47,332
עריכות
שינויים
הסרת ההפניה לדף כלכלת מצב יציב
#הפניה [[כלכלת מצב יציב]]
'''כלכלה מעגלית''' היא גישה כלכלית החותרת [[כלכלה בת קיימא]] ולמניעת בזבוז ו[[זיהום]], על ידי ניצול מרבי של [[חומר גלם|חומרי גלם]] או [[אנרגיה]].
כלכלה מעגלית תוכננה כחלופה למודל הליניארי של "לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק", ורואה בו מודל בזבזני, המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של חומרים, תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של [[תרבות הצריכה|צריכתם]] והשלכתם. ההנחה בבסיס הכלכלה המעגלית היא שעקב הסופיות של [[משאבים מתכלים]] ומגבלות אחרות על [[משאבים מתחדשים]], המודל הליניארי אינו [[בר קיימא]]. לכן מציעה הכלכלה המעגלית שינוי ב[[שרשרת אספקה|שרשרת האספקה]] כך שכל משאב ינוצל בכמות המרבית של פעמים לפני שיסיים את תפקידו בכלכלה. מודל זה מאופיין במיצוי ובשימוש חוזר מרבי במשאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר.
הכלכלה המעגלית שואפת להציג חלופה כלכלית אטרקטיבית וישימה, ובתחילת [[המאה ה-21]] החלה לקבל התייחסות בחזונם הכלכלי של מקבלי החלטות ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] והעסקי. הטמעת המודל נוגעת בכל שחקן במערכת הכלכלית – כל [[ארגון]], [[חברה (תאגיד)|חברה]], צרכן או [[עירייה]] – המודל רואה בכולם בעלי תפקיד והשפעה.
מודלים של כלכלה מעגלית שואפים לנתק את הקשר בין התפתחות כלכלית, לצריכת משאבים ממקורות [[התכלות|מתכלים]], ([[דה-קפלינג]]) ובכך להשיג יעדים כגון [[צמיחה כלכלית]] ויצירת [[עבודה (כלכלה)|מקומות עבודה]], תוך צמצום נזקים והשפעות סביבתיות. חסידי הכלכלה המעגלית רואים במודל זה ככזה שממקסם יעילות, ולפיכך ממזער סיכונים כלכליים ו[[אקולוגיה|אקולוגים]]. לחלופין אפשר להציג את הכלכלה המעגלית כנתיב ל[[כלכלת מצב יציב]] המשיגה שגשוג ללא צמיחה.
הכלכלה המעגלית, תוך התבססות על רעיונות ''''[[מעריסה לעריסה]]''', מחלקת את רכיבי המוצר לשני סוגים – אלו הקרויים "ביולוגיים", המתוכננים לחזור ל[[ביוספרה]] ללא יצירת סיכונים, תוך [[משאבי טבע מתחדשים|חידוש של משאבי הטבע]], ואלו הקרויים "טכניים", המתוכננים כך שיהיו בשימוש שוב ושוב, מבלי להיכנס לביוספרה - משום שהם עלולים להיות רעילים לטבע או שהפקה שלהם כרוכה ב[[כרייה]]. לפיכך, כל אחד מן החומרים מאופיין במחזור חיים ושימוש שונה. ניתן לומר בכלליות כי חומרים/מוצרים ביולוגיים "נצרכים", ובמוצרים/חומרים טכניים "משתמשים".
שיטת חשיבה זו מציבה אתגר [[טכנולוגיה|טכנולוגי]], [[פוליטיקה|פוליטי]] ו[[סוציולוגיה|סוציולוגי]] עצום ל[[חברה אנושית|חברה האנושית]], ואולם תומכי המודל מעריכים שהוא יהיה מתגמל עבור הראשונים שיהיו חלק ממנו ויהפכו למנועי הצמיחה שלו. כלכלה מעגלית כרוכה בשינוי תפיסה, בהסתכלות על חומרי גלם, מוצרים, שיטת ייצור, [[מכירות]] ויחסים עם לקוחות, והסתכלות על כל מחזור החיים של המוצר, בניסיון לשפרו בכל שלב.
