שינויים

הבורות על נושא מסויים מכונה "[[רציונליות|רציונלית]]" כשאשר לא נראה שיש הרבה תועלת מעשית מהשגת המידע בנושא זה. לדבר זה יש השלכות על שורה של נושאים פוליטיים ולאיכות של החלטות ב[[דמוקרטיה]] שבהם יש כמות גדולה של מצביעים. הסיכוי של כל אדם לשנות את התוצאה של הבחירות היא קטנה ולכן לפי התאוריה אין לאדם תמריץ משמעותי לשנות את התוצאה. דבר זה נכון גם לגבי שיטות כמו [[דמוקרטיה ישירה]] וכן לגבי סוגיות כלכליות כמו [[מוצר ציבורי]] ובאופן כללי לגבי [[כשלי שוק]] או תוצאות שוק שהפרט הבודד אינו יכול לשנות אותם.  

הבורות על נושא מסויים מכונה "[[רציונליות|רציונלית]]" כשאשר לא נראה שיש הרבה תועלת מעשית מהשגת המידע בנושא זה. לדבר זה יש השלכות על שורה של נושאים פוליטיים ולאיכות של החלטות ב[[דמוקרטיה]] שבהם יש כמות גדולה של מצביעים. הסיכוי של כל אדם לשנות את התוצאה של הבחירות היא קטנה ולכן לפי התאוריה אין לאדם תמריץ משמעותי לשנות את התוצאה. דבר זה נכון גם לגבי שיטות כמו [[דמוקרטיה ישירה]] וכן לגבי סוגיות כלכליות כמו [[מוצר ציבורי]] ובאופן כללי לגבי [[כשלי שוק]] או תוצאות שוק שהפרט הבודד אינו יכול לשנות אותם.  

המונח משמש בדרך כלל בתחום [[חקר הכלכלה]] בעיקר בתחום של [[תאוריית הבחירה הציבורית]] אבל הוא יכול לשמש גם בדיספלינות אחרות שחוקרות את התחומים של רציונליות ובחירה כמו פילוסופיה ותורת המשחקים. המונח נטבע על ידי Anthony Downs בספר An Economic Theory of Democracy שיצא לאור בשנת 1957.  

המונח משמש בדרך כלל בתחום [[חקר הכלכלה]] בעיקר בתחום של [[תאוריית הבחירה הציבורית]] אבל הוא יכול לשמש גם בדיספלינות אחרות שחוקרות את התחומים של [[רציונליות]] ובחירה כמו פילוסופיה ותורת המשחקים. המונח נטבע על ידי Anthony Downs בספר An Economic Theory of Democracy שיצא לאור בשנת 1957.  

==דוגמה==

==דוגמה==

מקרה לדוגמה של בורות רציונלית נוגע למעסיק שמנסה לבחור בין שני מועמדים שמציעים לבצע משימה כלשהי במחיר של 10 דולר לשעה. משך הזמן הנדרש לסיום המשימה יהיה ארוך או קצר יותר כתלות במיומנות של העובד. האם למעסיק יש אינטרס לבדוק מיהו העובד המהיר יותר? אם נניח כי עלות ביצוע של יום ראיונות נוסף הוא 100 דולר, אם המעסיק הסיק מהרעיונות עד כה כי שני המועמדים ישלימו את המשימה בזמן שנע בין 195 ל-205 שעות, האינטרס של המעסיק הוא לבחור את אחד המועמדים בצורה קלה (לדוגמה הטלת מטבע) במקום להשקיע עוד 100 דולר בהחלטה מי יהיה המועמד הטוב ביותר.

מקרה לדוגמה של בורות רציונלית נוגע למעסיק שמנסה לבחור בין שני מועמדים שמציעים לבצע משימה כלשהי במחיר של 10 דולר לשעה. משך הזמן הנדרש לסיום המשימה יהיה ארוך או קצר יותר כתלות במיומנות של העובד. האם למעסיק יש אינטרס לבדוק מיהו העובד המהיר יותר? אם נניח כי עלות ביצוע של יום ראיונות נוסף הוא 100 דולר, אם המעסיק הסיק מהרעיונות עד כה כי שני המועמדים ישלימו את המשימה בזמן שנע בין 195 ל-205 שעות, האינטרס של המעסיק הוא לבחור את אחד המועמדים בצורה קלה (לדוגמה הטלת מטבע) במקום להשקיע עוד 100 דולר בהחלטה מי יהיה המועמד הטוב ביותר.

==בורות רציונלית ומוצרים ציבוריים==

==בורות רציונלית ומוצרים ציבוריים==

בורות רציונלית מהווה את אחד ההסברים מדוע גם במשטרים דמוקרטיים נפוצים מקרים שבהם קבוצה קטנה ומאורגנת יכולה לנצל את את כוחה הכלכלי כדי לצבור כוח פוליטי או להפעיל [[לובי פוליטי]] אפקטיבי על השלטון כך שזה יעניק לה הטבות שונות על חשבון הציבור הגדול והלא מיודע.  

בורות רציונלית יכולה להיות הסבר מדוע גם במשטרים דמוקרטיים נפוצים מקרים שבהם קבוצה קטנה ומאורגנת יכולה לנצל את את כוחה הכלכלי כדי לצבור כוח פוליטי או להפעיל [[לובי פוליטי]] אפקטיבי על השלטון כך שזה יעניק לה הטבות שונות על חשבון הציבור הגדול והלא מיודע.  

