שינויים

ציר זמן של [[המהפכה המדעית]] - רעיונות, אנשים, [[תהליך|תהליכים]], טכנולוגיות , שיטות מחקר, תאוריות מרכזיות. בחלק מהנושאים קיים [[תהליך ארוך טווח]] של התפתחות הידע שלפעמים נעלם למשך אלפי שנים או כמה מאות שנים (כמו התאוריה האטומית). התהליך של התפתחות המדע הוא [[תהליך אוטוקטליטי]] - תהליך שמאיץ את עצמו. דבר זה נובע ממספר תהליכי-משנה. אחד מהם הוא התפתחות הידע בתוך תחום (לדוגמה תגליות בפיזיקה שמשפעיות זו על זו), תהליך נוסף הוא התפתחות הידע בין תחומי מחקר שונים - לדוגמה התפתחות במתמטיקה שמאפשרת את פיתוח המהפכה הקופריאנית והמהפכה הניונטונית, תצפיות אסטרונמיות שמאתגרות את הפיזיקאים או התפתחויות בכימיה שמאפשרות התקדמות בביולוגיה. היבט אוטוקטליטי נוסף הוא שכלול הטכנולוגיה בסיוע המדע - לדוגמה פיתוח המתכות שאפשר את פיתוח הדפוס המודרני וכן כלי מחקר נוספים כמו הטלסקופ והמיקרוסקופ. קיימים תהליכים נוספים המשפיעים על התפתחות המדע ובהם [[עיור]], ביצוע מסעות ו[[קולוניאליזם]], פיתוח [[כלי נשק]], [[גידול אוכלוסין]], הרחבת ה[[השכלה]] ושינוים כלכליים וחברתיים רבים בהם התפתחות ה[[קפיטליזם]] וה[[המהפכה התעשייתית]]. שינויים חשובים הם האמפריציזים וה[[מוכנות להודות בבורות]] שמתפתחים בחלקים של התרבות המערבית ומפרידים תרבות זו מתרבויות אחרות.  

ציר זמן של [[המהפכה המדעית]] - רעיונות, אנשים, [[תהליך|תהליכים]], טכנולוגיות, שיטות מחקר, תאוריות מרכזיות. בחלק מהנושאים קיים [[תהליך ארוך טווח]] של התפתחות הידע שלפעמים נעלם למשך אלפי שנים או כמה מאות שנים (כמו התאוריה האטומית). התהליך של התפתחות המדע הוא [[תהליך אוטוקטליטי]] - תהליך שמאיץ את עצמו. דבר זה נובע ממספר תהליכי-משנה. אחד מהם הוא התפתחות הידע בתוך תחום (לדוגמה תגליות בפיזיקה שמשפעיות זו על זו), תהליך נוסף הוא התפתחות הידע בין תחומי מחקר שונים - לדוגמה התפתחות במתמטיקה שמאפשרת את פיתוח המהפכה הקופריאנית והמהפכה הניונטונית, תצפיות אסטרונומיות שמאתגרות את הפיזיקאים או התפתחויות בכימיה שמאפשרות התקדמות בביולוגיה. היבט אוטוקטליטי נוסף הוא שכלול הטכנולוגיה בסיוע המדע - לדוגמה פיתוח המתכות שאפשר את פיתוח הדפוס המודרני וכן כלי מחקר נוספים כמו הטלסקופ והמיקרוסקופ. קיימים תהליכים נוספים המשפיעים על התפתחות המדע ובהם [[עיור]], ביצוע מסעות ו[[קולוניאליזם]], פיתוח [[כלי נשק]], [[גידול אוכלוסין]], הרחבת ה[[השכלה]] ושינוים כלכליים וחברתיים רבים בהם התפתחות ה[[קפיטליזם]] וה[[המהפכה התעשייתית]]. שינויים חשובים הם האמפריציזים וה[[מוכנות להודות בבורות]] שמתפתחים בחלקים של התרבות המערבית ומפרידים תרבות זו מתרבויות אחרות.

==יסודות המדע==

==יסודות המדע==

* המאה ה-6 לפני הספירה - הופעת '''[[האסכולה המילטית]]''' - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. '''תאלס''' נתן הסבר להווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'.  

* המאה ה-6 לפני הספירה - הופעת '''[[האסכולה המילטית]]''' - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. '''תאלס''' נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'.

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף היתה האסכולה הפיתגוראית שהיתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך כמה אלפי שנים.  