== יישומה של הכלכלה המעגלית ==
כדי לקיים כלכלה מעגלית יש צורך, בדרך כלל, לקחת בחשבון ארבעה היבטים מרכזיים:
[[מודל עסקי|מודלים עסקיים]], תוכן ועיצוב, [[שיתוף פעולה חוצה מגזרים|שיתופי פעולה חוצי מגזרים]] וענפי תעשייה, ו[[לוגיסטיקה הפוכה]] (Reverse logistics).
=== מודלים עסקיים ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אחריות יצרן מורחבת]], [[צריכה שיתופית]]}}
הכלכלה המעגלית חותרת למודלים עסקיים, בהם האחריות והתמריץ ליצור מוצר חסכוני ולשמירתו, נותרת בידי ה[[ייצור|יצרן]] - דבר שקשור לרעיון של [[אחריות יצרן מורחבת]]. תמריץ זה יכול להיות מושג, למשל על ידי השארת ה[[בעלות]] על המוצר בידי היצרן. כך, באמצעות שינוי מודל עסקי ממכירה ל[[חכירה]] או ממכירה ל[[צריכה שיתופית]], נוצר מנגנון בו מוצר יעיל סביבתית הוא win-win עבור הרוכש והיצרן. דוגמה נוספת היא מעבר למכירת [[מגזר השירותים|שירותים]] במקום מכירת מוצרים.
להלן מוצגים מספר מודלים עסקיים לרכש מעגלי, היכולים לייצר את אותה זהות אינטרסים בין היצרן ללקוח.
* '''הארכות [[חיי מוצר|חיי המוצר]]''' (Service life) – במודל זה מצפה החברה להרוויח לטווח הארוך על ידי אספקת שירות תיקונים קבוע לאותו המוצר. לדוגמה: שיפוץ [[מנוע]]ים על ידי חברת הרכב רנו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://group.renault.com/en/our-commitments/respect-for-the-environment/circular-economy/|הכותב=|כותרת=CIRCULAR ECONOMY|אתר=רנו|תאריך=}}}}.
* '''[[שימוש חוזר]]''' – במודל זה מתבצע שימוש במוצר לאחר שכביכול סיים את תפקידו המקורי. לדוגמה: [[מים אפורים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.greenbiz.com/article/pgs-circular-economy-strategy-now-includes-water-and-yes-diapers|הכותב=|כותרת=P&G’s circular economy strategy now includes water and (yes) diapers|אתר=|תאריך=}}}}.
* '''[[צריכה שיתופית]]''' – צריכה שיתופית מספקת כמה מודלים אפשריים שיכולים להתאים לכלכלה מעגלית.
** '''[[מוצר כשירות|מוצר כשירות]]''' Product-service system– במודל זה מעבירה חברה ציוד שלה - בחינם או בתשלום - למגוון מקומות בהם יהיה הציוד נגיש ללקוחות, שם יוכלו הלקוחות לשלם עבור שימוש חד פעמי באותו הציוד. לדוגמה: מכונות הצילום של זירוקס, בהן הלקוח משלם עבור כל צילום מסמך ; מכונות [[אוויר דחוס]] למילוי [[צמיגים]] שמוצעות על ידי חברת מישלן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://limo.libis.be/primo-explore/fulldisplay?docid=LIRIAS1749834&context=L&vid=Lirias&search_scope=Lirias&tab=default_tab&lang=en_US&fromSitemap=1|הכותב=|כותרת=Analysis of the Business Potential of Product-Service Systems for Investment Goods|אתר=|תאריך=}}}} ; [[Car2Go]] המציעה [[השכרת רכב]]ים לזמנים קצרים ממגוון נקודות.
** '''[[צריכה שיתופית#שוקי הפצה מחודשת|הפצה מחודשת]]''' - פלטפורמות להעברת חפצים שהיו בבעלות גורם (אדם או ארגון) שאינו מעוניין בהם יותר לבעלות גורם שרוצה בהם. לדוגמה: [[יד2]] או [[EBay]].
** '''[[סגנון חיים שיתופי]]''' - מודל זה עוסק בשיתוף נכסים לא מוחשיים כגון: חלל, זמן, מיומנויות, כסף. דוגמה: [[Airbnb]], [[דיור שיתופי]] או [[הלוואות עמית לעמית]].
