנת 1960 הוזרמו כ-20 עד 50 קמ"ק (קילומטר מעוקב) של מים מהנהרות לצורכי השקיה במקום אל ימת אראל. עקב כך, החלה הימה להתייבש, ובשנות השישים ירד מפלסה ב-20 ס"מ בממוצע מדי שנה. בשנות השבעים קצב זה שולש כמעט, ועמד על 50–60 ס"מ בשנה, והתגבר ל 80–90 ס"מ בשנה בעשור שלאחר מכן. בשנת 1960 הייתה ימת אראל הרביעית בגודלה בעולם, שטחה היה קרוב ל-68,000 קמ"ר (כשטחה של הרפובליקה של אירלנד) ונפחה 1,100 קמ"ק. בשנת 1998 עמד שטחה על 28,687 קמ"ר (השמינית בגודלה בעולם). מליחות הימה עלתה בתקופה זו מרמה של 10 גרם לליטר ל-45 גרם לליטר. חלק הדרומי של הימה מתייבש כיום בקצב מהיר יותר מהתחזיות. מליחותו היא פי 2.4 ממי ים. ככל הנראה יתייבש כליל חלקו המערבי של החלק הדרומי עד שנת 2025. התייבשות מלאה ראשונה של החלק הדרום-מערבי תועדה לראשונה ב-19 באוגוסט 2014. החלק הצפוני עמוק יותר וייתכן שלא יתייבש. ימת אראל נחשבת דוגמה של [[קריסה אקולוגית]], שכן [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] של הימה ושל ש דלתות הנהרות שמזינים אליה הושמדו כמעט לחלוטין, בעיקר בגלל הגדלת המליחות במקום. הים הנסוג הותיר שטחים עצומים מכוסים במלח ובכימיקלים רעילים (הנובעים מ[[זיהום תעשייתי]] שאריות [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי|דשנים]] וניוסיים בנשק כימי. גידולי כותנה שהיו באיזור זיהמו את המקום בחומרי הדברה בעייתיים כמו [[DDT]], וכן המקום מזוהם ב[[PCB]] וב[[מתכות כבדות]]. הריכוזים של המזהמים עלו הן במים והן בקרקע. כמו כן אבק שמכיל את החומרים האלה מתפזר ומפיץ את הזיהום ברחבי האיזור. אנשים ליד ימת אראל נפגעים מהזיהום דרך מי שתייה, ודרך זיהום אוויר ב[[חומר חלקיקי]] רעיל שמופץ בסופות אבק. בנוסף לכך קיים [[זיהום במזון]] דרך כניסת מזהמים לשרשרת המזון. כתוצאה מדברים אלה האיזור סביב האגם סובל ממחסור במים ובעיות בריאות כמו רמות גבוהות של כמה סוגי סרטן וכן מחלות ריאה. שיעור התמותה בקרב ילדים באיזור עומד על 75 מתוך אלף לידות, ושיעור תמותת האמהות בלידה הוא 12 מתוך 1000 לידות.[https://en.wikipedia.org/wiki/Aral_Sea]

* '''ימת אראל''' שליד קזחסטן. רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל.בשנת 1918 החליטה [[ברית המועצות]] להטות את אפיקיהם של נהרות האמו דריה, הנשפך לימת אראל בדרומה והסיר דריה, הנשפך אליה מצפון-מזרח למטרות השקיה של שטחים מדבריים, כך שניתן יהיה לגדל בהם אורז, מלון, דגן ובעיקר כותנה. ברית המועצות שמה לעצמה כמטרה את השגת השליטה בשוק ה[[כותנה]] העולמי. מטרה זו הושגה בהצלחה; עד היום אוזבקיסטן נמנית עם יצואניות הכותנה הגדולות בעולם. בשנת 1960 הוזרמו כ-20 עד 50 קמ"ק (קילומטר מעוקב) של מים מהנהרות לצורכי השקיה במקום אל ימת אראל. עקב כך, החלה הימה להתייבש, ובשנות השישים ירד מפלסה ב-20 ס"מ בממוצע מדי שנה. בשנות השבעים קצב זה שולש כמעט, ועמד על 50–60 ס"מ בשנה, והתגבר ל 80–90 ס"מ בשנה בעשור שלאחר מכן. בשנת 1960 הייתה ימת אראל הרביעית בגודלה בעולם, שטחה היה קרוב ל-68,000 קמ"ר (כשטחה של הרפובליקה של אירלנד) ונפחה 1,100 קמ"ק. בשנת 1998 עמד שטחה על 28,687 קמ"ר (השמינית בגודלה בעולם). מליחות הימה עלתה בתקופה זו מרמה של 10 גרם לליטר ל-45 גרם לליטר. חלק הדרומי של הימה מתייבש כיום בקצב מהיר יותר מהתחזיות. מליחותו היא פי 2.4 ממי ים. ככל הנראה יתייבש כליל חלקו המערבי של החלק הדרומי עד שנת 2025. התייבשות מלאה ראשונה של החלק הדרום-מערבי תועדה לראשונה ב-19 באוגוסט 2014. החלק הצפוני עמוק יותר וייתכן שלא יתייבש. ימת אראל נחשבת דוגמה של [[קריסה אקולוגית]], שכן [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] של הימה ושל ש דלתות הנהרות שמזינים אליה הושמדו כמעט לחלוטין, בעיקר בגלל הגדלת המליחות במקום. הים הנסוג הותיר שטחים עצומים מכוסים במלח ובכימיקלים רעילים (הנובעים מ[[זיהום תעשייתי]] שאריות [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי|דשנים]] וניוסיים בנשק כימי. גידולי כותנה שהיו באיזור זיהמו את המקום בחומרי הדברה בעייתיים כמו [[DDT]], וכן המקום מזוהם ב[[PCB]] וב[[מתכות כבדות]]. הריכוזים של המזהמים עלו הן במים והן בקרקע. כמו כן אבק שמכיל את החומרים האלה מתפזר ומפיץ את הזיהום ברחבי האיזור. אנשים ליד ימת אראל נפגעים מהזיהום דרך מי שתייה, ודרך זיהום אוויר ב[[חומר חלקיקי]] רעיל שמופץ בסופות אבק. בנוסף לכך קיים [[זיהום במזון]] דרך כניסת מזהמים לשרשרת המזון. כתוצאה מדברים אלה האיזור סביב האגם סובל ממחסור במים ובעיות בריאות כמו רמות גבוהות של כמה סוגי סרטן וכן מחלות ריאה. שיעור התמותה בקרב ילדים באיזור עומד על 75 מתוך אלף לידות, ושיעור תמותת האמהות בלידה הוא 12 מתוך 1000 לידות.[https://en.wikipedia.org/wiki/Aral_Sea]

* [[בצורת]]

* [[בצורת]]

* [[השפעות של התחממות עולמית]]

* [[השפעות של התחממות עולמית]]

* [[משבר המים במזרח התיכון]]

* [[משבר המים במזרח התיכון]]

* [[שינויי אקלים במזרח התיכון]]

* [[שינויי אקלים במזרח התיכון]]