שינויים

[[צמיחה כלכלית]] הובילה עד כה להגדלה ניכרת של הפעילות הכלכלית, דבר שהוביל לכך שיש יותר [[הון תעשייתי]] ו[[מוצרים פרטיים]] - יש יותר קומביינאים, [[דשן כימי]], ולכן יש גם הרבה יותר [[מזון]] בעולם. בינתיים כמות המזון כמו גם מוצרים רבים אחרים כמו ביגוד, בתים, מכוניות עלתה בקצב גבוה הרבה יותר מהר מאשר קצב גידול האוכלוסיה, כך שסה"כ יש יותר מוצרים ליותר אנשים. כמות המוצרים לנפש גדלה מאד הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. שאלות הנוגעות ל[[קיימות|קיימות אקולוגית]] שואלות כמה זמן הגידול הזה יכול להחזיק מעמד ומה המחיר שלו. לדוגמה מה המחיר של [[המהפכה הירוקה]] והתלות שהיא יצרה בין [[מזון]] לבין משאבים מתכלים כמו [[נפט]] או [[פוספט|כריית פוספט]].   

[[צמיחה כלכלית]] הובילה עד כה להגדלה ניכרת של הפעילות הכלכלית, דבר שהוביל לכך שיש יותר [[הון תעשייתי]] ו[[מוצרים פרטיים]] - יש יותר קומביינאים, [[דשן כימי]], ולכן יש גם הרבה יותר [[מזון]] בעולם. בינתיים כמות המזון כמו גם מוצרים רבים אחרים כמו ביגוד, בתים, מכוניות עלתה בקצב גבוה הרבה יותר מהר מאשר קצב גידול האוכלוסיה, כך שסה"כ יש יותר מוצרים ליותר אנשים. כמות המוצרים לנפש גדלה מאד הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. שאלות הנוגעות ל[[קיימות|קיימות אקולוגית]] שואלות כמה זמן הגידול הזה יכול להחזיק מעמד ומה המחיר שלו. לדוגמה מה המחיר של [[המהפכה הירוקה]] והתלות שהיא יצרה בין [[מזון]] לבין משאבים מתכלים כמו [[נפט]] או [[פוספט|כריית פוספט]].   

מצד שני [[עוני]] של השכבות העניות במדינות העשירות ושל רוב האוכלוסיה ב[[מדינות עניות|מדינות העניות]] נובע בחלקו [[מחסור ועודף|מהעודף]] במדינות העשירות ושל האליטות במדינות עניות. סיבה מרכזית לכך היא תחרות על אותם משאבי טבע. לעיתים ניתן להגביר את ההפקה וכך יש יותר משאבים לכולם (לדוגמה כריית מתכות) אבל לפחות חלק מהמשאבים נתונים במחסור כך שהגדלת ההספקה למדינות העשירות עלולה על חשבון מחסור לרוב תושבי המדינות העניות לדוגמה בדילמות של [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]], [[משבר המים העולמי]], [[מזון מול דלק]], גידול מזון מותרות מול מזון בסיסי, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[דיג יתר]] ו[[שימושי קרקע]] - ודברים אלה עלולים ליצור מצבים בהם [[אי שוויון כלכלי]] או [[אי שוויון פוליטי]] גוררים הגברה של ה[[עוני]]. דוגמאות נוספות נוגעות לתחרות על שטחים עירוניים בין עשירים לעניים.  

מצד שני [[עוני]] של השכבות העניות במדינות העשירות ושל רוב האוכלוסיה ב[[מדינות עניות|מדינות העניות]] נובע בחלקו [[מחסור ועודף|מהעודף]] במדינות העשירות ושל האליטות במדינות עניות. סיבה מרכזית לכך היא תחרות על אותם משאבי טבע. לעיתים ניתן להגביר את ההפקה וכך יש יותר משאבים לכולם (לדוגמה כריית מתכות) אבל לפחות חלק מהמשאבים נתונים במחסור כך שהגדלת ההספקה למדינות העשירות עלולה על חשבון מחסור לרוב תושבי המדינות העניות לדוגמה בדילמות של [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]], [[משבר המים העולמי]], [[מזון מול דלק]], גידול מזון מותרות מול מזון בסיסי, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[דיג יתר]] ו[[שימושי קרקע]] - ודברים אלה עלולים ליצור מצבים בהם [[אי שוויון כלכלי]] או [[אי שוויון פוליטי]] גוררים הגברה של ה[[עוני]]. דוגמאות נוספות נוגעות לתחרות על שטחים עירוניים בין עשירים לעניים. בעיות אלה לא תמיד מייצרות עוני באופן ישיר - אלא גם באופן עקיף - אם מדינות עשירות השאירו למדינות עניות כמות נמוכה של משאבים לחלוק עם מדינות אחרות, או עם תושבים אחרים של אותה מדינה התוצאה עלולה להיות מלחמה או מלחמת אזרחים ולא רק עוני - ומלחמה זו עלולה לגרום עוני ובעיות נוספות.  

סיבה נוספת היא ש[[השפעות סביבתיות]] שנגרמות על ידי הצריכה העולמית, מגולגלות בדרך כלל קודם כל על האוכלוסיות העניות יותר. לדוגמה נדידת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] ו[[מסחר בפסולת]] שמעביר [[זיהום]] למדינות עניות או לאיזורים עניים יותר במדינות עשירות. דוגמה נוספת היא העודף כרוך בפליטת [[גזי חממה]] מה שבאמצעות [[התחממות גלובלית]] מביא ל[[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור|התגברות הבצורות והמדבור]] וזה תורם מרכזי [[עוני|לעוני]] במדינות האלה. כך, לדוגמה לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי [[תת תזונה]], בעיקר בגלל סיבות סביבתיות.{{הערה|1=Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES:

סיבה נוספת היא ש[[השפעות סביבתיות]] שנגרמות על ידי הצריכה העולמית, מגולגלות בדרך כלל קודם כל על האוכלוסיות העניות יותר. לדוגמה נדידת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] ו[[מסחר בפסולת]] שמעביר [[זיהום]] למדינות עניות או לאיזורים עניים יותר במדינות עשירות. דוגמה נוספת היא העודף כרוך בפליטת [[גזי חממה]] מה שבאמצעות [[התחממות גלובלית]] מביא ל[[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור|התגברות הבצורות והמדבור]] וזה תורם מרכזי [[עוני|לעוני]] במדינות האלה. כך, לדוגמה לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי [[תת תזונה]], בעיקר בגלל סיבות סביבתיות.{{הערה|1=Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES: