שינויים

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]] .]]

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]] .]]

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי ונסיונות צזנורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי היתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי ונסיונות צזנורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי היתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.

* 1776 - יוצא לאור '''[[עושר העמים]]''' ספרו הנודע של הכלכלן ''[[אדם סמית]]'''. הספר נחשב לתחילת [[חקר הכלכלה]] המודרני. כמה שנים קודם לכן יוצא ספרו [[התיאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שמשלים את הגותו של סמית.  

* 1776 - יוצא לאור '''[[עושר העמים]]''' ספרו הנודע של הכלכלן '''[[אדם סמית]]'''. הספר נחשב לתחילת [[חקר הכלכלה]] המודרני. כמה שנים קודם לכן יוצא ספרו [[התיאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שמשלים את הגותו של סמית.  

* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניאליזם]], המהפכה האמריקאית, [[המהפכה הצרפתית]]. עבדות טרנאס אטלנטית.

* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניאליזם]], המהפכה האמריקאית, [[המהפכה הצרפתית]]. עבדות טרנאס אטלנטית.

* [[המהפכה התעשייתית]]

* '''[[המהפכה התעשייתית]]'''

* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.

* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.