שינויים

מנקודת מבט של [[חקר הכלכלה|ניתוח כלכלי]], קידום בריאות הוא סוג של [[מוצר ציבורי]], משום שיש לו את שתי התכונות של מוצר ציבורי, הנוגעות למידע ולסביבה חברתית. קל לאנשים להנות מקידום בריאות גם אם לא שילמו על כך - לדוגמה לשמוע משכנים שאכילת [[השפעות בריאותיות של סוכר|יותר מידי סוכר]] עלולה לגרום לבעיות לב, ומצד שני הנאה של אדם אחד מקידום בריאות לא פוגעת ביכולת של אנשים אחרים להנות מקידום בריאות.למעשה סביבה של אנשים בריאים יכולה לדרבן אנשים אחרים לשפר את בריאותם על ידי הספקה סביבה תומכת מבחינת ידע, תשתיות, הזדמנויות לפעילות, [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ועוד.  

מנקודת מבט של [[חקר הכלכלה|ניתוח כלכלי]], קידום בריאות הוא סוג של [[מוצר ציבורי]], משום שיש לו את שתי התכונות של מוצר ציבורי, הנוגעות למידע ולסביבה חברתית. קל לאנשים להנות מקידום בריאות גם אם לא שילמו על כך - לדוגמה לשמוע משכנים שאכילת [[השפעות בריאותיות של סוכר|יותר מידי סוכר]] עלולה לגרום לבעיות לב, ומצד שני הנאה של אדם אחד מקידום בריאות לא פוגעת ביכולת של אנשים אחרים להנות מקידום בריאות.למעשה סביבה של אנשים בריאים יכולה לדרבן אנשים אחרים לשפר את בריאותם על ידי הספקה סביבה תומכת מבחינת ידע, תשתיות, הזדמנויות לפעילות, [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ועוד.  

==קידום בריאות בישראל==

==קידום בריאות בישראל==

משרד הבריאות פועל בתחום של קידום בריאות כדי לאפשר לאוכלוסייה לשמור ולשפר את בריאותה, ולהוביל לכך שהבחירה הבריאותית עבור הציבור תהיה הבחירה הקלה. המשרד מפעיל מגוון של פעילויות בנושא קידום בריאות:

משרד הבריאות פועל בתחום של קידום בריאות כדי לאפשר לאוכלוסייה לשמור ולשפר את בריאותה, ולהוביל לכך שהבחירה הבריאותית עבור הציבור תהיה הבחירה הקלה. המשרד מפעיל מגוון של פעילויות בנושא קידום בריאות:

* '''ימי בריאות המצויינים עולמיים''' נועדו להעלאת מודעות למחלות שונות ולקידום אורח חיים בריא.

* '''ימי בריאות המצויינים עולמיים''' נועדו להעלאת מודעות למחלות שונות ולקידום אורח חיים בריא.

