שינויים

* '''ימת אראל''' שליד קזחסטן. רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל.בשנת 1918 החליטה [[ברית המועצות]] להטות את אפיקיהם של נהרות האמו דריה, הנשפך לימת אראל בדרומה והסיר דריה, הנשפך אליה מצפון-מזרח למטרות השקיה של שטחים מדבריים, כך שניתן יהיה לגדל בהם אורז, מלון, דגן ובעיקר כותנה. ברית המועצות שמה לעצמה כמטרה את השגת השליטה בשוק ה[[כותנה]] העולמי. מטרה זו הושגה בהצלחה; עד היום אוזבקיסטן נמנית עם יצואניות הכותנה הגדולות בעולם. בשנת 1960 הוזרמו כ-20 עד 50 קמ"ק (קילומטר מעוקב) של מים מהנהרות לצורכי השקיה במקום אל ימת אראל. עקב כך, החלה הימה להתייבש, ובשנות השישים ירד מפלסה ב-20 ס"מ בממוצע מדי שנה. בשנות השבעים קצב זה שולש כמעט, ועמד על 50–60 ס"מ בשנה, והתגבר ל 80–90 ס"מ בשנה בעשור שלאחר מכן. בשנת 1960 הייתה ימת אראל הרביעית בגודלה בעולם, שטחה היה קרוב ל-68,000 קמ"ר (כשטחה של הרפובליקה של אירלנד) ונפחה 1,100 קמ"ק. בשנת 1998 עמד שטחה על 28,687 קמ"ר (השמינית בגודלה בעולם). מליחות הימה עלתה בתקופה זו מרמה של 10 גרם לליטר ל-45 גרם לליטר. חלק הדרומי של הימה מתייבש כיום בקצב מהיר יותר מהתחזיות. מליחותו היא פי 2.4 ממי ים. ככל הנראה יתייבש כליל חלקו המערבי של החלק הדרומי עד שנת 2025. התייבשות מלאה ראשונה של החלק הדרום-מערבי תועדה לראשונה ב-19 באוגוסט 2014. החלק הצפוני עמוק יותר וייתכן שלא יתייבש. ימת אראל נחשבת דוגמה של [[קריסה אקולוגית]], שכן [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] של הימה ושל ש דלתות הנהרות שמזינים אליה הושמדו כמעט לחלוטין, בעיקר בגלל הגדלת המליחות במקום. הים הנסוג הותיר שטחים עצומים מכוסים במלח ובכימיקלים רעילים (הנובעים מ[[זיהום תעשייתי]] שאריות [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי|דשנים]] וניוסיים בנשק כימי. גידולי כותנה שהיו באיזור זיהמו את המקום בחומרי הדברה בעייתיים כמו [[DDT]], וכן המקום מזוהם ב[[PCB]] וב[[מתכות כבדות]]. הריכוזים של המזהמים עלו הן במים והן בקרקע. כמו כן אבק שמכיל את החומרים האלה מתפזר ומפיץ את הזיהום ברחבי האיזור. אנשים ליד ימת אראל נפגעים מהזיהום דרך מי שתייה, ודרך זיהום אוויר ב[[חומר חלקיקי]] רעיל שמופץ בסופות אבק. בנוסף לכך קיים [[זיהום במזון]] דרך כניסת מזהמים לשרשרת המזון. כתוצאה מדברים אלה האיזור סביב האגם סובל ממחסור במים ובעיות בריאות כמו רמות גבוהות של כמה סוגי סרטן וכן מחלות ריאה. שיעור התמותה בקרב ילדים באיזור עומד על 75 מתוך אלף לידות, ושיעור תמותת האמהות בלידה הוא 12 מתוך 1000 לידות.[https://en.wikipedia.org/wiki/Aral_Sea]

