שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''המהפכה המדעית''' הוא שם של תהליך שהחל לצבור תאוצה בשנת 1500 לספירה באירופה, שבו יש קשר הדוק בין מחקר מדעי, ממשלות ופירמות עסקיות. המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על [[השיטה המדעית]] שבה יש נכונות להודות בבורות, ושימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. ה[[ידע]] המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי [[פיתוח טכנולוגי]] שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד [[משאבי טבע|משאבים]], להגדיל את כוחן ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי. | + | '''המהפכה המדעית''' הוא שם של [[תהליך]] שהחל לצבור תאוצה בשנת 1500 לספירה באירופה, שבו יש קשר הדוק בין מחקר מדעי, ממשלות ופירמות עסקיות. המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על [[השיטה המדעית]] שמשלבת [[נכונות להודות בבורות]], שימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. ה[[ידע]] המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי [[פיתוח טכנולוגי]] שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד כוח צבאי ועוד [[משאבי טבע|משאבים]], להגדיל את כוחן ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי. |
| | | |
− | הגדרה זו של המושג "המהפכה המדעית" היא הגדרה רחבה, שמוצעת על ידי פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]]. הגדרה מצומצמת ומקובלת יותר מתמקדת בשינוי בצורת המחשבה בפילוסופיה ובמדע ובמידה מסויימת גם בתרבות עקב גילויים מדעיים חדשים שהתרחשו במאה ה-16 וה-17. שינוי של מעבר מהסתמכות על מסורות עתיקות, לשיטת המחקר של השיטה המדעית. עם ניסוח וביסוס של השיטה המדעית כשיטה מובילה למחקר, ההגדרה הכוללנית יותר, מובילה למסקנה שהמהפכה המדעית הולכת ומתחזקת שכן הקשרים בין תעשייה, ממשלה ומחקר מתחזקים ומתהדקים. | + | הגדרה זו של המושג "המהפכה המדעית" היא הגדרה רחבה, שמוצעת על ידי פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]]. הגדרה מצומצמת ומקובלת יותר מתמקדת בשינוי בצורת המחשבה בפילוסופיה ובמדע ובמידה מסויימת גם בתרבות עקב גילויים מדעיים חדשים שהתרחשו במאה ה-16 וה-17. שינוי של מעבר מהסתמכות על מסורות עתיקות, ניסים ונבואות לשיטת המחקר של השיטה המדעית. עם ניסוח וביסוס של השיטה המדעית כשיטה מובילה למחקר, ההגדרה הכוללנית יותר, מובילה למסקנה שהמהפכה המדעית הולכת ומתחזקת שכן הקשרים בין תעשייה, ממשלה ומחקר מתחזקים ומתהדקים. |
| | | |
− | לפי הררי המהפכה המדעית היא אחת מ-3 מהפכות מרכזיות שעברו בני [[המין האנושי]], כאשר הקודמות היו [[המהפכה הלשונית]] לפני כ-70,000 שנה ו[[המהפכה החקלאית]] לפני כ-10,000 שנה. המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום יכולה לסיים את ההיסטוריה האנושית (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי. | + | לפי הררי המהפכה המדעית היא אחת מ-3 מהפכות מרכזיות שעברו בני [[המין האנושי]], כאשר הקודמות היו [[המהפכה הלשונית]] לפני כ-70,000 שנה ו[[המהפכה החקלאית]] לפני כ-10,000 שנה. המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום עלולה [[סיכוני אסון עולמיים|לגרום להכחדת האנושות]] (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי. |
