שורה 1: |
שורה 1: |
− | לאנרגיות מתחדשות יש מחיר סביבתי ובריאותי מסוים. נושא זה הוא זירה לוויכוח ציבורי גדול כי מצד אחד המסקנות יכולות להיות שכדי לפתור את משבר האקלים צריך גם להגביל צריכה ולעבור לצריך [[כלכלת מצב יציב]]. מצד שני המסקנות חברות הגז הנפט והפחם מגיעים בעקבותם למסקנה שצריך להשאר עם הדלקים הפוסיליים ויכולות להיות שצריך להישאר עם דלקים פוסיליים. לכן מדברים עליהם גם הארגונים המזוהים כ"ירוק כהה" וגם תומכי הדלקים הפוסיליים כמו לדוגמה דונלד טראמפ. כנראה שבגלל 2 הסיבות האלה גופים כמו הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים וארגוני סביבה שונים לא כל כך אוהבים לדבר עליהם. אחת הטענות של משרד התשתיות בישראל כאשר שואלים אותו למה הוא נשאר עם הגז, היא שהוא היה רוצה לעבור למתחדשות אבל הארגונים הירוקים לא רוצים פגיעה בציפורים ובשטחים הפתוחים. יש חוסר הסכמה מסועם בין ארגונים כמו גרינפיס ומגמה ירוקה אשר תומכים באנרגיות מתחדשות לארגונים כמו חברה להגנת הטבע ושות הטבע והגנים אשר רוצות לשמור קודם כל על השחים הפתוחים. לכן חשוב להבין היטב מה המצב. | + | לאנרגיות מתחדשות יש מחיר סביבתי ובריאותי מסוים. נושא זה הוא זירה לוויכוח ציבורי גדול כי מצד אחד המסקנות יכולות להיות שכדי לפתור את משבר האקלים צריך גם [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולעבור לצריך [[כלכלת מצב יציב]]. מצד שני המסקנות חברות הגז הנפט והפחם מגיעים בעקבותם למסקנה שצריך להשאר עם הדלקים הפוסיליים ויכולות להיות שצריך להישאר עם דלקים פוסיליים. לכן מדברים עליהם גם הארגונים המזוהים כ"ירוק כהה" וגם תומכי הדלקים הפוסיליים כמו לדוגמה דונלד טראמפ. כנראה שבגלל 2 הסיבות האלה גופים כמו הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים וארגוני סביבה שונים לא כל כך אוהבים לדבר עליהם. אחת הטענות של משרד התשתיות בישראל כאשר שואלים אותו למה הוא נשאר עם הגז, היא שהוא היה רוצה לעבור למתחדשות אבל הארגונים הירוקים לא רוצים פגיעה בציפורים ובשטחים הפתוחים. יש חוסר הסכמה מסועם בין ארגונים כמו גרינפיס ומגמה ירוקה אשר תומכים באנרגיות מתחדשות לארגונים כמו חברה להגנת הטבע ושות הטבע והגנים אשר רוצות לשמור קודם כל על השחים הפתוחים. לכן חשוב להבין היטב מה המצב. |
| | | |
| == פליטת גזי חממה == | | == פליטת גזי חממה == |
שורה 8: |
שורה 8: |
| {| class="wikitable" | | {| class="wikitable" |
| |- | | |- |
− | ! השיטה להפקת האנרגיה !! כמה גזי החממה שנפלטים מהפקת קילוואט-שעה אחד של אנרגיה באמצעות שיטה זו, באקוויוולנט של פחמן דו חמצני | + | ! השיטה להפקת האנרגיה !! כמה גזי החממה שנפלטים מהפקת קילוואט-שעה אחד של אנרגיה באמצעות שיטה זו, באקוויוולנט של גרמים פחמן דו חמצני |
| |- | | |- |
| | פחם || 820 גרם | | | פחם || 820 גרם |
שורה 43: |
שורה 43: |
