שינויים

'''בצורת''' (Drought) היא מצב שבו כמות המשקעים יורדת מתחת לממוצע באזור נתון, וכתוצאה מכך מחסור ממושך באספקת המים, בין אם באטמוספירה, דרך מים על הקרקע או מי התהום. הבצורת יכולה להימשך חודשים או שנים, או עשוי להיות מוכרז לאחר זמן מסויים כמו 15 ימים. בצורת עלולה להשפיע באופן משמעותי על [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] ועל ה[[חקלאות]] של האזור הפגוע , לגרום פגיעה ב[[כלכלה]] המקומית ואף להיות סיבה למשבר [[רעב המוני]] ומלחמות. עונת היובש השנתית באזורים הטרופיים מגדילה באופן משמעותי את הסיכויים לבצורת מתפתחת ובעקבותיה שריפות שיחים ויער. תקופות של חום יכול להחמיר באופן משמעותי את תנאי הבצורת על ידי האצת אידוי של אדי-מים.  

'''בצורת''' (באנגלית: '''Drought''') היא מצב שבו כמות המשקעים יורדת מתחת לממוצע באזור נתון, וכתוצאה מכך מחסור ממושך באספקת המים, בין אם באטמוספירה, דרך מים על הקרקע או מי התהום. הבצורת יכולה להימשך חודשים או שנים, או עשוי להיות מוכרז לאחר זמן מסויים כמו 15 ימים. בצורת עלולה להשפיע באופן משמעותי על [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] ועל ה[[חקלאות]] של האזור הפגוע, לגרום פגיעה ב[[כלכלה]] המקומית ואף להיות סיבה למשבר [[רעב המוני]] ומלחמות. עונת היובש השנתית באזורים הטרופיים מגדילה באופן משמעותי את הסיכויים לבצורת מתפתחת ובעקבותיה שריפות שיחים ויער. תקופות של חום יכול להחמיר באופן משמעותי את תנאי הבצורת על ידי האצת אידוי של אדי-מים.  

מינים רבים של צמחים, סובלים מקשיים נוכח בצורת, שכן מים הם חיוניים לתהליך פוטוסינתזה המעניק חיים לצמחים. חלקם עברו התאמות להתמודדות חלקית עם בצורת כמו שטח עלים מצומצם או קוטיקוליות עם דונג . כמה אחרים שורדים תקופות יבשות באמצעות אמצעי כמו זרעים קבורים. בצורת קבועה למחצה מייצרת ביומיות צחיחות כמו מדבריות ושטחי מרעה. בצורות ממושכות גרמו להגירה המונית ולמשבר הומניטרי. בגלל הפגיעה ב[[ייצור ראשוני]] למערכות אקולוגיות צחיחות יש תפוקה אקולוגית נמוכה מטבען - כמות נמוכה של צמחיה ובעלי חיים. הבצורת הממושכת ביותר בעולם בהיסטוריה המתועדת התרחשה במדבר אטקמה בצ'ילה ונמשכה כ-400 שנה.

מינים רבים של צמחים, סובלים מקשיים נוכח בצורת, שכן מים הם חיוניים לתהליך פוטוסינתזה המעניק חיים לצמחים. חלקם עברו התאמות להתמודדות חלקית עם בצורת כמו שטח עלים מצומצם או קוטיקוליות עם דונג. כמה אחרים שורדים תקופות יבשות באמצעות אמצעי כמו זרעים קבורים. בצורת קבועה למחצה מייצרת ביומיות צחיחות כמו מדבריות ושטחי מרעה. בצורות ממושכות גרמו להגירה המונית ולמשבר הומניטרי. בגלל הפגיעה ב[[ייצור ראשוני]] למערכות אקולוגיות צחיחות יש תפוקה אקולוגית נמוכה מטבען - כמות נמוכה של צמחיה ובעלי חיים. הבצורת הממושכת ביותר בעולם בהיסטוריה המתועדת התרחשה במדבר אטקמה בצ'ילה ונמשכה כ-400 שנה.

יש החושבים כי בצורת היא רק תופעה המתייחסת ליכולת מערכת המים לספק מים לצרכי האדם, אבל בצורת יכולה להיות מוגדרת גם ביחס לצריכה המים הנדרשת למערכת אקולוגית קיימת.  

יש החושבים כי בצורת היא רק תופעה המתייחסת ליכולת מערכת המים לספק מים לצורכי האדם, אבל בצורת יכולה להיות מוגדרת גם ביחס לצריכה המים הנדרשת למערכת אקולוגית קיימת.  

