שינויים

נוספו 2,344 בתים ,  09:06, 29 באפריל 2019
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
עקרונות הפיזיוקרטים נוסחו לראשונה על–ידי [[רישאר קנטיון]], בנקאי אירי שחי בצרפת במאמרו "[http://socserv2.socsci.mcmaster.ca/~econ/ugcm/3ll3/cantillon/essay1.txt מסה כללית על טבעו של המסחר]" שפורסמה אחרי מותו בצרפתית בשנת 1755. רעיונות האסכולה פותחו מאוחר יותר למערכת שיטתית יותר גם על ידי קניי שהגה את [[הטבלה הכלכלית]] וגם על ידי [[ז'ן קלוד מרי ונסן דה גורניי|גורניי]] .  
 
עקרונות הפיזיוקרטים נוסחו לראשונה על–ידי [[רישאר קנטיון]], בנקאי אירי שחי בצרפת במאמרו "[http://socserv2.socsci.mcmaster.ca/~econ/ugcm/3ll3/cantillon/essay1.txt מסה כללית על טבעו של המסחר]" שפורסמה אחרי מותו בצרפתית בשנת 1755. רעיונות האסכולה פותחו מאוחר יותר למערכת שיטתית יותר גם על ידי קניי שהגה את [[הטבלה הכלכלית]] וגם על ידי [[ז'ן קלוד מרי ונסן דה גורניי|גורניי]] .  
   −
הפיזיוקרטים סברו כי עושרה של אומה נקבע על–ידי יצירת עודף [[חקלאות|ייצור חקלאי]] מעבר למה שנדרש כדי להזין את האיכרים ולהמשיך לקיים את החקלאות. פעולות כלכליות אחרות נתפשו כניצול של עודף זה לצורך הפיכתו למוצרים חדשים באמצעות הזנת הפועלים העוסקים בייצור מוצרים אלו. היצרנים, ועובדים לא חקלאיים נחשבו שימושיים ומועילים, אך "עקרים" במובן זה שההכנסה שלהם נובעת בסופו של דבר לא מעבודתם אלא מעודף הייצור החקלאי. במובן זה הפיזיוקרטים היו דומים לכלכלנים אקולוגיים ואנשי [[קיימות]] שטוענים למבנה היררכי של שוק הסחורות בכלכלה - אם אין קמח - אין תורה. כל העושר הכלכלי תלוי בקיום של עודף [[אנרגיה]] (ומשאבי טבע נדירים), לא חשוב אם הערך שניתן למוצרים אלה בשוק עומד על 10% או על 1%, הכלכלה לא יכולה לתפקד ללא עודף אנרגיה. טענה זו הושמעה הן בספר [[קטן זה יפה]] והן על ידי [[הרמן דיילי]].  
+
הפיזיוקרטים סברו כי עושרה של אומה נקבע על–ידי יצירת עודף [[חקלאות|ייצור חקלאי]] מעבר למה שנדרש כדי להזין את האיכרים ולהמשיך לקיים את החקלאות. פעולות כלכליות אחרות נתפשו כניצול של עודף זה לצורך הפיכתו למוצרים חדשים באמצעות הזנת הפועלים העוסקים בייצור מוצרים אלו. היצרנים, ועובדים לא-חקלאיים נחשבו שימושיים ומועילים, אך "עקרים" במובן זה שההכנסה שלהם נובעת בסופו של דבר לא מעבודתם אלא מעודף הייצור החקלאי.  
    
הפיזיוקרטים התנגדו בתוקף ל[[מרקנטיליזם]], ששם את הדגש על סחר במוצרים בין מדינות ועל מאזני הסחר. לפיזיוקרטים הייתה מידה של תמיכה תחת המונרכיה הצרפתית וחברי האסכולה נפגשו תכופות בורסאי. [[אדם סמית]], שביקר בצרפת כמדריכו של בנו של הרוזן מבקליי הושפע מאוד מרעיונותיהם של הפיזיוקרטים. הוא, כמו [[דייוויד ריקרדו]] ו[[קרל מרקס]] אחריהם אימצו את [[תורת הערך של העבודה]] הפיזיוקרטית. הרעיונות של הפיזיוקרטים על קשר בין אנרגיה לבין הכלכלה פותחו בהמשך על ידי הזרם של [[כלכלה ביופיזית]].  
 