| יש לציין, שכאשר בדקו את הטמפרטורות בפועל באזור תחנות כוח סולאריות, גילו אפקט הפוך ממה שציפו: הטמפרטורה היתה גבוהה ב 3-4 מעלות מהסביבה אפילו יותר מאשר באזורים בנויים. אם זאת שטח אי חום סולארי זה היה קטן: במרחק של מעבר ל 35 מטר הוא כבר לא נמדד. האפקט נוצר בגלל מספר סיבות הקשורות לשינויים באלבדו, הבדלים בקליטת גלי אור שונים והעדר צמחייה באזור תחנת הכוח הסולארית בהשוואה לשטחים ליד. החוקרים ממליצים לחשב מה יכולה להיות השפעתו של האפקט על ההתחממות העולמית ולהשוות אותו עם אפקט גזי החממה הנחסכים על ידי הפאנלים הסולאריים{{הערה|Greg A. Barron-Gafford, Rebecca L. Minor, Nathan A. Allen, Alex D. Cronin, Adria E. Brooks & Mitchell A. Pavao-Zuckerman. [https://www.nature.com/articles/srep35070#what-are-the-human-implications-of-a-pvhi-and-how-might-we-mitigate-these-effects The Photovoltaic Heat Island Effect: Larger solar power plants increase local temperatures] 13 לאוקטובר 2016, Springer Nature}}{{הערה|Graham Binder, University of Maryland [https://phys.org/news/2016-11-solar-island-effect-large-scale-power.html Researchers discover solar heat island effect caused by large-scale solar power plants] 7 לנובמבר 2016, Phys.org}}. | | יש לציין, שכאשר בדקו את הטמפרטורות בפועל באזור תחנות כוח סולאריות, גילו אפקט הפוך ממה שציפו: הטמפרטורה היתה גבוהה ב 3-4 מעלות מהסביבה אפילו יותר מאשר באזורים בנויים. אם זאת שטח אי חום סולארי זה היה קטן: במרחק של מעבר ל 35 מטר הוא כבר לא נמדד. האפקט נוצר בגלל מספר סיבות הקשורות לשינויים באלבדו, הבדלים בקליטת גלי אור שונים והעדר צמחייה באזור תחנת הכוח הסולארית בהשוואה לשטחים ליד. החוקרים ממליצים לחשב מה יכולה להיות השפעתו של האפקט על ההתחממות העולמית ולהשוות אותו עם אפקט גזי החממה הנחסכים על ידי הפאנלים הסולאריים{{הערה|Greg A. Barron-Gafford, Rebecca L. Minor, Nathan A. Allen, Alex D. Cronin, Adria E. Brooks & Mitchell A. Pavao-Zuckerman. [https://www.nature.com/articles/srep35070#what-are-the-human-implications-of-a-pvhi-and-how-might-we-mitigate-these-effects The Photovoltaic Heat Island Effect: Larger solar power plants increase local temperatures] 13 לאוקטובר 2016, Springer Nature}}{{הערה|Graham Binder, University of Maryland [https://phys.org/news/2016-11-solar-island-effect-large-scale-power.html Researchers discover solar heat island effect caused by large-scale solar power plants] 7 לנובמבר 2016, Phys.org}}. |
| | | |
− | בשנת 2017 חוקרים ניסו לחשב את ההשפעה: הם גילו שיש פוטנציאל התחממות מסוים, שאפשר לצמצם, עם משתמשים בפנלים בעלי אפקטיביות אנרגטית גבוהה במקומות הנכונים. באופן כללי פנלים סולאריים במקומות חמים מחממים את האקלים פחות מאשר פנלים סולאריים במקומות קרים. סוגי פנלים שונים מחממים את האקלים במידה שונה. את מידת החימום המחקר בוחן באקוויולנט של פחמן דו חמצני כדי להשוות את האפקט לאפקט הדלקים הפוסיליים. הוא מודד אותה בקילוגרמים של פחמן דו חמצני להפקת מליון וואט אנרגיה בשעה אחת. וואט באקלים ממוזג מידת החימום היא 290 - 100 קילוגרם, באקלים בין ממוזג לחם היא 170 - 90 קילוגרם באקלים חם היא 50 - 200 קילוגרם. בסעיף המסקנות (Conclusions) החוקרים כותבים שלפי הממצאים נראה שהאפקט הזה גורם להשפעה גדולה יותר על האקלים מאשר ייצור הפנלים הסולאריים והפריסה שלהם. למרות זאת המחקר ממליץ על הפנלים האעלה כשיטה מצוינת לצמצום האפקט משרפת הדלקים