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף היתה האסכולה הפיתגוראית שהיתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך כמה אלפי שנים.

* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, פשטות מרצון והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה.

* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, פשטות מרצון והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה.

* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.

* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.

* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזנית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.  

* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזנית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.

* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסיה הקתולית]] - רעיונות ה [[אנטי קדמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד" , שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.  

* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסיה הקתולית]] - רעיונות ה [[אנטי קדמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.

* 1088 - מוקמת '''אוניברסיטת בולוניה''' בצפון איטליה. זו האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי, והיא נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות. אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או/ו בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.

* 1088 - מוקמת '''אוניברסיטת בולוניה''' בצפון איטליה. זו האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי, והיא נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות. אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה ו/או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.

* 1257 - מוקמת מכללת הסורבון - מה שיהפוך לימים לאוניברסיטת פריז - '''הסורבון''' (בצרפתית: La Sorbonne). המכללה הוקמה על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).

* 1257 - מוקמת מכללת הסורבון - מה שיהפוך לימים לאוניברסיטת פריז - '''הסורבון''' (בצרפתית: La Sorbonne). המכללה הוקמה על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).

* 1347 - '''[[התער של אוקהם]]''' - מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. ומלומדים בימי הביניים, התפתחות הממתיקה, פיזיקה של אריסטו, [[אלכימיה]].  

* 1347 - '''[[התער של אוקהם]]''' - מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. ומלומדים בימי הביניים, התפתחות הממתיקה, פיזיקה של אריסטו, [[אלכימיה]].

* 1260 - המסע הראשון של '''מרקו פולו''' לסין. המסע מדרבן בהמשך מסעות אחרים כולל קולומבוס.  

* 1260 - המסע הראשון של '''מרקו פולו''' לסין. המסע מדרבן בהמשך מסעות אחרים כולל קולומבוס.

[[קובץ:Printer in 1568-ce.png|ממוזער|150px|מכונת דפוס משנת 1658]]

[[קובץ:Printer in 1568-ce.png|ממוזער|150px|מכונת דפוס משנת 1658]]

* 1436 - תחילת '''[[מהפכת הדפוס]] '''- [[שינוי טכנולוגי|מהפכה טכנולוגית]] שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי '''יוהאן גוטנברג''' באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה. הדפוס הומצא עוד קודם לכן בסין ועוד לפני כן בכרתים, אולם עד לגוטנברג המצאות הדפוס שימשו רק אליטה קטנה מאד שידעה לקרוא תוך שימוש בטכנולוגיות מסובכות ועתיקות מידי (כתב סיני או כתב כרתי ראו דיסקית פייסטוס ב[[שינוי טכנולוגי]] ו[[רובים חיידקים ופלדה]]). גוטנברג היה צורף זהב, ולכן התמצא היטב במלאכת ההטבעה וההחתמה. עיקר המצאתו הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות מתכת. את האותיות הבודדות אפשר לסדר כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל מילות השפה באמצעות כלי אחד בלבד עבור כל אות. באמצעות תהליך דו-שלבי - חריטת אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים מסגסוגת עופרת - התאפשר שימוש ממושך, וכך הפכה המלאכה היקרה להחריד של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה בהרבה, ולכן גם נגישה בהרבה.  

* 1436 - תחילת '''[[מהפכת הדפוס]] '''- [[שינוי טכנולוגי|מהפכה טכנולוגית]] שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי '''יוהאן גוטנברג''' באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה. הדפוס הומצא עוד קודם לכן בסין ועוד לפני כן בכרתים, אולם עד לגוטנברג המצאות הדפוס שימשו רק אליטה קטנה מאד שידעה לקרוא תוך שימוש בטכנולוגיות מסובכות ועתיקות מידי (כתב סיני או כתב כרתי ראו דיסקית פייסטוס ב[[שינוי טכנולוגי]] ו[[רובים חיידקים ופלדה]]). גוטנברג היה צורף זהב, ולכן התמצא היטב במלאכת ההטבעה וההחתמה. עיקר המצאתו הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות מתכת. את האותיות הבודדות אפשר לסדר כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל מילות השפה באמצעות כלי אחד בלבד עבור כל אות. באמצעות תהליך דו-שלבי - חריטת אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים מסגסוגת עופרת - התאפשר שימוש ממושך, וכך הפכה המלאכה היקרה להחריד של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה בהרבה, ולכן גם נגישה בהרבה.

