שינויים

==חקר החלל וקיימות==

==חקר החלל וקיימות==

אחד הנימוקים בעד חקר מסע החלל הוא נימוק של [[קיימות]] - כלומר יום אחד עלול להתרחש בכדור הארץ [[אסון סביבתי]] שעלול [[הכחדת האנושות|להכחיד את האנושות]] - לדוגמה פגיעה של אסטרואיד (בדומה לזה שהכחיד את הדינוזאורים), מחלה של התבואה ("ככלות העשב") בעיות אקלים ([[התחממות עולמית]]) או בעיות אחרות (ראו [[גבולות פלנטריים]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]). מול כל הבעיות האלה האנושות תהיה בטוחה יותר אם תתיישב גם בפלנטות אחרות. נימוק כזה הובא לא פעם בספרי מדע בדיוני (לדוגמה לארי ניבן, אייזק אסימוב, רוברט היינלין) וכן על ידי מדענים כמו [[סטיבן הוקינג]]. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978814,00.html פרופ' הוקינג: חייבים להתחיל לעזוב את כדור הארץ], ynet, 21.06.17}}כמו כן היו מספר אסטרונטאים שבעקבות המסע אל מחוץ לכדור הארץ הפכו ל[[סביבתנות|תומכי הגנה על הסביבה]] ובעלי ראיית עולם [[אוניברסליזם|אוניברסלית]] שכן המסע לחלל מדגיש כמה הרבה יש בכדור הארץ, וכן עד כמה תלויות האומות השונות זו בזו במסגרת ה[[ביוספרה]] המשותפת לכולם.  

אחד הנימוקים בעד חקר מסע החלל הוא נימוק של [[קיימות]] - כלומר יום אחד עלול להתרחש בכדור הארץ [[אסון סביבתי]] שעלול [[הכחדת האנושות|להכחיד את האנושות]] - לדוגמה פגיעה של אסטרואיד (בדומה לזה שהכחיד את הדינוזאורים), מחלה של התבואה ("ככלות העשב") בעיות אקלים ([[התחממות עולמית]]) או בעיות אחרות (ראו [[גבולות פלנטריים]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]). מול כל הבעיות האלה האנושות תהיה בטוחה יותר אם תתיישב גם בפלנטות אחרות. נימוק כזה הובא לא פעם בספרי מדע בדיוני (לדוגמה לארי ניבן, אייזק אסימוב, רוברט היינלין) וכן על ידי מדענים כמו [[סטיבן הוקינג]]. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978814,00.html פרופ' הוקינג: חייבים להתחיל לעזוב את כדור הארץ], ynet, 21.06.2017}}כמו כן היו מספר אסטרונטאים שבעקבות המסע אל מחוץ לכדור הארץ הפכו ל[[סביבתנות|תומכי הגנה על הסביבה]] ובעלי ראיית עולם [[אוניברסליזם|אוניברסלית]] שכן המסע לחלל מדגיש כמה הרבה יש בכדור הארץ, וכן עד כמה תלויות האומות השונות זו בזו במסגרת ה[[ביוספרה]] המשותפת לכולם.  

בעוד שניתן לקבל טיעון של מסע לחלל כדרך להתמודד עם בעיות קיימות, יש זרמים בקיימות המצביעים על כך שמסעות לחלל עלולים ליצור ולעודד [[אופטימיזם טכנולוגי]] או אופטימיזם מופרז, מתוך ציפייה לפתור [[השפעות סביבתיות|בעיות אקולוגית]] חמורות כמו [[זיהום]] או פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] על ידי מסע לחלל. דוגמה לדבר זה היא האמונה שמגבלת משאבים אינה חשובה, שכן אם יהיו חסרים [[משאבים מתכלים]] כגון מתכות יקרות, ניתן יהיה לנסוע לאסטרואידים או לירח ו[[כרייה|לכרות אותם שם]], דוגמה אחרת היא המחשבה ש[[גידול אוכלוסין]] אינו מהותי שכן אם יהיו יותר מידי אנשים בכדור הארץ, הדבר יעודד הגירה לישובים בפלנטות אחרות.  

בעוד שניתן לקבל טיעון של מסע לחלל כדרך להתמודד עם בעיות קיימות, יש זרמים בקיימות המצביעים על כך שמסעות לחלל עלולים ליצור ולעודד [[אופטימיזם טכנולוגי]] או אופטימיזם מופרז, מתוך ציפייה לפתור [[השפעות סביבתיות|בעיות אקולוגית]] חמורות כמו [[זיהום]] או פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] על ידי מסע לחלל. דוגמה לדבר זה היא האמונה שמגבלת משאבים אינה חשובה, שכן אם יהיו חסרים [[משאבים מתכלים]] כגון מתכות יקרות, ניתן יהיה לנסוע לאסטרואידים או לירח ו[[כרייה|לכרות אותם שם]], דוגמה אחרת היא המחשבה ש[[גידול אוכלוסין]] אינו מהותי שכן אם יהיו יותר מידי אנשים בכדור הארץ, הדבר יעודד הגירה לישובים בפלנטות אחרות.  

* [http://freakonomics.com/2008/01/11/is-space-exploration-worth-the-cost-a-freakonomics-quorum/ פריקונומקיס - מציג דעות שונות ומגוונות בשאלה האם מחקר (מאוייש) של החלל שווה את המחיר]

* [http://freakonomics.com/2008/01/11/is-space-exploration-worth-the-cost-a-freakonomics-quorum/ פריקונומקיס - מציג דעות שונות ומגוונות בשאלה האם מחקר (מאוייש) של החלל שווה את המחיר]

* אילן גטניו, [http://www.israelhayom.co.il/article/542441 שנה בחלל - והתאומים הפכו ללא זהים], ישראל היום, 15.03.2018

* אילן גטניו, [http://www.israelhayom.co.il/article/542441 שנה בחלל - והתאומים הפכו ללא זהים], ישראל היום, 15.03.2018

 

{{מוצרים ציבוריים}}

{{מוצרים ציבוריים}}

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]