הפוסיליים ומדגיש את הצורך לבניית פנלים סולאריים עם אפקטיביות גבוהה{{הערה|Brian R.BurgPatrickRuchStephanParedesBrunoMichel [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0038092X17301615#b0070 Effects of radiative forcing of building integrated photovoltaic systems in different urban climates] 28 למרץ 2017, Elsevier Ltd}}. | + | בשנת 2017 חוקרים ניסו לחשב את ההשפעה: הם גילו שיש פוטנציאל התחממות מסוים, שאפשר לצמצם, עם משתמשים בפנלים בעלי אפקטיביות אנרגטית גבוהה במקומות הנכונים. באופן כללי פנלים סולאריים במקומות חמים מחממים את האקלים פחות מאשר פנלים סולאריים במקומות קרים. סוגי פנלים שונים מחממים את האקלים במידה שונה. את מידת החימום המחקר בוחן באקוויולנט של פחמן דו חמצני כדי להשוות את האפקט לאפקט הדלקים הפוסיליים. הוא מודד אותה בקילוגרמים של פחמן דו חמצני להפקת מליון וואט אנרגיה בשעה אחת (בסעיף על פליטת גזי החממה ההשפעה נמדדת בגרמים של פחמן דו חמצני לקילוואט שעה של אנרגיה). וואט באקלים ממוזג מידת החימום היא 290 - 100 קילוגרם, באקלים בין ממוזג לחם היא 170 - 90 קילוגרם באקלים חם היא 50 - 200 קילוגרם. בסעיף המסקנות (Conclusions) החוקרים כותבים שלפי הממצאים נראה שהאפקט הזה גורם להשפעה גדולה יותר על האקלים מאשר ייצור הפנלים הסולאריים והפריסה שלהם. למרות זאת המחקר ממליץ על הפנלים האעלה כשיטה מצוינת לצמצום האפקט משרפת הדלקים הפוסיליים ומדגיש את הצורך לבניית פנלים סולאריים עם אפקטיביות גבוהה{{הערה|Brian R.BurgPatrickRuchStephanParedesBrunoMichel [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0038092X17301615#b0070 Effects of radiative forcing of building integrated photovoltaic systems in different urban climates] 28 למרץ 2017, Elsevier Ltd}}. |
| | | |
− | מהנאמר בפסקה זו יוצא, שאם לחבר את האפקט של פליטת גזי חממה עם ההשפעה על מאזן האנרגיה, אפילו ההשפעה של פנלים סולאריים שהם סוג האנרגיה הכי ירוק היא, במקרה המיטבי, 91 - 96 גרם לקילוואט שעה כלומר פי 5 פחות מגז ופי 9 מפחם בערך. זו הפחתה משמעותית אם הצריכה תשאר כמו שהיא היום, אם כי גם במקרה זה כנראה יצטרכו צעדים נוספים כדי להביא את ריכוז גזה החממה לרמה התרום תעשייתית. אבל אם הכלכלה תגדל פי 7 עד 2100 כמו שצופה הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, התוצאה תהיה שסך ההשפעה תשאר בערך כמו שהיא היום גם במקרה זה. | + | מהנאמר בפסקה על פליטת גזי החממה ובפסקה זו יוצא, שאם לחבר את האפקט של פליטת גזי חממה עם ההשפעה על מאזן האנרגיה, אפילו ההשפעה של פנלים סולאריים שהם סוג האנרגיה הכי ירוק היא, במקרה המיטבי, 91 - 96 גרם לקילוואט שעה כלומר פי 5 פחות מגז ופי 9 מפחם בערך. זו הפחתה משמעותית אם הצריכה תשאר כמו שהיא היום, אם כי גם במקרה זה כנראה יצטרכו צעדים נוספים כדי להביא את ריכוז גזה החממה לרמה התרום תעשייתית. אבל אם הכלכלה תגדל פי 7 עד 2100 כמו שצופה הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the |
| + | Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015 עמוד 24}}, התוצאה תהיה שסך ההשפעה תשאר בערך כמו שהיא היום גם במקרה זה. |
| | | |
| == קרינה == | | == קרינה == |