=== תוכן ועיצוב ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ניתוח מחזור חיים]], [[מעריסה לעריסה]]}}
כדי שניתן יהיה להאריך את משך השימוש בחומרי הגלם גם לאחר שחיקתו של המוצר עצמו, יש להכניס שיקולים אלו כבר בשלב תכנון המוצר או השירות. בכלכלה ליניארית תפקיד ה[[עיצוב תעשייתי|עיצוב]] רלוונטי בעיקר לשלבי המכירה והשימוש של המוצר ושם הוא מסתיים. בכלכלה מעגלית לעומת זאת, תפקיד העיצוב רלוונטי לכל שלבי המוצר – הפקת משאבים, ייצור, שימוש וסוף חיי המוצר שלמעשה אינם אמורים להיגמר אלא אמורים להיכנס למחזור חיים חדש.
תפקיד העיצוב חשוב להבנה לאן ואיך המוצר, מרכיביו וחומר הגלם ממנו הוא מיוצר מגיעים למפעל הייצור שוב, ואיך ניתן להפיק מהם תועלת בשנית, שלישית והלאה. תוכן ועיצוב הם גורמים מאוד חשובים בלוגיסטיקה הפוכה ועיצוב נכון אמור לסייע באיסוף של המוצר ובהחזרתו אל שרשרת האספקה לקראת שימוש חוזר/שיקום ושיפוץ/מיחזור ועוד.
=== שיתופי פעולה ===
אחד האתגרים העומדים בפני מעבר של חברות למודלים כלכליים של כלכלה מעגלית, הוא הצורך בשיתוף פעולה בכמה שלבים בדרך, מול גורמים שונים. אם חברה מתחילה תהליך פיתוח מוצר כך שיתאים לכלכלה מעגלית, עליה ליזום שיתופי-פעולה שונים על מנת להבטיח פתרון לאורך כל שרשרת החיים של המוצר, החל מחומרי הגלם עצמם, דרך הייצור, מול הלקוחות, ולאחר מכן גם בגלגולים הנוספים של חומרי הגלם. כל הפעולות הללו דורשות שיתוף פעולה חוצה מגזרים ו[[סקטור כלכלי|סקטורים]].
היכולת של חברה ליצור שיתופי פעולה כאלו היא גורם מפתח להצלחה ביישום כלכלה מעגלית, ו[[חסם כניסה לשוק|חסם]] עיקרי במעבר. עם זאת, יש הטוענים כי ככל שיותר חברות ומוסדות יפתחו פלטפורמות שמתאימות לכלכלה מעגלית, כך כניסה של שחקנים חדשים תהייה קלה יותר.
=== לוגיסטיקה הפוכה ===
על מנת לנצל את המוצר בסוף חייו, ולהחזירו לכלכלה המעגלית יש להגיע אליו או לאספו. לשם כך יש להשתמש ב[[לוגיסטיקה הפוכה]] (Reverse logistics). אם בעבר הדגש ה[[לוגיסטיקה|לוגיסטי]] היה בכיוון אחד (מהיצרן ללקוח), הרי שבמצב בו המוצר יכול לשמש חומר גלם למוצר הבא, נדרשת גם חשיבה לוגיסטית על הבאתו בחזרה – אל היצרן או אל הלקוח הבא.
מודלים לוגיסטיים (הפוכים) מחייבים גישה [[הוליזם|הוליסטית]], הלוקחת בחשבון את תכנון ועיצוב המוצר, ניטור ופיקוח לאורך שרשרת האספקה במהלך שלב השימוש, ניהול [[מלאי]], שיחזור המוצר ו[[שיווק]]ו מחדש בשוק.
== התפתחות הכלכלה המעגלית ==
=== הכלכלה המעגלית בנויה ומשלבת מספר תפיסות שהתפתחו בעשורים האחרונים ===
==== מעריסה לעריסה ====
[[מעריסה לעריסה]] הוא מושג שהומצא בשנת 1971 על ידי [[ואלטר שטאהל]] (Walter R. Stahel), [[אדריכל]] [[שווייצרי]], בוגר המכון השווייצרי הפדרלי לטכנולוגיה ב[[ציריך]]. הרעיון העיקרי סביב המושג נמצא בקריאה להארכת חיי השירות של מוצרים – בעזרת שימוש חוזר, תיקון, שיחזור ומיחדוש. שטאהל קיבל הכרה ציבורית בזכות מאמר עטור פרסים, 'פקטור חיי המוצר', שפרסם בשנת 1982, ומינף את ההכרה לייסוד מכון Product-Life ב[[ז'נבה]], חברת ייעוץ המוקדשת לפיתוח אסטרטגיות ומדיניות של [[קיימות]].
