| * 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של '''ניקולאוס קופרניקוס''' - '''"על תנועת גרמי השמים"'''. עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים - קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמטיקה לפיזיקה ואסטרונומיה. | | * 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של '''ניקולאוס קופרניקוס''' - '''"על תנועת גרמי השמים"'''. עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים - קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמטיקה לפיזיקה ואסטרונומיה. |
| + | * 1543 - יצא בבזל ספרו של '''אנדריאס וסאליוס''', De humani corporis fabrica libri septem (על אודות מבנה הגוף האנושי) בשבעה כרכים. וסאליוס נחשב אבי האנטומיה האנושית המודרנית. ברפואה במשך 1300 שנים שלטה תורת הרופא היווני גלנוס (130–200). אבל גלנוס הסתמך בספריו על נתיחות של בעלי חיים ולא של בני אדם. וסאליוס רצה לחקור אנטומיה, ונעזר לשם כך בשלדים שהיה מלקט בחשאי בבית הקברות הישן של פריז. לאחר מכן התמנה לפרופסור לכירורגיה ולאחראי על לימודי האנטומיה באוניברסיטת פדובה. במקום זה הוא הנהיג שיטות חדשות ללימוד האנטומיה: לא עוד קריאה בכתבי גלנוס וצפייה בנתיחות המבוצעות על ידי עוזרים, אלא ביצוע הנתיחות על ידי המרצה עצמו. |
| * 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''. שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני '''יוהאנס קפלר''' (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות"). | | * 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''. שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני '''יוהאנס קפלר''' (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות"). |