* 1452 - נולד '''לאונרדו דה וינצ'י''', התפתחות הרנסאס,

* 1452 - נולד '''לאונרדו דה וינצ'י''', התפתחות הרנסאס,

* 1492 גילוי אמריקה על ידי האדם הלבן, בראש משלחת של '''קריסטופר קולומבוס'''. הדבר גורר גל של מסעות מחקר וכיבוש רוב דרום אמריקה על ידי האדם הלבן, האצה של [[קולוניאליזם]] בעיקר מאירופה.  

* 1492 גילוי אמריקה על ידי האדם הלבן, בראש משלחת של '''קריסטופר קולומבוס'''. הדבר גורר גל של מסעות מחקר וכיבוש רוב דרום אמריקה על ידי האדם הלבן, האצה של [[קולוניאליזם]] בעיקר מאירופה.

* 1522 - לאחר מסע של 3 שנים, מצליחות חלק מהאוניות של '''פרדיננד מגלן''' להקיף את העולם. הוא עצמו כמו גם רוב אנשי הצוות מתים במהלך המסע. זהו המסע הראשון שהקיף את כדור הארץ והיו בו מספר תגליות נוספות.

* 1522 - לאחר מסע של 3 שנים, מצליחות חלק מהאוניות של '''פרדיננד מגלן''' להקיף את העולם. הוא עצמו כמו גם רוב אנשי הצוות מתים במהלך המסע. זהו המסע הראשון שהקיף את כדור הארץ והיו בו מספר תגליות נוספות.

==תחילת המדע המודרני==

==תחילת המדע המודרני==

* 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של '''ניקולאוס קופרניקוס''' - '''"על תנועת גרמי השמים"''' . עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים - קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמיטקה לפיזיקה ואסטרונומיה.

* 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של '''ניקולאוס קופרניקוס''' - '''"על תנועת גרמי השמים"'''. עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים - קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמטיקה לפיזיקה ואסטרונומיה.

* 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''. שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני '''יוהאנס קפלר''' (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות").  

* 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''. שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני '''יוהאנס קפלר''' (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות").

[[קובץ:Somer Francis Bacon.jpg|ממוזער|120px|דיוקן של [[פרנסיס בייקון]] בשנת 1617]]

[[קובץ:Somer Francis Bacon.jpg|ממוזער|120px|דיוקן של [[פרנסיס בייקון]] בשנת 1617]]

* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי '''"[[השיטה המדעית]]"''' והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי [[רעיון הקידמה]] - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ו[[תוחלת חיים|להאריך אותם]].

* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי '''"[[השיטה המדעית]]"''' והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי [[רעיון הקידמה]] - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ו[[תוחלת חיים|להאריך אותם]].

* 1632 - '''גלילאו גליליי''' מפרסם את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות" (באיטלקית: Dialogo sopra i due massimi sistemi del mondo). הספר עוסק באסטרונומיה ובפרט בשאלת נכונות המודל הגיאוצנטרי או ההליוצנטרי. הספר פורסם בפירנצה תחת רישיון רשמי מהאינקוויזיציה. ב-1633 הורשע גלילאו ב"חשד כבד לכפירה", בהתבסס על הכתוב בספר, שלאחר מכן הוכרז ב"רשימת הספרים האסורים", ממנה לא הוסר עד 1835.  

* 1632 - '''גלילאו גליליי''' מפרסם את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות" (באיטלקית: Dialogo sopra i due massimi sistemi del mondo). הספר עוסק באסטרונומיה ובפרט בשאלת נכונות המודל הגיאוצנטרי או ההליוצנטרי. הספר פורסם בפירנצה תחת רישיון רשמי מהאינקוויזיציה. ב-1633 הורשע גלילאו ב"חשד כבד לכפירה", בהתבסס על הכתוב בספר, שלאחר מכן הוכרז ב"רשימת הספרים האסורים", ממנה לא הוסר עד 1835.

* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית" בלונדון''' - או בשמה המלה "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של '''פרנסיס בייקון'''. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית" בלונדון''' - או בשמה המלה "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של '''פרנסיס בייקון'''. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

* 1665 - '''רוברט הוק''' פרסם את הספר '''"מיקרוגרפיה"''' שכלל מספר תצפיות מיקרוסקופיות וטלסקופיות ומעט ביולוגיה מקורית. הספר היה רב מכר. הוק מתאר בספר עצמים זעירים כמו פרעוש, עין של זבוב ותאי צמח. הוא השתמש לראשונה במונח תא, לתאר את המבנה הבסיסי של כל היצורים החיים, כי המראה הזכיר לו חדרים של נזירים. הספר יצא לאור בחסות החברה המלכותית של לונדון , והפרסום שלו עזר לשמה הטוב של החברה ככזו המיטיבה לפעול בשליחות הקידמה המדעית.

