47,332
עריכות
שינויים
←המשך התפתחות המדע
* [[המהפכה התעשייתית]]
* [[המהפכה התעשייתית]]
* 1798- הכלכלן [[תומאס מלתוס]] מפרסם את את "[[המסה על עקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן ליניארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.
* 1798- הכלכלן [[תומאס מלתוס]] מפרסם את את "[[המסה על עקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן ליניארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.
* 1859 - צ'ארלס דרווין מוציא לאור את הספר "מוצא המינים" ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]].
* 1824 - '''סאדי קרנו''' מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס ו'''ויליאם תומסון''' כדי לנסח את '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' וכדי להגדיר את המושג [[אנטרופיה]]. לדבר זה חשיבות גבוה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ו[[תהליך בלתי הפיך]].
* המשך [[המהפכה המיקרוביולוגית]] באמצע וסוף המאה ה-19 - המפכה הרפואית על יד פסטר, כוך ואחרים.
* 1856-1854 לואי פסטר נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי,
* 1859 - '''[[צ'ארלס דרווין]]''' מוציא לאור את הספר '''"[[מוצא המינים]]"''' ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]].
* התפתחות תורת [[תרמונידמיקה]] על ידי סאדי קורנו ואחרים,
* 1864 - הפיזיקאי '''ג'יימס קלרק מקסוול''' מציג בפני החברה המלכותית את '''משוואות מקסוול'''. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובמהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות '''תורת החשמל''', המגנטיות והאלקרטומגנטיה במהלך המאה ה-19
* התפתחות תורת ה[[אקולוגיה]]
* 1866 - הביולוג הגרמני '''ארנסט הקל''' מגדיר את המונח "[[אקולוגיה]]" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום.
* תאורית היחסות של איינשטין בתחילת המאה ה-20.
* 1869 - הכימאי הרוסי '''דמיטרי מנדלייב''' מציג את את הטבלה המחזורית של היסודות בפני האגודה הרוסית לכימיה.
* פיתוח תורת היסודות על ידי מנלדייב וגילוי יסודות חדשים.
* 1873 - פסטר בויכוחים עם רופאי צרפת וטוען כי חיידקים חיידקים לבין מחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה וכן תאורים מעורפלים של מחלות.
* ה[[קולוניזם]] בשיאו, מלחמת העולם הראשונה והשנייה.
* 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.
* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.
* 1892 - הכימאית '''אלן סוואלו ריצ'רדס''', שהדגישה גם את חשיבותם של ההיגיינה, של איכות המים ושל אויר נקי עבור משקי הבית בארצות הברית, הייתה הראשונה להשתמש במושג "[[אקולוגיה]] באנגלית, ולקשור אותו לאיכות החיים של בני האדם וליחסם אל הסביבה.
* 1895 - '''יוג'ין וורמינג''' מפרסם מאמר בנושא האקולוגיה, שהשפיע רבות על התפיסה של הנושא, ולאחר שהופץ בארצות הברית ובאנגליה הוביל את שתי המדינות להקצות משאבים לחקר התחום.
* סוף המאה ה-19 - ה[[אימפריאליזם]] בשיאו - רוב שטחו של העולם נשלט על ידי 16 אימפריות, כאשר חלקו הגדול מחולק בין 6 מעצמות - בריטניה, צרפת, ארצות הברית, סין, רוסיה, וטורקיה.
* 1900 - פרסום ספרו של הפסיכולוג '''זיגמונד פרויד ''' "פשר החלומות". בהמשך כתב פרויד עוד ספרים ובהם פיתוח הפסיכולוגיה והצגת הרעיון של החלק ה"לא מודע" בהכרה. פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי. הבסיס המדעי לתאוריות של פרויד הוא שנוי במחלוקת. בעיני מבקריו, היכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו היא מוגבלת, ויעילותה הטיפולית של תורתו נמוכה בהקשר של טיפול במחלות נפש. לעומת זאת חלק מעיקרי תורת פרויד לא פג עד היום, כמו קישור התנהגויות אנושיות ליצר המין ודחף לתוקפנות. בראש ובראשונה תרם פרויד את המושג "לא מודע".
* 1900 - שלושה חוקרים שונים (ממדינות שונות), במהלך חודשיים, פרסמו את המחקרים של הנזיר והביולוג '''גרגור מנדל''' (15 שנים לאחר מותו). מנדל מתאר ומנסח את חוקי התורשה הראשונים, והדבר מביא לזניחת גישת העירבוב והמיזוג התורשתית שרווחה בקהילה המדעית. מנדל הוכר כמייסד הגנטיקה המודרנית.
* 1905 - גילוי תורת היחסות הפרטית על ידי [[אלברט איינשטיין]]. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc2, המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע.
* מלחמת העולם הראשונה והשנייה.
* יסודות תורת המחשוב ופיתוח המחשבים הראשונים.
* יסודות תורת המחשוב ופיתוח המחשבים הראשונים.
* הסינתזה בין תאוריית האבולצויה לתאוריה התורשה של מנדל. גילוי ה-DNA שנות ה-50 של המאה ה-20
* הסינתזה בין תאוריית האבולוציה לתאוריה התורשה של מנדל. גילוי ה-DNA שנות ה-50 של המאה ה-20
* פיתוח חקר החקלאות ו[[המהפכה החקלאית]].
* פיתוח חקר החקלאות ו[[המהפכה החקלאית]].
* התפתחות הפסיכולוגיה ראשית פרויד, בהמשך שימוש בפסיכולוגיה בכלכלה - [[המאה של העצמי]]. [[פסיכולוגיה חברתית]]. בהמשך [[כלכלה התנהגותית]] בשנות ה-70 של המאה ה-20.
* התפתחות הפסיכולוגיה ראשית פרויד, בהמשך שימוש בפסיכולוגיה בכלכלה - [[המאה של העצמי]]. [[פסיכולוגיה חברתית]]. בהמשך [[כלכלה התנהגותית]] בשנות ה-70 של המאה ה-20.