מקורות התאוריה פותחו (בשם "תהליך ה-U") על ידי פרידריך גלאסי (Friedrich (Fritz) Glasl) ודירק למסון בשנת 1968. ומאז הוצגה ושימשה לפיתוח ארגוני וחברתי וליישוב סכסוכים. בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת Witten/Herdecke שארמר למד מתודה זו מגלאסי. בשנות התשעים עבר לבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת MIT בבוסטון, ארצות הברית. בשנות ה-2000 שארמר הרחיב את "תהליך ה-U" וכלל בו תיאוריות שלו של "פרזנסינג" ("presensing"), ו"קפיטליזם 3.0". שארמר פיתח היבטים אלו יחד עם פיטר סנגיי, ג'וזף ג'רווסקי ובטי סו פלאוורס. הוא הרחיב את התהליך לתאוריה של לימוד וניהול . | מקורות התאוריה פותחו (בשם "תהליך ה-U") על ידי פרידריך גלאסי (Friedrich (Fritz) Glasl) ודירק למסון בשנת 1968. ומאז הוצגה ושימשה לפיתוח ארגוני וחברתי וליישוב סכסוכים. בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת Witten/Herdecke שארמר למד מתודה זו מגלאסי. בשנות התשעים עבר לבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת MIT בבוסטון, ארצות הברית. בשנות ה-2000 שארמר הרחיב את "תהליך ה-U" וכלל בו תיאוריות שלו של "פרזנסינג" ("presensing"), ו"קפיטליזם 3.0". שארמר פיתח היבטים אלו יחד עם פיטר סנגיי, ג'וזף ג'רווסקי ובטי סו פלאוורס. הוא הרחיב את התהליך לתאוריה של לימוד וניהול . |