* 1665 - '''רוברט הוק''' פרסם את הספר '''"מיקרוגרפיה"''' שכלל מספר תצפיות מיקרוסקופיות וטלסקופיות ומעט ביולוגיה מקורית. הספר היה רב מכר. הוק מתאר בספר עצמים זעירים כמו פרעוש, עין של זבוב ותאי צמח. הוא השתמש לראשונה במונח תא, לתאר את המבנה הבסיסי של כל היצורים החיים, כי המראה הזכיר לו חדרים של נזירים. הספר יצא לאור בחסות החברה המלכותית של לונדון, והפרסום שלו עזר לשמה הטוב של החברה ככזו המיטיבה לפעול בשליחות הקידמה המדעית.

* 1672 - '''אנטוני ואן לוונהוק''' כותב לחברה המלכותית בלונדון (דרך רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה במיקרוסקופ שבנה. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות '''[[המהפכה המיקרוביולוגית]]'''. העבודות של לוונהוק והוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה (כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ) ה-19 הדבר מראה לאנשים כמה הרבה הם לא ידעו קודם על עולמם.  

* 1672 - '''אנטוני ואן לוונהוק''' כותב לחברה המלכותית בלונדון (דרך רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה במיקרוסקופ שבנה. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות '''[[המהפכה המיקרוביולוגית]]'''. העבודות של לוונהוק והוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה (כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ) ה-19 הדבר מראה לאנשים כמה הרבה הם לא ידעו קודם על עולמם.

* 1681 - רוברט הוק ביצע ניסוי שבמסגרתו הוא הגיע למסקנה שכוח הכבידה פועל ביחס הפוך לריבוע המרחק בין הגופים. הוק ידע שמדובר בתגלית חשובה ורשם ביומנו כי הוא הגיע לתאוריה מושלמת של גרמי השמיים. על אף זאת, הוא ידע כי שאין ביכולתו לסכם באופן מתמטי את התאוריה. שבועיים לאחר הניסוי הוא דיווח במכתב לניוטון על ממצאיו והודה במסגרתו כי ניוטון הוא זה שמסוגל לפתח את התאוריה המתמטית המבוקשת. השניים מתכתבים בצורה עניפה (בסופו של דבר ניוטון מסתסכך עם הוק ולא מודה בחלקו)

* 1681 - רוברט הוק ביצע ניסוי שבמסגרתו הוא הגיע למסקנה שכוח הכבידה פועל ביחס הפוך לריבוע המרחק בין הגופים. הוק ידע שמדובר בתגלית חשובה ורשם ביומנו כי הוא הגיע לתאוריה מושלמת של גרמי השמיים. על אף זאת, הוא ידע כי שאין ביכולתו לסכם באופן מתמטי את התאוריה. שבועיים לאחר הניסוי הוא דיווח במכתב לניוטון על ממצאיו והודה במסגרתו כי ניוטון הוא זה שמסוגל לפתח את התאוריה המתמטית המבוקשת. השניים מתכתבים בצורה ענפה (בסופו של דבר ניוטון מסתכסך עם הוק ולא מודה בחלקו)  

* 1687 - '''המהפכה הניוטונית''' - פרסום הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" של '''אייזק ניוטון''', (בהשפעת רוברט הוק). הספר כלל תיאור של מחקריו הפיזיקליים, כגון: קינמטיקה ושלושת חוקי התנועה וכוח הכבידה, והניח את הבסיס למכניקה הקלאסית, אשר שלטה בראייה המדעית של הפיזיקה בעולם במשך כשלוש מאות שנים, ויצרה את הבסיס להנדסה המודרנית.

* 1687 - '''המהפכה הניוטונית''' - פרסום הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" של '''אייזק ניוטון''', (בהשפעת רוברט הוק). הספר כלל תיאור של מחקריו הפיזיקליים, כגון: קינמטיקה ושלושת חוקי התנועה וכוח הכבידה, והניח את הבסיס למכניקה הקלאסית, אשר שלטה בראייה המדעית של הפיזיקה בעולם במשך כשלוש מאות שנים, ויצרה את הבסיס להנדסה המודרנית.

