שינויים

== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==

== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==

===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===

===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - הן ל[[צמיחה כלכלית]] לנפש והן ל[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה הייתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - הן ל[[צמיחה כלכלית]] לנפש והן ל[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה הייתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של הפעילות הכלכלית האנושית  הנוכחית - [[השפעות סביבתיות]] - לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]], [[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבים מתכלים]], פגיעה ביכולת התחדשות של [[משאבים מתחדשים]], [[זיהום]] ושיבוש של [[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]]. השפעות אלה עלולות ליצור בעיות מקומיות וכלל-עולמיות כמו תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו, מלחמות, [[פליטים סביבתיים]] ועוד בעיות חברתיות.  

 

'''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בעירה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ובצריכה.  

כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה. '''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המפהכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות [[אנרגיה]] מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בעירה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ובצריכה.  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך ו[[גידול אוכלוסין|גידול מתמיד של האוכלוסייה]] החלו בספר "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך ו[[גידול אוכלוסין|גידול מתמיד של האוכלוסייה]] החלו בספר "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה די אופטימית שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה אופטימית למדי, שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.  

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן.

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן. הסיבה שאנו לא רואים קריסה מיידית במצב של משיכת-יתר היא קיום של [[שיהוי]] בתגובה -  אם אנחנו כורתים 220 עצים בשנה ביער שיכול להתחדש בקצב של 20 עצים בשנה, אנחנו במשיכת יתר של 200 עצים בשנה - יער בן 10,000 עצים יתרוקן כעבור 50 שנה. יקח לנו זמן להבין שקיימת בעיה.  

בכתבה שפורסמה באוקטובר 2018, ג'רמי לנט ערך סקירת מצב ומציין שלפי המחקרים שאפילו עם [[דה-קפלינג]](כלומר מעבר לטכנולוגיות שיאפשרו צמיחה ללא פגיעה במערכות האקולוגיות) אגרסיבי ביותר, עדיין עד שנת 2050 הייצור יהיה פי 2 ממה שכדור הארץ יכול לספוג. אחד מהמחקרים שהוא מציג בין היתר אומר, שגידול אין סופי בתמ"ג, הוא שיטה גרועה להגיע לאושר ורמת חיים גבוהה {{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/we-need-an-ecological-civilization-2612579358.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1b7e6fca8d-EMAIL_CAMPAIGN_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1b7e6fca8d-86080785 We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late] 15.10 2018, Ecowatch}}.

בכתבה שפורסמה באוקטובר 2018, ג'רמי לנט ערך סקירת מצב ומציין שלפי המחקרים שאפילו עם [[דה-קפלינג]] (כלומר מעבר לטכנולוגיות שיאפשרו צמיחה ללא פגיעה במערכות האקולוגיות) אגרסיבי ביותר, עדיין עד שנת 2050 הייצור יהיה פי 2 ממה שכדור הארץ יכול לספוג. אחד מהמחקרים טוען, שגידול אינסופי בתמ"ג, הוא שיטה גרועה להגיע לאושר ורמת חיים גבוהה {{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/we-need-an-ecological-civilization-2612579358.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1b7e6fca8d-EMAIL_CAMPAIGN_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1b7e6fca8d-86080785 We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late] 15.10 2018, Ecowatch}}.

[[השמנה]] בגלל עודף מזון ועודף סוגי מזון מסוימים.

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[גורם סיכון בריאותי]], [[מחסור ועודף]]}}

רמת הצריכה בכלכלת מצב יציב תלויה בשאלה כמה משאבים יוותרו וכמה תהיה גדולה האכולוסיה. אוכלוסיה גדולה יותר פרושה פחות משאבי טבע מתחדשים שיוותרו לכלל האוכלוסיה.  

[[אורח חיים יושבני]], בגלל עודף מיכון וכתוצאה מכך מחסור בתנועה מה שגם גורם להשמנה,

ההיקף וההרכב של רמת צריכה אידאילית היא כזו המיטיבה עם הבריאות והאושר של בני אדם. היא איננה צריכה להיות מינימלית כלומר "לצרוך רק את מה שצריך כדי לא למות מרעב". אם האנושות  תעבור לכלכלה מעגלית בזמן, רמה כזו תיטיב גם עם הסביבה ותישאר בתוך [[גבולות פלנטריים|גבולות המערכת הטבעית]]. כיום חלק ניכר מ[[גורמי סיכון בריאותי|הבעיות הבריאותיות במדינות העשירות כיום נובעות דווקא מעודף מוצרים שונים, ומצריכת מוצרים מזיקים, ולא ממחסור. דוגמאות כוללות:

 

[[נזקי בריאות של עישון]], כאשר הסיגריות הם תורם משמעותי בבעיות כמו זיהום האוקיינוסים,

 

[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]],  

 

[[השפעות בריאותיות של זיהום האוויר]],

 

 

ועוד.  

ועוד.  

מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשרותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות|הקיימות]] הבריאותית. ובאמת יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות אלה גם במצב בריאותי מסוים. בעשרות השנים האחרונות החל להיווצר איום ריאלי של קריסה בריאותית. אומנם במאות השנים האחרונות תוחלת החיים עלתה אבל היום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בשנים האחרונות נכנס לשגרה המונח "זומבי אפוקליפס", באנגלית zombie apocalypse כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב אובדן קשר למציאות והתמכרות למערכות מחשוב בפרט לסמארטפונים. המונח ידוע גם כ smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 לפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 לאפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 למרץ 2018}}.

מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשרותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות בריאותית]]. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות [[תוחלת החיים]] עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מ[[עמידות לאנטיביוטיקה]], חשש מפני [[משבש אנדוקריני|חומרים משבשים אנדוקריניים]], [[ירידה בפוריות גברים]], כמו גם עליה ב[[בדידות]] ו[[דיכאון]], עליה ב[[השמנה]], ובעיות [[התמכרות]]. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של [[נתק מהמציאות]] או ([[בורות רציונלית|בורות מרצון]]) - בשנים האחרונות יש מונח "[[זומבי אפוקליפס]]", באנגלית zombie apocalypse כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב [[מציאות מדומה|אובדן קשר למציאות]] ו[[התמכרות למערכות מחשוב]] בפרט ל[[התמכרות לסמארטפון|סמארטפונים]]. המונח ידוע גם כ smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 לפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 לאפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 למרץ 2018}}.

[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאורייה של קייט ראוורטצ' באנגלית Kate Raworth. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאורייה של [[קייט רייוורת'|קייט ראוורטצ']]. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

'''עודף צריכה גורם לחוסר אושר'''

===עודף צריכה כגורם לאומללות===

המטרה המקורית של [[כלכלה]] היא להגדיל [[רווחה חברתית]]. [[עוני]] (בניגוד ל[[פשטות מרצון]]) עלול לגרום למצוקה נפשית קשה. אנשים [[רעב|רעבים]] או ללא מחסה או תרופות בסיסיות וכו' הם גורמים מרכזיים לאומללות.

ההשפעות האלה הם מהגורמים הראשיים [[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה מספר 1 לנכות ב 2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 מכיוון שיש מגמה של עלייה בתמ"ג כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, ניכור חברתי וכך הלאה ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 לאוקטובר 2016, The Star Online}}.

אבל גם עודף צריכה , או צריכה של מוצרים בעלי השפעות לוואי מזיקות, גורם לפגיעה ב[[רווחה חברתית]]. ההשפעות הבריאותיות והחברתיות שצויינו גורמות לעליה ב[[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה חשובה ל[[נכות]] ב 2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 במקביל לעלייה בתמ"ג. כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, [[בדידות]], ניכור חברתי וכך הלאה ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 לאוקטובר 2016, The Star Online}}.

הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ליוני 2018}}.

הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ליוני 2018}}.

לפי המחקר של ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה כאשר מדברים על דור הסמארטפון:

לפי המחקר של ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה כאשר מדברים על דור הסמארטפון:

"זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים" "יש ראיות מהותיות שמקשרות בין השימוש בסמארטפון ובין הירידה בהרגשת האושר שלהם", כמו כן יש פגיעה קשה בעצמאיות, ביכולת למצוא בן או בת זוג. יש ירידה במקרי הרצח אבל לעומת זאת עלייה בהתאבדויות אשר הכמות שלהן לראשונה עברה את כמות מקרי הרצח{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית] 4 לאוגוסט 2018}}.

"זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים" "יש ראיות מהותיות שמקשרות בין השימוש בסמארטפון ובין הירידה בהרגשת האושר שלהם", כמו כן יש פגיעה קשה בעצמאיות, ביכולת למצוא בן או בת זוג. יש ירידה במקרי הרצח, אבל לעומת זאת עלייה ב[[התאבדויות]] אשר הכמות שלהן לראשונה עברה את כמות מקרי הרצח{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית] 4 לאוגוסט 2018}}.סמארטפונים עלולים לגרום גם לבעיות התפתחות שונות{{הערה|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}

 

הפגיעה במוח של הסמארטפונים היא ברמה שהילדים היום נכים מבחינה קואורדינטיבית. הם לא מסוגלים לקפוץ וללעוס מסטיק בו זמנית{{הערה|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}

מצד שני [[מחסור ועודף|העוני]] של המדינות העניות נובע בחלק גדול [[מחסור ועודף|מהעודף]] במדינות העשירות. אחד ההקשרים הוא שהעודף כרוך בפליטת [[גזי חממה]] מה שבאמצעות [[התחממות גלובלית]] מביא ל[[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור|התגברות הבצורות והמדבור]] וזה תורם מרכזי [[עוני|לעוני]] במדינות האלה. כך, לדגוגמה לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי [[תת תזונה]], קודם כל בגלל סיבות סביבתיות.{{הערה|1=Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES:

סיבה נוספת היא ש[[השפעות סביבתיות]] שנגרמות על ידי הצריכה העולמית, מגולגלות בדרך כלל קודם כל על האוכלוסיות העניות יותר. לדוגמה נדידת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] ו[[מסחר בפסולת]] שמעביר [[[זיהום]] למדינות עניות או לאיזורים עניים יותר במדינות עשירות. דוגמה נוספת היא העודף כרוך בפליטת [[גזי חממה]] מה שבאמצעות [[התחממות גלובלית]] מביא ל[[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור|התגברות הבצורות והמדבור]] וזה תורם מרכזי [[עוני|לעוני]] במדינות האלה. כך, לדוגמה לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי [[תת תזונה]], בעיקר בגלל סיבות סביבתיות.{{הערה|1=Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES:

AN EMERGENT SECURITY ISSUE* ] 23-27.05.2006 הפורום הכלכלי בפראג}}. כמו כן הוא כרוך ב[[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[דיג יתר]] מה שגם גורם לעוני.

AN EMERGENT SECURITY ISSUE* ] 23-27.05.2006 הפורום הכלכלי בפראג}}.

==כלכלה בת קיימא==

==כלכלה בת קיימא==