| | | |
| הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה. | | הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה. |
שורה 11: |
שורה 11: |
| לפי הררי, המיוחד בתפיסה המדעית המודרנית הוא השילוב בין [[נכונות להודות בבורות]], הסתמכות על תצפיות אמפיריות ועל מתמטיקה כדי לחקור את העולם. בעוד ש-3 המרכיבים האלה היו קיימים גם בתרבויות קודמות, הם לא התקיימו ביחד ולא התקיימו בעוצמה כמו שהם קיימים בתרבות המדע המודרני. | | לפי הררי, המיוחד בתפיסה המדעית המודרנית הוא השילוב בין [[נכונות להודות בבורות]], הסתמכות על תצפיות אמפיריות ועל מתמטיקה כדי לחקור את העולם. בעוד ש-3 המרכיבים האלה היו קיימים גם בתרבויות קודמות, הם לא התקיימו ביחד ולא התקיימו בעוצמה כמו שהם קיימים בתרבות המדע המודרני. |
| | | |
− | היו הוגים כבר ביוון העתיקה שהודו בכך שהם לא יודעים. אבל לרוב זרמים אלו היו בשוליי החברה. או שהם נרדפו או שהתעלמו מהם. הזרמים המרכזיים של התרבות, אלו שביססו [[מיתוסים]] ויצרו את [[סדר מדומיין|הסדר החברתי]] היו זרמים דתיים שטענו שהם כבר את כל התשובות, וכי אם יש שאלות שאין להן תשובות, הדבר אומר שאלו הן שאלות שוליות ולא חשובות. אם אלוהים היה חושב שדבר מה הוא חשוב הוא היה כותב את את זה בתנ"ך. | + | היו הוגים כבר ביוון העתיקה שהודו בכך שהם לא יודעים. אבל לרוב זרמים אלו היו בשוליי החברה. או שהם נרדפו או שהתעלמו מהם. הזרמים המרכזיים של התרבות, אלו שביססו [[מיתוסים]] ויצרו את [[סדר מדומיין|הסדר החברתי]] היו זרמים דתיים שטענו שהם כבר יודעים את כל התשובות, וכי אם יש שאלות שאין להן תשובות, הדבר אומר שאלו הן שאלות שוליות ולא חשובות. אם אלוהים היה חושב שדבר מה הוא חשוב, הוא היה כותב את את זה בתנ"ך. |
| | | |
| המדע, בפעם הראשונה, מבסס תרבות על נכונות להודות בכך שאנחנו לא יודעים תשובות לשאלות חשובות כמו איך נוצר העולם, איך נוצר האדם, מה קורא לאחר המוות, מה משמעות החיים או מה גורם לאנשים להיות מאושרים. אלו הן שאלות חשובות שלמדע עוד אין תשובות, אולי יהיו עליהן תשובות בעתיד, אבל כרגע עוד אין תשובה טובה. | | המדע, בפעם הראשונה, מבסס תרבות על נכונות להודות בכך שאנחנו לא יודעים תשובות לשאלות חשובות כמו איך נוצר העולם, איך נוצר האדם, מה קורא לאחר המוות, מה משמעות החיים או מה גורם לאנשים להיות מאושרים. אלו הן שאלות חשובות שלמדע עוד אין תשובות, אולי יהיו עליהן תשובות בעתיד, אבל כרגע עוד אין תשובה טובה. |
| | | |
− | בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של [[אמפיריציזים]] - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. | + | בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של [[אמפיריציזים]] - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. (דוגמה להבדלים בין תפיסת המדע לבין התפיסה הדתית מוצגת בספר "שם הוורד"). |
| | | |