==המשך התפתחות המדע==

==המשך התפתחות המדע==

* מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזאולוגי של מינים.  

* מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים.

* מחקרים גואגרפיים , איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניליאסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן, המסע של קוק.  

* מחקרים גואגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניליאסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן, המסע של קוק.

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער האַנסיקלופדי.]]

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער האַנסיקלופדי.]]

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי ונסיונות צזנורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי היתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי ונסיונות צזנורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי היתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.

* 1776 - יוצא לאור [[עושר העמים]] ספרו הנודע של הכלכלן [[אדם סמית]]. כמה שנים קודם לכן יוצא ספרו [[התיאוריה של הסנטימנט המוסרי]]

* 1776 - יוצא לאור [[עושר העמים]] ספרו הנודע של הכלכלן [[אדם סמית]]. כמה שנים קודם לכן יוצא ספרו [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]]

* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניליזם]], המפכה האמריקאית, [[המהפכה הצרפתית]]. עבדות טראס אטלנטית.  

* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניאליזם]], המפכה האמריקאית, [[המהפכה הצרפתית]]. עבדות טראס אטלנטית.

* [[המהפכה התעשייתית]]

* [[המהפכה התעשייתית]]

* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן ליניארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.

* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.

==המאה ה-19==

==המאה ה-19==

* 1812 - '''[[הלודיטים|תנועת הלודיטים]]''' באנגליה מבצעת פעולות אלימות בנסיון להתנגד למכונות בתעשיית הבדים שגרמו ל[[אבטלה טכנולוגית]] - עקב כך שאלפי אנשים שעבדו בתעשיית הבדים איבדו את פרנסתם. מכונה אחת החליפה 27 עובדים מסוג זה, ותפעולה היה יכול להיעשות על ידי ילדים שעבדו בשכר נמוך מאד. אם הילדים מתו, חלו או נפצעו, אפשר היה להחליף אותם בקלות בילדים אחרים. התנועה דוכאה בתקיפות ובאכזריות על ידי הצבא הבריטי. עם הזמן הפתחו משרות אחרות בתחומים אחרים גם אם לא בהכרח בשכר גבוה. המחאה נגד תוצאות התיעוש ואי השוויון בחברה הבריטית עברה לפסים אחרים כמו תביעה להשתתפות בבחירות לפרלמנט, [[קומוניזם]] וחיזוק מדינת הרווחה.  

* 1812 - '''[[הלודיטים|תנועת הלודיטים]]''' באנגליה מבצעת פעולות אלימות במטרה להתנגד למכונות בתעשיית הבדים שגרמו ל[[אבטלה טכנולוגית]] - עקב כך שאלפי אנשים שעבדו בתעשיית הבדים איבדו את פרנסתם. מכונה אחת החליפה 27 עובדים מסוג זה, ותפעולה היה יכול להיעשות על ידי ילדים שעבדו בשכר נמוך מאד. אם הילדים מתו, חלו או נפצעו, אפשר היה להחליף אותם בקלות בילדים אחרים. התנועה דוכאה בתקיפות ובאכזריות על ידי הצבא הבריטי. עם הזמן התפתחו משרות אחרות בתחומים אחרים גם אם לא בהכרח בשכר גבוה. המחאה נגד תוצאות התיעוש ואי השוויון בחברה הבריטית עברה לפסים אחרים כמו תביעה להשתתפות בבחירות לפרלמנט, [[קומוניזם]] וחיזוק מדינת הרווחה.

* 1822- נפתח '''קו הרכבת הראשון''' "Hetton colliery railway" שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ושימש את חברת הפחם "Hetton Coal Company" להובלת פחם אל העיירה הבריטית "Hetton-le-Hole".

* 1822- נפתח '''קו הרכבת הראשון''' "Hetton colliery railway" שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ושימש את חברת הפחם "Hetton Coal Company" להובלת פחם אל העיירה הבריטית "Hetton-le-Hole".

* 1824 - '''סאדי קרנו''' מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס ו'''ויליאם תומסון''' כדי לנסח את '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' וכדי להגדיר את המושג [[אנטרופיה]]. לדבר זה חשיבות גבוה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ו[[תהליך בלתי הפיך]].  

* 1824 - '''סאדי קרנו''' מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס ו'''ויליאם תומסון''' כדי לנסח את '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' וכדי להגדיר את המושג [[אנטרופיה]]. לדבר זה חשיבות גבוהה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ו[[תהליך בלתי הפיך]].