* '''ימת אראל''' שליד קזחסטן. רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל.בשנת 1918 החליטה [[ברית המועצות]] להטות את אפיקיהם של נהרות האמו דריה, הנשפך לימת אראל בדרומה והסיר דריה, הנשפך אליה מצפון-מזרח למטרות השקיה של שטחים מדבריים, כך שניתן יהיה לגדל בהם אורז, מלון, דגן ובעיקר כותנה. ברית המועצות שמה לעצמה כמטרה את השגת השליטה בשוק ה[[כותנה]] העולמי. מטרה זו הושגה בהצלחה; עד היום אוזבקיסטן נמנית עם יצואניות הכותנה הגדולות בעולם. בשנת 1960 הוזרמו כ-20 עד 50 קמ"ק (קילומטר מעוקב) של מים מהנהרות לצורכי השקיה במקום אל ימת אראל. עקב כך, החלה הימה להתייבש, ובשנות השישים ירד מפלסה ב-20 ס"מ בממוצע מדי שנה. בשנות השבעים קצב זה שולש כמעט, ועמד על 50–60 ס"מ בשנה, והתגבר ל 80–90 ס"מ בשנה בעשור שלאחר מכן. בשנת 1960 הייתה ימת אראל הרביעית בגודלה בעולם, שטחה היה קרוב ל-68,000 קמ"ר (כשטחה של הרפובליקה של אירלנד) ונפחה 1,100 קמ"ק. בשנת 1998 עמד שטחה על 28,687 קמ"ר (השמינית בגודלה בעולם). מליחות הימה עלתה בתקופה זו מרמה של 10 גרם לליטר ל-45 גרם לליטר. חלק הדרומי של הימה מתייבש כיום בקצב מהיר יותר מהתחזיות. מליחותו היא פי 2.4 ממי ים. ככל הנראה יתייבש כליל חלקו המערבי של החלק הדרומי עד שנת 2025. התייבשות מלאה ראשונה של החלק הדרום-מערבי תועדה לראשונה ב-19 באוגוסט 2014. החלק הצפוני עמוק יותר וייתכן שלא יתייבש. ימת אראל נחשבת דוגמה של [[קריסה אקולוגית]], שכן [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] של הימה ושל ש דלתות הנהרות שמזינים אליה הושמדו כמעט לחלוטין, בעיקר בגלל הגדלת המליחות במקום. הים הנסוג הותיר שטחים עצומים מכוסים במלח ובכימיקלים רעילים (הנובעים מ[[זיהום תעשייתי]] שאריות [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי|דשנים]] וניוסיים בנשק כימי. גידולי כותנה שהיו באיזור זיהמו את המקום בחומרי הדברה בעייתיים כמו [[DDT]], וכן המקום מזוהם ב[[PCB]] וב[[מתכות כבדות]]. הריכוזים של המזהמים עלו הן במים והן בקרקע. כמו כן אבק שמכיל את החומרים האלה מתפזר ומפיץ את הזיהום ברחבי האיזור. אנשים ליד ימת אראל נפגעים מהזיהום דרך מי שתייה, ודרך זיהום אוויר ב[[חומר חלקיקי]] רעיל שמופץ בסופות אבק. בנוסף לכך קיים [[זיהום במזון]] דרך כניסת מזהמים לשרשרת המזון. כתוצאה מדברים אלה האיזור סביב האגם סובל ממחסור במים ובעיות בריאות כמו רמות גבוהות של כמה סוגי סרטן וכן מחלות ריאה. שיעור התמותה בקרב ילדים באיזור עומד על 75 מתוך אלף לידות, ושיעור תמותת האמהות בלידה הוא 12 מתוך 1000 לידות.[https://en.wikipedia.org/wiki/Aral_Sea]

[[קובץ:Lake Chad map showing receding water area and level 1972-2007.svg|ממוזער|200px|השינוי בשטחו של אגם צא'ד בשנים 1972 - 2007 ]]

[[קובץ:Lake Chad map showing receding water area and level 1972-2007.svg|ממוזער|200px|השינוי בשטחו של אגם צא'ד בשנים 1972 - 2007 ]]

* '''אגם צ'אד''' (Lake Chad) או ימת צ'אד - הוא האגם הרביעי בגודלו בכל אפריקה . שטחו המקורי הוא מעל 1,350 קילומטרים רבועים והוא רדוד למדי - בעל עומק ממוצע של מטר וחצי. האגם שוכן על גבול ארבע מדינות: צ'אד, קמרון, ניגריה וניז'ר. חשיבות האגם נובעת מכך שהוא מספק מים לאוכלוסיה של 30 מיליון איש שחים לידו, סמוך לסהרה. לפי Global Resource Information Database של [[תכנית הסביבה של האומות המאוחדות]], בתקופה בין 1963 ל-1998 שטחו של אגם צ'ד הצטמצם ל5% משטחו המקורי. עם זאת צילומי לווין משנת 2007 הראו שיפור כלשהו בשטח האגם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Chad]בתחילת 2018 מועצת הבטחון של [[ארגון האומות המאוחדות]] הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של התייבשות רוב אגם צ'אד בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}  