הפיזיוקרטים התנגדו בתוקף ל[[מרקנטיליזם]], ששם את הדגש על סחר במוצרים בין מדינות ועל מאזני הסחר. לפיזיוקרטים הייתה מידה של תמיכה תחת המונרכיה הצרפתית וחברי האסכולה נפגשו תכופות בורסאי. [[אדם סמית]], שביקר בצרפת כמדריכו של בנו של הרוזן מבקליי הושפע מאוד מרעיונותיהם של הפיזיוקרטים. הוא, כמו [[דייוויד ריקרדו]] ו[[קרל מרקס]] אחריהם אימצו את [[תורת הערך של העבודה]] הפיזיוקרטית. הרעיונות של הפיזיוקרטים על קשר בין אנרגיה לבין הכלכלה פותחו בהמשך על ידי הזרם של [[כלכלה ביופיזית]].  
שורה 18: שורה 18:  
*[[הרוזן ממיראבו]]
 
*[[הרוזן ממיראבו]]
 
*[[פייר סמואל דו פונט דה נמור]]
 
*[[פייר סמואל דו פונט דה נמור]]
 +
 +
==הפיזיוקרטים והפרמידה ההפוכה בכלכלה אקולוגית==
 +
במובן מסויים הפיזיוקרטים דומים ל[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] ואנשי [[קיימות]] שטוענים למבנה היררכי של שוק הסחורות בכלכלה - אם אין קמח - אין תורה. כל העושר הכלכלי תלוי בקיום של עודף [[אנרגיה]] (ומשאבי טבע נדירים), לא חשוב אם הערך שניתן למוצרים אלה בשוק עומד על 10% או על 1%, הכלכלה לא יכולה לתפקד ללא עודף אנרגיה. טענה זו הושמעה הן בספר [[קטן זה יפה]] והן על ידי [[הרמן דיילי]].
 +
 +
כלכלנים נאו קלאסיים טוענים כי החשיבות והמחיר של מוצרים בשוק נקבעת לפי הערך השולי שלהם. זה ההסבר מדוע מים או מזון שווים פחות מזהב - למרות שיש להם ערך חשוב יותר לבני האדם הם לרוב נפוצים יותר ולכן ערכם השולי נמוך יותר. הנאו קאלסים עוברים מהמיקרו למאקרו על ידי רעיון של סכימה פשוטה - סוכמים את סך כל הזהב שנקנה בשוק כפול מחיר הזהב וכך יודעים את התרומה של הזהב לתמ"ג או לתוצר. הבעיה היא שמחיר הוא נתון נקודתי שיכול להשתנות במהירות עם הכמות. כדי ליישב את שתי נקודות הראיה ניתן לראות שכלכלנים נאו קלאסיים מצד אחד ופיזוקרטים וכלכלנים אקולוגיים עוסקים בבעיות שונות. הנאו קאלסים שואלים כיצד נקבע מחיר של סחורה בשוק. לעומת זאת האחרים שואלים מה החשיבות של הסחורה, בעיקר מנקודת המבט של כלל החברה.
 +
 +
לדוגמה יש דילמה בין בניית שני סכרים שונים בכלכלת-אי (ללא יצוא ויבוא) - אחד להגנה על שדות התבואה (המניבים 1% מהתמ"ג) והאחר להגנה על מכרות הזהב (מניבים 5% מהתמ"ג). מדובר במוצר ציבורי ולכן הממשלה צריכה לדאוג לו. ניתוח נאו קאלסי פשוט יביא למסקנה כי מכרות הזהב חשובים יותר שכן הם תורמים לדוגמה 5% מהרווחה (5% מהתמ"ג) לעומת זאת ניתוח של כלכלה אקולוגית יגיד שצריך להגן על הפקת המזון - גם אם היא לכאורה פחות משתלמת. שכן יש הבדל בין נקודת המבט של המתכנן המרכזי או כלל החברה לבין נקודת המבט של כל צרכן וצרכן. הצרנים לא רואים את תמונת כלל השוק ורואים רק את המחיר השולי.
 +
 +
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==