* 1830 - נפתח קו הרכבת ממנצ`סטר לליברפול שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ותופעל בידי רכבת ה-rocket של בנו רוברט סטיבנסון וחברת רוברט סטיבנסון.  

* 1830 - נפתח קו הרכבת ממנצ`סטר לליברפול שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ותופעל בידי רכבת ה-rocket של בנו רוברט סטיבנסון וחברת רוברט סטיבנסון.

* 1856-1854 '''לואי פסטר''' נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי,

* 1856-1854 '''לואי פסטר''' נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי,

* 1859 - '''[[צ'ארלס דרווין]]''' מוציא לאור את הספר '''"[[מוצא המינים]]"''' ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]].

* 1859 - '''[[צ'ארלס דרווין]]''' מוציא לאור את הספר '''"[[מוצא המינים]]"''' ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]].

[[קובץ:Charles Darwin portrain by John Collier, 1883 copy.jpg|ממוזער|150px|תמונת דיוקן של צ'ארלס דארוויון, 1883]]

[[קובץ:Charles Darwin portrain by John Collier, 1883 copy.jpg|ממוזער|150px|תמונת דיוקן של צ'ארלס דארוויון, 1883]]

* 1864 - הפיזיקאי '''ג'יימס קלרק מקסוול''' מציג בפני החברה המלכותית את '''משוואות מקסוול'''. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובמהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות '''תורת החשמל''', המגנטיות והאלקרטומגנטיה במהלך המאה ה-19

* 1864 - הפיזיקאי '''ג'יימס קלרק מקסוול''' מציג בפני החברה המלכותית את '''משוואות מקסוול'''. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובמהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות '''תורת החשמל''', המגנטיות והאלקרטומגנטיה במהלך המאה ה-19

* 1866 - הביולוג הגרמני '''ארנסט הקל''' מגדיר את המונח "[[אקולוגיה]]" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום.  

* 1866 - הביולוג הגרמני '''ארנסט הקל''' מגדיר את המונח "[[אקולוגיה]]" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום.

* 1869 - הכימאי הרוסי '''דמיטרי מנדלייב''' מציג את את הטבלה המחזורית של היסודות בפני האגודה הרוסית לכימיה.  

* 1869 - הכימאי הרוסי '''דמיטרי מנדלייב''' מציג את את הטבלה המחזורית של היסודות בפני האגודה הרוסית לכימיה.

* 1871 - צ'ארלס דרווין מוציא את הספר "מוצא האדם" (The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex), בו הרחיב את הרעיון שהציג בספרו הראשון "מוצא המינים" וטען כי גם האדם לא נוצר כמו שהוא, אלא נוצר, תוך התפתחות הדרגתית, מיצור שנכחד, אשר היה אב קדמון לאדם ולקופי האדם. הספר הוא אחד החיבורים הראשונים בתולדות חקר מוצא האדם וממניחי היסודות ל[[אבולוציה של האדם]]. הספר חזה שיימצאו מאובני מעבר או "חוליות חסרות" המהוות צורות ביניים בין אב קדמון המשותף לקופי-האדם ולאדם, לבין מיני האדם. הוא אף טען שיש לחפש את שלבי המעבר ביבשת אפריקה. תחזיות אלו הסתברו שנים רבות לאחר מכן כמדויקות. הספר מעורר סערה חברתית גדולה.  

* 1871 - צ'ארלס דרווין מוציא את הספר "מוצא האדם" (The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex), בו הרחיב את הרעיון שהציג בספרו הראשון "מוצא המינים" וטען כי גם האדם לא נוצר כמו שהוא, אלא נוצר, תוך התפתחות הדרגתית, מיצור שנכחד, אשר היה אב קדמון לאדם ולקופי האדם. הספר הוא אחד החיבורים הראשונים בתולדות חקר מוצא האדם וממניחי היסודות ל[[אבולוציה של האדם]]. הספר חזה שיימצאו מאובני מעבר או "חוליות חסרות" המהוות צורות ביניים בין אב קדמון המשותף לקופי-האדם ולאדם, לבין מיני האדם. הוא אף טען שיש לחפש את שלבי המעבר ביבשת אפריקה. תחזיות אלו הסתברו שנים רבות לאחר מכן כמדויקות. הספר מעורר סערה חברתית גדולה.