המושג התעדכן בשנת 2002 על ידי [[מיכאל בראונגרט]] ו[[ויליאם מקדונואו]] , שפרסמו את הספר '[[מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים']] , הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מתוך קיימות, ונותן דוגמאות ליישום עקרונות המודל.
==== כלכלת ביצועים ====
בשנת 1976 ביצע ואלטר שטאהל, יחד עם ז'נבי רדאיי (Genevieve Reday), מחקר עבור וועדה של [[האיחוד האירופי]]. המחקר, שקיבל את הכותרת: "הפוטנציאל להחליף כוח אדם בתמורה לאנרגיה" ('The Potential for Substituting Manpower for Energy'){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/publication/40935606_Jobs_for_tomorrow_the_potential_for_substituting_manpower_for_energy|הכותב=|כותרת=Jobs for tomorrow: the potential for substituting manpower for energy|אתר=|תאריך=}}}}, היה ההתייחסות הראשונה למושג אותו כינה שטאהל "לסגור את הלולאה". כינוי זה היה [[דימוי]] להפיכת היחס למוצר מ"קו ישר" ל"מעגל". - דבר הקשור גם ל[[מחזור ביוגאוכימי]] של יסודות בטבע.
במחקר בחנו שטאהל ורדאיי מודלים כלכליים ש"סוגרים לולאות", תוך הדגמה כיצד עשויים מודלים אלו של כלכלה המעגלית להשפיע על יצירת מקומות עבודה חדשים, [[תחרות חופשית|תחרותיות]], חיסכון במשאבים, ומניעת יצירת [[פסולת]]. במחקר הציעו שטאהל ורדאיי [[מודלים עסקיים לכלכלה מעגלית]], והדגימו את האפקטיביות האפשרית שלהם{{הערה|{{Cite news|url=https://www.youtube.com/watch?v=PhJ-YZwDAVo|title=ואלטר שטאהל מסביר בסרטון על כלכלת ביצועים (באנגלית)}}}}.
==== אקולוגיה תעשייתית ====
[[אקולוגיה תעשייתית]] היא חקר החומר ו[[אנרגיה]] שנמצאים בשימוש בתעשייה, תוך ניסיון ליצור מערכת שעובדת בשיתוף פעולה, בתוך עולם התעשייה, בה גורמים שונים בתעשייה יוצרים ביניהם קשרים שיוצרים מעין "מערכת אקולוגית תעשייתית". מטרת גישה זו, שזכתה להכרה בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], היא ליצור תהליכי "לולאה סגורה", שבה פסולת של גורם אחד הופכת למשאב עבור גורם אחר, ובכך לחסל את הרעיון של תוצר לוואי בלתי רצוי.
אקולוגיה תעשייתית מאמצת [[ראייה מערכתית]], שבה עיצוב תהליכי ייצור מתבצע על פי אילוצים [[אקולוגיה|אקולוגיים]] מקומיים, תוך הסתכלות על ההשפעה הגלובלית שלהם מלכתחילה. מסגרת זו מכונה גם "מדע הקיימות". אקולוגיה תעשייתית מנסה לשלב רווחה כלכלית עם רווחה חברתית ואקולוגית.
==== קפיטליזם טבעי ====
מושג הקפיטליזם הטבעי נטבע בשנת 1999 בספר [[קפיטליזם טבעי]] שכתבו [[פול הוקן]], [[אמורי לובינס]] ו[[הנטר לובינס]] בשנת 1999. מושג הקפיטליזם הטבעי קורא תיגר על "ה[[קפיטליזם]] ה[[תעשייה|תעשייתי]]" המסורתי, ומבקש להתייחס לעולם הטבע כמעין [[בנק]] חומרים הכולל [[קרקע]], [[מים]], [[אוויר]] ו[[בעלי חיים|יצורים חיים]]. בספר מתארים המחברים את חזונם ובו [[גלובליזציה כלכלית|כלכלה גלובאלית]] שבה האינטרסים הסביבתיים והעסקיים חופפים, והכלכלה מתפתחת לאור תלות בין ייצור תעשייתי של מוצרים, לבין תחזוקה ושימור ההון הטבעי שמספק את חומרי הגלם לאותו ייצור תעשייתי.