− | מסורות לא דתיות של מחקר העולם, שהיו הן בקרב היוונים והן בקרב הוגים אחרים, שמו דגש על השכל הישר. ניסיון להבין את העולם דרך לוגיקה ודרך הסקת מסקנות שנראות "ברורות מאליהן" לכל אדם בר דעת. במאה ה-5 לפני הספירה היו מספר הוגים יוונים (אמפדוקלס, דמוקריטוס, אריסטרכוס מסאמוס) שהשתמשו גם בניסויים כדי לחקור את המציאות, אך הוגים יוונים מפורסמים ומאוחרים יותר כמו אריסטו לעגו להם והשכיחו את הגישה הזאת ואת התגליות (באסטרונמיה, תורת האטום) למשך כ-2000 שנה.{{הערה|ראו פרטים בפרק 7 של [[קוסמוס]]}} הגישה הניסויית חזרה לגדולה רק בימי הרנסאנס. היא מיוצגת על ידי [[פנרסיס בייקון]] ולפיה יש להעדיף תצפיות אמפיריות גם אם הן סותרות את השכל הישר, ואז לנסות לחזור ולשחזר תצפיות אלה ולנסות להבין מדוע קיבלנו אותן. לפי הררי, היוונים הקלאסיים היו אולי על סף גילוי של העקרונות המדעיים, אבל הם בחרו ללכת בכיוון של השכל הישר ולא בדרך של התצפיות. ביותר ויותר תחומי מחקר נאלצים החוקרים לוותר על מה שנראה ברור מאליו ממבט ראשון ועל תפיסות אינטואיטיביות ולהתבסס יותר על לוגיקה ותצפיות. לדוגמה בפיזיקה של חלקיקים תת אטומים החלקיקים יכולים להופיע יש מאין, להיעלם, והם יכולים להתקיים בשני מקומות בו זמנית. שום דבר באבולוציה של האדם לא הכשיר את בני האדם להתמודדות עם תחום ידע כזה. אין לנו מנגנוני חישה לחוש בחלקיקים אלה, ומי שרוב האבולוציה שלו התבססה על [[ציידים לקטים|ציידים לקטים]] לא מצוייד בתובנות כאלה. ממותה שנכנסת ליער לא נעלמת ומופיעה יש מאין על הגבעה ליד, והיא גם לא מתפצלת לשניים. | + | מסורות לא דתיות של מחקר העולם, שהיו הן בקרב היוונים והן בקרב הוגים אחרים, שמו דגש על השכל הישר. ניסיון להבין את העולם דרך לוגיקה ודרך הסקת מסקנות שנראות "ברורות מאליהן" לכל אדם בר דעת. במאה ה-5 לפני הספירה היו מספר הוגים יוונים (אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס) שהשתמשו גם בניסויים כדי לחקור את המציאות, אך הוגים יוונים מפורסמים ומאוחרים יותר כמו אריסטו לעגו להם והשכיחו את הגישה הזאת ואת התגליות (באסטרונמיה, תורת האטום) למשך כ-2000 שנה.{{הערה|ראו פרטים בפרק 7 של [[קוסמוס]]}} הגישה הניסויית חזרה לגדולה רק בימי הרנסאנס. היא מיוצגת על ידי [[פנרסיס בייקון]] ולפיה יש להעדיף תצפיות אמפיריות גם אם הן סותרות את השכל הישר, ואז לנסות לחזור ולשחזר תצפיות אלה ולנסות להבין מדוע קיבלנו אותן. |
| | | |
− | כדי לספק הסברים על איך העולם עובד, המדע מסתמך יותר ויותר על מתמטיקה ונוסחאות כדי להסביר את אלפי ומיליוני התצפיות הנפרדות. דוגמה מאלפת מתחום זה הוא הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" שפורסם ב 1687 על ידי הפיזיקאי [[אייזיק ניוטון]] שמסביר באמצעות כמה נוסחאות בודדות את התנועה של כל הגופים - החל מחלקיקי אבק, עבור דרך כדורי תותח ועד תנועת כוכבים. שום מסורת קודמת, לדוגמה נצרות או בודהיזם, אינה מנסה לתאר את העולם באמצעות נוסחאות מתמטיות. עם הזמן החוקרים המדעיים נתקלים בשאלות מסובכות יותר, שקשה לתת להן תשובה על ידי נוסחאות מתמטיות מדוייקות כמו המשוואות של ניוטון. במקום להרים ידיים המדענים