נניח שקיימת בעיה מסויימת הנוגעת לקביעה מחיר מינימום לירקות או להגנה על [[מונופול]] של חברה מסויימת. עבור קבוצה קטנה שתהנה מדבר זה יש תמריץ ללמוד ושפר את מצבה ככל האפשר. קבוצה זו מפעילה לובי פוליטי מול הממשלה לעומת זאת יש קבוצה גדולה בהרבה של אנשים שיכולים לסבול מהחלטה זו. אולם הסיכוי של כל אחד מהם לשנות את ההחלטה הוא קטן מאד. הדבר דורש שיתוף פעולה עם הרבה אנשים אחרים. בנוסף גם אם מישהו טרח ולמד את הנושא,  הוא יתקשה לשכנע אנשים אחרים להתעניין בנושא - שכן גם אם ילמדו את הנושא עדיין לא מובטח שיצא להם תועלת ממידע זה.

נניח שקיימת בעיה מסויימת הנוגעת לקביעה מחיר מינימום לירקות או להגנה על [[מונופול]] של חברה מסויימת. עבור קבוצה קטנה שתהנה מדבר זה, יש תמריץ ללמוד ושפר את מצבה ככל האפשר. קבוצה זו מפעילה לובי פוליטי מול הממשלה לעומת זאת יש קבוצה גדולה בהרבה של אנשים שיכולים לסבול מהחלטה זו. אולם הסיכוי של כל אחד מהם לשנות את ההחלטה הוא קטן מאד. הדבר דורש שיתוף פעולה עם הרבה אנשים אחרים. בנוסף גם אם מישהו טרח ולמד את הנושא,  הוא יתקשה לשכנע אנשים אחרים להתעניין בנושא - שכן גם אם ילמדו את הנושא עדיין לא מובטח שיצא להם תועלת ממידע זה.

לגבי [[מוצר פרטי]] - מוצר רגיל שאותו הצרכן יכול להחליט לקנות או לא - אם הצרכן אינו מרוצה מקפה או עניבה שהוא קנה מיצרן כלשהו הגיוני שינסה לקבל מידע על תכונות המוצר ועל תכונות של מוצרים אחרים. הצרכן משיג מידע ופועל לפיו בשוק לשפר את מצבו. לעומת זאת כאשר מדובר ב[[מוצר ציבורי]] - מוצר שמסופק בדרך כלל לכלל הציבור וקשה לחלק אותו לחלקים - יש כבר תועלת נמוכה יותר לאדם ללמוד עליו שכן גם ההחלטה בנושא אינה שלו - אם כי הוא יכול לנסות להשפיע עליה. {{הערה|שם=Anomaly|Jonathan Anomaly, [https://philpapers.org/archive/ANOPGA.pdf Public goods and government action] , Politics, Philosophy & Economics, 2015, Vol. 14(2) 109–128}}

לגבי [[מוצר פרטי]] - מוצר רגיל שאותו הצרכן יכול להחליט לקנות או לא - אם הצרכן אינו מרוצה מקפה או עניבה שהוא קנה מיצרן כלשהו הגיוני שינסה לקבל מידע על תכונות המוצר ועל תכונות של מוצרים אחרים. הצרכן משיג מידע ופועל לפיו בשוק לשפר את מצבו. לעומת זאת כאשר מדובר ב[[מוצר ציבורי]] - מוצר שמסופק בדרך כלל לכלל הציבור וקשה לחלק אותו לחלקים - יש כבר תועלת נמוכה יותר לאדם ללמוד עליו שכן גם ההחלטה בנושא אינה שלו - אם כי הוא יכול לנסות להשפיע עליה. {{הערה|שם=Anomaly|Jonathan Anomaly, [https://philpapers.org/archive/ANOPGA.pdf Public goods and government action] , Politics, Philosophy & Economics, 2015, Vol. 14(2) 109–128}}

גם בניסיונות לקבוע את הביקוש ל[[מוצר ציבורי]] יש בעיה של בורות רציונלית. חלק מהנכונות של הציבור לשלם על מוצר ציבורי כלשהו תלוי בשאלה כמה אנשים יודעים או לא יודעים על "מוצר" זה. לדוגמה אם אנשים מכירים את העוף קונדור ויודעים על תרומתו למערכת האקולוגית הם יהיו מוכנים לשלם יותר מציבור לא מיודע. היבט זה נוגע במיוחד גם לסוגיות כמו [[קיימות]] - כמו נכונות הציבור למנוע זיהום הכחדה או כדי לשקם מערכת אקולוגית. ככל שהמערכת מרוחקת יותר מחיי היומיום של האנשים וככל שיש להם ידע מדעי נמוך יותר והבנה כיצד הדבר משפיע על חייהם כך המוטיבציה שלהם להכיר את המידע הנחוץ נמוכה יותר.

גם בניסיונות לקבוע את הביקוש ל[[מוצר ציבורי]] יש בעיה של בורות רציונלית. חלק מהנכונות של הציבור לשלם על מוצר ציבורי כלשהו תלוי בשאלה כמה אנשים יודעים או לא יודעים על "מוצר" זה. לדוגמה אם אנשים מכירים את העוף קונדור ויודעים על תרומתו למערכת האקולוגית הם יהיו מוכנים לשלם יותר מציבור לא מיודע. היבט זה נוגע במיוחד גם לסוגיות כמו [[קיימות]] - כמו נכונות הציבור למנוע זיהום הכחדה או כדי לשקם מערכת אקולוגית. ככל שהמערכת מרוחקת יותר מחיי היומיום של האנשים וככל שיש להם ידע מדעי נמוך יותר והבנה כיצד הדבר משפיע על חייהם כך המוטיבציה שלהם להכיר את המידע הנחוץ נמוכה יותר.

==ראו גם==

==ראו גם==