לקפיטליזם הטבעי ארבעה עקרונות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.quora.com/What-are-the-four-principles-of-natural-capitalism|הכותב=|כותרת=What are the four principles of natural capitalism?|אתר=Quora|תאריך=}}}}:
* התייעלות רדיקאלית ביצרנות של משאבים טבעיים: באמצעות שינויים משמעותיים בעיצוב, ייצור וטכנולוגיה, כל משאב טבע יוכל להיות מנוצל כמות מקסימלית של זמן - פי כמה מאשר בימי כתיבת הספר. התייעלות זו תיצור חיסכון בעלויות התפעול השוטפות, בהשקעה ראשונית ובזמן, וחיסכון זה יוכל לסייע ליישום שלושת העקרונות הנוספים.
* מעבר לחומרים ומערכות ייצור המקבלות השראה מהטבע: קפיטליזם טבעי שואף להיפטר מהמושג "פסולת" על ידי עיצוב מערכות סגורות ומעגליות. במערכות כאלה הפלט - שבתעשייה המסורתית נחשב לפסולת - הופך לקלט חיוני של מערכת אחרת, בדומה לשימוש טבעי ב[[קומפוסט]] למשל.
* מודלים כלכליים מבוססים זרימה ושירותיות: יצירת ערך לזרימה המשכית של שירותים ולא למודל המסורתי של מכירת טובין המזין את הספקים והצרכנים. לדוגמה - ספק שידאג ללקוח לשירות [[תאורה]], במקום שידאג למכירת [[נורה חשמלית|נורות]].
* השקעה חוזרת במשאבי טבע: הקפיטליזם הטבעי שואף ליצור לחצי שוק שיעודדו חברות להשקיע בשימור המערכת האקולוגית - היא משאבי הטבע שהחברה זקוקה להם - וכך למתן את הלחצים הגדולים שמופעים על המערכת האקולוגית מצד ה[[דמוגרפיה של העולם|אוכלוסייה הגדלה של המין האנושי]].
==== כלכלה כחולה ====
"כלכלה כחולה" הוא מושג שנהגה לראשונה על ידי יושב ראש [[Ecover]] ואיש העסקים ה[[בלגיה|בלגי]] [[גונטר פאולי]] (Gunter Pauli), ומתואר באריכות בספרו [[כלכלה כחולה]] (The Blue Economy) משנת 2010. רעיון הכלכלה הכחולה הוא ליצור פתרונות מדעיים שייטיבו במקביל עם הסביבה, החברה והכלכלה.
בעקבות הספר נוסדה [[תנועה חברתית|תנועה]] שיוצרת ב"[[קוד פתוח]]" [[דין וחשבון (מסמך)|דוח]] על בסיס [[מקרה בוחן|מקרי בוחן]] ספציפיים, במטרה להגדיל את מאגר הפתרונות האפשריים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.theblueeconomy.org/|הכותב=|כותרת=THE BLUE ECONOMY|אתר=THE BLUE ECONOMY|תאריך=}}}}, תוך שמירה על 21 העקרונות של התנועה. הדוח, שמכפיל את תוכנו ככל שהתנועה מתרחבת, מתאר כ-100 יוזמות חדשניות שיכולות ליצור כ-100 מיליון [[משרה|משרות]] ב-10 השנים הקרובות ומתארת הרבה דוגמאות מנצחות של פרויקטים שכוללים שיתופי פעולה חוצי מגזרים וסקטורים.
== דוגמאות ליישום ==
=== דוגמאות מהעולם ===
נמל התעופה סכיפהול שב[[אמסטרדם]], התקשר עם חברת [[פיליפס]] ב[[חוזה]] לרכישת תאורה בשיטת ה-Pay per Service Unit, שבה הלקוח משלם עבור כל אספקת תאורה ברמה מסוימת שהוגדרה בין הצדדים ללא הגדרה כיצד תושג עוצמת ופריסת התאורה הזו. פיליפס מתקינה את ה[[תשתית|תשתיות]] (אמצעי התאורה וה[[מעגל חשמלי|מעגלים החשמליים]]), מספקת את ה[[תחזוקה]] ומשלמת את חשבון ה[[חשמל]]. בצורה כזאת, לפיליפס יש תמריץ לספק מוצר עם מחזור חיים ארוך (כי המוצר נותר כל הזמן ב[[בעלות]]ה), תחזוקה וצריכת אנרגיה מינימליים, ובעת הצורך יכולת תיקון נוחה ומהירה. יישום מודל הרכש המתואר לעיל, הביא לירידה בצריכת האנרגיה ובצורך בתחזוקה שוטפת, דבר שהתבטא בהפחתה בהוצאות לתאורה בשדה התעופה סכיפול, בהשוואה למודל הקודם בו נקנו נורות והשדה היה אחראי לתחזוקתן ו[[גריטה|גריטתן]].