* 1873 - פסטר בויכוחים עם רופאי צרפת וטוען כי חיידקים חיידקים לבין מחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה וכן תאורים מעורפלים של מחלות.

* 1873 - פסטר בויכוחים עם רופאי צרפת וטוען כי חיידקים חיידקים לבין מחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה וכן תאורים מעורפלים של מחלות.

* 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.

* 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.

* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.

* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.

* 1884 - פרסום '''"העקרונות של קוך"''', ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.  

* 1884 - פרסום '''"העקרונות של קוך"''', ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* 1889 - החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה ועוד בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.  

* 1889 - החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה ועוד בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* 1892 - הכימאית '''אלן סוואלו ריצ'רדס''', שהדגישה גם את חשיבותם של ההיגיינה, של איכות המים ושל אויר נקי עבור משקי הבית בארצות הברית, הייתה הראשונה להשתמש במושג "[[אקולוגיה]] באנגלית, ולקשור אותו לאיכות החיים של בני האדם וליחסם אל הסביבה.  

* 1892 - הכימאית '''אלן סוואלו ריצ'רדס''', שהדגישה גם את חשיבותם של ההיגיינה, של איכות המים ושל אויר נקי עבור משקי הבית בארצות הברית, הייתה הראשונה להשתמש במושג "[[אקולוגיה]] באנגלית, ולקשור אותו לאיכות החיים של בני האדם וליחסם אל הסביבה.

* 1895 - '''יוג'ין וורמינג''' מפרסם מאמר בנושא האקולוגיה, שהשפיע רבות על התפיסה של הנושא, ולאחר שהופץ בארצות הברית ובאנגליה הוביל את שתי המדינות להקצות משאבים לחקר התחום.  

* 1895 - '''יוג'ין וורמינג''' מפרסם מאמר בנושא האקולוגיה, שהשפיע רבות על התפיסה של הנושא, ולאחר שהופץ בארצות הברית ובאנגליה הוביל את שתי המדינות להקצות משאבים לחקר התחום.

* סוף המאה ה-19 - ה[[אימפריאליזם]] בשיאו - רוב שטחו של העולם נשלט על ידי 16 אימפריות, כאשר חלקו הגדול מחולק בין 6 מעצמות - בריטניה, צרפת, ארצות הברית, סין, רוסיה, וטורקיה.

* סוף המאה ה-19 - ה[[אימפריאליזם]] בשיאו - רוב שטחו של העולם נשלט על ידי 16 אימפריות, כאשר חלקו הגדול מחולק בין 6 מעצמות - בריטניה, צרפת, ארצות הברית, סין, רוסיה, וטורקיה.

==המאה ה-20==

==המאה ה-20==

* 1900 - פרסום ספרו של הפסיכולוג '''זיגמונד פרויד ''' "פשר החלומות". בהמשך כתב פרויד עוד ספרים ובהם פיתוח הפסיכולוגיה והצגת הרעיון של החלק ה"לא מודע" בהכרה. פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי. הבסיס המדעי לתאוריות של פרויד הוא שנוי במחלוקת. בעיני מבקריו, היכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו היא מוגבלת, ויעילותה הטיפולית של תורתו נמוכה בהקשר של טיפול במחלות נפש. לעומת זאת חלק מעיקרי תורת פרויד לא פג עד היום, כמו קישור התנהגויות אנושיות ליצר המין ודחף לתוקפנות. בראש ובראשונה תרם פרויד את המושג "לא מודע".  

* 1900 - פרסום ספרו של הפסיכולוג '''זיגמונד פרויד ''' "פשר החלומות". בהמשך כתב פרויד עוד ספרים ובהם פיתוח הפסיכולוגיה והצגת הרעיון של החלק ה"לא מודע" בהכרה. פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי. הבסיס המדעי לתאוריות של פרויד הוא שנוי במחלוקת. בעיני מבקריו, היכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו היא מוגבלת, ויעילותה הטיפולית של תורתו נמוכה בהקשר של טיפול במחלות נפש. לעומת זאת חלק מעיקרי תורת פרויד לא פג עד היום, כמו קישור התנהגויות אנושיות ליצר המין ודחף לתוקפנות. בראש ובראשונה תרם פרויד את המושג "לא מודע".

