47,332
עריכות
שינויים
←יסודות המדע
* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזנית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.
* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזנית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.
* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסיה הקתולית]] - רעיונות ה [[אנטי קדמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.
* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסיה הקתולית]] - רעיונות ה [[אנטי קדמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.
*המאה השמינית והתשיעית לספירה - '''תור הזהב של האסלם''' עם התבססות האסלאם מרכז הידע הפילוסופי והמדעי עבר לארצות האסלאם, שם הידע היווני והרומאי לא רק השתמר אלא התפתח על ידי אסטרונומים (עד היום שמות רוב הכוכבים מקורם בערבית, כמו ביטלג'וס), מתימטיקאים (כמו אלחווריזמי שעל שמו נקרא האלגוריתם), פילוסופים וכימאים. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D]
* 1088 - מוקמת '''אוניברסיטת בולוניה''' בצפון איטליה. זו האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי, והיא נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות. אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה ו/או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.
* 1088 - מוקמת '''אוניברסיטת בולוניה''' בצפון איטליה. זו האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי, והיא נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות. אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה ו/או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.
* 1257 - מוקמת מכללת הסורבון - מה שיהפוך לימים לאוניברסיטת פריז - '''הסורבון''' (בצרפתית: La Sorbonne). המכללה הוקמה על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).
* 1257 - מוקמת מכללת הסורבון - מה שיהפוך לימים לאוניברסיטת פריז - '''הסורבון''' (בצרפתית: La Sorbonne). המכללה הוקמה על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).