ארגון [[Rijkswaterstaat]] (אנגלית Directorate-General for Public Works and Water Management) הוא גוף ממשלתי השייך למשרד התעשייה והסביבה של מדינת [[הולנד]] (תרגום מילולי: ניהול משאבים ומים), שאחראי על ניהול, תחזוקה, בנייה ועיצוב של התשתיות הגדולות בהולנד, כגון מערכת ה[[כביש]]ים הארצית, מערכת המים וה[[ביוב]] הארצית. הארגון ביצע רכישה מעגלית של 56 [[מדים]] ל[[דייל אוויר|דיילות]] ודיילים. תקופת העבודה היא עונת ה[[קיץ]], כאשר הם מלווים את ענף ה[[שייט|שיט]] המשפחתי. תחת אותו הסדר, הארגון בחר [[חכירה|להחכיר]] את המדים לעונה אחת בלבד, כאשר בסוף העונה העובדים מחויבים להחזיר את המדים. הספק מעביר את המדים דרך מכונה המפרקת את הבגד ליצירת [[בד]] חדש שממנו [[תפירה|יתפרו]] בגד חדש. גם במקרה של המודל הזה, הספק נשאר בעל הבגד והבד ממנו הוא עשוי. הפרויקט היה חלק מפיילוט דו-שנתי, הנעשה בתמיכת הארגון REBus, הנתמך חלקית על ידי [[האיחוד האירופי]]. זהו המיזם הראשון בסגנון זה שלקחה בו חלק ממשלת הולנד.
=== דוגמאות מישראל ===
;מיחדוש והשמשת מוצר ליישום שונה :
טכנולוגיית ™NUF של חברת NUFiltration מבוססת על [[פטנט]] יישומי עולמי, העושה [[שימוש חוזר]] במסנני [[דיאליזה]] שסיימו את תפקידם כ[[מכשור רפואי]], ומשמישה ותם מחדש כמסנני מים. NUFiltration מספקת מתקנים להפקת [[מי שתייה]] ל[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]], מסננים לבריכות שחייה, מתקני [[מיחזור מים]] לחממות ו[[בריכת דגים|בריכות דגים]] ומתקנים תעשייתיים לשדרוג [[מי קולחין]]. מאחר שהשימוש המקורי במסנן הוא לצרכים רפואיים, הוא עובר עוד במתכונתו הראשונה תהליכי [[בקרת איכות]] הקפדניים ביותר, כך שממברנות המסנן מהוות מחסום לטווח רחב של [[זיהום |חומרים מזהמים]]. NUFiltration אוספת את הפילטרים מבתי חולים ומכוני דיאליזה בישראל וב[[איטליה]] - בישראל לבדה נזרקים מדי שנה כמיליון מסננים מסוג זה - ומבצעת להם [[מחדוש]] {{אנ|Upcycling}}, במהלכו המסננים עוברים תהליך [[חיטוי]] על פי ה[[פרוטוקול]] המחמיר ANSI/AAMI/RD47:2008{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nufiltration.com|כותרת=Nufiltration - The new way of filtration|אתר=www.nufiltration.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-08-16}}}}.