* 1900 - שלושה חוקרים שונים (ממדינות שונות), במהלך חודשיים, פרסמו את המחקרים של הנזיר והביולוג '''גרגור מנדל''' (15 שנים לאחר מותו). מנדל מתאר ומנסח את חוקי התורשה הראשונים, והדבר מביא לזניחת גישת העירבוב והמיזוג התורשתית שרווחה בקהילה המדעית. מנדל הוכר כמייסד הגנטיקה המודרנית.  

* 1900 - שלושה חוקרים שונים (ממדינות שונות), במהלך חודשיים, פרסמו את המחקרים של הנזיר והביולוג '''גרגור מנדל''' (15 שנים לאחר מותו). מנדל מתאר ומנסח את חוקי התורשה הראשונים, והדבר מביא לזניחת גישת העירבוב והמיזוג התורשתית שרווחה בקהילה המדעית. מנדל הוכר כמייסד הגנטיקה המודרנית.

[[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|150px|אלברט איינשטיין בשנת 1947]]

[[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|150px|אלברט איינשטיין בשנת 1947]]

* 1905 - גילוי '''תורת היחסות הפרטית''' על ידי '''[[אלברט איינשטיין]]'''. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc2, המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע.  

* 1905 - גילוי '''תורת היחסות הפרטית''' על ידי '''[[אלברט איינשטיין]]'''. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc2, המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע.

* 1914 - מלחמת העולם הראשונה - הרג של עשרות מיליונים והרגשת ייאוש ופחד. חשד עמוק כלפי [[רעיון הקידמה]]. הדגמה לכך שמדינות לא בהכרך פועלות בצורה רציונלית. המלחמה גם תורמת לפיתוח טכנולוגיות חדשות כמו מטוסים וכלי רכב מונעים בבנזין. היא גם יוצרת את יסודות למלחמת העולם השנייה - ג'ון מיינרד קיינס מזהיר מפני דבר זה אבל איש לא מקשיב לו.  

* 1914 - מלחמת העולם הראשונה - הרג של עשרות מיליונים והרגשת ייאוש ופחד. חשד עמוק כלפי [[רעיון הקידמה]]. הדגמה לכך שמדינות לא בהכרח פועלות בצורה רציונלית. המלחמה גם תורמת לפיתוח טכנולוגיות חדשות כמו מטוסים וכלי רכב מונעים בבנזין. היא גם יוצרת את יסודות למלחמת העולם השנייה - ג'ון מיינרד קיינס מזהיר מפני דבר זה אבל איש לא מקשיב לו.

* 1929 - [[השפל הגדול]] - עליית האסכולה של '''[[ג'ון מיינרד קיינס]]''' - שטוענת ש[[עקרון אי ההתערבות]] לא תמיד נכון.  

* 1929 - [[השפל הגדול]] - עליית האסכולה של '''[[ג'ון מיינרד קיינס]]''' - שטוענת ש[[עקרון אי ההתערבות]] לא תמיד נכון.

* שימוש בפסיכולוגיה בכלכלה כדי למכור עוד מוצרים - [[שיווק]] ראו - [[המאה של העצמי]]. [[פסיכולוגיה חברתית]].

* שימוש בפסיכולוגיה בכלכלה כדי למכור עוד מוצרים - [[שיווק]] ראו - [[המאה של העצמי]]. [[פסיכולוגיה חברתית]].

* יסודות תורת המחשוב ופיתוח המחשבים הראשונים.  

* יסודות תורת המחשוב ופיתוח המחשבים הראשונים.

* הסינתזה בין תאוריית האבולוציה לתאוריה התורשה של מנדל. גילוי ה-DNA שנות ה-50 של המאה ה-20  

* הסינתזה בין תאוריית האבולוציה לתאוריה התורשה של מנדל. גילוי ה-DNA שנות ה-50 של המאה ה-20

* פיתוח חקר החקלאות ו[[המהפכה הירוקה]].  

* פיתוח חקר החקלאות ו[[המהפכה הירוקה]].

* 1979 - [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] מפרסמים את "[[תורת הערך]] - אחד המאמרים החשובים בתחום של [[כלכלה התנהגותית]]  

* 1979 - [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] מפרסמים את "[[תורת הערך]] - אחד המאמרים החשובים בתחום של [[כלכלה התנהגותית]]

* [[כלכלה אקולוגית]].  

* [[כלכלה אקולוגית]].

* מיפוי הגנום האנושי והמשך המפכה המיקרוביולוגית.

* מיפוי הגנום האנושי והמשך המפכה המיקרוביולוגית.

* חקר החלל ו[[אסטרונאוטיקה]]

* חקר החלל ו[[אסטרונאוטיקה]]