שינויים

== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==

== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==

{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}

{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}

כלכלת מצב יציב חשובה כי היא יכולה להפוך את החברה האנושית והביוספירה לכזו שיכולה להתקיים לאורח זמן, וכי היא יכולה להעלות את רמת החיים של החצמחים, בעלי החיים ובני האדם. שיטות אחרות גורמות להווצרות עודף ו חסור מה שמצד אחד מסכן את הביוספרה עקב חצית גבולות אקולוגיוץת ומצד שני גורם לירידה ברמת החיים עקב השלכות שונות של עודף כמו השמנה אורח חיים יושבני, התמכרות למציאות מדומה והשלכות שונות של המחסור כמו רעב ואפיסת כוחות.

כלכלת מצב יציב חשובה כי היא יכולה למנוע [[הכחדה אנושית]] - להפוך את החברה האנושית והביוספירה לכזו שיכולה להתקיים לאורך זמן. כמו כן היא יכולה לשפר את הרווחה החברתית של בני האדם ושל יצורים אחרים. השיטה הכלכלית הקיימת כיום גורמות להווצרות [[מחסור ועודף]] מה שמצד אחד מסכן את הביוספרה עקב חצית גבולות אקולוגיים ומצד שני גורם לירידה באיכות החיים עקב השלכות שונות של מחסור ועודף כמו [[רעב]] או [[תת תזונה]] מצד אחד ו[[השמנה]], תשישות מצד אחד  ו[[אורח חיים יושבני]] מצד שני, וכן [[כלכלת התמכרות]] המסתמכת על סוגי [[התמכרות]] שונים.

===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===

===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]].]]

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]].]]

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של הפעילות הכלכלית האנושית  הנוכחית - [[השפעות סביבתיות]] - לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]], [[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבים מתכלים]], פגיעה ביכולת התחדשות של [[משאבים מתחדשים]], [[זיהום]] ושיבוש של [[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]]. השפעות אלה עלולות ליצור בעיות מקומיות וכלל-עולמיות כמו תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו, מלחמות, [[פליטים סביבתיים]] ועוד בעיות חברתיות.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של הפעילות הכלכלית האנושית  הנוכחית - [[השפעות סביבתיות]] - לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]], [[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבים מתכלים]], פגיעה ביכולת התחדשות של [[משאבים מתחדשים]], [[זיהום]] ושיבוש של [[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]]. השפעות אלה עלולות ליצור בעיות מקומיות וכלל-עולמיות כמו תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו, מלחמות, [[פליטים סביבתיים]] ועוד בעיות חברתיות.  

כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה. '''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המפהכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות [[אנרגיה]] מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בעירה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ובצריכה.  

כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה. '''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות [[אנרגיה]] מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בעירה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ובצריכה - ואיתם עליה ב[[טביעת רגל אקולוגית]] וב[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] רבות שמערערות את בסיס הקיום של מערכות אקולוגיות ומשבשות מחזורים ביוגאוכימיים רבים.  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך ו[[גידול אוכלוסין|גידול מתמיד של האוכלוסייה]] החלו בספר "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך ו[[גידול אוכלוסין|גידול מתמיד של האוכלוסייה]] החלו בספר "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה אופטימית למדי, שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה אופטימית למדי, שמניחה שכל [[שירותי המערכת האקולוגית|שירות אקולוגי]] זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של [[יער|יערות]] יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה [[הכחדה אנושית|לסכן את האנושות]].  

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן. הסיבה שאנו לא רואים קריסה מיידית במצב של משיכת-יתר היא קיום של [[שיהוי]] בתגובה -  אם אנחנו כורתים 220 עצים בשנה ביער שיכול להתחדש בקצב של 20 עצים בשנה, אנחנו במשיכת יתר של 200 עצים בשנה - יער בן 10,000 עצים יתרוקן כעבור 50 שנה. יקח לנו זמן להבין שקיימת בעיה.  

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן. הסיבה שאנו לא רואים קריסה מיידית במצב של משיכת-יתר היא קיום של [[שיהוי]] בתגובה -  אם אנחנו כורתים 220 עצים בשנה ביער שיכול להתחדש בקצב של 20 עצים בשנה, אנחנו במשיכת יתר של 200 עצים בשנה - יער בן 10,000 עצים יתרוקן כעבור 50 שנה. יקח לנו זמן להבין שקיימת בעיה. באותו אופן שבו [[זיהום|זיהום]] לא גורם בדרך כלל למוות באופן מיידי של אנשים אלה לאחר זמן מה.  

אחת הטענות שמצדיקות שאיפה לכלכלת מצב יציב היא שאחת מהבעיות הקשות ביותר של האנושות היא [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ואפילו לאנרגיות מתחדשות בהם מנסים להחליף את הדלקים הפוסיליים יש [[השפעות סביבתיות, חברתיות ובריאותיות של אנרגיות מתחדשות|השפעות שליליות מסוימות על הסביבה]].

אחת הטענות שמצדיקות שאיפה לכלכלת מצב יציב היא שאחת מהבעיות הקשות ביותר של האנושות היא [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ואפילו לאנרגיות מתחדשות בהם מנסים להחליף את הדלקים הפוסיליים יש [[השפעות סביבתיות, חברתיות ובריאותיות של אנרגיות מתחדשות|השפעות שליליות מסוימות על הסביבה]] - כך שקשה להגדיל את השימוש בהן עוד ועוד.

בכתבה שפורסמה באוקטובר 2018, ג'רמי לנט ערך סקירת מצב ומציין שלפי המחקרים שאפילו עם [[דה-קפלינג]] (כלומר מעבר לטכנולוגיות שיאפשרו צמיחה ללא פגיעה במערכות האקולוגיות) אגרסיבי ביותר, עדיין עד שנת 2050 הייצור יהיה פי 2 ממה שכדור הארץ יכול לספוג. אחד מהמחקרים טוען, שגידול אינסופי בתמ"ג, הוא שיטה גרועה להגיע לאושר ורמת חיים גבוהה {{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/we-need-an-ecological-civilization-2612579358.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1b7e6fca8d-EMAIL_CAMPAIGN_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1b7e6fca8d-86080785 We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late] 15.10 2018, Ecowatch}}.

בכתבה שפורסמה באוקטובר 2018, ערך ג'רמי לנט סקירת מצב וציין שלפי המחקרים, אפילו עם [[דה-קפלינג]] (כלומר מעבר לטכנולוגיות שיאפשרו צמיחה ללא פגיעה במערכות האקולוגיות) אגרסיבי ביותר, עדיין עד שנת 2050 הייצור יהיה פי 2 ממה שכדור הארץ יכול לספוג. אחד מהמחקרים טוען, שגידול אינסופי בתמ"ג, הוא שיטה גרועה להגיע לאושר ורמת חיים גבוהה {{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/we-need-an-ecological-civilization-2612579358.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1b7e6fca8d-EMAIL_CAMPAIGN_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1b7e6fca8d-86080785 We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late] 15.10 2018, Ecowatch}}.

=== סיבות בריאותיות ונפשיות ===

=== סיבות בריאותיות ונפשיות ===