במקומות בהם ישנה עונה יבשה לחלוטין ועונה גשומה (כמו באקלים הים תיכוני שבארץ ישראל), מגדירים '''שנת בצורת''' - שנה שבה העונה הגשומה אינה מניבה את כמות המשקעים הממוצעת. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת.

במקומות בהם ישנה עונה יבשה לחלוטין ועונה גשומה (כמו באקלים הים תיכוני שבארץ ישראל), מגדירים '''שנת בצורת''' - שנה שבה העונה הגשומה אינה מניבה את כמות המשקעים הממוצעת. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת.

ניתן למדוד בצורת על פני שנים על ידי מדד הבצורת של פאלמר ( Palmer drought index).  

ניתן למדוד בצורת על פני שנים על ידי מדד הבצורת של פאלמר (Palmer drought index).  

==קשר אפשרי לפעילות האדם==

==קשר אפשרי לפעילות האדם==

בשנת 2019 התפרסם מחקר בירחון נייצ'ר שטוען כי יש קשר אפשרי בין פעילות אנושית לבצורת בעולם החל משנת 1900. החוקרים ביצעו שחזור של מדד הבצורת של פאלמר על ידי מדידת טבעות עצים על פני 1000 השנים האחרונות. אנו טוענים כי ניתן לזהות שלוש תקופות במהלך המאה ה-20. בעשורים האחרונים (1981 עד היום), מבחינים באות של  גזי חממה אך עדיין לא ניתן לזיהוי בביטחון גבוה. בשנים 1950-1975 התצפיות והשחזורים שונים מתבנית הצפויה של גז החממה, במקביל לעלייה עולמית בפליטת אירוסול. במחצית הראשונה של המאה (1900-1949), יש קשר סטיסטי חזק עם אותות של גזי חמממה לבין בצורת בעולם. מספר רב של מערכי נתונים ושיקולים תצפיתיים, תוך שימוש בנתוני טבעות עץ, מצביעים לכיוון כי הפעילות האנושית משפיעה ככל הנראה על הסיכון העולמי לבצורת כבר בתחילת המאה העשרים. [https://www.nature.com/articles/s41586-019-1149-8]

בשנת 2019 התפרסם מחקר בירחון נייצ'ר שטוען כי יש קשר אפשרי בין פעילות אנושית לבצורת בעולם החל משנת 1900. החוקרים ביצעו שחזור של מדד הבצורת של פאלמר על ידי מדידת טבעות עצים על פני 1000 השנים האחרונות. אנו טוענים כי ניתן לזהות שלוש תקופות במהלך המאה ה-20. בעשורים האחרונים (1981 עד היום), מבחינים באות של  גזי חממה אך עדיין לא ניתן לזיהוי בביטחון גבוה. בשנים 1950-1975 התצפיות והשחזורים שונים מתבנית הצפויה של גז החממה, במקביל לעלייה עולמית בפליטת אירוסול. במחצית הראשונה של המאה (1900-1949), יש קשר סטטיסטי חזק עם אותות של גזי חממה לבין בצורת בעולם. מספר רב של מערכי נתונים ושיקולים תצפיתיים, תוך שימוש בנתוני טבעות עץ, מצביעים לכיוון כי הפעילות האנושית משפיעה ככל הנראה על הסיכון העולמי לבצורת כבר בתחילת המאה העשרים. [https://www.nature.com/articles/s41586-019-1149-8]

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Drought בצורת] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Drought בצורת] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Palmer_drought_index Palmer drought index] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Palmer_drought_index Palmer drought index] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://www.nature.com/articles/s41586-019-1149-8 Twentieth-century hydroclimate changes consistent with human influence] מאמר בירחון נייצ'ר שקושר בין פעילות אנושית לבין בצורות במהלך המאה ה-20.  

* [https://www.nature.com/articles/s41586-019-1149-8 Twentieth-century hydroclimate changes consistent with human influence] מאמר בירחון נייצ'ר שקושר בין פעילות אנושית לבין בצורות במהלך המאה ה-20.  

* [https://edition.cnn.com/2019/05/01/health/drought-human-caused-scn/index.html Humans can be blamed for droughts, and they're about to get worse, study says] CNN

* [https://edition.cnn.com/2019/05/01/health/drought-human-caused-scn/index.html Humans can be blamed for droughts, and they're about to get worse, study says] CNN