* '''אגם צ'אד''' (Lake Chad) או ימת צ'אד - היה בעבר האגם הרביעי בגודלו בכל אפריקה. שטחו המקורי נע בין 10,000 ל-26,000 קילומטרים רבועים (קמ"ר)  להשוואה - שטחה של מדינת ישראל הוא 20 אלף קמ"ר.  האגם היה בעל נפח של 72 קילומטרים מעוקבים. עד שנת 2000 השטח שלו ירד ל-1,500 קמ"ר. מחקר משנת 2001 שפורסם ב-Journal of Geophysical Research טען כי [[רעיית יתר]] באיזור מסביב לאגם גררה [[מדבור]] וירידה בצמחיה מסביב לאגם. האגם כיום הוא בעל עומר ממוצע רדוד למדי - של מטר וחצי. האגם שוכן על גבול ארבע מדינות: צ'אד, קמרון, ניגריה וניז'ר. חשיבות האגם נובעת מכך שהוא מספק מים לאוכלוסיה של 30 מיליון איש שחים לידו, סמוך לסהרה. לפי Global Resource Information Database של [[תכנית הסביבה של האומות המאוחדות]], בתקופה בין 1963 ל-1998 שטחו של אגם צ'ד הצטמצם ל5% משטחו המקורי. עם זאת צילומי לווין משנת 2007 הראו שיפור כלשהו בשטח האגם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Chad]בתחילת 2018 מועצת הבטחון של [[ארגון האומות המאוחדות]] הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של התייבשות רוב אגם צ'אד בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}  

 

* '''אגם Poopó''' (ספרדית: Lago Poopó) הוא אגם מלוחים גדול הממוקם בהרי Altiplano ב-Oruro, בוליביה, בגובה של כ-3,700 מטר. האגם היה ארוך ורחב (90 על 32 ק"מ) אבל רדוד, החלק הקבוע של גוף האגם כיסה כ-1,000 קמ"ר והוא היה האגם השני בגודלו במדינה. האגם קיבל את רוב המים שלו מן נהר Desaguadero, אשר זורם מאגם Titicaca בקצה הצפוני של Altiplano. מאחר שלאגם לא היה כל מוצא גדול, ועומק ממוצע של פחות מ-3 מטר, פני השטח היו שונים מאוד על בסיס עונתי. ב-2002 הוכרז האגם כאתר לשימור לפי [[אמנת רמסאר]]. בדצמבר 2015, האגם התייבש לחלוטין, והשאיר רק כמה ביצות. למרות שהאגם ​​התייבש לחלוטין כמה פעמים בעבר, לא נראה שהוא יתאושש הפעם. הגורמים המוצעים לירידה הם המסה של הקרחונים של האנדים ואובדן מימיהם, בגלל בצורת עקב שינויי אקלים, כמו גם המשך הסטת מים ל[[כרייה]] ולחקלאות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Poop%C3%B3]{{הערה|שם=NG2018|[https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/ Some of the World's Biggest Lakes Are Drying Up. Here's Why.] נשיונל גאוגרפיק, מרץ 2018}}

* '''אגם Poopó''' (ספרדית: Lago Poopó) הוא אגם מלוחים גדול הממוקם בהרי Altiplano ב-Oruro, בוליביה, בגובה של כ-3,700 מטר. האגם היה ארוך ורחב (90 על 32 ק"מ) אבל רדוד, החלק הקבוע של גוף האגם כיסה כ-1,000 קמ"ר והוא היה האגם השני בגודלו במדינה. האגם קיבל את רוב המים שלו מן נהר Desaguadero, אשר זורם מאגם Titicaca בקצה הצפוני של Altiplano. מאחר שלאגם לא היה כל מוצא גדול, ועומק ממוצע של פחות מ-3 מטר, פני השטח היו שונים מאוד על בסיס עונתי. ב-2002 הוכרז האגם כאתר לשימור לפי [[אמנת רמסאר]]. בדצמבר 2015, האגם התייבש לחלוטין, והשאיר רק כמה ביצות. למרות שהאגם ​​התייבש לחלוטין כמה פעמים בעבר, לא נראה שהוא יתאושש הפעם. הגורמים המוצעים לירידה הם המסה של הקרחונים של האנדים ואובדן מימיהם, בגלל בצורת עקב שינויי אקלים, כמו גם המשך הסטת מים ל[[כרייה]] ולחקלאות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Poop%C3%B3]{{הערה|שם=NG2018|[https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/ Some of the World's Biggest Lakes Are Drying Up. Here's Why.] נשיונל גאוגרפיק, מרץ 2018}}

[[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|130px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. שטח האגם התכווץ ל-10% מגודלו המקורי]]

[[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|130px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. שטח האגם התכווץ ל-10% מגודלו המקורי]]