פונים יותר ויותר אל הסטטיסטיקה כדי לקבל נוסחאות סטטיסטיות להתנהגות העולם. עם השנים הדבר הופך מקובל יותר ויותר, עד שבמאה ה-20 אפילו בפיזיקה, המבצר של המתמטיקה המדוייקת, נאלצים להודות שאי אפשר לתת משוואות דטרמיניסטיות בתחום מכניקת הקוונטים. | + | לפי הררי, היוונים הקלאסיים היו אולי על סף גילוי של העקרונות המדעיים, אבל הם בחרו ללכת בכיוון של השכל הישר ולא בדרך של התצפיות. ביותר ויותר תחומי מחקר נאלצים החוקרים לוותר על מה שנראה ברור מאליו ממבט ראשון ועל תפיסות אינטואיטיביות ולהתבסס יותר על לוגיקה ותצפיות. לדוגמה בפיזיקה של חלקיקים תת-אטומים החלקיקים יכולים להופיע יש מאין, להיעלם, והם יכולים להתקיים בשני מקומות בו זמנית. שום דבר ב[[אבולוציה של האדם]] לא הכשיר את בני האדם להתמודדות עם תחום ידע כזה. אין לנו מנגנוני חישה לחוש בחלקיקים אלה, ומי שרוב האבולוציה שלו התבססה על [[ציידים לקטים|ציידים לקטים]] לא מצוייד בתובנות כאלה. ממותה שנכנסת ליער לא נעלמת ומופיעה יש-מאין על הגבעה ליד, והיא גם לא מתפצלת לשניים. |
| + | |
| + | כדי לספק הסברים על איך העולם עובד, המדע מסתמך יותר ויותר על מתמטיקה ונוסחאות כדי להסביר את אלפי ומיליוני התצפיות הנפרדות. דוגמה מאלפת מתחום זה הוא הספר "[[עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע]]" שפורסם ב 1687 על ידי הפיזיקאי [[אייזיק ניוטון]] שמסביר באמצעות כמה נוסחאות בודדות את התנועה של כל הגופים - החל מחלקיקי אבק, עבור דרך כדורי תותח ועד תנועת כוכבים. שום מסורת קודמת, לדוגמה נצרות או [[בודהיזם]], אינה מנסה לתאר את העולם באמצעות נוסחאות מתמטיות. עם הזמן החוקרים המדעיים נתקלים בשאלות מסובכות יותר, שקשה לתת להן תשובה על ידי נוסחאות מתמטיות מדוייקות כמו המשוואות של ניוטון. במקום להרים ידיים המדענים פונים יותר ויותר אל הסטטיסטיקה כדי לקבל נוסחאות סטטיסטיות להתנהגות העולם. עם השנים הדבר הופך מקובל יותר ויותר, עד שבמאה ה-20 אפילו בפיזיקה, המבצר של המתמטיקה המדוייקת, נאלצים להודות שאי אפשר לתת משוואות דטרמיניסטיות בתחום מכניקת הקוונטים. |
| | | |
| ==ידע הוא כוח== | | ==ידע הוא כוח== |
שורה 25: |
שורה 27: |
| [[פרנסיס בייקון]], טבע מונח מרכזי בתרבות המודרנית לפיו "[[ידע הוא כוח]]". דבר זה נראה לנו אולי טריוויאלי היום, אבל במשך אלפי שנים אנשים לא חשבו כך. ההשלכה של שאלה זו היא גם הפוכה - ידע שהוא לא כוח הוא חשוב פחות. מאז בייקון, השאלה לגבי תאוריות מדעיות הן לא רק האם התאוריה היא נכונה או לא, אלה האם היא מסוגלת לשנות את המציאות, האם יש לה אפשרות לספק כוח למישהו כדי לבצע שינוי מהותי. | | [[פרנסיס בייקון]], טבע מונח מרכזי בתרבות המודרנית לפיו "[[ידע הוא כוח]]". דבר זה נראה לנו אולי טריוויאלי היום, אבל במשך אלפי שנים אנשים לא חשבו כך. ההשלכה של שאלה זו היא גם הפוכה - ידע שהוא לא כוח הוא חשוב פחות. מאז בייקון, השאלה לגבי תאוריות מדעיות הן לא רק האם התאוריה היא נכונה או לא, אלה האם היא מסוגלת לשנות את המציאות, האם יש לה אפשרות לספק כוח למישהו כדי לבצע שינוי מהותי. |
| | | |