למרות היבטים אלה, קידום הבריאות בישראל הוא חלש למדי, לא מושקעים בו תקציבים רבים ואין קידום אינטרגטיבי של הנושא כחלק ממדיניות כוללת של משרד הבריאות או של הממשלה. לדוגמה בתחום [[עישון בישראל|העישון]] ישראל גובה מעל 6 מיליארד ש"ח בשנה מ[[עישון|מעשנים]], אבל היא משקיעה סכום נמוך מאד של כ-7 מיליון ש"ח ב[[מניעת עישון]] וב[[גמילה מעישון]] ואפילו לא מודדת בצורה שנתית ורציפה את כמות המעשנים כך שקשה לדעת מה [[עישון בקרב בני נוער|מגמות העישון בקרב בני נוער]] - האם הן עולות או יורדות. הממשלה גם אינה אוכפת איסור מכירה של טבק לקטינים. משרד הבריאות ניסה לקדם בעבר תוכניות שונות כמו [[חפיסה אחידה]], הגבלות מכירה לקטינים או הגבלת [[פרסום מוצרי טבק]] אבל ניסיונות אלו נעצרו בעקבות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] של [[חברות הטבק]]. בתחום הפעילות הגופנית משרד הבריאות מתמקד בעיקר בהסברה בבתי הספר ובקידום פעילויות ספורט אבל אין תהליך של [[תכנון עירוני מקדם בריאות]] לקידום שימוש ב[[תחבורה פעילה]] כחלק מ[[אורח חיים פעיל]] - קיים נתק בין משרד הבריאות, עיריות, משרד התחבורה ומנהל התכנון. מבחינה [[תזונה בריאה|תזונתית]] משרד הבריאות החל מהלך של הגברת המודעות להשלכות של צריכה עודפת של [[מלח]] ו[[סוכר]] אבל חזר בו (לאחר שידור שתי פרסומות בלבד), מהלך של סימון המוצרים כבריאים או לא בריאים נתקל בביקורת. אף כי ידוע שחלק ניכר מההבדלים בין אוכלוסיות בתחלואה ובתמותה- [[אי שוויון בריאותי]] - נובעים מחשיפה שונה של אוכלוסיות ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] (לדוגמה ראו [[עישון ועוני]]) משרד הבריאות מתמקד בהקטנת [[אי השוויון הבריאותי בישראל]] במימדים של טיפול רפואי (לאחר התפרצות המחלה) ולא בהיבטים של קידום בריאות.

למרות היבטים אלה, קידום הבריאות בישראל הוא חלש למדי, לא מושקעים בו תקציבים רבים ואין קידום אינטרגטיבי של הנושא כחלק ממדיניות כוללת של משרד הבריאות או של הממשלה. לדוגמה בתחום [[עישון בישראל|העישון]] ישראל גובה מעל 6 מיליארד ש"ח בשנה מ[[עישון|מעשנים]], אבל היא משקיעה סכום נמוך מאד של כ-7 מיליון ש"ח ב[[מניעת עישון]] וב[[גמילה מעישון]] ואפילו לא מודדת בצורה שנתית ורציפה את כמות המעשנים כך שקשה לדעת מה [[עישון בקרב בני נוער|מגמות העישון בקרב בני נוער]] - האם הן עולות או יורדות. הממשלה גם אינה אוכפת איסור מכירה של טבק לקטינים. משרד הבריאות ניסה לקדם בעבר תוכניות שונות כמו [[חפיסה אחידה]], הגבלות מכירה לקטינים או הגבלת [[פרסום מוצרי טבק]] אבל ניסיונות אלו נעצרו בעקבות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] של [[חברות הטבק]].  

 

בתחום הפעילות הגופנית משרד הבריאות מתמקד בעיקר בהסברה בבתי הספר ובקידום פעילויות ספורט אבל אין תהליך של [[תכנון עירוני מקדם בריאות]] לקידום שימוש ב[[תחבורה פעילה]] כחלק מ[[אורח חיים פעיל]] - קיים נתק בין משרד הבריאות, עיריות, משרד התחבורה ומנהל התכנון. מבחינה [[תזונה בריאה|תזונתית]] משרד הבריאות החל מהלך של הגברת המודעות להשלכות של צריכה עודפת של [[מלח]] ו[[סוכר]] אבל חזר בו (לאחר שידור שתי פרסומות בלבד), מהלך של סימון המוצרים כבריאים או לא בריאים נתקל בביקורת , בעיקר מצד חברות וחברי ממשלה אחרים. אף כי ידוע שחלק ניכר מההבדלים בין אוכלוסיות בתחלואה ובתמותה- [[אי שוויון בריאותי]] - נובעים מחשיפה שונה של אוכלוסיות ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] (לדוגמה ראו [[עישון ועוני]]) משרד הבריאות מתמקד בהקטנת [[אי השוויון הבריאותי בישראל]] במימדים של טיפול רפואי (לאחר התפרצות המחלה) ולא בהיבטים של קידום בריאות.

==ראו גם==

==ראו גם==