;מחזור מים שפכים בישראל:
במדינת ישראל מיוצרים מדי שנה כ-530 מיליון [[מ"ק]] [[שפכים]]. השפכים ה[[טיהור שפכים|מטוהרים]] המשמשים ל[[השקיה]] נקראים [[מי קולחין|קולחין]]. שיעור השבת הקולחין בישראל עומד על כ-75%, מרביתם לשימוש [[חקלאות|חקלאי]]. מדובר בשיעור ההשבה הגבוה בעולם. ההשבה מתבצעת באמצעות כ-135 [[מפעל]]ים, המספקים כ-355 מיליון מ"ק בשנה. כמות זו מהווה כ-31% מסך המים המסופקים לחקלאות וכ-18% מסך המים המסופקים במדינה לכל השימושים. ישראל מובילה בתחום [[מיחזור מים|מיחזור המים]] בעולם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.water.gov.il/Hebrew/Planning-and-Development/Disable-inferior-water-effluents/Pages/default.aspx|הכותב=|כותרת=השבת קולחין ומים נחותים|אתר=http://www.water.gov.il/Hebrew/Planning-and-Development/Disable-inferior-water-effluents/Pages/default.aspx|תאריך=}}}}.
;הצלת מזון:
[[לקט ישראל]], בנק המזון הלאומי, הוא [[ארגון ללא מטרות רווח]], שהוקם בשנת 2003 ועוסק בהצלת מזון שלולא פעילות העמותה היה מגיע ל[[פח אשפה|פחי האשפה]]. לקט תומכת בכ-170 אלף נזקקים בעזרת 205 [[עמותה|עמותות]] בכל רחבי הארץ. לפי הדו"ח הלאומי על אובדן מזון והצלת מזון בישראל משנת 2015{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/StateControl/News/Documents/bik120116.pdf אובדן מזון והצלת מזון בישראל – היבטים כלכליים, חברתיים, סביבתיים, הדו"ח הלאומי 2015, תקציר הדו"ח], נכתב על ידי לקט ישראל ו-[[BDO זיו האפט]], באתר [[הכנסת]]}}, באותה שנה הציל ארגון לקט ישראל 15,000 [[טון (מסה)|טון]] מזון אבוד בשווי של 135 מיליון ₪{{הערה|{{Cite news|url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4894737,00.html|title=מבצע הצלת מזון|last=חסלוביצר|first=נעה|date=2016-12-25|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2017-08-16}}}}.
;מיחזור תרופות:
[[שירותי בריאות כללית]] נותנת מענה בתחום הלוגיסטיקה ההפוכה לאיסוף [[תרופה|תרופות]] להשמדה. איסוף התרופות הוא אתגר לא פשוט לחברות התרופות עקב הפיזור הרב של "המוצרים" והעדר היכולת לעקוב אחריהם ולבצע איסוף מסודר, בהתאם ל[[קופת חולים|קופת החולים]] בה חבר החולה. שרותי בריאות כללית פתרה את הנושא באמצעות מתן פתרון גורף ללא תלות ביצרן ובלקוח – היא הציבה מתקנים לאיסוף התרופות ב[[מרפאה|מרפאותיה]], ומזמינה את הלקוחות להביא את התרופות "בסוף מחזור חייהם" אל מתקני הכללית, בלא תלות בשייכות של הלקוח לקופת חולים זו או אחרת וללא תלות בהאם התרופה נמכרה על ידי הכללית או על ידי קופת חולים אחרת.
== כלכלה מעגלית בישראל==
בשנת 2017 הוקם ב[[מכללת אפקה|מכללת אפקה להנדסה]] המכון לכלכלה והנדסה מעגלית. המכון משמש מקור ידע ופלטפורמה לפיתוח פתרונות טכנולוגיים הנדסיים ועסקיים שיאפשרו מעבר למערכת כלכלית מעגלית.
{{קישור כללי|כתובת=https://www.aicee.afeka.ac.il/|כותרת=AICEE - Afeka Institute of Circular Engineering & Economy|אתר=AICEE - Afeka Institute of Circular Engineering & Economy|תאריך_וידוא=2017-08-16}}}}
המכון חבר ב[[wikipedia:Ellen_MacArthur_Foundation|קרן אלן מקארתור]], מהווה נציגות ישראלית לאקדמיה בתחום זה, ומסייע לגופים ישראלים להשתתף בפעילות הבינלאומית של הקרן{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ellenmacarthurfoundation.org/|title=Circular Economy - UK, USA, Europe, Asia & South America - The Ellen MacArthur Foundation|access-date=2017-08-16}}}}.
== ראו גם ==
*[[כלכלה סביבתית]]
* [[כלכלה אקולוגית]]
*[[טכנולוגיה ראויה]]
*[[תעשייה בת קיימא]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סביבתנות]]
[[קטגוריה:כלכלה סביבתית]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]
[[קטגוריה:תעשייה בת קיימא]]