− | לפי [[יובל הררי]], גם לפני המהפכה המדעית אנשים חקרו את העולם, ומלכים סיפקו משאבים לחוקרים ולאנשים חכמים. אבל בחברות לפני המהפכה המדעית המטרה של התמיכה היתה תקווה של המלך לפיו החכמים יבססו ידע ותפיסה שמצדיקה את המשך הסדר החברתי הקיים ויבססו את שלטונו. מערכות שלטון לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל כוחות חדשים ועל ידי כך להעצים את כוחם. | + | לפי [[יובל הררי]], גם לפני המהפכה המדעית אנשים חקרו את העולם, ומלכים סיפקו משאבים לחוקרים ולאנשים חכמים. אבל בחברות לפני המהפכה המדעית, המטרה של התמיכה היתה תקווה של המלך לפיו החכמים יבססו ידע ותפיסה שמצדיקה את המשך הסדר החברתי הקיים ויבססו את שלטונו. מערכות שלטון לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל כוחות חדשים ועל ידי כך להעצים את כוחם. |
| | | |
− | רוב רובם של המלכים ועסקים, לפני המאה ה-18 לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל עוד ידע שפר את הטכנולוגיה וכך לקבל עוד כוח. לדוגמה עיקר כוחו של הצבא הרומאי היה בכוח הארגון שלו. לא היה לו יתרון טכנולוגי על פני צבאות אחרים בהם הוא נלחם, כמו הצבא של קרתגו. הרומאים לא חשבו להשקיע במחקר של כלי נשק ובמשך מאות שנים טכנולוגיית כלי הנשק שלהם לא השתנתה באופן משמעותי. הצבאות של הערבים ושל המונגולים לא הביסו צבאות אחרים בזכות היתרון הטכנולוגי שלהם אלא להפך - הם סבלו מנחיתות טכנולוגית. מצביאים סינים שהותקפו על ידי המונגולים לא חשבו לכנס מדענים כדי לפתח טכנולוגיות צבאיות חדשות. אבק השריפה פותח בטעות על ידי אלכימאים סינים שניסו למצוא נוסחה לחיי נצח. לקח 600 שנה עד שאבק השריפה הגיע לידי שימוש בצבאות. אפילו צבא נפוליון לא השקיע בפיתוחי טכנולוגיה והנשקים בהם נלחם נפוליון בקרב ווטרלו היו אותם נשקים בהם השתמש בקרבות הראשונים שלו. | + | רוב רובם של המלכים ועסקים, לפני המאה ה-18 לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל עוד ידע כדי [[שינוי טכנולוגי|לשפר את הטכנולוגיה]] וכך לקבל עוד כוח. לדוגמה עיקר כוחו של הצבא הרומאי היה בכוח הארגון שלו. לא היה לו יתרון טכנולוגי על פני צבאות אחרים בהם הוא נלחם, כמו הצבא של קרתגו. הרומאים לא חשבו להשקיע במחקר של כלי נשק ובמשך מאות שנים טכנולוגיית כלי הנשק שלהם לא השתנתה באופן משמעותי. הצבאות של הערבים ושל המונגולים לא הביסו צבאות אחרים בזכות היתרון הטכנולוגי שלהם אלא להפך - הם סבלו מנחיתות טכנולוגית. מצביאים סינים שהותקפו על ידי המונגולים לא חשבו לכנס מדענים כדי לפתח טכנולוגיות צבאיות חדשות. אבק השריפה פותח בטעות על ידי אלכימאים סינים שניסו למצוא נוסחה לחיי נצח. לקח 600 שנה עד שאבק השריפה הגיע לידי שימוש בצבאות. אפילו צבא נפוליון לא השקיע בפיתוחי טכנולוגיה והנשקים בהם נלחם נפוליון בקרב ווטרלו היו אותם נשקים בהם השתמש בקרבות הראשונים שלו. |
| | | |
| כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - תאגידי רכב לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות. | | כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - תאגידי רכב לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות. |